לא תמיד הכל ורוד

העלייה בשיעור ההשמנה הקיצונית בעולם ובארץ מצד אחד, יחד עם אי הצלחה של טיפולים שמרניים (דיאטה, הגברת פעילות ושינוי אורחות חיים) לאפשר ירידה במשקל ושמירה עליה לטווח של 5 שנים לפחות, מביאים לעליה ניכרת בשיעור הניתוחים הבריאטרים שהפכו לשחקן הבולט והמצליח בתחום הטיפולים בהשמנה קיצונית.

בספרות המדעית מדברים על 50-70 אחוז הצלחה, הנחשבת לירידה של לפחות 50 אחוז מעודף המשקל ושמירה על התוצאות 5 שנים לפחות.
ההצלחה לפי הגדרה זו, נמדדת רק לפי מדדים משקליים ולא לוקחת בחשבון את התחום הרגשי שעובר טלטלות לא פשוטות לאחר הניתוח ולפעמים אף פגיעה ממשית.

בכתבה זו נדבר על "תופעת לוואי" של הניתוח שפחות נוטים להזכירה, אך מסתבר שהיא קיימת  בשעורים הולכים וגדלים וכבר לא ממש ניתן להתעלם ממנה: חרדות ודיכאון לאחר ניתוח.

אחרי הניתוח, כמויות המזון שניתן לאכול קטנות, הרעב נעלם או פוחת, הירידה במשקל היא לרוב  טובה ומהירה מכפי שמצפים, והמחמאות לא מאחרות להגיע. אחרי שנים של סבל מההשמנה ומאי היכולת לנצח אותה, המצב המתואר אמור לגרום לאושר עילאי עקב הגשמת החלום לנצח את ההשמנה.

אז זהו שמסתבר שלא תמיד הכל ורוד כמתוכנן.

לפעמים, בדומה למצב אחרי לידה, האושר הנכסף והמצופה מאחר להגיע, ואת מקומו תופסים תחושות של עצב, בלבול, כעס, חרטה פחד ולפעמים ממש דיכאון.

 סיבות אפשריות להופעת תחושות אלו:

1. שינויים הורמונליים – המתרחשים לאחר הניתוח (בדומה לאלה המתרחשים אחרי לידה) ומשפיעים על המצב רוח.
2. ירידה בצריכת הפחממות – שמתחילהעוד טרם הניתוח (בשלב הדיאטה דלת פחמימות) מפחיתה הפרשת סרטונין שהוא הורמון מצב הרוח.
3. חסרים של ויטמנים,מינרלים, וניוטריינטים-  שנוצרו עוד טרם הניתוח ולא טופלו היטב, או חוסרים שנוצרו אחרי, עקב אי לקיחה נכונה או מספקת או בכלל של תוספים, או עקב הקאות מרובות ואי אכילה, בעיקר חסרים בויטמינים מקבוצת בי אך לא רק.
4. הפער בין הכמויות שניתן היה לאכול לפני הניתוח לבין הכמויות שניתן לאכול בתקופה הראשונה לאחר הניתוח- גורם לתחושות לא נעימות עד כדי אבדן ההנאה מהאוכל, ואצל מי שהאוכל היה מרכז החיים, מופיעות לעיתים  גם תחושות של אבדן ההנאה מהחיים.  תחושות אלו אופייניות בעיקר לאכלני הכמויות המאד גדולות טרם הניתוח.
5. העדר היכולת לאכילה מפצה ומנחמת– במיוחד אצל מי שהאכילה טרם הניתוח הייתה הטיפול והתרופה לרוב הבעיות שצצו בחייו, מי שהאכילה הרגשית היוותה חלק גדול מאכילתו, ומי שחייו מלאים בקשיים ומשברים ושלא מצא דרכים אחרות מלבד אוכל להתמודד איתם. העדר היכולת להשתמש באוכל כפיצוי, משולה להפסקה פתאומית של טפול תרופתי ללא מתן טפול חליפי.
6. הקושי הפיזי באכילה לאחר ניתוח – יחד עם תופעות שונות במערכת העיכול כמו שיהוקים, צרבות, גאזים, עצירות, שלשול, כאבי בטן, בחילות משבשים גם הם את המצב רוח וגם שאר התופעות כמו כאבים שונים, חולשה, סחרחורות, עייפות, נשירת שיער.
7. אי התגשמות החלומות בצורה מלאה בטווח הארוך – כמו אי הגעה למשקל שמנותח תכנן להגיע (לרוב מדובר בחוסר תאום צפיות נכון טרם הניתוח), או העדר שינוי בתחומים אחרים של החיים כמו מציאת זוגיות, פרנסה וכו' בשונה מהמצופה. בנוסף, למרות הירידה במשקל, הרבה מנותחים לא ממש אוהבים את מה שהם רואים במראה עקב קפלי העור הרבים, ולכן מתקשים ליהנות מהתוצאות.
8. עליה חזרה במשקל– עקב אי שינוי חשיבה, הרגלים, בחירות והתנהלות.
9. חרדות מעליה חזרה במשקל–  אצל חלק מהמנותחים הופכות לטורדניות ופוגמות ביכולת ליהנות מהירידה במשקל ולפגיעה במצב רוח.

