בשל העלייה הגדולה בשעורי ההשמנה בארץ ובעולם והפיכתה למגיפה, בשל הקושי לרדת במשקל ולשמור עליו לטווח ארוך בדרכים השמרניות המקובלות כמו דיאטה, טיפול רגשי ופעילות גופנית, וכיוון שעד לאחרונה לא נמצאו תרופות יעילות ובטוחות מספיק , יחד עם הופעת ניתוחים בריאטרים חדשים קלים יותר לביצוע עם סיכון נמוך יותר לתמותה, הפכו הניתוחים הבריאטרים  בעשור האחרון לפתרון שכיח ובולט בטיפול בהשמנה קיצונית, עושה רושם שב-3 שנים האחרונות מדובר אף בשכיח מידי.

העלייה המטאורית במספר הניתוחים המבוצעים בארץ, כולל ניתוחים חוזרים שניים ושלישיים, צריכה לעורר דאגה ומחשבה שאולי קצת הגזמנו בקלות שבה נעשים הניתוחים בארץ.

בשנים האחרונות התחושה היא שכולם רוצים ניתוח, ורואים בו הפתרון היחיד לבעייתם. גם ב BMI 32 30 ואפילו 28 אנשים שואלים אותי על ניתוח. הם מוכנים לעשות הכל כולל לשים משקולות במכנסים ואפילו לעלות במשקל, לשקר בוועדה ולהתנתח בארצות זרות שבהן אין הגבלת משקל מינימום העיקר לקבל את ההזדמנות לפתרון הקסם להיות רזים.

לצערי גם הרבה רופאים ממליצים בצורה כמעט עיורת על הניתוח ורואים בו פתרון קסם אפשרי לכל מצב של השמנה.

ואני? מי שמכיר אותי יודע שאני לא מהמתנגדות לניתוח, נהפוך הוא . אני חושבת שלאנשים המתאימים, בעיתוי המתאים, עם הכנה וליווי נכונים, הניתוח הוא אכן הפתרון הראוי ומהווה הזדמנות ופתח לחיים חדשים.

אבל לא בכל מחיר. למה?

כי הגיע הזמן להבין שלניתוח הזה יש גם מחירים ותופעות לואי לא פשוטות וכדי שיהיה שווה וכדאי לסבול אותם, הניתוח צריך להיות ההזדמנות האחרונה, אחרי שהמטופל ניסה הכל, ונמצא  מתאים מבחינת סגנון האכילה ושאר המאפיינים לניתוח, וסיכויי הצלחה שלו לא רק לירידה במשקל, אלה גם שמירה עליו לאורך זמן, יחד עם שמירה על בריאות פיזית ונפשית , נמצאו גבוהים.

במאמר הזה אני רוצה להתייחס דווקא לא למוות ולסיבוכים מסכני חיים. אלה מגיעים באחוזים נמוכים יחסית, ועל אף המסוכנות שלהם הם ידועים ונאמרים בכל הזדמנות.

אני רוצה להתייחס לתופעות שמדברים עליהם הרבה פחות, אם בכלל, אותם תופעות שקשורות לעובדה שהגוף מקבל במשך זמן ארוך יחסית כמות קלוריות קטנה עד קטנה מאד, שמגיעה אפילו לרבע מכמות הקלוריות הקודמת, ולירידה המאד גדולה ומהירה יחסית של קלוגרמים בזמן קצר.

מטרת המאמר אינה  להפחיד או להגיד לכם לא לעשות ניתוח, אלא לתאר את המציאות:

כאבים בגוף: בעצמות, בשרירים, ברגליים, בגב, בעצם הזנב ובאחברים נוספים. הם נגרמים עקב שינוי מהיר בשיווי המשקל שהגוף היה רגיל אליו במשך הרבה שנים, ועקב ירידה מהירה בכמות השומן בגוף, וכן עקב ירידה בצפיפות העצם.  לעיתים הם נרגעים עם הזמן ולעיתים לא. גם המנותחים וגם הרופאים לא תמיד מקשרים אותם לניתוח.

לאנשים שכל חייהם שמעו מאורטופדים ורופאים בכלל, שאם ירדו במשקל כאבי הגב והברכיים מהם הם סובלים יופחתו ואפילו ייעלמו, ההחמרה של הכאבים, או הופעה של כאבים חדשים באברים בהם לא חשו כאבים בהיותם שמנים, היא הפתעה שלא לומר אכזבה גדולה.

