" ככל שהפצע ילך ויעלם, הצלקת תלך ותגדל ותתעבה ותפריע לתפקוד של האצבע  ולכן חשוב  לעסות  ולהגמיש אותתה ולהניע את האצבע כדי לא לתת לה להפריע לתפקוד"

  אלו המילים שאמרה לי השבוע המרפאה בעיסוק שאני מגיעה אליה עכשיו בשל  חתך  גדול  באצבע שקבלתי כשצלחת מקרוגל שניקיתי נשברה לי ביד .

הסתכלתי עליה כשאמרה משפט זה ובהתחלה לא ממש הבנתי , איך זה שהצלקת גדלה כשהפצע הולך ומחלים?  אחרי כמה רגעי היסוס הבנתי שהיא לא התייחסתי לצלקת  החיצונית של התפר אלה לצלקת הפנימית, לאותה נפיחות פנימית שהולכת ומתעבה ומתקשה .

בן רגע הפליגו זיכרונותי  יותר מארבעים  שנה אחורה אל ילדותי.

הייתי ילדה לא מקובלת וזה במילים יפות יחסית , אפשר לומר שהייתי ילדה דחויה ובודדה חברתית שאפילו עברה סוג של התעללות  נפשית .

לא. לא פגעו בי פיזית  לדעתי מעולם.  ויחד עם זאת הדחייה , הנידוי והבידוד  החברתי שעברתי במשך שנים לא היו קלים או פשוטים יותר. צלקת פיזית חיצונית מעולם לא הייתה לי, אבל צלקות פנימיות בנפש , נוצרו המון והן הלכו ותעבו , ומכיוון שלא טופלו אז בילדותי , הן  הלכו וגדלו, הלכו והתפשטו   גם בשנות בגרותי ובהחלט השפיעו על האדם הבוגר שהפכתי להיות .

הפכתי להיות אישה כבויה, חסרת בטחון, פסימית, חסרת  אמונה ביכולות של עצמי,  ביקורתית כלפי עצמי וכלפי כל העולם , כועסת ממורמרת ומתוסכלת .

למרות שפע של כשורים ויכולות לא הצלחתי להביא אותם לידי ביטוי , ההצלחה שלי נבלמה  ואיתה גם התפקוד .

רק בעשור האחרון השכלתי לעבור טיפול  שהחל לגעת בצלקות הללו, להגמיש אותם,  לפתוח אותן בעדינות ועל ידי כך הצליח להקטין אותן משמעותית  ולאפשר לי להתחיל את הצמיחה  האישית שלי בכל התחומים

היום אני  אישה ואמא  אוהבת ואהובה,  הרבה יותר בטוחה בעצמי וביכולותי ,  מוקפת בסביבה תומכת שהקמתי לעצמי , אופטימית , מחייכת לעולם והוא מחייך אלי   בעלת עסק עצמאי שהולך ופורח , ומצליחה מאד בעיסוק המקצועי שלי, בטיפול בילדי ובכל מה שאני עושה .

והצלקות ? הן לא נעלמו לגמרי . כנראה כמו שהצלקת  שבאצבע כנראה תישאר  בצורה זו או אחרת לדרעון עולם ותזכיר לי את הפציעה הזו , גם הן נשארו בתוכי  , קטנות יותר , פחות דומננטיות , פחות משתלטות , לא מונעות תפקוד , אולם מידי פעם בנסיבות מסוימות,  הן צצות החוצה ומזכירות לי את קיומן , מחזירות אותי לרגעים ספורים להיות הילדה חסרת הביטחון שבטוחה שאף אחד לא אוהב אותה בעולם הזה , שכל העולם נגדה. כל זה עד שכמובן אני מתעשתת , עוצרת , חושבת ומצליחה להחזיר לשליטה את ענבר החדשה  הבוגרת  שיודעת שהכל אפשרי .

היום כמטפלת  באנשים הסובלים או סבלו מהשמנה קיצונית, בעיקר כאלה  לפני ואחרי ניתוחי קיצור קיבה , אני נחשפת לצלקות החיצוניות והפנימיות  של האנשים ומבינה את הצורך בטיפול  בו זמני בשניהם  ובמיוחד בצלקות הפנימיות .

אנשים שהולכים לעשות ניתוח קיצור קיבה, משוכנעים שברגע שיטפלו בצלקת החיצונית שהיא ההשמנה , תיפתרנה   שאר הבעיות מהן הם סובלים   ושהירידה במשקל היא הדרך והפתרון לשפור כל שאר תחומי החיים האחרים כמו זוגיות ,  התפתחות והגשמה עצמית  ועוד

בפועל, לא מעט מהמנותחים  מגלים שגם לאחר הירידה במשקל והגעה אפילו למשקל תקין ,נותרו לא מעט בעיות שלא הגיעו לידי פתרון. זה  קורה כיוון שהצלקות הפנימיות , תוצאות של שנות השמנה רבות, כמו  בטחון עצמי ירוד, חוסר הערכה ואמונה עצמית, כעס ומרמור  עצמי ועל החברה ,  שנאה והלכאה עצמית  ותחושות חוסר מסוגלות,  לא  טופלו והן בהחלט משפיעות ומעכבות  תפקוד  , התפתחות, הצלחה  והגשמה אישית .

במצב זה , כשהם מגלים שהצפיה   ל"תקון" כללי לא נתגשמה, נוצרת אכזבה שהרבה פעמים גם גוררת  התנהלות לא נכונה ועליה חזרה במשקל , מתוך החשיבה שאם למרות הירידה במשקל  הם לא מאושרים כמו שחלמו ,אז אולי  המאמץ אינו כדאי .

בעזרת כלים טיפוליים שרכשתי בשנים האחרונות מתחום האימון  ה NLP ועוד , מתוך הנסיון האישי שלי ועם המון אינטואיציה,הכלה והבנה , ובמידת הצורך בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע מהתחום הרגשי , אני מסייעת למטופלים   לזהות  ולטפל באותם צלקות פנימיות , להגמיש אותן ולמזער אותן לרמה כזו שההפרעה שלהם לתפקוד ולהגשמת החלומות  תהיה מינימלית .

 רק טיפול תזונתי ורגשי משולב , כלומר רק טיפול בצלקות החיצוניות והפנימיות יחד  מאפשר לא רק לרדת במשקל אלה לשמור  עליו לאורך זמן  ולהיות לא רק רזים אלה גם מאושרים

 אם אתם נמצאים בתהליך של ירידה במשקל עם או בלי ניתוח קיצור קיבה , ורוצים לטפל גם בצקות הפנימיות  שלה , לגעת גם בתחומי החיים האחרים שמשפיעים ומושפעים על ו ההשמנה והאכילה , לעבור טיפול של גוף ונפש   מוזמנים ליצור עימי קשר .

 מחכה לכם  ענבר