כל יום כמעט אני פוגשת אתכם  מנותחים שירדו ממש יפנה במשקל ביחס  לזמן אחרי הניתוח ואתם  עדין לא מרוצים.

 גם כשאני מחשבת לכם כמה ירדתם באחוזים מעודף המשקל ומראה שביחס לרצוי זה  ממש תקין לפעמים אפילו יותר  אתם עדין מסרבים לקבל זאת   מביעים את הרצון לרדת עוד 5 או 8 או יותר קילוגרם וממש מתמלאים חרדה שמא לא תשיגו זאת .

 השבוע  אחרי מספר מפגשים פרטניים שבהם נוכחתי בתופעה שוב ושוב ולאחר מפגש הקבוצה בו שוב  פגשתי לא מעט מהמשתתפים שאינם מרוצים מקצב הירידה או מכמה שירדו למרות שלפי הנתונים הם לגמרי הצלחה של הניתוח ,  שאלתי את עצמי  למה זה קורה ?  איך  זה שכל כך קשה להיות מרוצים?  איך זה  שברוב  המקרים לא משנה כמה ירדתם אתם רוצים עוד ?

  ואז בעודי מנסה למצוא הסבר נזכרתי בספור הילדים הישן שאהבתי תמיד לקרוא שוב ושוב הדייג ודג הזהב ..  והוא נתן לי את התשובות .

באגדה מסופר על אשת הדיג שביקשה מהדג עוד ועוד בקשות , כל פעם בקשה גדולה מקודמתה . הדג המקסים מילא במלוא הסובלנות והצייתנות אחר בקשותיה של האישה , עד לרגע שבו העזה במלוא חוצפתה לבקש ממנו להפוך למשרתה , אז התרגז מאד הדג והאישה חזרה להיות ענייה בבית דל ורעוע כשם שהייתה בהתחלה..

האגדה הזו מתחברת מאד לחיינו המודרניים שבו אנחנו לא מפסיקים לרצות לבקש ולרוץ אחר עוד ועוד תוצאות מבלי לעצור רגע ולהינות ממה שכבר השגנו וממה שיש . ר אנחנו כל כך  מתמקדים בתוצאה  שהיא אגב לרוב מספר כמו משקל כסף ציון ולא נהנים מהדרך. רצים כל כך , רוצים כל כך עוד ועוד עד שלפעמים מבלי משים לב מאבדים בבת אחת הכל.

אני זוכרת עד היום את הרגשות המעורבים שלי כלפי  אשת הדייג בכל פעם ששמעתי את הספור. מצד אחד כעסתי עליה  איך זה אינה מסתפקת במה שקבלה ואיך היא דורשת עוד ועוד .  זה היה מאד מנוגד למה שכל חיי לימדו אותי להסתפק במועט  ומצד שני נורא ריחמתי עליה  ועל מה שקרה לה והרגשתי שאולי הדג היה קצת קשוח כלפיה  ולא היה צריך לקחת ממנה הכל חזרה אלה לדבר איתה לפני ולהסביר לה .

היום כשהערך להסתפק במועט אינו מה שמלוה אותי וכשאני כאישה עצמאית מאמינה בלחלום  כמה שיותר ובלהעיז  ולא לפחד להגשים את החלומות, אשת הדייג אפילו יכולה להראות בעייני סוג של אישה אמיצה אישה שלא פחדה  לחלום וגם לבקש  ולעשות כדי להשיג לעצמה חיים טובים יותר.

הבעיה לדעתי במקרה של היה המחיר  שמישהו במקרה זה הדג נדרש לשלם  כדי שזה יקרה . .

ונחזור אליכם  המנותחים.  אתם שסבלתם  במשך  חלק גדול מחייכם מהשמנה  חמורה ,  שעשיתם המון המון דיאטות בחייכם,   חלקכם ירדתם יותר וחלקם פחות אך רובכם לא הצלחתם לשמר את הירידה לאורך זמן ולכן הגעתם לניתוח .

