לא אני לא עושה דיאטה,
ולא אני לא רוצה לרדת במשקל ,
ולא גם לא ירדתי במשקל לאחרונה (תודה על הנסיון לרמוז).
וכן למרות שאני בעודף משקל אני ממש אוהבת את עצמי ואת גופי
אוהבת את איך שאני נראית , באמת לא בקלישאה
טוב לי ככה כמו שאני .
לא רוצה לשנות או להשתנות.
קשה להאמין הא ?
קשה להאמין שיש אישה שאוהבת את עצמה ואיך שהיא נראית למרות שהיא לא שדופה?
שיש אישה שלא מבקשת לרדת במשקל גם אם הוא עודף?
ותאמינו לי למרות שהמשקל נמצא לידי כמעט כל רגע בחייו,
אני בוחרת לעלות עליו מעט מאד.
ולא אני לא מתעלמת ולא מכחישה שום דבר,
אני מודעת לכל קפל שומן בגופי ואני אוהבת אותם.
מודעת לבטן הקיסרית שלי ( 3 ניתוחים קיסריים נתנו את אותותיהם) ואני אוהבת להתבונן בה ולהבין את הפלא שיצא ממנה.
הא ואני אגלה לכם שאני סהכ משתדלת לאכול בריא ומאוזן,
אבל גם את המזונות הטעימים שאני אוהבת הפחות בריאים: לחם עם חמאה, בוראקס ועד.
כן אני אוהבת בוראקס ולא מתביישת בזה.
תמרים עם אגוזיםלא סוגרים לי שום פינה , נהפוך הוא הם בעיקר הופכים אותי לרעבה.
תנו לי כריך טוב ואני מבסוטית.
אני אוהבת לחם אמיתי טרי טעים , ולא פריכיות ולחם קל עם חורים .
אני עושה ספורט לא בשביל לרדת במשקל אלה כי זה עושה לי טוב .
ערכי הסוכר והכולסטרול שלי מצוינים.
אז כן אפשר להיות בעודף משקל ובריאה,
ומי שמספר לכם אחרת מטעה אתכם.
ולא ! לא רוצה דיאטות.
אני רואה את הקמטים בפנים, את השורשים המלבינים ואני מבינה שאני כבר לא ילדה ולא בת 20,
אוטו טו בסוף החודש בת 48 שנים.
ואני אוהבת את עצמי כמו שאני ככה,
עם כל הדברים היפים וגם עם הפגמים.
לא מתגעגעת לפעם.
כן הייתי רזה יותר,
אפילו 20 קג פחות.
ואני לא רוצה להיות שם.
לא אהבתי אותה.
את האישה חסרת הביטחון הכועסת והממורמרת שלא ידעה לאהוב ולא היתה אהובה.
לא רוצה לחזור לשם גם לאט תמורת 20 קג פחות.
כל הילדות שלי וחלק גדול מהבגרות רק רציתי להשתנות , להיות אחרת .
והיום אני ממש לא רוצה .
אני מסתכלת היום במראה ואני רואה אישה עם כוח עם עוצמות
אישה חיובית אוהבת ונאהבת,
אישה שמחה שמחייכת כל בוקר אל החיים והם מחייכים אליה,
אישה שטוב לה.
ואני אוהבת את עצמי בדיוק כה עם כל קפל וקמט ועם הקילוגרמים העודפים.
אז תעזבו אותי בבקשה,
ותפסיקו לשאול אותי אם אני לא רוצה לרדת קצת.
צאו לי מהצלחת ומקפלי השומן שלי
תנו לי לאהוב את עצמי כמו שאני
ותנו לעצמכם גם.
קיצור קיבה בדרך הנכונה- ענבר ויטנברג 
פוסט מקסים, ענבר
אהבתיאהבתי
אהבתי את הפוסט, את הגישה ואת הכתיבה.
כל עוד את אוהבת את עצמך ואת משתפת משהו לגבי עצמך זה סבבה לגמרי, מקובל ולגיטימי.
הדבר היחיד שלי מציק, זה כשמישהו אחר אומר לי שאני צריכה לאהוב את הגוף שלי כמו שהוא. את אוהבת את עצמך עם קפלים- סבבה. אני לא אוהבת את עצמי עם קפלים. אז כל עוד לא מנסים להיכנס לי לנשמה ללא הזמנה, גם אני לא נכנסת לאחרים ומכבדת כל בחירה
אהבתיאהבתי