לפני שבוע בשעור גאגא ( סוג של רקוד ) אמרה המדריכה בפתיחת שעור מספר דברים למצטרפים החדשים, וביניהם היה המשפט : "תרקדו עם מינימום אמביציה ומקסימום הנאה".
מודה ,שלא רק שלא הבנתי בהתחלה בכלל את המשפט הזה , הוא גם נראה לי כמשפט שקורא לעצלות והכי לא מדבר אלי .
אני , ששום דבר בחיים לא הלך לי בקלות , שרוב ההישגים וההצלחות שלי בכל חיי כמעט, כרוכים בהשתדלות ענקית ,בהשקעה ,ואפילו במאמץ ניכר, שלא לומר בקושי ,כאב ואפילו סבל , שבמשך כעשור התאמנתי בטקוואנדו , שעורים שבהם נלחמתי עם בעיקר גברים שנתנו בי את מכותיהם הכואבות, ושמבחינתי ככל שהיה יותר קשה וכואב, ככה יותר הצלחתי ויותר נהנתי , התקשיתי להתחבר למשפט הזה ..
ולמרות זאת החלטתי , לא להתעלם מההנחיה ולבחון את נכונותה עבורי במהלך השעור. החלטתי, בדיוק כבקשת המאמנת, לעשות כל תנועה בגוף שלי, מבלי לכאוב ולסבול ,ועם מקסימום הנאה . הייתי משוכנעת ,שלרקוד בצורה כזו ,לא תביא אותי לשום תחושת הצלחה או הישג, כי מבחינתי כל חיי להצליח בפעילות גופנית כמו גם בדברים אחרים , היה להגיע לשיא הכאב והיכולת .
וראו זה פלא , הופתעתי לגלות בסוף השיעור ,שלמרות שרקדתי ללא כאבים ותוך כדי הנאה, למרות שכל תנועה שלי,נעשתה רק לפי היכולת שלי ,ומבלי לעבור אותה , למרות שכשהמדריכה התכופפה עד לרצפה, התכופפתי עד לאמצע הדרך כי זה מה שהצלחתי ללא כאב וכשהיא נעה במהירות גדולה מידי עבורי , נעתי במהירות שהייתה נוחה לי, למרות כל זה חשתי בסיום השיעור שבהחלט עשיתי עבודה על הגוף ,ואפילו הרגשתי עליה בדופק וזיעה על גופי .
זו בהחלט היתה עבורי תובנה חדשה, מוזרה אך נעימה, העובדה, שאפשר לעשות דברים שיחשבו להצלחה מבלי לסבול .
לאורך כל השבוע ,המשפט הזה ליווה אותי בכל מה שעשיתי, ופתאום הבנתי,כמה הוא ממש לא קורה לעצלות , ולא מעודד חוסר עשייה. נהפוך הוא, הבנתי שהמשפט הזה, מאד מתחבר ונכון עבורי, ועבור גישת החיים שאני משתדלת להתנהל בה בשנים האחרונות, וגם לטפל לפיה, שזה לפעול לא מתוך יעדים ומטרות חיצוניות , אלה מתוך הקשבה לגופי ולאיתותים הפנימיים שלו עבורי ..
אחרי עשור שנים שבהם התאמנתי בטקוואנדו עם גברים בעיקר , החלטתי לעזוב את התחום וחברתי למועדון שמלמד סוגי ריקוד שונים ובעיקר בחרתי לרקוד סוגי ריקוד שנעשים בקבוצות של נשים (כמו ניה), עם הרבה חיבור לגוף, לנפש ולעצמי. הרבה פחות האצות דופק וזיעה, אבל הרבה יותר חיבור, הקשבה ,והנאה. לכן, המשפט הזה שאמרה המדריכה, התחבר לי כל כך, והשלים לי חלקים בפאזל האישי שלי .
בנוסף, הבנתי גם כמה הוא נכון המשפט הזה , עבורכם המטופלים שלי, והקהל שאני כותבת ופונה אליו, ושזה בעצם מה שאני רוצה ומאחלת לכם .
תחשבו על זה , איזה מחיר קשה אנשים מוכנים לשלם בכדי להיות רזים, וכמה דברים הרסניים הם עושים לגופם, שממש לא מקדמים בריאות והרגשה , טובה אלה המון סבל .
דיאטות דלות מאד בקלוריות ובשאר רכיבי מזון, ספורט סיזיפי שמביא את הגבול לקצה היכולת , שימוש בתרופות בצורה לא חוקית ללא השגחת רופא ותוך כדי תופעות לואי פיזיות ונפשיות קשות, וכל אלה, לא רק שאינם מטיבים עם הגוף , אלה שהם מביאים את הרזון הרצוי כל כך לתקופה זמנית בלבד בדר"כ, ולא ממש מאפשרים לשמור עליו לאורך זמן .
וכל זה למה ? כי הם קשורים בסבל ולא בהנאה , כי הם נעשים שלא בהקשבה לגוף ומאלצים אותו לפעול הרבה מעבר ליכולת שלו, מה שבטווח זמן הרחוק לא אפשרי וגורם לקריסה כללית.
הבנתי שבעצם, מה שאני מנסה ללמד את המטופלים שלי, ולהביא אותם לפעול לפיו, זה בדיוק זה ,מקסימום הנאה ומינימום אמביציה ומאמץ .
לאכול מתוך הקשבה לגוף מה נכון לו ומה לא , להתנהל בצורה שניתן להתנהל בה רוב הזמן גם במצבים מאתגרים יותר , לעשות פעילות בעצימות שניתן להתמיד בה לטווח הארוך, והכל תוך כדי הקשבה לצרכי וליכולות הגוף ,ולא לפי אסור ומותר שמישהו אחר קבע בצורה חיצונית .
להנות גם מהדרך ,ולא רק מההישג. זו בהחלט מטרה מאד חשובה בגישת הטיפול שלי , ומי שמצליח לעשות זאת, משפר תחושות פיזיות ונפשיות
המשפט הזה אינו מונע אנשים מלעשות ומלשנות , נהפוך הוא , הוא מעודד אותם לשנות אבל מתוך הקשבה הנאה וחיבור לגוף, ולא בכל מחיר .
המשפט הזה מבהיר שהמטרה אינה מקדשת את כל האמצעים והמחירים שאנשים מוכנים לשלם בעבורה .
אני בוחרת לאמץ את המשפט הזה וקוראת לאנשים: בחרו להיות לאו דווקא במשקל הכי רזה שאתם יכולים או האידיאלי עבורכם, בחרו והסכימו להיות במשקל שבשביל לשמור עליו , אתם נהנים ולא סובלים , ובעיקר לא משלמים מחירים קשים מידי .
אז מה אתם אומרים? מצטרפים לקריאה שלי מינימום אמביציה ומאמץ ומקסימום הנאה ?
רוצים ללמוד להתנהלת אחרת ? צרו קשר ענבר 0505614081
קיצור קיבה בדרך הנכונה- ענבר ויטנברג 