קיץ – בואו נדבר על פירות

בואו נדבר על פירות

הם קרים הם מתוקים הם טעימים הם מכילים הרבה סיבים, ויטמינים, חומרים נוגדי חימצון ואנטי סרטניים ועוד כל מיני מרכיבים בריאותיים והם בהחלט מומלצים כחלק מהתפריט היומי שלנו

יחד עם זאת הם מכילים לא מעט סוכר וצריכה לא תקינה מהם יכולה גם לתרום לצריכת קלוריות עודפת ולעליה בסוכר בטריג וגם במשקל .

אז הנה כמה טיפים לצריכה נכונה של פירות קיץ לבריאות בכלל ואצל מנותחים בפרט:

1. צרכו את הפרי השלם ולא את המיץ- כוס מיץ פרי מכילה לפחות 3 פירות שלמים ללא הסיבים והויטמינים, היא נוזלית , עוברת בקלות בקיבה בכלל ובקיבת מנותחים בפרט ותורמת לצריכה קלוריות עודפת מבלי שנשים לב ולכן לעלית סוכר להגברת הרעב ולהשמנה כנל לגבי שיקים במנותחים צריכת מיצים ושייקים עלולה גם לתסמונת ההצפה ( דמפינג ) עקב כמות סוכר מרוכזת וגדולה מידי במעי .

2. העדיפו צריכת פירות טריים במקום פירות יבשים – גם כן בשל תכולת סוכר גבוהה יותר בפירות היבשים ואיכות תזונתית נמוכה יותר .

3. המנעו מצריכת כמה מנות פירות יחד – כדי מנוע כמות גבוה מידי בבת אחת של סוכר בדם שתגרום לכמות גדולה של אינסולין ולהגברת רעב

4. מתי – או כארות בינים או כקינוח לארוחה אבל על חשבון פחות פחמימה , שוב כדי למנוע עודף סוכר ועודף אינסולין בדם, שיגררו רעב ואכילה מוגברים

5. שלבו עם כמה שקדים או אגוזים – כדי להאט את שחרור הסוכר מהפרי ולהגביר תחושת שובע לאורך זמן

6. זכרו מה נחשבת למנת פרי – תפוח הינני או אגס בינוני אחד , בננה קטנה או חצי גדולה , אפרסק אחד או תפוז או נקטרינה אחת , 2 שזיפים או משמשים או קיווי או שסק , כוס תותים או פטל או דובדבנים , 12 ענבים, רבע מנגו , כוס קוביות אבטיח או מלון

7. העדיפו צריכת פירות קשים יותר שיש להתאמץ יותר באכילתם , ללעוס יותר טוב , ולכן נשארים יותר זמן בקיבה ומשביעים יותר – לדוגמא , כדאי להעדיף אפרסק תפוח אגס נקטרינה על פני בננה אבטיח מלון ענבים

8. העדיפו צריכת פירות שמגיעים בכמות מוגדרת על פני פירות בתפזורת – כמו אבטיח מלון ענבים צימוקים וכו , שמהם קל לאכול כמות גדולה יותר מבלי לשים לב

9. למנותחים- זכרו שבפירות הדר עליכם המנע מאכילה הקליפות הלבנות ולאכול רק את הבקבוקים כדי להמנע מחסימת מעי .

10. זכרו שמרכז הרעב והצמא נמצאים זה ליד זה – אל תאכלו פירות במקום לשתות , זה יתרום לצריכת קלוריות וסוכר מיותרות אז שיהיה לכם אחלה קיץ המן בריאות וכיף ובתאבון

12 טיפים להתנהלות בקיץ

קיץ, אתם החופשה מטיילים, לא נמצאים בבית . איך מסתדרים עם האוכל ?

קבלו ממני 12 טיפים :

1. תכנון וארגון מראש לפי צורת הבילוי איפה ומה תאכלו

2. להבין ולדעת מראש שכשאתם בטיולים ומחוץ לבית זה לא יהיה אותו הדבר כמו ביום רגיל וזה בסדר כל עוד אתם לוקחים זאת בחשבון

3. בבתי מלון – כשיש שפי של אוכל , מומלץ להכנס לחדר האוכל כשאתם זוכרים שיש המון אוכל ולא את הכל תוכלו לאכול וכדאי לכם בארוחה שלכם לבחור את מה שהכי נכון ומתאים לכם , ויגרום לכם להרגיש טוב לא רק מיד אלה גם בטווח הרחוק. במידה ואתם במלון מספר ימים הכירו לעצמכם שאת מה שלא תבחרו לאכול היום תוכלו לאכול מחר . ההמלצה שלי ,לפני שאתם בוחרים מה לשים בצלחת עשו סיבוב לי כל המזנונים, ראו מה יש ואז בחרו מה לשים לפי הרכב של יותר חלבון וירק ופחות פחמימה .

4. צריך לקחת בחשבון שאוכל מוכן בחוץ ,הוא לרוב עשיר יותר קלורית ופחממתית, ויחד עם זאת ניתן לשלב זאת כאמור בהגבלה ובתכנון ולבחור את המזונות החלבונים יותר

5. יש עדיפות לאכול במסעדת בשר או דגים שם ניתן לבחור מנו יותר חלבוניות ופחות פחממתיות ושומניות, לעומת בתי קפה שם גם המנות שכביכול נחשבות בריאות כמו חביתה וסלטים עשירות יותר בסוכר ושומן

6. אם בוחרים לאכול בבית קפה/ מסעדה סלט בהרכה חשוב להמנע מרטבים מוכנים ולהעדיף שמן זית ולימון . להקפיד שבסלט יהיה יותר חלבון כמו ביצה גבינה לא שמנה וטונה ופחות פחמימה . לבחור סוג פחמימה אחד לסלט עדיף כזה שמתפרק לאט יותר לסוכר כמו בורגול, קינואה או קטניות שמכילות גם חלבון וגם פחמימה ( עדשים פול חומוס גרגירים שעועית יבשה ).

