על קורונה ושמנופוביה

נמאס לי

מזה שגם עכשיו או אולי דווקא
עכשיו ההשמנופוביה בשיאה

שונאת השמנופוביה תמיד ובוודאי עכשיו היא ממש מכאיבה לי וקשה עבורי מנשוא.

הווטאפ שלי מלא בבדיחות על שמנים ועל השמנה ועל מה יקרה כשהקורונה תסתיים

מודה שגם אותי בהתחלה הם הצחיקו , אבל ככל שזמן הקורונה נמשך ונשלחות עוד ועוד הודעות אני מרגישה איך החיוך והצחוק נעלמים ומתחלפים בבטן מתכווצת ובתחושות לא נעימות

ואז מתוסף פרק של ארץ נהדרת עם אייטם פוגעני בעייני מאד . בכוונה לא שמה קשור אבל מדובר על האייטם של שעורי הספורט דרך הטלויזיה עם מתאמנת אחת רזה ואחת לא ….
ואל תגידו לי שזה מצחיק …

אני רוצה לשמוע מאדם שסובל מהשמנה קיצונית שראה את זה וצחק , באמת , בלי שמשהו בלב התכווץ לא

והשיא היה כשקראתי קולגה שאומרת שהיא חושבת שהמטופלים שמסרבים לטיפול משתמשים בקורונה כתרוץ להמלט ולהתחמק מהתהליך

אני כותבת וחושבת מה לומר ואין לי הרבה חוץ מלהגיד די

התקןפה הזו היא קשה לכולם זה נכון

אבל היא קשה עוד יותר לאנשים שסובלים מהשמנה ומאכילה רגשית

כולם אוכלים יותר ומנשנשים יותר עכשיו
אב אצל הרזים זה כנראה לא ממש יתבטא בגזרה וגם אם כן שבוע אחרי החזרה לשגרה כמה אימוני ספורט מאסיבים והם יחזרו לגזרה

אמל מי שסובל מהשמנה כעת או שסבל בעבר ורזה זה עשוי להיות לא הפיך או קשה מאד להפיכה

למה ? כי מערכת העיכול שלהם עובדת אחרת, כי הגנטיקה שלהם אחרת , החידקים שלהם אחרים, ההורמונים שלהם עובדים אחרצ וגם הראש והנפש עובדים אחרת

אז אל תגידו אנחנו מבינים אתכם כי אתם לא

אבל לפחות די עם כל הבדיחות וההפחדות על חשבון הסובלים מהשמנה

כי עבורם זה הולך להיות קשה כפליים

ולא הם לא אוכלים רק כי אין להם כוח רצון או כי יש להם התנהגות הרסנית
הם אוכלים כי זו הדרך שהם מכירים להתמודד עם לחצים
יש מי שיצא לרוץ או יקפוץ מאה פעם בחבל ויש מי שיאכל

ולא הם לא מבטלים פגישה כי הם משתמטים

אלה ממליון סיבות אחרות

חרדה כלכלית וקיומית , התחושה שהם לא בעניין שאבדו את זה , המחשבה מימי הדיאטות שאם קשה ולא הולך אז אין ה לבוא לדיאטנית כי היא תצעק עליהם אז הם יחכו כשיגמר הכל מתוך מחשבה שאז יחזרו לנורמה ועוד ועוד

אז מה כן ?

חמלה, הבנה , תמיכה והצעת עזרה זה מה שאני עושה כיום עבור כל מי שזקוק
ולזכור שאנשים הסובלים מהשמנה גם אם קיצונית הם בני אדם עם רגשות ובסוף בסוף מאחורי כל הצחוק יש דמעות שיורדות בלילה ומה שמנחם אותם הוא סיר פשטנ

אוהבת ונמצאת כאן עבור כל מי שצריך

שליטה וודאות בימי קורונה

בתקופה הזו : "תקופת הקורונה " אנחנו מרגישים המון חוסר שליטה , כי יש הרבה דברים שאנחנו לא יכולים לשלוט עליהם כמו :

קצב ההתפשטות המגיפה , כמות החולים והמתים, האם אנחנו נחלה חס וחלילה , מתי יחזרו הילדים למסגרות החינוכיות , מתי נחזור אנחנו לעבודה ועוד .

אנחנו גם שומעים המון מה אסור ומה לא לעשות :

אסור לערוך התכנסויות , אסור ללכת בלי מסיכה , אסור לצאת מהבית ליותר ממאה מטר , אסור לבקר את המבוגרים , ועוד ועוד .
בתקופה הזו : "תקופת הקורונה " אנחנו מרגישים המון חוסר שליטה , כי יש הרבה דברים שאנחנו לא יכולים לשלוט עליהם כמו :

יש גם המון חוסר ודעות לגבי מה שיקרה בהמשך ומתי . חוסר ודאות לגבי מצבינו הבריאותי הנפשי הכלכלי המשפחתי ועוד .

השלוב הזה של חוסר שליטה , חוסר ודאות ואיסורים רבים עלול להביא הרבה מאד אנשים להתנהגויות לא תקינות ואפילו פוגעניות לגוף כמו לדוגמא אכילה מוגזמת ולא תקינה שתגרום לעליה מוגזמת במשקךל

ולכן בפוסט הזה חשוב לי דוקא ליין בפניכם מה כן מתוק ועל מה אתם יכולים לשלט ולצור ודאות :

אתם יכולים לשלוט על השינה שלכם – מתי אתם הולכים לשון מתי מתעוררים וכמה שעות אתם ישנים : לשם משקל תקין חשוב ללכת לשון לפני חצות ולשון לפחות 7 שעות בלילה ( למבוגרים )

אתם יכולים לשלוט כמה תחשפו להודעות מלחיצות במדיה – כלומר כמה מהדורות חדשות תראו ביום , וכמה הודעות ווטאפ ופייסבוק תקראו :
לשם משקל תקין חשוב להפחית חשיפה למדיה בכלל ולחומרים מלחיצים בפרט

אתם יכולים לבחור האם כמה ואיזו פעילות תעשו – כלומר הם תנצלו את היתר היציאה מהבית למרחקים קצרים לשם הליכה או שתבחרו לעשות פעילות בבית מול היו טיוב או שאולי תחליטו לא לעשות כלום .

