כשהבת שלי התקבלה לפרויקט לימודים של שנתיים בקולג' בחול ( במסגרת כיתות יא יב )  הבנתי  שאם אסכים לכך, אשלם מחיר כלשהו מבחינתי .  עדין לא הערכתי את משמעות המחיר עבורי וחשבתי שהמטרה מצדיקה את המחיר , ושלסרב לה להגשים משהו שמאד רצתה רק כי לי קשה להיפרד, זה לא נכון ולא מוצדק .

 אז הסכמתי והיא נסעה .  והפרידה לא קלה בכלל. הגעגוע ,תחושת החסר שלה בכל חלק מחיי, תחושת הבית המתרוקן , התקשורת שהפכה לאחרת לא פשוטים בכלל. ודווקא ככל שהזמן עובר זה נהיה יותר קשה .

אז איך בכל זאת אני מצליחה להתמודד ?

להתחבר ללמה – אני עדיין מוכנה לשלם את המחיר הזה של הפרידה , כי אני מבינה  עבור מה אני עושה זאת . אני מבינה שהזכות של הבת שלי לחיות את חייה ולנהל את לימודיה בדרך שהיא בחרה ורואה כמתאימים לה, שווה את האתגרים שאני מתמודדת איתם.  כל פעם שקשה לי , שעצוב לי , אני עוצרת ונזכרת  למה קבלתי את ההחלטה הזו . אני  גם חושבת על  העתיד, על עוד כמה שנים  איך הייתי מרגישה אם לא הייתי מאפשרת לה זאת וזה מקל עלי להתמודד .

 חישוב רווח והפסד בהחלטה שקבלתי – אני בעצם עושה לעצמי בראש טבלת רווח והפסד  ומבינה שלפחות בטווח הארוך הרווח  על ההחלטה גם עבורי וגם עבורה גדול מההפסד .

להנות מהרגע – אחרי שעשיתי זאת אני בוחרת לחיות כל יום ביומו  ולהנות ממה שהוא מזמן לי . לא מסתכלת למרחקים ארוכים מידי . את השנתיים בלעדיה חילקתי למקטעים קצרים יותר, לפי החופשות והמפגשים איתה,  ככה שבתחושה שלי אני נפרדת ממנה כל פעם רק ל3 עד 4 חודשים וזה קל יותר .

יצירת קשר בדרכים אחרות – אני לומדת  לצור ולהנות מקשר חדש ואחר  שנוצר איתה, אם בשיחות  טלפוניות או בסקייפ ואם בכתיבה אחת לשניה . בצורה כזו אני לא חווה  פרידה מוחלטת אלה רק שינוי בצורת התקשורת .

הכרה בקושי –  שנוצר בעקבות ההחלטה שקבלתי וברגשות שעולות אצלי. מכירה  בגעגוע , בעצב , בכאב  ומאפשרת להם להופיע , נותנת להם מקום ולא מתעלמת  או מתכחשת להם.

הבנה בצורך והסכמה לקבל עזרה – אחרי שהכרתי בקושי ונתתי לו מקום, אני גם מבינה שאני זקוקה לעזרה  כדי להתמודד איתו . אז בניתי לי מערכת תמיכה מצד חברים משפחה אנשים שעברו  תהליך דומה וכל מי שניתן להיעזר ולהיתמך בו ובנוסף  מאפשרת לעצמי גם עזרה מקצועית כשצריך .

 ואתם ? שעברתם ניתוח או עוברים תהליך של שינוי הרגלי אכילה  :

אתם לא ממש נפרדים מהאוכל ,כי אי אפשר בלעדיו , אבל אין ספק שאתם נפרדים מצורת האכילה וההתנהלות לה הייתם רגילים. אתם נפרדים מהכמויות להן הייתם רגילים ,ממהירות האכילה ובעיקר מהספונטניות של האכילה  ומחליפים אותה באכילה מחושבת מתוכננת  איטית יותר בכמויות אחרות  ובחירות אחרות .

והשנויים הללו לא פשוטים ומאתגרים .

גם אתם בדיוק כמוני חווים פרידה אך יכולים כמוני להתמודד איתה בצורה חיובית .

מה יעזור לכם ?

בדיוק מה שעזר לי :

להתחבר לחזון – להבין ולזכור עבור מה עשיתם את התהליך , זה הופך את השינוי/ ויתור לכדאי וקל יותר .

 רווח והפסד – כל פעם שקשה לכם,  בדקו מה אתם מרוויחים מהשינוי לעומת ההפסד שאתם  חווים ,  ומה הפסדתם במצב ללא שינוי  לעומת מה הרווחתם .

 להנות מהרגע –  לחלק את התקופה הארוכה לחלקים קטנים יותר  לפי ימים שבועות,  וללמוד להנות ממה שהם מזמנים  , זה הופך את התהליך לקל ואפשרי יותר.

 ללמוד להנות מהאכילה האחרת וממה שהיא מזמנת עבורכם – מזה שאתם מתנהלים לא כפח זבל , מזה שאתם יכולים לעצור , מהבחירות הבריאות יותר , להנות מהכמויות הקטנות ומלהרגיש את טעמן .

 להכיר בקושי שכרוך בשינוי – להבין שמדובר בפרידה וברכישת  צורת אכילה חדשה שאינה מוכרת לכם ,ושזה תהליך שלוקח זמן ויש לו גם מחיר . להכיר באתגר שהשינוי מייצר לכם, וברגשות שזה מעלה בכם ולא להתכחש להם .

 קבלת ליווי ותמיכה מקצועית וחברית – להסכים ולמצוא ליווי תמיכה ועזרה של קבוצת השווים ושל אנשי מקצוע, בתחום התזונתי והרגשי,  יאפשרו לכם לעבור את התהליך בצורה קלה יותר .

מאחלת לי ולכם להצליח להתמודד הכי טוב שניתן עם הפרידה

נמצאת עבורכם בכל רגע שתבחרו .