שתיה אחרי ניתוח קיצור קיבה

שאלה – מים עושים לי ממש בחילות והקאות/ לא עוברים לי האם אפשר במקום פטל/ ויטמנציק/ מים בטעמים?

תשובה- לאורך זמן, כדאי להימנע משתיה מתוקה כתחליף למים בצורה קבועה, כיוון שהניתוח אינו משפיע או מגביל מעבר של נוזלים. צריכת שתיה מתוקה באופן קבוע, תכניס לגוף כמות גדולה של  קלוריות זמינות שעוברות בקלות ואינן משביעות, ולכן בטווח הארוך (כשכמויות האוכל המוצק עולות והרעב חוזר), עלולה לגרום לעליה חזרה במשקל.

בנוסף צריכה קבועה של שתייה מתוקה, מעלה רמות סוכר בדם וכתוצאה מכך עולות רמות הפרשת האינסולין בגוף. אינסולין הוא הורמון שמעודד רעב ואכילה מוגברת ובעיקר מעלה את הדחף לאכול עוד ועוד מתוק מה שכמובן עלול לגרור עליה במשקל.

ההצלחה לשתות מים זה בסופו של דבר עניין של תרגול, ככל שתמשיכו לתרגל ולנסות ,זה יסתדר  יותר מהר ובקלות, לעומת זאת אם תעברו לשתייה מתוקה תתרגלו למתוק ואז יהיה עוד יותר קשה עד בלתי אפשר לחזור ולשתות מים.

אפשר במצב המתואר לנסות להוסיף למים מעט לימון/ נענע, או להחליף בתה צמחים, או לעבור למים קרים, זה עשוי להקל.

יחד עם זאת במידה ולמרות הניסיונות, אתם לא מצליחים לשתות שום דבר פרט לשתייה מתוקה, יש כמובן לשתות שתיה זו כדי למנוע התייבשות, אך לעדכן את המנתח והדיאטנית על הקושי בשתייה ולהמשיך לתרגל ולמצוא פתרון לצריכת שתיה לא מתוקה.

 

שאלה- אבל המנתח אמר לי מיד אחרי הניתוח שאפשר לשתות מים בטעמים העיקר שאצליח לשתות

תשובה– ביומיים הראשונים כשלא צורכים סוכר בשום צורה אחרת, וכשחשוב להצליח לשתות מספיק כדי למנוע התייבשות וגם כי זה התנאי לשחרור, הרי שהמנתחים מאפשרים לשתות גם שתיה מתוקה העיקר שתצליחו לשתות. יחד עם זאת במידה ומצליחים לשתות מים,  כדאי ומומלץ שלא להתחיל בכלל עם מים בטעמים (שהם מיץ בלי צבע) כדי לא להתרגל צריכת המתוק, מכל הסיבות שהוזכרו קודם. במידה ואין ברירה אפשר למהול מים עם מעט תרכיז ולשתות אולם בהמשך להמשיך ולתרגל שתית מים. אין להתייחס להנחיה זו של המנתח כהנחיה לתמיד אלה כזמנית בלבד.

 

שאלה- מה לגבי צריכת שתיה מתוקה לא באופן תדיר אלא פעם ב… או כפית סוכר אחת בשתייה חמה?

תשובה – צריכת כוס שתיה מתוקה במסגרת אירוע או יציאה למסעדה שלא באופן יומיומי אינה בעייתית (במידה ואין סכרת, סוכר גבוה בדם או טריגלצידים גבוהים אז מומלץ להימנע כליל) כל עוד זה נכנס כחלק מהתכנון הקלורי היומי.

כנ"ל גם לגבי כפית אחת של סוכר בכוס שתיה חמה, בהנחה שלא שותים יותר מכוס עד שתיים ליום.

 

שאלה- כמה צריך לשתות כדי לא להתייבש?

תשובה- הכמות הנדרשת משתנה בהתאם למזג האוויר וגם בהתאם לכמות פעילות גופנית, קצב חילוף החומרים, וכמות צריכת הנוזלים במזון.

יחד עם זאת ההמלצה למנותחים היא לשתות לפחות ליטר וחצי של שתיה לא מתוקה כלומר לפחות כ-7 כוסות.

מי ששותה פחות מליטר סביר להניח שנמצא במצב התייבשות, וזה דורש טיפול ומעקב רפואי וכנראה תוספת נוזלים בעירוי.

כדאי מאד לשים לב לצבע השתן ולהשתנותו ואם השתן כהה מידי לפנות לקבל עירוי.

 

שאלה-  למה והאם חשוב להקפיד לתמיד על הפרדת שתיה מאכילה והאם זה משתנה לפי סוג הניתוח?

תשובה- חשוב להקפיד על ההפרדה תמיד ללא קשר לסוג הניתוח (בשונה מהשמועות שאומרות שאחרי מיני מעקף זה אפשרי) או לזמן אחרי הניתוח. יש לשתות רבע שעה לפני או חצי שעה אחרי האוכל.

להלן הסיבות:

  1. למנוע הקאה, עקב חוסר מקום מספיק בקיבה הקטנה גם לאוכל וגם לשתייה.
  2. למנוע אכילה לא מספקת של מזון בארוחה, בגלל שהקיבה התמלאה בנוזלים. דבר זה יגרור רעב חוזר אחרי פרק זמן של כשעה.
  3. למנוע החלקה מהירה מידי של המזון מהקיבה על ידי הנוזלים, מצב שבו תחזרו להיות רעבים מהר מאד.
  4. למנוע ריפלוקס ועליה של מזון חזרה- תופעה ששכיחותה אחרי חלק מהניתוחים גבוהה בכל מקרה.