חשוב להקפיד על צריכת סידן מספקת בתזונה ומתוספים, להאט את קצב הירידה במשקל במידה והוא  מהיר מידי בעזרת  הדיאטנית הבריאטרית ובמידת הצורך לקבל טיפול תרופתי משכך כאבים.

נימולים והירדמות בגפיים: קשורים לחסרים של ויטמינים אך לפעמים גם למצבים גבוליים ותת חסר ומתרחשים לפעמים גם ללא חסר של ויטמינים. נמצא שמתן קומפלקס בי במצבים כאלה גם אם לא נמצא חסר עוזר. יש לציין שחשוב לעבור בדיקות EEG ואחרות ואבחון נוירולוגי מקיף לשלילת גורמים אחרים לבעיה.

חולשה גדולה סחרחורות עלפונות: קשורים לשינויים בלחץ הדם בעיקר משכיבה לישיבה, לכמות הקלוריות הנמוכה שנכנסת לגוף ולכמות הנוזלים הנמוכה שמגיעה לעיתים למצב של התיבשות.

חשוב לקום בזהירות מהמיטה או מישיבה באמבטיה, להקפיד על שתיה מספקת ובמידת הצורך לקבל תוספת נוזלים, להיות במעקב של דיאטנית בריאטרית ולוודא צריכה מספקת של קלוריות מתזונה או מתוספים חיצוניים, וכמובן להיות במעקב רפואי אצל רופא המשפחה והמנתח ולא להתעלם מהתופעות הללו. במידה  ותופעות אלו לא משתפרות עם הזמן ואין הצלחה לשתות או לאכול יותר יש לבדוק אופציות ניתוחיות לתיקון המצב.

כאבי ראש: גם הם נובעים מצריכת קלוריות ונוזלים נמוכה . גם כאן הטיפול הוא לדאוג להשלמה קלורית ונוזלים  ובמידה וזה לא עובר- טיפול רפואי.

התייבשות : מנותחים רבים מתקשים במשך חודשים רבים להגיע אפילו לליטר נוזלים ביום, ונמצאים באופן מתמיד במצב של התייבשות.

הקושי בשתייה נובע מכמה סיבות: שינוי בטעם והפיכת המים לגורמים לבחילות והקאות ובלתי נסבלים לשתייה, האיסור לשתות שתיה מוגזת שאצל הרבה מהמנותחים הייתה המקור העיקרי לנוזלים, הצורך בהפרדה בין שתיה לאכילה, הקושי בשתייה בבת אחת והצורך בלגימות קטנות ואיטיות והניסיון להימנע משתיה מתוקה שאותה היו רגילים לשתות בעבר.

במידה ויש קושי בשתיית מים  אפשר לעבור למשקאות אחרים ללא סוכר כמו תה, תמציות צמחים, מים עם לימון או נענע ובאין ברירה בתקופה הראשונה תינתן גם שתייה ממותקת לא מוגזת כאפשרות.

כאשר למרות כל האפשרויות הללו לא מצליחים להגיע לשתייה מספקת יש לקבל תוספת נוזלים באינפוזיה.

עייפות ממושכת: קשורה גם היא לצריכה הקלורית והנוזלית המוכה ולירידה המהירה במשקל, מפריעה לעיתים לחזרה לתפקוד .

במצב זה יש להאט את קצב החזרה לפעילות רגילה, להפחית פעילות גופנית ולדאוג להגברת הצריכה הקלורית והנוזלית באמצעים שהוזכרו לעיל.

עצבים חרדות דכאון: קשורים לירידה הגדולה בצריכת הפחממות, לחסרים של ויטמינים, לאבדן של האוכל כגורם מנחם, ולקושי בהתמודדות עם השינוי.

במצבים אלה חשוב להיעזר גם בליווי של דיאטנית בריאטרית,לבדיקת והשלמת החסרים באם קיימים ולמתן תזונה מתאימה וגם בליווי של איש מקצוע מתחום הרגש המתמחה בתחום הניתוחים הבריאטרים כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי.

תחושות קור חזקות: קשורות לאבדן הגדול והמהיר ברקמת השומן .לרוב יש הסתגלות עם הזמן והתחושות הללו פוחתות.