כמובן שהמשך קיום פעילות גופנית לפחות ברמה מסוימת חשובה לשמירה על על משקל תקין
.
אתם יכולים לבחור האם תקפידו על ארוחות מסודרות גם כשאתם בבית וסדר היום השתנה או שתזרמו עם המצב ותנשנשנו לאורך כל היום .

לשם שמירה על משקל תקין: חשוב להמשיך גם עכשיו להקפיד על ארוחות מסודרות גם אם בשעות אחרות, מאשרלנשנש לאורך כל היום גם אם מדובר בנשנוש של אוכל בריא כמו ירקות פירות שקדים אגזים גבינות ועוד.

אתם יכולים לבחור האם להעדיף אוכל בבשול ביתי , או מזון קנוי ומעובד .

כדי לשמור על משקל תקין : מומלץ להמעיט בהזמנה של אוכל מבחוץ ובאכילת מזון מעובד ולהעדיף מזון מבושל ובייתי

אתם יכולים לבחור מתי לאכול את הארוחות שלכם : מתי להתחיל את הארוחה הראשונה ומתי לסיים לאכול

כדי לשמור על משקל תקין : כדאי להתחיל לאכול בשעות הבוקר היותר מוקדמות ולסיים בשעות הערב המוקדמות ולהמנע מאכילה לילית
בהתחשב במגבלות ובמצב הנוכחי ההמלצה שלי היא לאכול ארוחת בוקר עד 10.00 בבוקר צהרים עד שתיים שלוש וארוחת ערב עד שמונה בערב ולא יאוחר מתשע בערב

אם יכולים לבחור כמה ומה לשתות – האם לשים לב על שתיה מספקת של מים או לשתות בעיקר קפה ושתיה מתוקה
לשם שמירה על משקל תקין מומלץ להגביר בשתית מים ( לפחות ליטר וחצי) ולהפחית בשתיה ממותקת

אתם יכולים לשלוט ולבחור מה תאכלו בארוחות – בעיקר פחמימות או יותר חלבון וירקות

לשם שמירה על משקל תקין: כדי להעדיף חלבון וירק ולשלב מעט פחממות עדיף עם אינדקס גליקמי נמוך שמתפרקות לאט לסוכר
מומלץ להעדיף אוכל מוצק קשה שיש ללעוס אותו יותר ומחזיק אתכם שבעים ליותר זמן בכמות קטנה יותר כמו לחם בשר ירקות ופירות טריים קטניות אורז ועוד , על פני מזון רך, נוזלי קריספי שמשביע לפחות זמן וגורר אכילת ארוחות מרובות כמו: מעדנים ,קרקרים ,חטיפיי אנרגיה, שייקים ,מרקים ועוד .

אתם יכולים לבחור באיזו דרך להרגע – האם דרך האכילה או דרך מוסיקה , פעילות , מדיטציות , שיחה עם חברים וכל דרך אחרת שאינ קשורה באוכל

כדי לשמור על משקל תקין : מומלץ למצוא דרכי הרגעה חליפיות לאוכל

חשוב לזכור : ככל שתצילחו לעשות יותר סדר באי סדר , ולשלוט על יותר דברים, ככל שתצליחו להפוך את האי ודאות לודאות כך הסיכוי שלכם לאכול תקין ולמנוע עליה במשקל גדל

כדי לעשות זאת מומלץ וכדאי גם עכשיו להעזר בתמיכה ליווי וטיפול מקצועי מומלץ כזה שמתיחס לא רק למה וכמה אתם אוכלים אלה גם לאיך וללמה ולכל מה שנמצא עמוק ומאחורי האכילה .

אהבתם את הכתוב ? מרגישים שאתם זקוקים לעזרה ?
צרו קשר בהקדם ואשמח ללות אתכם, ועכשיו במרחוק ( סקייפ זום ווידאו ווטאפ ועוד ) במחירי קורונה מיוחדים .

מחכה לכם. אתכם לאורך כל הדרך. ענבר 0505614081

מסתבר שאני עובדת חיונית

ככה לפחות חושבים בשרותי בריאות כללית

מיום ראשון לקורונה ועד היום אני ממשיכה להגיע כל יום למרפאות , ממוגנת לפי הכללים

מטפלת בעיקר טלפוני

שזה לא פשוט בכלל גם אם נשמע ככה

להחזיק ביד אחת את השפורפרת וביד שניה במקלדת , מטופל אחרי מטופ כמעט בלי הפסקה ( כי כולם מארים ורוצים את הטיפול, יש כמעט מאה אחוז הגעה )

ככה במשך 5-6 שעות

לא כולם עונים בזמן, ולפעמים הפגישה נמשכת קצת יותר ואז נוצרים איחורים
ככה שלהספיק לשרותים , לשתות ושלא לומר לאכול זה ממש בקושי
וזה לא כמו בקליניקה וזה לא כמו בימים כתיקונם , ימים נורמליים.

אין כאן שום דבר נורמלי

רוב במטופלים בעיקר המטופלות עונות לי תוך כדי טיפול בילדים ויש המון רעשי רקע שמקשים על הריכוז שלי ושלהן

חלק מהאנשים נאלצו להיות בעבודה ( חיוניים) ואנחנו מדברים תוך כדי כי זה בכל זאת חשוב להם והם לא מוותרים.

