פורים מתקרב, ואיתו כמובן התחפושות שמשמחות ילדים אך גם מבוגרים. ומצד שני כאשר מזונות מתחפשים לבריאים זה כבר פחות נחמד.
מים בטעמים משווקים לנו כמים לכל דבר, אך מהסתכלות בתכולה שנמצאת על גב האריזה, ניתן לגלות די מהר שמדובר במיץ לכל דבר רק שקוף. יוגורטים במתיקות מעודנת, הם אמנם לבנים בצבעם ולפעמים גם עתירי חלבון, ויחד עם צמד המילים " מתיקות מעודנת", הם יוצרים לנו רושם של יוגורטים טבעיים מזינים ובריאים. אך גם כאן כשנסתכל ברשימת הרכיבים ובתכולה על גב האריזה, נגלה שכמות הסוכר המוספת בהשוואה ליוגורט הטבעי המקורי, אינה עדינה והיא שווה ל : 2-3 כפיות סוכר. כך גם חטיפי אנרגיה למיניהם, שמשווקים כחטיפי בריאות מתגלים כממתקים עתירי סוכר לכל דבר. דגני הבוקר שעל חזית אריזתם מתנפנפות בגאווה תמונותיהם של כדורסלן בכיר או מאמנת כושר ומנחת טלוויזיה , ומשדרים לנו שנהיה בריאים חטובים ואלופים, אם נאכל אותם, גם הם בהסתכלות עמוקה יותר על תכולתם מתגלים כעשירים בסוכר, מלח וגם שומן רווי.
אז מה עושים ?
זוכרים שיצרני המזון ואנחנו הצרכנים אינם בעלי אינטרסים זהים – היצרנים רוצים למכור הרבה ולהרוויח הרבה. היצרנים מבינים שבריאות בכלל, ותזונה בריאה בפרט, הפכו בשנים האחרונות לחשובות לצבור הרחב, ולכן מזונות שיחשבו כבריאים, יהיה קל יותר למכור אותם. ומצד שני חשוב להם גם שהמזון יהיה טעים כי אחרת לא יקנו אותו וגם תהליכים שנדרשים מהם כדי להפוך את המוזן לבריא באמת דורשים מהם השקעה לא קטנה ולא תמיד מתאפשרים להם. לכן היצרנים יעשו הכל כדי לשווק את המזון כבריא, זאת על ידי: הצהרות בריאות בחזית האריזה כמו עתיר סיבים, מופחת סוכר , ועוד, תמונות של ויטמינים דבש ועוד מזונות שיוצרים אווירת בריאות , תמונות של דמויות מוכרות שמשדרות בריאות ועוד . ומצד שני אנחנו הצרכנים שרוצים לצרוך מזון בריא באמת חשוב שנהיה חכמים יותר ונדע לקרוא גם את האותיות הקטנות שבגב האריזה ולהבין מה הן אומרות כדי לקבל את המסקנות הנכונות .
לומדים לקרוא את תוויות המזון – חשוב לזכור שהמידע המדויק והאמיתי על תכולת המזון והאם הוא אכן בריא או לא והאם מתים לצרכינו , אינו נמצא בתמונות ובכותרות הגדולות שבגב האריזה אלה דווקא ברשימת הרכיבים וטבלת ההרכב התזונתי שנמצאים לרוב בצידי או בגב האריזה באותיות יותר קטנות וכדי להבין אותם צריך וכדאי ללמוד לקרוא אותם .
כללים חשובים בקריאת תוויות המזון
רשימת הרכיבים –הרכיבים רשומים תמיד בסדר יורד מבחינת כמותם במוצר, כאשר הרכיבים הרשומים בתחילת הרשימה הם אלה שכמותם במוצר גדולה יותר ואילו אלה שרשומים בסוף הם אלה שנמצאים במוצר בכמות הפחותה ביותר. הסתכלות על רשימת הרכיבים, תתן לנו מידע מה נמצא במזון , מה לא נמצא במזון וגם האם רכיב מסוים שמעניין אותנו לדוגמא סוכר ,נמצא במוצר בכמות יחסית גדולה או לא .
ככל שרשימת הרכיבים גדולה זה אומר שהמזון רחוק יותר מהמצב הטבעי ומעובד יותר, ומכיל יותר חומרים כימיים כמו משמרים מיצבים צבעי מאכל ועוד .
חישוב התכולה בכמות הנאכלת – הסימון התזונתי מתייחס ל 100 גר / מל מוצר. לפעמים ישנה גם התייחסות למנה/ פרוסה/ גביע . אם לא, יש לזכור לחשב את התכולה הסופית של קלוריות פחמימות שומן וכו' במוצר בהתאם לכמות הנאכלת ,ובהתאם לכך להתייחס ולא להתרשם רק מהכמות הרשומה ל 100 אם גודל המשקה או המוצר הנאכל הוא לדוגמא 250 מל .