ועכשיו אתם אחרי הניתוח, יורדים במשקל , אפילו מצליחים לשמור  ובכל זאת לא מרוצים. רוצים לרדת הרבה יותר , מהר יותר ,  חרדים שהירידה תפסק ומתעסקים רוב הזמן במה שלא קרה  ולא במה שכן קרה כלומר רואים את האין את מה שלא ירד ולא את היש את אותם 20 או יותר קלילוגרמים שכן ירדתם . לפעמים  אני פוגשת אתכם ממש מאוכזבים מהניתוח  ומתוסכלים מהבחירה שלכם לעשות אותו  וזה למרות שירדתם מספר לא מבוטל של קילוגרמים לפעמים  יותר ממה שירדתם אי פעם ..

התגובה הזו שלכם מעוררת בי כל פעם השתאות מחדש . כיצד זה אינכם רואים את כל הטוב שקרה לכם,  בזכות מה שכבר ירדתם ? מדוע אינכם מצליחים להינות מהשינוי שהתרחש ומהתהליך עצמו ?  איך זה שלמרות שאתם במשקל בו לא הייתם זמן רב  אתם  לא מצליחים להיות מרוצים ושבעי רצון?

מה גורם לכם לרצות עוד ועוד? מה גורם לכם לחוש כזו אכזבה עמוקה למרות ירידה עצומה במשקל? את השאלות הללו אני שואלת את עצמי שוב ושוב ?

השבוע נזכרתי באותה אגדה מופלאה, והבנתי שמשהו מאד דומה למה שקרה לאשת הדיג קורה גם לכם המנותחים .

זוכרים  את הבקשה הראשונה של אשת הדייג וכיצד בקשה אותה ? היא לא בקשה הרבה וגם בקשה זאת ממש בזהירות רבה  ובחוסר אמונה שהדג בכלל עשוי  להיענות לבקשתה . אולם  כשהדג הסכים, ובקשתה התמלאה , היא הרגישה בטחון רב יותר לבקש עוד בקשה ואפילו גדולה יותר  וכך הלאה עוד ועוד, עד לבקשה האחרונה שהייתה ממש מוגזמת אך לאחר שכל הבקשות הקודמות נתמלאו לה  לא היה לה ספק שגם זו תתמלא.

כנראה שמשהו דומה קורה גם אצלכם המנותחים . נראה שככל שהמשקל יורד, וככל שהקילוגרמים נושרים, כך עולה הרצון  וגם האמונה במסוגלות לרדת עוד יותר ( מכירים את האמרה קבלתם אצבע ועכשיו אתם רוצים את כל היד או עם האוכל בא התאבון ) . אז מה הבעיה תשאלו ? בעצם למה לא ?

אז כמו שבמקרה של האגדה  עבור  קיום הבקשה האחרונה של אשת הדייג היה אמור הדג לשלם מחיר גבוה מידי עבורו  הרי שבמקרה שלכם אתם  בעצמכם אלה  שתשלמו את המחיר שעשוי להיות כבד מידי  עבור ביצוע הבקשה שלכם לרדת יותר ממה שאפשר

הרצון לרדת עוד ועוד  עלול  לגרור  אתכם להפחתה מוגזמת של אכילה עד כדי חרדות לאכול, ולהימנעות מאכילה מה שכמובן מוגדר בסופו של דבר כהפרעת אכילה הפוכה לזו שממנה ה התחלתם.  אפשרות הנוספת היא שהאכזבה  הגדולה  ותחושת אי ההצלחה או אפילו כשלון תגרום לכם ע לוותר ולהרפות לגמרי מהדרך שבה  התחלתם ומההתנהלות הנכונה , מה שכמובן עלול לגרור עליה חזרה במשקל . .

כלומר , בדומה למה שקרה באגדה , גם כאן שאיפות לא מציאותיות או מוגזמות  עלולות   לגרום לכם להישאר בסוף  ללא  כל הישג, חסרי כל..

אז מה  עושים?  להלן כמה המלצות  כדי להגיע לתוצאות טובות יותר מאשת הדייד ולהשאר עם תוצאות ביד ולא חסרי כל :