7. בטיולים קצרים, כשאין מקום וזמן להכין ורוצים להביא אוכל מהבית : כריכים הם אפשרות מצוינת , מומלץ לדאוג שהכריכים יהיו מלחם שיפון או כוסמין או פיתת כוסמין, עם ממרח חלבוני בכמות ניכרת כמו גבינה / ביצה/ טונה מעט שומן בריא כמו כף טחינה/ 7 זיתים/ רבע אבוקדו והרבה ירקות

8. פשטידת ומאפינס על בסיס גבינות רזות וירקות ( בצל, פטריות , ברוקולי, קשואים, תרד, כרובית וכו ) עם קמח כוסמין , יכולות להיות מנות שניתן לקחת מוכנות לטיול של יום ואיתם כדאי לשלב ירקות נוספים וגבינות

9. במידה ונוסעים לכמה ימים, ואין אוכל שמוכן מראש מומלץ להיות במקום שבו יש מטבח מאובזר עם מקרר שניתן לשמור מוצרי מזון איכותים ובריאים ועם גאז עליו ניתן להכין מנות קלות פשוטות טעימות ובריאות שניתן לאכול רוב הזמן

10. זה אפשרי גם לשלב אכילה במסעדות , רק חשוב לדעת ולתכנן זאת מראש , לבחור את המקום שם תרצו לאכול בהתאם למה שאתם אוהבים אבל גם בהתאם למה שיש שם לאכול ולעשות בחירות הכי טובות שאפשר.

11. חשוב כשאתם בחוץ, במיוחד אם אתם מטיילים להגביר שתיה כדי לא להתייבש, ולהקפיד לשתות רק מים ולא לבזבז את הקלוריות על שתיה מתוקה

12 . נצלו את השהיה בחוץ, והגבירו פעילות כמה שניתן: שחיה , הליכה , טיפוס , רכיבה על אופניים . תעשו חיים , תהנו ותשמרו על עצמכם ועל בריאותכם

סימון ביילס ואני, אמרנו איני יכולה עוד כדי לטפל בעצמנו, כיצד עושים זאת ?

המשחקים האולימפיים טוקיו 2020 שעומדים עוד רגע להסתיים ,כללו לא מעט סנסציות.

 אחת הגדולות שבהן, היתה הרגע שבו סימון ווילס , המתעמלת הענקית  ( בגופה קטנה אך בהישגיה ענקית ) שהוכתרה כאגדה אולימפית,  והגיעה למשחקים הללו עם הר של  צפיות שלה עצמה ושל כל העולם ממנה , עמדה אל מול העולם והיקום כולו , אל מול הנבחרת שלה , המאמנים שלה , כל ענף ההתעמלות בארצה ובעולם כולו, ספורטאים, מעריצים, אוהדים, אנשי תקשורת וכתבי ספורט ובכלל  והעזה להגיד אניני יכולה עוד  ולהפסיק .

באותם רגעים , סימון ביילס , הגדולה מכולם , העזה להבין בעצמה, ולהגיד לעולם, את מה שאחרים אולי הרגישו אבל לא העזו להגיד, שמדליות ותארים אולימפיים הם אכן המטרות והחלומות שלה , אבל  לא בכל מחיר , ושהגוף והנפש של חשובים לה יותר מכל.

 לא פשוט היה לעולם כולו וגם לעצמה להבין ולקבל זאת , אבל אחרי שהעזה לעמוד ולהצהיר זאת בצורה גלויה ובהירה, כבל עם ועדה, היא הפכה להרבה יותר גדולה .

מה היה שם באמירה הלא פשוטה הזו שרגש את כולנו  והפך אותה לגדולה של החיים ?

היכולת להעז להקשיב לעצמה , ולמה שהגוף והנפש שלה אותתו לה,  ולוותר על החלומות האולימפיים גדולים ככל שיהיו, ועל כל המדליות והכתרים שחיכו לה,  גם אם זה במחיר של לאכזב עולם שלם ואולי גם את עצמה , כי המחיר שנדרשה לשלם  בגופה ונפשה,  הובן לה פתאום ככבד יותר ובלתי אפשרי עבורה .

  הרבה מאיתנו , חולמים חלומות ומעמידים לעצמינו מטרות , קשות יותר או פחות להגשמה. :

 אנחנו חולמים להיות רזים יותר , יפים יותר , חכמים יותר , מצליחים יותר , עשירים יותר , מאושרים יותר , בני זוג  טובים יותר והורים טובים יותר .

 זה בהחלט רצוי ומבורך לחלום ולרצות להצליח .

 וולט דיסני בעצמו אמר, אם אתה יכול חלום את זה , תוכל להצליח לעשות את זה .

 השאלה , מה המחיר שאנחנו נאלצים לשלם  עבור הגשמת החלומות והמטרות הללו ועד כמה הוא אפשרי עבורינו .

בשפת הNLP ,   השאלה היא בעצם עד כמה  השינוי הוא אקולוגי עבורינו . כלומר אם כדי לעשות את השינוי, כדי להגשים את המרות והחלומות שלנו, אנחנו נאצלים לפגוע במשהו  או במישהו שהוא חשוב ויקר עבורינו , יהיה קושי להמשיך ולהגשים ולשמור על החלום הזה .

 בעיסוק שלי  כדיאטנית ומטפלת בהשמנה , מלווה מנותחים בריאטרים, אני  פוגשת אנשים שכדי להיות רזים , משלמים מחירים בריאותיים ונפשיים קשים מאד, אנשים שמוכנים להקיא,  לא להצליח לאכול כמעט שום דבר מוצק, להרעיב את עצמם ו, להיות מדוכדכים , עצובים ואפילו בדכאון, לפעמים כמעט אפילו לא תפקד, העיקר כדי להיות רזים.

 גם בתחומים אחרים , אנחנו פוגשים את המחירים הלא פשוטים ולפעמים הלא נכונים שאנשים משלמים כדי להרוויח יותר כסף, להצליח יותר בחיים ו ולהשיג עוד ועוד חלומות ורצונות .

 המחירים  הללו עלולים להיות פגיעות פזיות ונפשיות בגופם,  פגיעות ביחסים עם בני זוג , פגיעות במשפחה ובחברים הקרובים ועוד .

 לפני 3 שנים , אני כמו סימון ביילס ,עצרתי ואמרתי אניני יכולה עוד.

 לא, אצלי זה לא היה קשור לספורט , או למדליה אולימפית.

 אבל גם אני כמו  סימון ביילס, הרגשתי שהמחיר הגופני והנפשי, שנאלצתי לשלם כדי להיות טובה יותר : דיאטנית טובה יותר ,  מטפלת טובה יותר , בעלת  עסק טובה יותר ועשירה יותר , מצליחנית יותר , בת זוג טובה יותר ואמא  מושלמת יותר, הוא גדול מידי עבורי וכמעט בלתי  אפשרי,  ועצרתי.

עצרתי את הנהירה אחרי הכסף, ההצלחה , המטופלים , ההישגים.  עצרתי את העובדה ואת העשיה עבור אחרים , אפילו עבור משפחתי ,  והלכתי לטפל בעצמי , בגוף ובנפש שלי , לעשות רק מה שנכון עבור עצמי, ובעיקר עבור בריאות הנפש שלי גם אם זה, פגע בכל העשייה האחרת שבה הייתי עסוקה אז.  