מומלץ בתקופה הראשונה לשתות שתיה חמה, לאכול מזונות מחממים כמו אוכל מבושל קטניות, בשר ירקות שורש, להשתמש בתבלינים מחממים כמו זנגוויל וקינמון ולהמנע מאכילת מזון מקרר כמו מוצרי חלב,  ושימוש בתבלינים מקררים כמו נענע ומנטה, להרבות בפעילות גופנית ובתנועה, ולהעזר בבגדים תרמיים גרביים חמות וכפפות לחימום קצוות והשכבות התחתונות של הגוף.

בעיות עיכול, עצירויות שלשולים: שגורמים לטחורים ופיסורות כאבים ביציאות ופחד לאכול, נגרמים מחוסר שתיה ואכילה מספקת או מתת הספיגה הקשורה לניתוח.

יש להעזר בטיפול תזונתי מתאים עליו אחראית הדיאטנית הבריאטרית ובמידת הצורך בתוספי תזונה מתאימים בהתאם להמלצת הדיאטנית וטיפול רפואי שיינתן על ידי הרופא המטפל.

בעיות עיכול נוספות: הקאות, בחילות, צרבות, גרפסים, שיהוקים, תקיעה של אוכל וקושי באכילת מזונות מוצקים בעיקר מזון מבושל כמו בשר דגים ביצים. הבעיות הללו אופייניות בעיקר לחודשים הראשונים  אחרי הניתוח וקשורות בשינוי הפזיולוגי אך לעיתים  גם בשינוי הרגשי שמתרחש אחרי הניתוח. בעזרת ליווי תזונתי צמוד עם הדרכה לאכילה נכונה הן אמורות להפתר. יחד עם זאת ייתכנו מצבים שבהם יהיה צורך גם בטיפול תרופתי ובעזרה רגשית ולעיתים בהתערבות כירוגית לתיקון הבעיה הניתוחית.

חשוב מאד לא להתעלם מהתופעות הללו בעיקר כאשר מדובר בהקאות ממושכות וחוסר יכולת לאכול שנמשכים מעבר לשבועות הראשונים אחרי הניתוח, ליידע את אנשי המקצוע המלווים ובראש וראשונה לעבור בדיקות רפואיות לשלילת חסימה, היצרות או בעיה אחרת שקשורה לניתוח.

ירידה בריכוז וזכרון: קשורים לעיפות לחולשה לירידה ברמות ויטמינים. יש לעבור ברור תזונתי ורפואי ולקבל טיפול מתאים.

בעיות בשיניים: עשויות להתרחש עקב צריכת סידן וחלבון נמוכה יותר, הקאות מרובות, ירידה גדולה במשקל ושינוי בחומציות המתרחש אחרי הניתוח.

יש להקפיד על הגיינת שיניים טובה לאחר הניתוח, מעקב צמוד יותר של שיננית ורופא שינים, צריכה תזונתית מספקת ונטילת תוסף סידן ולעיתים גם חלבון בהתאם להנחיות.

חשוב להגיע לניתוח במצב שיניים תקין ובמידה ויש בעיות לטפל בהן טרם הניתוח.

ירידה בכוח (ביכולת לפתוח בקבוקי משקה, דלתות וכו'): מתרחש בעיקר בחודשים הראשונים לאחר הניתוח עקב ירידה מהירה במשקל ובמסת השריר. חשוב לוודא עם הדיאטנית המלווה צריכה קלורית וצריכת חלבון מספקת ולבצע פעילות לחיזוק כוח שריר ועצם בליווי של איש מקצוע בתחום.

 

מטרת המאמר אינה  להפחיד או להגיד לכם לא לעשות ניתוח, אלה לתאר את המציאות ולעשות אותה לא שחורה יותר אך גם לא ורודה, ובעיקר ליידע אתכם על אפשרות קיומן של תופעות אלה ועל הקשר האפשרי שלהן לניתוח.

חשוב לציין שתהליך הניתוח אינו תהליך תמים ושיש לו גם מחירים לא פשוטים לעיתים שלא על כולם מדברים בודאי לא לפני הניתוח.

לכן כשאתם מחיליטים להתנתח תעשו את זה אחרי ששמעתם קראתם למדתם ואתם יודעים ומכירים את המחירים הללו ומבינים שאתם יכולים להתמודד איתם ורק אחרי שעברתם הכנה מתאימה וכשאתם בליווי מתאים ומקצועי לאורך כל הדרך.

וכאמור, במידה ואתם חווים אחת או חלק מהתופעות הללו, הכי חשוב לא להתעלם מהן ולדאוג  כמה שיותר מהר לטיפול מתאים כדי שלא יחמירו.

מאחלת לכם בריאות והצלחה

ענבר ויטנברג