•  תאום צפיות  משקלי – היפגשו כמה שיותר מוקדם ואם אפשר עוד לפני הניתוח עם דיאטנית בריאטרית ובררו איתה יחד בהתאם לנתוני הפתיחה שלכם ולסוג הניתוח שעשיתם מהו היעד המשקלי הצפוי לכם . המספר הזה אינו תורה מסיני ויש מצב שתוכלו גם להגיע למשקל מעט נמוך ממנו יחד עם זאת חשוב שתדעו מה נחשב מבחינה מקצועית הצלחה שלכם ושל הניתוח .  צעד כזה בהחלט עשוי למנוע תסכול מיותר
•  התמקדות בתהליך / בדרך ולא רק  בתוצאות – בסופו של דבר התנהלות נכונה  תביא גם לתוצאות  נכונות .  המשקל  כמדד יחידי להצלחה עלול מאד לבלבל . בחודשים הראשונים:  הוא בהחלט עשוי לרדת גם כשהתנהלתם לא נכון ( ירח הדבש) מה שעלול להטעות כי בהמשך במצב כזה הוא יעלה ,  ולכן חשוב להסתכל על ההתנהלות  ולדאוג שהיא תהיה נכונה כדי  שהירידה אכן תהיה אמיתית.  לעומת זאת בהמשך,   כשירדתם את  רוב  המשקל המצופה , תהיה האטה בקצב הירידה ותתכן גם עצירה  למספר חודשים ולכן השענות רק על המשקל  בשלב זה עשויה בעיקר לתסכל ולכן גם אז חשוב לחזור ולהתמקד בהתנהלות ולדעת שאם היא תקינה ושעדין  יש מה לרדת  ( לפי היעד שנקבע עם הדיאטנית ולא לפי זה שאתם קבעתם לעצמכם  לפי משקל אידאלי )  הרי שהירידה תגיע .
•   לראות את היש ולא את האין ולהנות ממנו –  הסתכלות על היש  מעודדת משפרת מצב רוח ונותנת מוטיבציה להמשך שינוי. הסתכלות על האין על מה שעדין לא ירדתם  גורמת לרגשות של תסכול, עצב , כעב ואכזבה  שיגררו מן הסתם אכילה מיותרת .  ברגע שתבינו כמה הרווחתם ותהנו ממנו  יש סיבה למה להתאמץ בשביל להרוויח עוד
•  היעד אינו משקל אלה  התנהגות – היזכרו למה עשיתם את הניתוח  , מה רציתם להשיג דרך הירידה במשקל , על מה חלמתם . זה יכול להיות  הקלה בכאבי ברכיים וגב , שינה טובה יותר , לרוץ אחרי הילד בקלות , ללכת בטיולים משפחתיים בקלות , להרגיש קלילים , לנשום טוב יותר ,  לנסוע במטוס כשאתם מסתדרים עם החגורה הרגילה ללא צורך בהארכה , להיכנס בקלות יותר להריון  ועוד ועוד. כל אלה הם ההישגים הכי טובים שלכם הם ההצלחות שלכם. אם הם התרחשו ומתרחשות אחרי ירידה מסוימת במשקל  הרי שגם אם זו לא הירידה שציפיתם לה יש לכם ממה להיות מרוצים .
•  פחות משקל למשקל – רובינו נוטים להתנות כמעט כל דבר במשקל, את ההצלחה הכלכלית העסקית  הזוגיות ועוד .  המחקרים והניסיון בשטח מראים שבניגוד למה שמקובל לחשוב,הירידה במשקל כשלעצמה לא תפתור בהכרח את כל הבעיות האחרות ולפעמים אפילו עשויה להחריף אותם אם לא יקבלו טיפול הולם. לכן חשוב להשקיע בזוגיות במשפחה בהתקדמות האישית  ובהתפתחות המקצועית במקביל וללא תלות  בירידה במשקל .   דווקא שפור המצב שלכם בתחומים הללו דווקא הוא זה שיגרור פחות תסכול  אכזב וכאב ולכן גם פחות אכילה רגשית כפיצוי .

זכרו ככל שהיו מרוצים יותר  ותראו דווקא את הרווחים כך תעלה המוטיבציה לשינוי והסיכוי שעוד כמה קילוגרמים ישתחררו להם גדל .

כלומר בשונה ממה שנוטים לחשוב שרק אם תתעסקו כל הזמן במשקל ותשקלו כל יום רק אז יש סיכוי לרדת ושזה מה ששומר עליכם,  הרי שלפעמים  זה שתשחררו את ההיתקעות שלכם על המספר יאפשר לתקיעות המשקלית להשתחרר  גם היא.

כשכל זה  יקרה תמצאו את עצמכם בשונה מאשת הדיג  שומרים על כל מה שהשגתם וזכיתם בו ומרוצים לאורך כל  החיים ולא רק לרגעים ספורים