זה ממש לא היה קל להבין זאת, להודות שאני צריכה בזה , ובוודאי לא קל לעשות זאת.

זה לא היה קל להכיר בעובדה שאינני יכולה להמשיך באותו קצב , ובוודאי לא היה קל להפסיק את כל העשייה שהייתה בשיאה .

 יחד עם זאת, לי כנראה כמו לסימון ביילס , לא הייתה ברירה אחרת, העצירה הייתה רגעים ספורים לפני שאני מאבדת את עצמי  לגמרי , ובעיקר את בריאותי הנפשית.

  זה בהחלט לא פשוט להגיע לתובנות הללו , להפסיק  את העשייה ולשנות מסלול , הכל כדי לשמור על הנפש שלנו, לפעמים אנחנו ,כמוני או כמו סימון ביילס, עושים זאת, ממש בשניות האחרונות לפני שאנחנו  קורסים, ולפעמים אנחנו לא מצליחים לעשות זאת בזמן, ומגיעים לקריסה .

 יחד עם זאת , מנסיון אישי , היום אחרי 3 שנים ,אני יכולה להגיד, שזה אפשרי ושבסופו של דבר זה גם מתברר  בדיעבד ,ככדאי וכדבר הכי נכון לעשותו .

 קבלו ממני כמה טיפים איך להצליח להבין זאת ולהפסיק את הריצה העיוורת אחרי הישגים ומטרות בזמן , לפני שהפגיעה בגוף ובנפש היא כבדה מידי .

  1. להבין שאנחנו לא סופר מן או וונדר וומן – כמו שאולי היינו רוצים, או העולם היה רוצה שנהיה, אלה בני אנוש , וככאלה מותר שיהיה לנו קשה .
  2. לבדוק את המחיר – שאנחנו או הקרובים לנו עלולים לשלם  עבור הגשמת היעדים שסימנו, והאם הוא אפשרי כלומר מתאים/ כדאי / אקולוגי לנו .
  3. לעשות עצירות מידי פעם, במהלך תהליך השגת היעדים– ולהסכים להסתכל רק על עצמינו ,ולהיכנס עמוק פנימה לתוך נפשינו ולבחון איך אנחנו מרגישים ,ולא רק איך כל האחרים מרגישים .
  4. להסכים לעצור ולהפסיק – כשאנחנו מרגישים שה כבד מידי עבורנו,  מבלי להרגיש שנכשלנו , אלה מתוך הבנה שאנחנו הכי חשובים, כי אם לנו לא יהיה טוב, גם לאחרים בסביבתינו לא יהיה .
  5. להסכים לטפל בנפש  ולקבל עזרה – ממי שבקיא בכך ,מבלי להרגיש שאנחנו לא בסדר,  ומבלי לחשוש מה יגידו ,או יחשבו עלינו לזכור ששום  דבר לא באמת נגמר – ושאחרי שנתפנה לטפל בעצמינו, זה עדין אפשרי לחזור ולסמן מטרות , ישנות וחדשות, ולהגשים אותם .

סימן ביילס , עצרה , חשבה , פנתה לקבל עזרה, ובתוך כל זה החליטה, לחזור ולעשות תרגיל אחד ואפילו לקבל בו מדליה כדי להזכיר לעולם ולעצמה שהיא יכולה , ומכאן להמשיך ולטפל בעצמה .  

אין  לנו מושג אם תחזור להתחרות ,אבל זה באמת כבר לא חשוב ,כי הרי היא כבר הוכיחה לנו שהיא באמת גדולה מהחיים ומכולם,  גם בלי שלל מדליות על צווארה .

 ואני ? אני כאמור עשיתי הפסקה מהמרוץ של החיים,  כדי לטפל בעצמי ,ובהמשך חזרתי בהדרגה לעשיה , ולמדתי להרכיב מחדש את הפאזל של חיי.

 היום , אני  ממשיכה לעבוד ולהתפתח כדיאטנית וכמטפלת ,  וגם כאדם, כאמא , וכבת זוג , לפתח את הקליניקה , ולעשות עבור מטופלי ומשפחתי , לקבוע יעדים חדשים  להשגה ולחלום על השגתם.

יחד עם זאת, אני מקפידה מאד,  לשים לצד כל המטרות והיעדים שאני מציבה לעצמי,  את עצמי ואת הבריאות שלי,  זה מול זה כל הזמן כדי שלא לשלם מחיר כבד מידי . ומאחלת לי  להצליח בכך.

מאחלת לכולנו , שנמשיך לחלום, להגשים ולהצליח, לא במחיר של פגיעה בבריאותנו הפיזית והפשית

 בהצלחה ממני ענבר .

הסרט של פאולה רוזנברג "כמו שאת"

היום אני שמנה !

לא הייתי ככה בעבר

בתור ילדה אכלתי מאד לא בריא ושתיתי רק פטל אבל לא הייתי שמנה גם לא ממש רזה

הייתי בסדר, רגילה .

זה לא מנע ממני להיות ילדה לא מקובלת בלשון המעטה ודחויה בשפה כנה יותר .

למה ? עד היום לא יודעת לשים את היד על משהו אחד.

כביכול הייתי ילדה רגילה ,לא שמנה ולא רזה, לא יפה ולא מכוערת, לא רעה מאד וגם לא טובה מאד , לא טיפשה ולא גאונה .

ווכל זאת הייתי דחויה ..

כנראה שלוב של הרבה מאד דברים שהיום אני יודעת לקרוא להם בשננות :

בעיות מוטוריות, שגרמו לי להתלכלך יותר בקלות מאוכל ומכל דבר.

חוסר קורדינציה שגרמה לי לשפוך דברים ולהיות קלאמזית .

קשיי רכוז וקשב שגרמו לי להיות אמפולסיבית, כעסנית ורגזנית .

חוסר בטחון עצמי שהלך ונפגע עוד יותר ככל שהייתי לא מקובלת וגרם לי להתכנסות ולהתרחקות .
רגישות יתר שגרמה לי לפגיעות
עקשנות שגם היא לא תרמה ועוד ועוד .