וחלק לא קבלו את ההודעה והם מגיעים למרפאה למות הכל ואני מטפלת גם בהם, עם מסכה וכפפות ומרחוק אבל מטפלת .

לוקח זמן להתרגל לטיפול הזה , בלי לראות את פני המטופל, בלי קשר עין בלי לדעת אם הוא מקשיב , מתיחס ומה הדברים שאמרתי עושים לא .. האם הוא כתב את מה שאמרתי או לא .
בלי להבין עד כה הוא נרתם לטיפול ומפנים.

זה לא פשוט, מאד מאתגר ובכל זאת …

כל יום שזה נמשך, אני מבינה כמה זה חשוב וחיני וכמה אסור לוותר על הקשר הזה גם אם זה רק מעט ממה שצריך

אני מדברת עם מטופל מבוגר שחוץ מהניתוח הבריאטרי ונושא המשקל גם חלה לאחרונה בסרטן והוא לבד בבית לא עובד ללא המשפחה המורחבת
אנחנו מדברים רק על איך הוא מרגיש , איך מעביר את הזמן ומה יעזור לו

אני מדברת עם בחורה צעירה שגרה עם בעלה אצל הוריו ושום דבר שקורה בבית ועם האוכל הוא לא ממש בשליטתה והיא חשפה ונאלת להתמודד עם הרגלי אכילה לא תקינים שהן לא שלה אלה של המשפחה אצלה גרה , כמו אכילה בלילה מול הטלויזיה

אני מדברת עם אמא צעירה שכל כך עבוקה בלדאוג לצרכי התינוק שלה שקצת שכחה את עצמה

אני מדברת אבל גם בעיקר והרבה מקשיבה

לתחושות לרגשות לצרכים לתקוות

אני שם בשבילם לפעמים בלי ממש עיצות יעילות , לפעמים רק בשביל להקשיב ולהיות שם עבורם, שידעו שהם לא לבד

לפעמים בשביל לשדר אופטימיות ושזה אפשרי גם עכשיו לעשות שינוי

אני שם בשביל כל מי שהתחיל לעשות שינוי או רוצה לשנות ולא מוותרת להם, אני שם כדי שהם לא יוותרו לעצמם

לא נותנת להרים ידיים

מאפשרת להם לעשות קצת סדר בחוסר סדר, למצוא קצת וודאות באי ודעות ולייצר שליטה איפה שנראה שהיא אבדה לגמרי

ואני מעוודת ומזכירה ותמוכת ומקשיבה

אני עצובה איתם אך גם מנסה לשמח, דוגת איתם אך מביאה תקוה

ומתגעגת ומיחלת לימים הרגילים שבהם נפגש בקליניקה ואוכל לשים יד לחבק או לפחות לראות את הפנים שלא מבעד למסיכה

ובסוף יום העבודה מנסה להספיק להתעסק במה שמעבר לטיפול. לשלוח את ההנחיות במיילים, לכתוב ולשלוח לאן שצריך מכתבי הערכה לניתוח, להתקשר למטופלים שמחפשים אותי ולקבוע תורים, לקבוע טיפולים למטופלים של דיאטניות שכרגע לא עובדות להתקשר למטופלים של מחר לתזכר אותם שהטיפול טלפוני ועוד ועוד.

העבודה לא מסתיימת אף פעם ואני מוצאת את עצמי לעיתים נשארת עוד שעה או יותר מעבר לזמן

ואז אני מגיעה הביתה , מורידה את הבגדים מהקליניקה , ונכנסת למשרה אחרת , משרת הבית
אל מלא מלא כביסות , אל כלים לשים ולהוציא מהמדיח , אל בישולים שלא נגמרים כי כולם כאן ואוכלים אל נקיונות

ובין לבין מתעסקת במשרה מס 3 – הקליניקה הפרטית שנחתכה מאז תחילת הבלאגן לא מעט
מתפנה לשמירה על הקיים, לתחזוק ,להמשך הקשר עם המטופלים גם אלה שממשיכים בטיפול וגם אלה שבחרו כרגע להפסיק מהסיבות שלהם, מבחינתי כולם עדין מטופלים שלי , לכתיבה ולשדורים חיים, שיווק ועשיה

ובין לבין מנסה לשמור על שפיות ועל עצמי

קצת פעילות מול המחשב , יציאות לסבובים קצרים של הליכה עם או בלי אחד מבני המשפחה , זמן עם הבנות והבן זוג , זמן בזום לתמיכה או ללמידה , לפעמים קצת מוסיקה קצת קריאה קצת טלויזיה

ובלילה אחרי האמבטיה שאני כל כך אוהבת נכנסת לפיגמה ולמיטה

וגם אם המשכורת ממש לא גדולה ( פחות משל רוב המורים) וגם אם לא שרים לכבודי במרפסות ולא עושים עלי כתבה כי איימתי לשרוף את עצמי וגם אם אמשיך לעבוד כנראה רוב החופש והימים שאקח יהיו על חשבוני

אני משתדלת לחייך ולהשאר אופטימית ולחכות בשמחה ליום המחר ובעיקר להודות

על שיש לי עדין עבודה

על שיש לי משפחה מדהימה

על שאני מצליחה ליצר עשייה לעזור ולתרום

על העיסוק במקצוע שאני כל כך אוהבת

על שיש לי אותי ואתכם

שגרת קורונה מחכה שתסתיימי

עומס בימי קורונה

בואו נתיחס לחלק העליון של התמונה .. מניחה שהרבה מסתכלים עליה עכשיו ומזדהים
נשים וגברים