שימו לב גם אם אינכם מקיאים אחרי שתיה ואכילה ביחד, חשוב להימנע מכך עקב הסיבות האחרות שהוזכרו להלן.

 

שאלה- האם שתיה ואכילה יחד מרחיבות את הקיבה?

תשובה- לא בהכרח אבל אם זה גורם להקאות מרובות אז כן.

 

שאלה- ומה אם אני ממש צמא באמצע האוכל?

תשובה– אפשר לשתות 1-2 לגימות קטנות או למצוץ קוביית קרח. בהמשך כדאי להתרגל לשתות  מספיק לפני הארוחה, ואז להגיע פחות צמאים לארוחה.

 

שאלה- האם ומתי מותר לשתות אלכהול אחרי ניתוח?

תשובה – ניתן להתחיל לנסות  חודשיים אחרי ניתוח.

אחרי הניתוח בשל הקטנת הקיבה ולעיתים גם שינוי בספיגה, הכמות הנסבלת עשויה להשתנות ואתם עשויים לחוש רע בכמות קטנה מהרגיל.

לכן כדאי לנסות קודם בבית בכמות קטנה ולא על קיבה ריקה, ולראות כיצד הגוף מגיב.

בכל מקרה, מומלץ להימנע מאלכוהול מוגז כמו בירה וכו. חשוב גם לזכור את הערך הקלורי הגבוה של שתיה אלכוהולית ולכן לצרוך בהגבלה.

 

שאלה- מה עם קפה? האם נחשב שתיה או אוכל?

תשובה- קפה ללא סוכר עם מעט חלב נחשב כשתיה, יחד עם זאת כדאי שלא להגזים בצריכת קפה (3-4 כוסות) ולאפשר גם צריכת מים. חלב לעומת זאת נחשב כמזון בשל ערכו הקלורי.

 

שאלה- האם קרטיבים/ שלוקים נחשבים שתיה?

תשובה- בימים הראשונים בלבד כאשר עדין לא אוכלים כלכלה מוצקה, ניתן להתייחס לקרטיב או שלוק כחלק מהנוזלים בעיקר כדי לאפשר צריכה מספקת ולמנוע התייבשות, אולם גם אז לא כדאי להתרגל לצרוך יותר מאחד מקסימום 2 ביום (כשממש קשה לשתות  מספיק) ,כדי לא להתרגל לאספקת הנוזלים בצורה מתוקה.

בהמשך בשל תכולת הסוכר הגבוה, נחשב הקרטיב/ השלוק לממתק ויש לצרוך במתינות ולא במקום שתיה.

 

שאלה- באיזו טמפרטורה יש לצרוך את הנוזלים?

תשובה- בשבוע הראשון לאחר הניתוח, יש להימנע משתיית משקאות קרים מידי או חמים מידי  בגלל רגישות הקיבה. בהמשך, אין בעיה בהתאם כמובן לסבילות הגוף. יש כאלה ששתייה קרה  עוברת להם יותר בקלות, ואז היא אכן מומלצת ויש כאלה שדווקא יסתדרו טוב יותר עם תה חם.

 

שאלה-  מה עם מרק? עכשיו מגיע החורף ואני אוהב מרקים ואמרו לי שזה בעיה כי זה נוזל ומוצק ביחד.

תשובה- אפשר לאכול מרק סמיך בתור ארוחה כמו מרק בשר טחון או מרק קטניות ואז אין בעיה. חשוב להקפיד שבמרק יהיה חלבון כמו בשר, עוף, דגים או קטניות כדי שיחשב ארוחה.
מרק ירקות סמיך שאין בו חלבון ורובו ירקות יוכל לשמש ארוחת ביניים.
לגבי מרק עוף צלול שיש בו עוף וירקות זו בעיה כי תתמלא מהמים והירקות ולא יהיה מקום לבשר ואז תהיה רעב אחרי שעה. לכן במרק כזה כדאי לאכול את התוכן החלבוני כלומר העוף או הבשר ומעט מן הירקו  ואת הנוזל אפשר לצרוך בהמשך כשתיה.

 

שאלה- מה לגבי חלב עם קורנפלקס מבחינת ההפרדה בין מוצק לנוזל.

תשובה- אכן חלב וקורנפלקס זה ערבוב של נוזל ומוצק, אך מעבר לזה יש בעיות נוספות בצרוף הזה:

  • מדובר בצרוף לא משביע ויחד עם זאת עתיר קלוריות- מכוס חלב ועוד כוס של דגני בוקר אפשר להגיע לכ-300 קלוריות שהם שווה ערך של כריך עם חלבון וירק שזו ארוחה הרבה יותר משביעה.
  • תכולת סוכר גבוהה (גם בחלב כלקטוז וגם בדגני הבוקר) ואינדקס גליקימי (=מהירות הפרוק של הסוכר) גבוה יחסית, גורמים לתחושת רעב מהירה יחסית אחרי ארוחה זו.
  • הנוזליות של החלב והקריספיות של דגני הבוקר מאפשרים מעבר קל בקיבה ללא הגבלה בכמות, כלומר, ניתן לאכול די הרבה.

לכן ההמלצה שלי היא להחליף את החלב ביוגורט שהוא מוצק יותר וגם מכיל פחות לקטוז ולשלב עם גרנולה או דגני בוקר מלאים בכמות קטנה כארוחת בוקר, ערב או ביניים ולחוש בתחושת השובע שהארוחה הזו מאפשרת.