מיד אחרי הצבא הלכתי ללמוד ( כי בזה תמיד הייתי טובה ) ואחרי התלבטות בחרתי ללמוד תזונה .
בשונה מהרבה תזונאיות של הדור החדש, הרצון לעסוק במקצוע זה, לא היה קשור לבעיה ועיסוק יתר עם משקל, דימוי גוף, אוכל וכו, אלה יותר מתוך הרצון לטפל באנשים, ולעזור להם להתגבר על קשיים ,כפי שאני למדתי לעשות זאת ברבות השנים, בעזרת תהליכי טיפול רגשיים שעברתי .

התחתנתי רזה, ואז באו ההריונות והלידות 3 במספר במשך 15 שנים.
בהריון הראשון כאמור הייתי ממש רזה, וגם לא עליתי הרבה במשקל , גם בהריונות האחרים לא עליתי .
בשלב הזה כבר הייתי עם 2 תארים בתזונה, והתחלתי להיות הרבה יותר מודעת לתזונה ולמה שאני מכניסה לפה .
כבר לא שתית מתוק בכלל ( ועדין גם לא מספיק מים כך שלא ממש שתיתי), הוצאתי בוראקסים, מלאווח ומתוקים מהבית, והתחלתי ללמוד לבשל ולאכול בריא ומסודר .
את כל תורת הבשול למדתי בעצמי כי אמא שלי נפטרה שהייתי בגיל 16 ואבא שלי מעולם לא לימד אותי .

כאמור בהריונות עצמם לא עליתי במשקל אבל בינהם כן והרבה .
אחרי כל הריון קבלתי במתנה דיכאון אחרי לידה שהיה קשור למתנה גנטית שקבלתי מהורי , להתמודדות עם קשיי הלידה וגידול הילדים וכן לחסר הגדול של דמות אם בחיי בכלל , ובתקופות הריון ולידה בפרט , לקושי בתמודדות עם החסר הזה ולצורך והגעגוע הרב בנוכחות דמות כזו בחיי .

כל דכאון כזה גרר טיפולים רגשיים , אך גם תרופתיים שתרמו לעליה של כ 7 קג כל פעם .
בדכאונות עצמן, הייתי אוכלת מעט מידי ויורדת במשקל עקב חוסר תאבון וחוסר חשק לאכול כמו גם לעשות כל דבר אחר , אבל אחכ הטיפול התרופתי וההחלמה מהדכאון הביאו איתו רעב בלתי נשלט, ללא שובע, יחד עם אכילה בלתי מבוקרת .
3 הריונות ,3 לידות, 3 דכאונות ,3 סשנים של טיפול תרופתי אחר/ נוסף כל פעם וביחד עליה של 20 קג במשקל .

התיצבתי על משקל לא נמוך אבל גם לא מאד מאד גבוה של 80 קג ועליו הייתי כיותר מעשור שנים עד לפני כ 3 שנים .

במשקל הזה , כבר עסקתי כדיאטנית , גם בשרותי בריאות כללית וגם בקלינקה פרטית והתמחיתי בטיפול במי אם לא אנשים לפני ואחרי קיצור קיבה אלה , שההשמנה היא ה ISSUE של חייהם , ונתתי להם מעטפת של טיפול תזונתי ורגשי , לימדתי אותם כמו שלמדתי בעצמי , לקבל לאהוב לשמוע ולהקשיב לעצמם בלי תלות בגורמים ייצונים כמו משקל מראה ועוד.

במשקל הזה, כבר גדלתי 3 ילדים צמחוניים שאח"כ, שניים מהם הפכו לטבעוניים וגרמו לי להרחיב את הידע הנסיון היכולות שלי והאהבה לבשול בריא מגוון ומאוזן מחומרי גלם טבעיים ואיכותיים.

במשקל הזה ,האמנתי ואכלתי בעיקר אוכל ביתי ומעט מאד אוכל מעובד ומוכן וכך חינכתי וגידלתי את ילדי .

במשקל הזה, כבר עסקתי בפעילות גופנית סדירה הכוללת שני אימוני טקוואנדו בשבוע של שעה ורבע כל אחד.

במשקל הזה, אהבתי את עצמי , הרבה יותר מאשר כשהייתי ילדה ורזה
במשקל הזה התפתחתי, והתעצמתי רגשית ועסקית .

במשקל הזה , הגשמתי המון חלומות , שלא האמנתי שאגשים, כמו : להיות בעלת עסק עצמאי משגשג , לטפל בהצלחה באנשים בתחום התזונה והנפש , להרצות אל מול קהלים גדולים , להנחות קבוצות , להאמין לקבל ולאהוב את עצמי , להיות אהובה, אהודה, מקובלת ועם חברים ,ולהיות אמא טובה ומעצימה את ילדיה .

במשקל הזה , אפילו שמעתי טענות מחלק מהאנשים שעברו ניתוח בריאטרי שאני לא אוכל להבין אותם , כי אני לא שמנה ולא עברתי את מה שהם עברו .

במשקל הזה מעולם לא הרגשתי שמנה וגם לא שמעתי זאת מאף אחד מהסובבים אותי כאמור גם לא מהמטופלים שלי.
נהפוך הוא אנשים הגיעו להיות מטופלים שלי, בגלל ששמחו שאני נראית כמישהי שלא רבה עם האוכל .
כלומר, המשקל הזה היווה עבורי יתרון הרבה יותר מאשר חיסרון.

במשקל הזה , הרגשתי צעירה , חיונית , ואנרגתית יותר מתמיד .

במשקל הזה, הצלחתי להיות מאושרת הרבה יותר ממה שהייתי אי פעם.

ואז לראשונה, שמעתי מאבא שלי שאני שמנה ושאני לא נראית טוב, ושאני חייבת לתפוס את עצמי בידיים , ולהפסיק לאכול שטויות ( שהיו הרבה בבית כי מישהו אחר קנה ואכל אותם לא אני ) , ושאני חייבת לתת דוגמא אישית בגלל המקצוע שלי .
אבא שלי היה עבורי אבא, אמא, חבר, חברה , יועץ ,הכל והערצתי אותו.
לא יכולתי להרשות לעצמי להפגע ממנו , או לכעוס עליו , לא יכולתי לומר לו כמה הוא באמת פגע בי .

אז התחלתי דיאטה , הראשונה בחיי, לא קשוחה מידי , מאוזנת וכיוון שהיא היתה הראשונה גם הצלחתי לרדת די יפה במשקל.
ואז הוא חלה, והיה מאושפז ,ועבר ניתוח וטיפולים, ואני רצתי מהעבודה לבית חולים, אז הביתה לבית ולילדים, וירדתי עוד יותר כי לא ממש הספקתי לאכול.
ירדתי 10 ק" ג לפחות, או אולי יותר, לא הייתי ממש רזה , גם לא במשקל לפני ההריונות, אבל קניתי בגדים אחרים , לראשונה מזה הרבה שנים הגעתי חזרה למידה 40 אולי קצת פחות קניתי חצאית קצרה וחולצת בטן

אבל, לא הייתי מאושרת .