ריבוי המשימות הזה שהפך להיות חלק מחײַנו לאחרונה הוא לא פשוט ומאתגר את רובינו

הרבה מטופלים שלי מספרים שהמצב הזה לא מאפשר להם לזכור את עצמם בכלל

הם מגיעים לסוף יום כאין להם מושג מה מתי כמה והאם אכלו

מה שכמובן גורר בחלק מהמקרים אכילה נשנשנית ועליה במשקל

ואצל חלק אחר יש דווקא ירידה אבל כזו שנובעת לא מאכילה בריאה אלה משכחה לאכול

שני המצבים אינם תקינים וראויים לשפור

היום בשיחה עם אחת המטופלות על איך מתמודדים עם המצב הזה היא בחרה באסטרטגיה הבאה: היא חלקה את המשימות לפי ימי השבוע והחליטה שבכל יום תקבע מראש משימה אחתשבה היא מתמקדת : למשל יום אחד דגש על המשימות הלימודיות של הילדים יום אחר על ארגון הארוחות ועוד

זה לא מושלם אבל זו התחלה שממנה ניתן לצור שינוי ולא להיות במצב של תפסת מרובה לא תפסת כלומר לסיים יום שבו ניסית לעשות הכל ובעצם לא הצלחת לעשות כלום …

איזו אסטרטגיה אתם בוחרים

אל תתנו למצב הנוכחי לנהל אתכם .. עשו כל שביכולתכם לנהל אותו

רוצים עזרה בלנהל את האכילה שלכם בכל הבלאגן הזה?

צרו קשר

ולגבי החלק התחתון של התמונה כל שיש לי לומר הוא שלפעמים גם לא לומר זה בסדר

מחכה לכם

קורונה אהובתי – מה עושים??

וירוס כזה קטן שהצליח לעשות נזקים כאלה גדולים וכל כך מהר וזה משפיע גם עלי

לרגעים בא לי לצעוק מה זה כל החרא הזה

תעצרו את הכל , אני רוצה לרדת

לרגעים בא לי להכנס מתחת לשמיכה ולחכות עד שיעבור זעם

כבר אין כוח לקרוא שום ווטאפ : גם לא את ההודעות החשובות שמגיעות אלי מכל קבוצה אפשרית לפחות ארבע פעמים כל פעם

לא את השירים והפוסטים והקרקטורות המצחיקות

כלום .

מרגישה שמאבדת את הסבלנות

יושבת וחושבת עם עצמי רגע מה קורה לי

מבינה שמה שקורה לי קורה לרבים אחרים מכם

מזהה את הקשיים והתחושות שלי שרובם כנראה הם גם שלכם

תחושת חוסר שליטה – קשה לי עם המהירות והקצב שבה הדברים מתרחשים בלי שום הודעה מראש , כל יום עליה מטורפת במספר החולים והמתים בעולם ובארץ

כל יום הנחיות חדשות

כל יום החמרה בדרישות הבדוד

חוסר ודאות – לגבי מה יוליד יום, האם אעבוד מחר או לא , האם בן זוגי יעבוד או לא , האם יהיו מטופלים או בטולים, מה יהיה מצבינו הכלכלי כשכל זה יגמר

תחושת חוסר עשייה וחוסר מועילות – אני שרגילה ליום עמוס במשימות בארועים ובעיה , מוצאת את עצמי מול יומן שרובו ביטולים. הכנסים והארועים שבהם הייתי אמורה השתתף בוטלו, כך גם ישיבות וסדנאות שאני מעבירה

את עבודתי כדיאטנית בקופה אי עדין ממשיכה , אולם הרבה פחות אנשים מגיעים. בפרטי יש לא מעט ביטולים

הפעילות הגופנית שאני עושה במסגרת קבוצתית ( שעורי טקוואנדו ) בוטלה

גם חוגים ןפעילויות של שאר בני המשפחה בוטלו כך שגם תפקיד ההסעות נלקח ממני

המצב הזה מוביל לא רק לשעמום אלה לתסכול ולירידה בבטחון העצמי ובחיוניות

חלק גדול מהזמן אני מרגישה פול גאז בניורל , מגיעה לעבודה אך אין אנשים, עושה שדוריים חיים כותבת פוסטים אך ללא מטופלים

חרדות קימיות – גם מלחלות ומכך שבני משפחתי יחלו אך יותר מזה בגלל המצב שיהיה כשהקורונה תסתיים

אחרי שזיהיתי את כל התחושות הללו החלטתי לעצור ולעשות תכנון מחדש

מספרת לכם מה אני עשיתי ובהתאם לכך מה יכול לסייע לכם גם :

הקפדה על שגרה ככל שניתן ויצירת שגרה חדשה לפי הצורך – ממשיכה ללכת לשכון בשעות סירות כדי שאוכל לקום בבוקר לעבודה

שומרת על שגרת הארוחות ככל שניתן

במקום הפעילות שבוטלה עושה הליכות בחוץ ורקוד בבית

עשיה אחרת – כשזהיתי שהעשייה ותחושת הנחיצות חשובה לי לשמירה על שפיות מצאתי דברים אחרים לעשות. אני מתנדבת בחלוקת אוכל לנזקקים, אני עוזרת גם ללא עלות למי שנזקק , החלפתי את הטיפולים בקליניקה לטיפולים דיגיטליים למי שחפץ בכך , מנצלת את הזמן שנוצר לפעול לביתי , נקיונות בשולים בריאים ועוד , שומעת הדרכות חינמיות שיכולות לסייע לעבודתי עכשיו ובהמשך , קוראת מאמרים שלא הספקתי בעבר , שומעת פודקאסטים ועוד

מציאת אפיקי הרגעה להץתמודדות קלה יותר עם המצב – שומעת מוסיקה שמרגיעה אותי , רואה את ההופעות החיות של זמרים בטלויזיה ,רואה תכניות טלויזיה שעושות לי שמח לא משנה האיכות שלהן ( חתונה ממבט ראשון) , קוראת ספרים שחיכו לי על המדף ולא הגעתי להם, כותבת , עושה שדוריים חיים יוצאת להליכות , נמצאת הרבה עם הבנות .