התייחסות לכמות הפחמימות במוצר ולא לכיתוב ללא סוכר – חלק מהמוצרים ללא סוכר מכילים ממתיקים כהלים (מלטיטול סורביטול קסיליטול) שהופכים בחציים לסוכר. בנוסף צריך לזכור שמוצרי חלב מכילים באופן טבעי את סוכר החלב הלקטוז, מוצרים על בסיס פירות מכילים פרוקטוז שגם הוא סוכר, ומוצרי מאפה או דגנים מכילים עמלינים שגם הם מתפרקים לסוכר. ולכן גם כאשר כתוב ללא תוספת סוכר, יש מצב שהמוצר עצמו מכיל בסופו של דבר סוכר . לכן תמיד להסתכל על כמות הפחמימה במוצר ולהשוות למוצר מקביל.
דל סוכר לא אומר בהכרח דל קלוריות – ישנם מוצרים שהם מופחתים בסוכר אך עשירים בשומן ואף בשומן רווי ומכאן גם אינם דלי קלוריות כיוון שגרם שומן מספק 9 קק"ל. לכן את תכולת הקלוריות חשוב לראות ממה שכתוב על אריזת המוצר ולא להסיק מהכיתובים בחזית האריזה
אחוזי השומן הם מדד לתכולת השומן בלבד – ואינם מדד לכמות הסוכר או הפחמימה במוצר. לרוב דווקא כאשר מפחיתים שומן במוצר מוסיפים פחמימות. מעדנים צבעוניים עם או בלי פירות בתוכם גם אם הם מכילים רק 1.7 אחוז שומן , עשויים להכיל לא מעט סוכר אם מהפרי שבתוכם ואם סוכר מוסף ואת זה חשוב לראות לפי כמות הפחמימות ולא להסיק מתכולת השומן .
יש הבדל בין לייט לדייאט – דייאט = עד 20 קל ל100 מ"ל משקה או עד 40 קלוריות ל 100 גרם מוצר . ליייט= מופחת , כלומר עד 2/3 קלוריות בהשוואה למוצר המקורי ולכן אינו מדד למוצר דל קלוריות/ סוכר/ שומן בהכרח .
התייחסות לכמות הנתרן במזון – חשוב לשים לב לתכולת המלח (מסומן כנתרן) במוצר ולהעדיף את המוצרים מופחתי המלח . שימו לב שיש לא מעט מזונות מתוקים שתכולת הנתרן בהם גבוהה מאד , דוגמא לכך הם חלק גדול מדגני הבוקר . צריכת הנתרן המומלצת ליום עבור אדם בוגר היא כ 2 גרם נתרן ביום
הבדל במינוחים – כשכתוב ללא .. הכוונה שהמוצר לא הכיל אף פעם את המרכיב המדובר לעומת נטול אז הכוונה שהמוצר הכיל את הרכיב והוא הוצא ממנו באמצעים כימיים/ טכנולוגים
יוגורט עם פרי – הכוונה שהיוגורט מכיל גם פרי לעומת יוגורט בטעם – ליוגורט הוספו חומרי טעם של פרי .
ההגדרה ללחם מלא / לחם מדגנים מלאים – התקן הישראלי מאפשר ליצרנים לרשום : "לחם מלא" או " דגנים מלאים" על אריזות מוצרים שתכולת הקמח הלבן בהם פחותה מ 49%. כדי לדעת האם הלחם הוא על טהרת הקמח המלא או מכיל גם קמח לבן חובה להסתכל ברשימת הרכיבים . ברשימת הרכיבים תוכלו לדעת גם מאילו סוגי דגנים מלאים הוכן הלחם ומה התכולה של כל אחד מהם . קמח חיטה כהה = קמח רגיל פחות מנוקה – משמש להכנת לחם אחיד ("לחם שחור").
הימנעות מקניה בתפזורת – במידה ואינכם מכירים היטב את המעדניה/ המאפיה שם אם קונים ואינ כם יודעים מאילו מרכיבים הוכנו המוצרים העדיפו לקנות באריזות עם כיתוב התכולה עליהם ולא בתפזורת.
בסופו של דבר צרכן שרוצה לאכול מזון בריא אמיתי ,ולא מזון שהתחפש למזון בריא צריך להעדיף להשתמש כמה שיותר במזון טרי גולמי וכאשר אתם רוכשים מזונות באריזות, חשוב להיות צרכנים חכמים ולהסתכל היטב על מה שכתוב בגב האריזה לרוב באותיות קטנות במקום מוסתר ולדעת לקרוא ולהבין מהתויות מה אתם קונים.
זה בסדר לצרוך ולאכול מידי פעם גם מזונות שנחשבים לפחות בריאים כמו דברי מתיקה עוגות ועוגיות יחד ,עם זאת מה שהכי חשוב זה לדעת בדיוק מה אתם קונים ומה אתם מכניסים לפה כדי שלא יהיה מצב שאתם אוכלים מזונות שאתם בטוחים שהם בריאים ומופחתים בקלוריות/ סוכר/ שומן ולא כך הדבר באמת .
למידה של קריאת תויות המזון תאפשר לכם קניה בטוחה עם כמה שפחות הפתעות .
חג פורים שמח עם תחפושות רק בלבוש .