למה ? כי אבא שלי היה חולה , כי הוא כבר לא היה עבורי מה שהיה בעבר , כי הרגשתי שאני מאבדת אותו עוד הרבה לפני שנפטר, ובעיקר כי הוא מעולם לא החמיא לי על הדיאטה שעשיתי במיוחד בגללו / עבורו/ בשבילו .

ואז הוא נפטר, ובהדרגה ועליתי חזרה במשקל , כי כבר לא היה לי בשביל מי להרזות.
אבל דוקא כשעליתי חזרה ל 80 קג הרגשתי בנוח , בבית , בבגדים שאני רגילה להם . המשכתי לעשות פעילות ולאכול בריא .
היה נראה שחזרתי למשקל הסטאטוס קוו שלי .

ואז, לפני כ 3 שנים כשבר הרגשתי מאד בטוחה בעצמי , גאה בעצמי ובהשגים שלי , מלאת בטחון עצמי במה שאני עושה ובהצלחות שלי , מרשה לעצמי לעוף על עצמי ולאהוב את עצמי ולהיות גאה ולפרגן לעצמי ,, מרגישה נוח בגוף ובמשקל שלי , כשכבר חשבתי שעברתי הכל והתגברתי על הכל , כולל אבדן שני הורים אחת מהם בגיל ממש צעיר , ושאני חזקה מהחיים ויכולה להתמודד איתם עברתי משבר נפשי נוסף שהיה קשור לגיל , להתרוקנות הקן המשפחתי ולעוד דברים אישיים שעברתי ואשמור אותם לעצמי .
ושוב דכאון , חרדות אי שקט , כעס עצמי ובושה על מה שאני עוברת , התכנסות , ופגיעה בתפקוד .

ועל כל זה נוסף שוב ,אבדן החשק , אבדן ההנאה נכל דבר כמעט ואבדן תאבון. שום דבר לא טעים ,גם לא דגים ובננות שאני הכי אוהבת בעולם ואני יורדת במשקל ונכנסת לבגדים של פעם אבל מה ? מאושרת ? ממש לא .

מתחילה שוב טיפול שיחתי ותרופתי שאורך לא מעט זמן , לומדת להכיר את עצמי חחדש , לומדת להרכיב מחדש את הפאזל של חיי שהתפרק , חוזרת בהדרגה לתפקוד ולשגרה , לעשות דברים ואחכ גם להנות מהם , חוזרת לאכול שוב .

התאבון חוזר, בזכות ההחלמה אך גם בזכות התרופות ויחד עם זה מגיעה הסצנה הידועה מראש מצד אחד , אך שחשתי שהפעם כבר אצליח להתגסר עליה וטעיתי . אני עולה עוד כ 10 קג במשקל במשל שנה או יותר עד למשקל שיא של 90 קג

ובשלב הזה , שוב שמעתי הערות ,והפעם מפי חברה טובה, חברת ילדות, שספרה שהחברות שלה שראו אותי לא הבינו איך אני דיאטנית מטפלת בהשמנה נמצאת במשקל הזה .
נפגעתי ושוב לא יכולתי , לא העזתי להגיד זאת .

הפעם בשונה מהפעם בה שמעתי זאת מאבי, לא מיהרתי לעשות דיאטה.
התאבון והיכולת לאכול הכל ולהנות מהאוכל, היה מבחינתי סימן לשקום רגשי ולמצב נפשי טוב , שלא רציתי לאבד שוב, עד שממש חששתי לוותר עליהם.

אחכ , נכנסי לגיל המעבר, המחזור השתבש , הגיעה קורונה ואופס אני 94 קג משקל שיא שלא ידעתי מעולם .
עדין אוכלת בריא ומסודר , עדין עושה ספורט , עדין לא שותה מתוק, עדין מטיילת ופעילה וחיונית , אבל שמנה .

בשלב הזה, לראשונה בחיי , ההשמנה והמשקל מתחילים לפגום לי באושר בעיקר בשל כאבים בגוף ותחושת כבדות שעוטפת אותי והחשש להרגיש כבר לא בריאה וחיונית כמו עד עכשיו .
לראשונה בחיי אני מרגישה כבדה, שמנה ואפילו קצת זקנה, ולראשונה בחיי אני מתחילה לשמוע גם מאוכלוסית המנותחים הבריאטרים הערות על המראה שלי .

אני מנסה דיאטות שונות, וגם כשאני מפחיתה מתוקים וגלוטן ומאפים, כל מה שאני מצליחה לרדת זה 4 קג בלב ונעצרת שוב על 90 קג.
כל נסיון להמשיך לרדת עולה בתוהו .
כאן על המשקל הזה אני נעצרת ככה אני שוקלת היום
לא מצליחה לרדת וזה :

למרות פעילות גופנית בתדירות גדולה ממה שעשיתי אי פעם, כי בנוסף ל 2 אימוני טקוואנדו מאסיבים בשבוע ,שאני לא מוותרת ולא מפסידה ,אני עושה לפחות עוד פעמים בשבוע פעילות אירובית של כחצי שעה לפחות מול היוטיוב, ומשתדלת גם ללכת יותר .

למרות הקפדה יתרה על אכילה מסודרת ומאוזנת, למרות צמצום אכילה נשנשנית הורדת שוקולד , חמאה . ומאפים שהייתי אוכלת מידי פעם.
ולמרות שאני משתדלת לשתות הרבה יותר מים ממה ששתיתי בעבר .

אז מה שאני יכולה להגיד לכם בהרבה כנות ומנסיון אישי , שהרבה פעמים בדיוק כמו אצלי , ההשמנה, לא קשורה לחוסר התמדה או רצון , להזנחה או להתעלמות וגם לא להכחשה .

במקרה שלי , ולא זה לא תירוצים , או נסיון להתעלם מאחריות אישית , אני יכולה לומר שזה כנראה, שלוב של גיל , של תרופות של מצב הורמונלי וכנראה גם של תפיסה חשיבתית שקושרת אצלי דוקא את הירידה במשקל למצבים הכי לא מאושרים בחיי .
כל אלה הופכים את הגוף שלי לעקשן ובלתי משחרר בקלות ממשקלו , עמיד לכל נסיון שמרני שלי לרדת במשקל שאינו כולל פרוצדורות פולשניות יותר .