התרחקות ממה שמלחיץ – משתדלת להיות פחות בווטאפ ולקרוא פחות הודעות מה גם שרובן הן פייק וסתם מלחיצות , שומעת פחות חדשות , מנתקת מגע עם אנשים שמלחיצים אותי

חסכון כלכלי – כדי להפחית את החרדה הכלכלית ולאור זאת שלמרות ששנינו עובדים יש קיצוץ בהכנסות , מקצצת בהוצאות, עושה סדרי עדיפויות ומשתדלת להוציא רק על מה שבאמת נדרש כרגע וכך גם כל בני בייתי .

עזרה במידע חינמי ללמידה ולתמיכה -בכל כל מה שקשור לעסק שלי וגם למצבי הרגשי. שומעת מדיטציות חינמיות , עושה פעילות אל מול הדרכות חינמיות ונעזרת בהדרכות לשמוש בתוכנות לביצוע טיפולים מרחוק לביצוע שדורי לייב ועוד

שחרור – אחרי מסרים שקבלתי מכל מיני גורמים וגם אמירות ממשיות , הבנתי שיותר מלעשות את הכי טוב שאני יכולה לא ניתן לעשות.

החלטתי לעשות מה שאני יכולה ויודעת ושנמצא בשליטתי. אני כותבת ונותנת הרבה מידע חינמי, מציעה טיפולים בתקשורת מרחוק נותנת מחירים מיוחדים ועוד .

ומצד שני אני משחררת כל מה שלא בשליטתי כמו מי ירצה להמשיך טיפול בצורה החדשה ומי לא.

השחרור מאפשר לי לעבור מהצד של ניתנה בלתי פוסקת לקבלה של כל מה שאחרים רוצים להעניק לי

אני משוכנעת שמי שיקרא את הכתבה הזו , יזדהה עם לא מעט דברים שכתבתי

אני חושבת שהדרך לשרוד הכי טוב את התקופה הזו היא לזהות מה מציק לנו מה קשה לנו מה אנחנו מרגישים ולבדוק אופציות חדשות להתמודדות עם הקשיים הללו

זה מה שאני קוראת לכם כל מי שקורא את הכתבה הזו , להקשיב לעצמכם בלי כעס , בלי שפוטיות ובלי בקורת להקשיב ולקבל ובהתאם לכך לפעות

מאחלת לכולנו ימים טובים יותר כמה שיותר מהר

וגם שנצא מהמשבר הזה כשלמדנו את העורים שהוא בא לתת לנו והצלחנו ליישם אותם ללא צורך במשבר

אתכם כאן לתמיד

ענבר

ניתוח בריאטרי והיריון

עברת ניתוח בריאטרי ואת חושבת להכנס להריון ?

הרבה שאלות בודאי עולות לך בראש:

כמו האם זה יהיה הריון רגיל או דורש מעקב מיוחד?

מי צריך לעקוב?

האם יש סכנות מיוחדות?

מה עם ויטמינים והעמסת סוכר?

על כל זה ועוד הרבה מידע בסרטון שלפניך- לצפיה לחצי כאן

בסרטון מראינת אותי טובה קראוזה – דיאטנית. כותבת. מרצה – תזונה בהריון ואחרי לידה

חברה, קולגה , דיאטנית משכמה ומעלה אחת המומחיות הראשונות והטובות ביותר , בכל מה שקשור לתזונה לפני ובמהלך ההריון

בראיון שוחחנו על נשים בגיל הפריון , שעברו ניתוח בריאטרי וכל מה שחשוב שתדעו לפני ובמהלך ההריון

מוזמנים לצפות

אכילה נשנשנית- 5 דברים שחשוב לדעת

אכילה נשנשנית 5 דברים שחשוב לדעת

1. אינה קשורה לרעב פיזי אבל היא לא בהכרח אכילה רגשית

2. אחד הגורמים העיקרים לעליה במשקל אחרי ניתוח קצור קיבה, הרבה יותר מאכילה כמותית

3. אכילה שקשה לזכור אותה בתשאול אכילה של 24 שעות אחורה

4. לפעמים היא מתרחשת רק כי האוכל שאנחנו אוהבים היה זמין לנו יותר מידי

5. בעזרת הקורס האינטרנטי שלי ניתן לטפל בה בלי לצאת מהבית

קורס אכילה נשנשנית 6 מפגשים מוקלטים שלכם לתמיד ברגע שרכשתם את הקורס יחד עם חוברת משימות ומידע, אפשרות לשאול אותי שאלות כאן בקהילה , הטבה ברכישת הקורס האינטרנטי הגדול שלי או ברכישת מפגשים איתי .

כלים התנהגותיים תזונתיים וחשיבתיים לשליטה והפחתת האכילה הנשנשנית

כל זה במחיר מבצע של 95 ש"ח בלבד

למידע ורכישה לחצו כאן

שמן זה עצור רזה זה עבור

 לאחרונה יצא לפועל נוהל סימון מזנות בסמנים אדומים וירוקים. אדום אומר עצור ,כלומר לא לאכול וירוק  אומר עבור, כלומר אפשר ומומלץ לאכול .