כיצד מטפלים ?

1. אבחון מוקדם ומדויק–  כמו אחרי לידה, חשוב להבחין בין דכדוך קל שמתרחש אצל כולם כמעט וחולף אחרי מספר ימים לבין עצבות מתמשכת שעלולה להפוך לדכאון. במידה וזה נמשך אין להתעלם ויש להפנות לטיפול מקצועי.
2. ליווי מקצועי של דיאטנית בריאטרית –  צריך להתחיל עוד לפני הניתוח ולהמשך אחריו.  מומלץ שהדיאטנית תהיה מנוסה, כזו שנותנת לא רק מענה תזונתי אלא מעטפת כוללת של הכלה הקשבה ותמיכה ושתדע במידת הצורך להפנות לטפול רגשי מתאים.
3. הקפדה על נטילת הויטמינים– לפי הנחיות הדיאטנית המלווה.
4. הקפדה על תזונה מספקת ומתאימה –  בהתאם לשלב אחרי הניתוח, ולהנחיות הדיאטנית. בחודשים הראשונים יש חשיבות לאכילה של 6 ארוחות ביום. חשוב לשלב פחמימות, עדיף מלאות או בארוחות עצמן, ואם לא מצליחים אז בין הארוחות,
   לדוגמא: פרוסת לחם שיפון עם ממרח, דגני בוקר מלאים עם יוגרט, קטניות, דגנים מלאים ועוד.
5. הקפדה על שתייה מספקת– למניעת התייבשות שגם היא יכולה להביא לסממנים של פגיעה במצב רוח.
6. מציאת תמיכה חברתית – משפחה חברים, ומומלץ גם אנשים מקבוצת השווים כלומר כאלה שעברו גם הם ניתוח. מומלץ גם להשתתף בקבוצות תמיכה פרונטליות למנותחים, רצוי בהנחיה מקצועית בנוסף לקבוצות וירטואליות .
7. מציאת פתרונות חילופיים לאכילה, להתמודדות עם מצבי האתגר והקושי – כמו יציאה למפגשי חברים, אמבטיה טובה, קריאה, פעילות ספורטיבית, שיחה עם גורם תמיכה ועוד.
8. פעילות ספורטיבית – בעצימות מתונה עד בינונית בתדירות של כ 3 פעמים בשבוע, רצוי בחוץ, תעלה את האנדורפינים ותשפר מצב רוח .
9. פניה לאיש מקצוע בתחום הרגשי– פסיכולוג או עובד סוציאלי שמתמחה בתחום ההשמנה והבריאטריה, חשוב להגיע כמה שיותר מוקדם כשרק מתחילים להרגיש סימפטומים לפני שהמצב מחמיר. 
10. פניה לרופא לקבלת טיפול תרופתי במידת הצורך – חשוב לא לחשוש ולא להתבייש מלקחת טיפול תרופתי במידה ואנשי המקצוע אבחנו שיש צורך, כדי למנוע החמרה במצב.
11. גיוס חשיבה אופטימית – להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולזכור שגם אם לא עכשיו אז בהמשך, היא עשויה להתמלא עוד יותר. ללמוד להנות מהמצב הקיים ומהשינויים שכבר התרחשו ולא רק לרדוף אחרי מה שעדין לא קרה.

ניתוחי קיצור קיבה הם טיפול יעיל בהשמנה קיצונית ומסייעים לרדת במשקל ולשנות איכות חיים, יחד עם זאת חשוב לזכור שהניתוחים אינם חפים מתופעות לוואי גם בתחום הרגשי ושהירידה במשקל  אינה המאפיין הבלעדי להצלחה אלא רק בשילוב עם בריאות פיזית ונפשית.

כאן עבורכם,

ענבר ויטנברג