ואני לא אשקר, ואומר שלא חשבתי מספר פעמים על פרוצדורות אלה כמו טיפול תרופתי, ואפילו ניתוח בריאטרי.
יחד עם זאת אל מול הרצון לרזות ולו במקצת ולהרגיש יותר קלילה ובריאה, הרי שכרגע, המחשבה של לאבד את יכולת ההנאה מהאוכל ומאכילה אפילו לתקופה זמנית בלתי סבירה עבורי ואינה מהווה מחיר ראוי.
כל מחשבה, על זה שארצה לאכול משהו טעים שאני אוהבת ואתקל בבחילות , כאבי בטן, הקאות , או חוסר יכולת לאכול , מחזירה אותי לאותם ימים אפופי דכאון שבהם לא יכולתי להנות משום דבר, כולל מאוכל ואכילה של המזונות שאני הכי אוהבת בעולם .

ולכן קבלתי כרגע החלטה להשיך במה שאני עושה תזונה בריאה ומאוזנת ב80 אחוז מהזמן, פעילות סדירה , שתיה מספקת ועבודה על חיזוק משאבים וכוחות פנימים יחד עם החזרה מחדש של תחושת החיוניות שלי, הקבלה וההכלה שלי לעצמי , חיזוק הקשר החיובי שלי עם גופי שלאחרונה אבד מעט , וחידוש האהבה העצמית והאושר שלי באופן בלתי תלוי למשקל .

ועכשיו אחרי כל מה שספרתי כאן אני רוצה להתיחס לסרט של Paula Rosenberg כמו שאת :

לא תמיד משקל נמוך / רזון/ משקל תקין בהחלט קשורים לאושר , לפעמים זה דווקא הפוך כמו אצלי לדוגמא.

השמנה , בניגוד למה שניסתה מאמנת הכושר בתכנית לומר, ובניגוד למה שהרבה חושבים , היא לא בהכרח תוצאה של חוסר כוח רצון, העדר יכולת התמדה , הרס עצמי או הזנחה, התעלמות או הכחשה .

השמנה היא מחלה כרונית , מולטי פקטוריאלית ,ויש לה בנוסף לגורמים התזונתיים , גם גורמים פזיולוגים הורמנליים , גורמים הקשורים להרכב מיקרוביאלי של מערכת העיכול, גורמים גנטיים , גיל , מין , תרופות וגורמים רגשיים .

החברה שלנו, הופכת שלא בצדק את האדם עם השמנה לאדם לא מאושר, זאת כיוון שהוא באופו אוטמטי הופך לפחות מוצלח עם פחות סכויים להצליח בלימודים בעבודה בזוגיות ובעוד הרבה תחומים .

התיחסות אחרת , נאורה יותר להשמנה ,כזו המתיחסת למשקל כעוד אפיון כמו צבע שער גובה צבע עיניים וכו תאפשר לכולנו להיות מאושרים יותר

המשפחה והחברים הקרובים , הם האנשים שהאדם עם ההשמנה הכי זקוקים לתמיכה ופרגון מהם והלואי והסרט וגם מה שספרתי כאן, יגרום ליותר הורים לאהוב את הילדים שלהם, לפרגן ולהעריך אותם בלי קשר למספר הנראה על המאזניים כשהם עולים עליו ולמראה אלה בשל היותם הם עם הרבה תכונות טובות אחרות מעבר למשקל .

הלואי וכל ההורים ידעו לראות את כל הדברים הטובים אצל הילד שלהם , ויפסיקו להתנות את היופי וההצלחה שלו במשקל שלו

הלואי והמשפט את יכולה להיות כל כך יפה אם רק היית מורידה …. קילוגרמים יעלם מהלקסיקון ואמהות ואבות יגידו לבנם או ביתם אתם יפים ככה כמו שאתם .

הלואי וכולנו נלמד להיות עם קצת יותר חמלה וקבלה לגוף שלנו , לקימורים שבו לולקפלים שבו , להעדר הרווח בין הרגלים וגם לשומן שלו .

הלואי ונצליח להבין , שהשמנה אינה בהכרח קשורה לבריאות וכל עוד האדם עם ההשמנה אוכל בריא מתאמן ובעל בדיקות דם תקינות, הרי ששמירה על המצב עדיפה מאשר כניסה לתהליכי דיאטה או תהליכים קיצוניים אחרים , שבעיקר פוגעים בגוף ומוציאים אותו משיווי המשקל שלו , במיוחד אם יש להם גם פגיעה בנפש.

רזון זה טוב אבל לא בכל מחיר , לא במחיר של פגיעה גופנית או רגשית ,הלואי וכולנו נתפוס זאת ונתמוך בכך.

מודה ל Paula Rosenberg על הסרט הנוקב והכנה כל כך שהעלה את נושא דימוי הגוף , המשק וההקשר שלו לאושר כן או לא לקדמת הבימה

מאחלת לעצמי ולכולנו , שלאהוב את עצמינו כפי שאנחנו יהיה אפשרי ולא רק קלשאה, שהמשקל יהפוך לעוד תכונה כמו צבע עינים ושער , ושהאושר לא יהיה תלוי במספרים .

חוזרת להיות מאושרת באשר אני ובזכות כל מה שאני כן ולא כתלות במה שאני אהיה

איך להסתדר עם אוכל בחופשת הקיץ?

קיץ, אתם החופשה מטיילים, לא נמצאים בבית . איך מסתדרים עם האוכל ? קבלו ממני 12 טיפים :