 הנוהל הזה רק בהתחלת היישום שלו ויש איתו לא מעט בעיות כרגע , שאני מקווה שיבואו לידי פתרון, אבל לי זה גרם להרבה חוסר נוחות  שרק לאחרונה הבנתי שהיא קשורה להרבה מעבר לבעיות הסימון עצמו.

 מבחינתי הסימון אדום וירוק אינו מייצג רק את הסימון על האוכל, אלה את הסימון שיש לנו החברה האנושית על תופעת ההשמנה .

 השמנה היא מחלה , כך נקבע בסיום העשור האחרון . מצד אחד יש בקביעה הזו משהו מאד משחרר,  כי כבר לא מדובר רק בהאשמת האנשים על חוסר כוח רצון , חוסר התמדה והתנהלות לא  תקינה , וברור שמדובר  בתופעה עם גורמים גנטיים, ופזיולוגיים : הורמונים  , הרכב חידקי מערכת העיכול ועוד .

 ומצד שני,  בעצם החשבת ההשמנה למחלה, אנחנו הופכים את האדם הסובל מהשמנה לאדם חולה,  לאדם לא תקין ואפילו פסול,  לאדם שיש לשים עליו מדבקה אדומה .

 לי אישית קשה מאד עם התג האדום ששמנו כחברה על ההשמנה .

 בעשור האחרון לחיי לא נחשבתי לאשה רזה ואפילו לא לאישה במשקל תקין . סחבתי על עצמי  עודף של כעשרה ק"ג  , נחשבתי  לבעלת משקל עודף על גבול השמנמנה , אך סירבתי להרגיש שמנה חולה , או לא מתפקדת . אהבתי את עצמי  , את גופי ואת כל מה שנבט אלי מהמראה  וסירבתי להיכנס למלחמת הדיאטות  הבלתי פוסקת. הרגשתי אוהבת אהובה מצליחה מועילה ופעילה. הרגשתי אפילו שהמשקל הלא נמוך שלי דווקא מיטיב איתי כדיאטנית המטפלת בהשמנה , כי אני נחשבת בעיני מטופלי כמישהי מתמודדת כמוהם ומבינה אותם.  אחת המטופלות  הביעה זאת במשפט שאמר הכל בעצם : " רואים שלא רבת עם האוכל ולכן אני רוצה את עזרתך " .

 בשנה האחרונה עקב חוויה רגשית לא פשוטה שעברתי ,ועקב טיפול תרופתי שנאלצתי לקבל כדי שאוכל לחזור לחייך , לאהוב ולהיות בעשיה ,  אך העלה מאד את תחושות הרעב שלי , עליתי עוד עשרה ק"ג . לא העלייה הזו לא הייתה קשורה רק לתרופה אלה לעובדה שמצב רוחי השתפר, והאכילה מבחינתי הייתה עדות לכך ולכך שחזרתי לחיים .

 עכשיו אני  כבר שמנה לכל דבר , כך מראים המשקל ו הBMI  אך כך אני גם מרגישה  לצערי  ויש לכך תרומה רבה מהחברה הסובבת אותי. בעקשנותי  להרגיש טוב , אני עדין משתדלת לחייך , להתלבש יפה , להראות טוב , להיות פעילה  ( ממשיכה להתאמן בטקוואנדו פעמים בשבוע )  ולתפקד כמו קודם.

 יחד עם זאת ,אני כן  מרגישה כבדה ,יותר חיונית פחות, ובעיקר פחות אוהבת את מה שאני רואה מול המראה, אבל גם   נחשבת כמצליחה בעייני החברה הסובבת אותי .

למרות כל ההשתדלות שאני עושה , לאכול בריא מסודר ונכון , לבשל בריא, להפחית נשנושים , לרווח בין הארוחות ולהגדיל את צום הלילה ,  למרות שאני לא מוותרת לעצמי ועל אף בעיית הנשימה שלי אני ממשיכה להתאמן  ואף להתחרות , ממשיכה ללכת ולטייל, אני מתקשה לרדת במשקל .

 ככל שאני משתדלת להמשיך לאהוב את עצמי  ,בשל מי שאני ופחות להתייחס למשקל, זה הולך ונהיה קשה יותר .

 למה ? אני מרגישה שהחברה החיצונית שופטת אותי , פחות מקבלת אותי , יש לכל אחד מה להגיד על המשקל שלי  ובשל העיסוק שלי  כדיאטנית שמטפלת בהשמנה, אני מרגישה שמפקפקים יותר במקצועיות שלי וביכולת שלי לסייע לאחרים.  .

 אני שומעת לא מעט משפטים כמו : "איך את יכולה להרשות לעצמך כדיאטנית להשמין ככה" ,  או "זה לא רק הכדור שאת לוקחת,  את בטוח אוכלת הרבה יותר, אם תאכלי פחות  תרדי  במשקל גם עכשיו  ולמרות הטיפול התרופתי", "עזבי גיל זה רק תרוץ ,את לא שומרת מספיק" , "לא אמרת שאת רוצה לרדת  במשקל? אז למה את אוכלת את זה? "  ועוד ועוד  משפטים מלאי בקורת שפוטיות וחוסר נכונות להבין או לקבל.

 וכל אלה שמעירים ומתייגים , ללא ממש מודעים, לרעב  שלי שגדל לאחרונה , לפחד לרדת במשקל שמתקשר אצלי לחזרה למצב נפשי ירוד , לצורך הגדול שלי בפחמימות לשם שמירה על מצב רוח תקין , לזה שבשנים האחרונות , הגוף שלי הרבה יותר תקוע ומתקשה מאד לוותר על הקילוגרמים שלו, ושנדרשת ממני ממש הגבלה  קלורית רצינית  כדי לרדת במשקל .

 כל מה שאנסה לומר יחשב כתירוצים .