  1. תכנון וארגון מראש לפי צורת הבילוי איפה ומה תאכלו
  2. להבין ולדעת מראש שכשאתם בטיולים ומחוץ לבית זה לא יהיה אותו הדבר כמו ביום רגיל וזה בסדר כל עוד אתם לוקחים זאת בחשבון
  3. בבתי מלון – כשיש שפע של אוכל , מומלץ להכנס לחדר האוכל כשאתם זוכרים שיש המון אוכל ולא את הכל תוכלו לאכול וכדאי לכם בארוחה שלכם לבחור את מה שהכי נכון ומתאים לכם , ויגרום לכם להרגיש טוב לא רק מיד אלה גם בטווח הרחוק. במידה ואתם במלון מספר ימים הזכירו לעצמכם שאת מה שלא תבחרו לאכול היום תוכלו לאכול מחר .
    ההמלצה שלי ,לפני שאתם בוחרים מה לשים בצלחת עשו סיבוב לי כל המזנונים, ראו מה יש ואז בחרו מה לשים לפי הרכב של יותר חלבון וירק ופחות פחמימה .
  4. צריך לקחת בחשבון שאוכל מוכן בחוץ ,הוא לרוב עשיר יותר קלורית ופחממתית, ויחד עם זאת ניתן לשלב זאת כאמור בהגבלה ובתכנון ולבחור את המזונות החלבונים יותר
  5. יש עדיפות לאכול במסעדת בשר או דגים שם ניתן לבחור מנו יותר חלבוניות ופחות פחממתיות ושומניות, לעומת בתי קפה שם גם המנות שכביכול נחשבות בריאות כמו חביתה וסלטים עשירות יותר בסוכר ושומן
  6. אם בוחרים לאכול בבית קפה/ מסעדה סלט בהרכה חשוב להמנע מרטבים מוכנים ולהעדיף שמן זית ולימון . להקפיד שבסלט יהיה יותר חלבון כמו ביצה גבינה לא שמנה וטונה ופחות פחמימה . לבחור סוג פחמימה אחד לסלט עדיף כזה שמתפרק לאט יותר לסוכר כמו בורגול, קינואה או קטניות שמכילות גם חלבון וגם פחמימה ( עדשים פול חומוס גרגירים שעועית יבשה ).
  7. בטיולים קצרים, כשאין מקום וזמן להכין ורוצים להביא אוכל מהבית : כריכים הם אפשרות מצוינת , מומלץ לדאוג שהכריכים יהיו מלחם שיפון או כוסמין או פיתת כוסמין, עם ממרח חלבוני בכמות ניכרת כמו גבינה / ביצה/ טונה מעט שומן בריא כמו כף טחינה/ 7 זיתים/ רבע אבוקדו והרבה ירקות
  8. פשטידת ומאפינס על בסיס גבינות רזות וירקות ( בצל, פטריות , ברוקולי, קשואים, תרד, כרובית וכו ) עם קמח כוסמין , יכולות להיות מנות שניתן לקחת מוכנות לטיול של יום ואיתם כדאי לשלב ירקות נוספים וגבינות
  9. במידה ונוסעים לכמה ימים, ואין אוכל שמוכן מראש מומלץ להיות במקום שבו יש מטבח מאובזר עם מקרר שניתן לשמור מוצרי מזון איכותים ובריאים ועם גאז עליו ניתן להכין מנות קלות פשוטות טעימות ובריאות שניתן לאכול רוב הזמן
  10. זה אפשרי גם לשלב אכילה במסעדות , רק חשוב לדעת ולתכנן זאת מראש , לבחור את המקום שם תרצו לאכול בהתאם למה שאתם אוהבים אבל גם בהתאם למה שיש שם לאכול ולעשות בחירות הכי טובות שאפשר.
  11. חשוב כשאתם בחוץ, במיוחד אם אתם מטיילים להגביר שתיה כדי לא להתייבש, ולהקפיד לשתות רק מים ולא לבזבז את הקלוריות על שתיה מתוקה
  12. נצלו את השהיה בחוץ, והגבירו פעילות כמה שניתן: שחיה , הליכה , טיפוס , רכיבה על אופניים .

תעשו חיים , תהנו ותשמרו על עצמכם ועל בריאותכם

ענבר

זריקת סקסנדה – כל מה שצריך לדעת

הקלטתי עבורכם סרטון קצר עם המידע הכי חשוב שאתם צריכים לדעת על התרופה החדשה שהגיעה לשוק – סקסנדה

איך זה עובד, מה המינון, למי זה מתאים, מהן תופעות הלוואי ועוד

הכל בסרטון פה:

ברזל לאחר ניתוח בריאטרי- הסיבות לחסר בברזל אחרי ניתוח והפתרונות

ברזל לאחר ניתוח בריאטרי :

חסרים תזונתיים בוויטמינים ומינרלים, ביניהם גם ברזל, לאחר ניתוחים בריאטרים הינה תופעה נפוצה, הנובעת ממספר גורמים, ותלויה בסוג הניתוח ואופן השפעתו על תהליך הספיגה והעיכול, מצב טרום ניתוחי , הקאות, אי סבילות למזון ודפוסי אכילה לקויים.

אלו הסיבות לצורך המוגבר בנטילת תוספי תזונה לאחר הניתוח ולכל החיים.

בשל שינויים בטיב הספיגה לאחר ביצוע הניתוח (ולא רק בגלל קושי בבליעת כדורים כפי שנותנים לחשוב), נדרשת ב-3 חודשים הראשונים צריכה של תוספים ללעיסה או למציצה או בצורת אבקה או נוזל, ולאחר מכן ניתן לעבור לתוספים בבליעה .

יש להתחיל בנטילת התוספים כבר מיום השחרור מבית החולים .

לאחר ניתוחים בריאטרי, יש לבצע בדיקות דם מלאות כולל לברזל, פריטין, טרנספרין וספירת דם מלאה אחת ל3 חודשים בשנה הראשונה, אחת לחצי שנה בשנה השנייה, ואחת לשנה מהשנה השלישית ולכל החיים .

חוסר היענות לנטילת תוספים כנדרש, מהווה גורם משמעותי לחסרים תזונתיים בכלל, ושל ברזל בפרט.

במנותחים בריאטרים מכל הסוגים נמצא שעור של 17-45% לחסר בברזל.

הסיבות לחסר בברזל אחרי ניתוח :

  1. שינויים אנטומים אחרי הניתוח.
  2. חומציות מופחתת בקיבה הנגרמת כתוצאה מהניתוח, ושימוש בתרופות לדיכוי חומצה לתקופות קצובות או ממושכות שמפחית הפרשת חומצה הנדרשת לספיגה טובה יותר של הברזל .
  3. צריכה מופחתת של מזון מוצק בעיקר בשנה הראשונה .
  4. סבילות נמוכה יותר למזונות כמו בשר אדום הנחשבים למקורות טובים לברזל .
  5. הקאות זמניות או ממושכות בחלק מהניתוחים.
  6. שלשולים המפחיתים ספיגת מזון וספיגת ניוטריינטים בכלל, וכן ספיגת ברזל בפרט .
  7. שינוי באזורי ספיגה של ברזל בניתוחים המאופיינים בתת ספיגה
  8. 8.       אי נטילת תוספי ברזל או נטילת מולטי שאינו מכיל ברזל

ניטור ומעקב אחר סטאטוס הברזל, צריך להיעשות בכלל המנותחים הבריאטרים.

פריטין אינו מדד מייצג בהכרח לסטאטוס זה, כיוון שרמותיו עולות במצבים של דלקת אקוטית הקיימת בהשמנה, המאפיינת את המנותחים, לפחות בשלבים הראשונים אחרי הניתוח. לכן, חשוב למדוד ולהתייחס גם לברזל, טרנספרין וספירת דם מלאה .

במחקרים נמצא שהסיכוי לאנמיה כשנה או יותר אחרי הניתוח נמצא דומה בין מנותחי שרוול ומעקף קיבה, והמסקנה הייתה שמתן ברזל למניעת חסר לאחר הניתוחים הבריאטרים מומלצת גם לאחר ניתוחים בהם יש רק הקטנת גודל הקיבה אך לא שינוי של הרצף ושת, קיבה, מעי, וגם לאחר ניתוחי תת ספיגה בהם כן נעשה שינוי ברצף הזה.

כדי למנוע חסר של ברזל אחרי ניתוח ההמלצה היא לתסף ב 45-60 מ"ג של ברזל אלמנטלי ליום.

במצב של חסר בברזל יש לתסף 150-200 מ"ג ברזל ליום .

מומלץ בנוסף תוסף ויטמין סי כדי לשפר ספיגה .

אם מתקשים ליטול ברזל דרך הפה, או קיים חסר ללא שפור, יש לשקול עירוי ברזל דרך הוריד .

תיסוף טוב ככל שיהיה עלול לא להיספג עם תזונה לא תקינה שאינה מכילה מכלול הרכיבים הנדרשים .

לכן חשוב להיות במעקב רציף דיאטנית בריאטרית, בשנה הראשונה אחרי הניתוח, וגם בהמשך כדי:

  1. לקבל הדרכה לאכילה מגוונת מאוזנת, הכוללת מספיק חלבון משלל מקורות, ירקות ופירות מגוונים, בשלל צבעים, דגנים מלאים וקטניות ושומנים בריאים.
  2. לקבל הדרכה לאכילה של מזון מוצק למינונים המתאימים להספקת ברזל גם דרך התזונה .
  3. הדרכה לצריכת מקורות לברזל מהצומח עבור צמחונים, טבעונים, ואלה המתקשים באכילת דגים ובשר ומוצריו
  4. לטיפול בשלשולים הקיימים לאחר חלק מהניתוחים לשם שפור הספיגה .
  5. להתאמת סוג ומינון התוספים למטופל, בהתאם לבדיקות הדם ולכמות הברזל שהוא מצליח לצרוך בתזונה, וכן בהתאם למצב העיכול ולהנחיות לתזמון נכון של נטילת הברזל .

ברוב המקרים לא תהיה בעיה בספיגת ברזל ממולטי ויטמין המכיל גם סידן בתוכו, ולכן חשוב להעדיף מולטי ויטמין שמכיל ברזל ולתסף אותו במידת הצורך בברזל נפרד.

מומלץ לצרוך תוספי ברזל ליפוזומלי,  בהם הברזל נספג טוב יותר, אינו גורם לעצירות ואין הגבלה מתי ועם מה אפשר לצרוך אותו מבחינת סוגי מזון

יש להתייעץ עם דיאטנית בריאטרית להתאמת התוסף

בהצלחה והמון בריאות

אהבתם ? עשוי לייק ושתפו

חוסרים בברזל לפני ואחרי ניתוח בריאטרי – סיבות לחסרים השלכות והדרך לטפל

בשבוע הנוכחי, שבוע הדיאטנים והדיאטניות הבינלאומי, התקבצנו מספר דיאטניות קולגות העובדות בתחומים שונים עם קהלים שונים לעסוק בנושא הברזל, כל אחת מנקודת ראותה וטיפולה היא .

כדיאטנית בריאטרית, העובדת עם מקוצרי קיבה מכל סוגי הניתוחים אכתוב לכם כאן פוסטים בנושא הברזל- חוסרים בברזל לפני ואחרי הניתוח סיבות לחסרים השלכות והדרך לטפל.

אדבר על הסיבות לחסר בברזל לפני הניתוח וכיצד מטפלים בו.

ברזל הינו מינרל חשוב בגוף האדם ובתזונת האדם, הוא חומר חיוני לרוב היצורים החיים.

אנמיה הינה אחד מהסיבוכים הנפוצים ביותר לאחר כל סוגי ניתוח בריאטרי. היא מתבטאת בחולשה, עייפות, חיוורון, קושי בתפקוד בריכוז ובזיכרון, קושי בנשימה, נשירת שיער, כתמים לבנים בציפורניים ודופק מהיר .

אוכלוסיית הסובלים מההשמנה בכלל, ומהמועמדים לניתוח בפרט, נוטים בשיעור גבוה ללקות בחסרים תזונתיים בכלל, ובחסרים בברזל בפרט.

הסיבות לחסרים לפני ניתוח :

  1. תזונה לקויה עתירת קלוריות – עשירה במזונות מעובדים, בסוכרים פשוטים , ובפחמימות "פשוטות" ודלה במאכלים המהווים מקור לברזל .
  2. מסה גבוהה של רקמת שומן, אשר עשויה להשפיע על מידת הזמינות של חומרים מזינים בינהם ברזל.
  3. ליקויים בייצור חלבונים המשמשים כנשאים של הברזל, עקב מצב של דלקת כרונית המאפיינת השמנה.

על כן קיים צורך להערכה ומענה טיפולי טרום ניתוחי מקיפים, בנוגע לחסרים תזונתיים כחלק מהטיפול במועמדים לניתוח בריאטרי מכל סוג שהוא.

בנוסף יש לבצע כבר טרם הניתוח וכמה שיותר מוקדם תיקון של החסרים התזונתיים באמצעות:

  • השלמה תזונתית של מקורות לברזל מהחי ו/או מהצומח.
  • מתן תוספים רלוונטיים טרום הניתוח- יותאם ע"י דיאטנית בריאטרית בשלב ההערכה והכנה, בהתאם לבדיקות הדם, מצב העיכול והענות המטופל.

טיפ חשוב ממני לכל המועמדים לניתוח בריאטרי:

את בדיקות הדם שקיבלתם לבצע כחלק מתכנית ההכנה לניתוח, תעשו כמה שיותר מוקדם טרם ההגעה לדיאטנית.

אל תחכו עד לניתוח .

כך תוכלו לגלות חסרים, במידה והם קיימים, להתחיל לטפל בהם כמה שיותר מוקדם ולהגיע לניתוח במצב תקין של משק הברזל.

טרם הניתוח חשוב לעשות בדיקה חוזרת לודא שהחסרים אכן תוקנו.

מחקרים מראים שאנשים שיש להם חסרים לפני הניתוח יהיו בעלי סיכוי גבוה לחסרים לאחר הניתוח.