 אני מרגישה שהחברה וגם אני עצמי  ( הרבה הודות לחברה אבל לא רק) שמנו עלי פתק אדום שאומר עצור , את לא בריאה , את לא ראויה ,  את פסולה .

 מכירים את התחושות ? מרגישים מזדהים ?

 אם אתם נחשבים כשמנים  הרי שלא סתם אתם חשים כך.

 השמנה, נמצאה כבעלת פגיעה לא רק פיזית אלה גם חברתית ונפשית .

 אנשים הסובלים מהשמנה, נחשבים לפחות מוצלחים וראויים בעייני החברה.

 מחקרים הראו שאנשים שמנים הם בסיכוי נמוך יותר להצליח בעבודה , בלימודים , בזוגיות ועוד.

 אדם שמן יתקשה יותר להתקבל לעבודה,  בהשוואה למישהו עם כשורים שווים או אפילו נמוכים משלו אך במשקל תקין.

 בקרב ילדים , נמצא כי ילדים שמנים זוכים להערכה נמוכה, ממה שזכו לה ילדים עם נכות פיזית  ו/או פיגור שכלי .

 התיוג אדום ירוק על מוצרי המזון  לא תורם ואף יחמיר להערכתי  את המצב המתואר.

 ברגע שאנחנו פוסלים קבוצה שלמה של מזונות ממאכל,  בשל תכולת שומן, סוכר ומלח גבוהה שלהם , ברגע שאנחנו מחשיבים אותם  למשמינים  אנחנו שמים תו אדום גדול על ההשמנה עצמה ועל אוכלוסייה ענקית שסובלת ממנה .

בהיותם עם תווית אדומה , לא רק המזונות עצמם נחשבים ללא תקינים אלה כל מי שאוכל אותם ובפרט מי שכבר סובל מהשמנה. לאנשים אלה אין שום לגיטימציה לאכול את המזונות הללו, עוד לפני שסומנו אבל עוד יותר עכשיו.

 בשנים האחרונות בהיותי מלווה אנשים הסובלים מהשמנה, אני מרגישה חוסר לגיטמציה חברתית לכל מי שמוגדר כשמן,  שהולכת ומחמירה יותר ויותר וכאמור חורגת מעבר לעניין הבריאותי .

 להיות שמן נחשב להיות אדם לא רצוי, לא מקובל ולא מצליח .

  למרות החוויה האישית שלי , אני מסרבת לקבל זאת , ומתעקשת להיות ראויה ,מקצועית , אהובה ואוהבת, ומצליחה בלי קשר למשקל שלי , אולם יש לציין שזה הולך ונהיה לא פשוט בכלל.

  אפשר לומר שההתנגדות שלי לסימון המוצרים  באדום וירוק היא מעבר לסימון המזון  והיא בעצם התנגדות לתיוג האנשים כרזים ומצליחים או כשמנים ופסולים .

 אנשים שמנים, יש לזכור הם רק שמנים. אנשים אלה, לא בהכרח חייבים להיות חולים יותר ( ידוע על אנשים שמנים בריאים ועל רזים חולים) , הם אפילו לא חייבים להיות כאלה שאוכלים פחות בריא או חיים  פחות בריא, הם לא בהכרח  יושבניים יותר ופחות פעילים ( יש לא מעט שמנים פעילים גופנית ) , אבל הם בוודאי לא צריכים להיות מתויגים כמוצלחים או מצליחים פחות , כמקצועיים פחות , כאהובים פחות, כנחמדים פחות  או כראויים פחות לאהבה, ולהצלחה בעבודה בלימודים או בזוגיות .  אנשים שמנים הם בעלי משקל גבוה  אך הם אינם צריכים להיות מתויגים  בתווית אדומה

סוף זה תמיד התחלה

עבורי חודש דצמבר הנוכחי היה והינו חודש של סיומים.

סימתי קורס מיוחד לדיאטניות בריאטריות בתחום הטיפול , אני מסימת מפגשים כמטופלת עם המטפלת שלי שיוצאת לחופשת לידה , נפרדתי ממספר מטופלים שבחרו לסיים את הטיפול ואני נפרדת מהשנה האחרונה שהיתה בעבורי שנה של החלמה התאוששות וחזרה לשגרה אחרי תקופה שבה התמודדתי עם מספר אתגרים רגשיים לא פשוטים.

זו גם השנה שבה נפרדתי מגיל 50 ופתחתי עשור חדש בחיי .

אנשים שעוברים ניתוח בריאטרי עוברים לא מעט פרידות . חלקן פרידות חיוביות מאד כמו פרידה מהבגדים הגדולים, פרידה ממחלות ומתופעות הלואי שנלוו להשמנה , פרידה מהתרופות , פרידה מקשיי תפקוד יומיומים ומאפליה חברתית על רקע ההשמנה ועוד
אולם יחד עם זה יש בתהליך הזה פרידות פחות רצויות כמו פרידה מהיכולת לאכול מה שרוצים כמה שרוצים ומתי שרוצים, פרידה מהאכילה כפיצוי ונחמה , פרידה מהטעמים ומהספונטניות , פרידה מהיכולת להסתתא מאחורי ההשמנה כדי להתחמק מדרישות שקשה לקיים , פרידה מהשתיה המוגזת והמתוקה ועוד פרידות לא פשוטת ומאתגרות
כדי להצליח בתהליך לאורך זמן חשוב שהפרידות החיוביות יגברו על הפרידות הפחות רצויות. הכוונה היא להסתכל על הכוס המלאה ולהצליח לראות את ההפסד כרווח
כיצד עושים זאת ?
יצירת חזון  – כלומר תמונת יצאות עתידית חיובית שבה אתם רוצים להיות . חשוב לכתוב את החזון כאילו הוא קורה עכשיו בזמן הווה במילם חיוביות וספציפי ומעצים ככל שניתן \  לשנן אותו – חשוב לקרוא את החזון לפחות פעמיים ביום להזכר ברוחים – חשוב לרשום את כל הרוחים של השינוי בצורה חיובית ולהזכר בהם בכל יום  התיחסות להפסדים כרוחים – מומלץ לרשום גם את ה" ההפסדים" ויחד עם זאת לבחון ולרשום כיצד ניתן להסתכל עליהם כרוחים לדוגמא כשאני לא יכול לאכול כמות גדולה בבת אחת ובמהירות מה אני מרויח במקום מה אני מפסיד בדרך זו כדאי לחבר את ה " הפסדים " הללו לחזון , כלומר לבחון יצד הם מקרבים אותנו להגשמת החזון לבחור לוותר – מומלץ לבחון כיצד אתם מסוגלים להפוך את הויתורים וההפסדים לבחירה לדוגמא אם החלטתם שלא לאכול מתוק בארוחה מסוימת חשוב לראות זאת כבחירה לוותר ולא כהפסד  ואם חוזרים אל  הפרידות והסיומים שלי בחודש  הנוכחי – הרי  שסיום הקורס מהווה עבורי אפשרות להתחיל דרך חדשה של טיפול  בצורה עמוקה ומעצימה יותר סייום המפגשים שלי עם המטפלת שלי מאפשרים לי להתחיל דרך חדשה של התמודדות עצמאית יותר וישום  הכלים שרכשתי בטיפול והפרידה משנת ההחלמה מאפשרים לי לצמוח
 ולכן ברגעים שבהם אתם מתקשים לבצע פרידות וסיומים ,
 ברגעים של געגוע למה שחלף

 זכרו סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר טוב יותר …

 בהצלחה בשינוי
  אתכם לאורך  כל הדרך ענבר

לבקש סליחה ..מעצמכם

יום הכפורים מתקרב, זמן בקשת סליחה ,וזה זמן לדבר גם על סליחה לעצמינו .

 אני פוגשת לא מעט אנשים בתהליך של הרזיה, עם או בלי ניתוח קיצור קיבה מלאי תסכול  האשמה ואפילו הלכאה עצמית .

 אני שומעת מהם דבור פוגעני , מעליב ומשפיל , ובעיקר חוסר אמונה  בעצמם ואכזבה טוטאלית .

 במצב כזה  קשה מאד להצליח ולא משנה באילו דיאטות תרופות או ניתוחים תשתמשו , כי ההלכאה והאשמה העצמית יגררו אתכם  שוב ושוב לאכילה המפצה , האכילה הרגשית , האכילה הלא מודעת וה"משמינה".

 הערכה, הכלה ,קבלה וסליחה עצמית נמצאו כחשובות מאד לשם הצלחה לא פחות משינויים בבחירת האוכל  ברמת הפעילות  הגופנית ועוד.

 כל זמן הוא זמן טוב לבקש סליחה בודאי בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים :

 קוראת לכם לבקש סליחה :

  • על ההתנהלות הלא  נכונה שלכם בעבר  ובהווה עם  גופכם בכלל ועם האכילה בפרט. על משפטים כמו  "אין לי כוח לפעילות עכשיו " , " בא לי מתוק אז זה מה שאוכל עכשיו " , " אין לי כוח להכין לצמי  עכשיו אוכל" , "אין לי זמן  ל…  ועוד
  •  על זה שלא בחרתם לטפל או שלא הצלחתם לטפל  בעבר באכילה הלא תקינה ובמשקל הלא תקין  ועל משפטים כמו : " למה רק עכשיו "  ," "איך לא בחרתי קודם לעשות ניתוח", "איך רק עכשיו נזכרתי לטפל בעצמי" , "איפה הייתי קודם " .  
  • על הדבור הפוגעני והמאשים כלפי עצמכם כולל שמוש במילים " פשע " , " פושע "  :"התחזרתי" , "התנפלתי "  , "נפלתי על "  ועוד .
  • על חסר האמונה בעצמכם וביכולתכם להצליח ועל משפטים כמו : " אני אבוד " , "אין סיכוי איתי", "אין לי תקנה "  ועוד

 כדי להצליח למחול לעצמכם  יש לזכור כמה דברים:

 אתם  היום מי שאתם ,ואתם עושים מה שאתם עושים, רק בזכות מי שהייתם בעבר  ,אז במקום לכעוס על מי שהייתם בעבר , חבקו אותו, אמרו לו תודה וסלחו לו .

 לפי הNLP , אין כשלון כי "כל כשלון  הוא משוב ללמידה ", ולכן מהפעמים שבהם לא הצלחתם, נשאר רק ללמוד ולהבין כיצד להתנהל אחרת  ,בלי להלכות את עצמכם על אותם מקרים .

 אמרה נוספת לפי תורת ה NLP  היא, שבכל רגע נתון אנחנו עושים כמיטב יכולתינו  וידיעתינו , כי אם היינו יודעים יותר טוב ,היינו עושים כך  ולכן אין מה להתחרט על מה שלא נעשה.

במקום לשאול כל הזמן למה :למה עשיתי ככה ?,למה לא עשיתי ככה? למה נתתי לעצמי להגיע למצב הזה ,? ולמה לא טיפלתי בעצמי קדם ? , אני מציעה להתחיל לשאול איך: "איך אני  עושה אחרת"?  "איך אני  מצליח להשיג את מה שאני רוצה "? ועוד .

  זה הזמן לחמלה ומחילה  במקום מחלה

 שנה טובה ובהצלחה לכולם