למה קשה להורים שמנים להתמודד עם השמנת הילדים שלהם ואיך מייצרים שפה נכונה בבית, כדי לעודד ולהעצים ולא לייצר תסכול? מדריך להורה
עיסוק במשקל ובמראה, בגילאים צעירים או בגילאי ההתבגרות, לא יוצרים אצל הילדים דימו חיובי על עצמם. חשבו על הקשיים שרוב הילדים והמתבגרים חווים בחברת ילדים בני גילם ועל לחצים בבית הספר, הוסיפו לזה קושי בקבלה עצמית, המראה שלהם וניסיון לרדת במשקל, וקיבלתם תסכול מתמשך.
הורים הסובלים מעודף משקל חשים הרבה פעמים שהילד שמן בגללם – בגלל גנטיקה או בגלל תזונה. הקשיים שלהם האישיים צפים כילדים שמנים ועם הזיכרונות גם הרצון לשנות.
איך מתמודדים בבית שבו ההורים היו שמנים או עדיין סובלים מהשמנה ואיך נכון לחזק את הילדים?
להסתכל על היש ולא על האין: לכל יד יש דברים טובים וחזקים, שבו הוא מיוחד. נסו להעצים את הדברים האלה ולא לדון בקשיים. מעצימים את הילד ומחזקים אותו. מדגישים בפניו את כל התכונות החיוביות ואת כל המעלות והכישרונות שלו. מסתכלים ומלמדים אותו לראות ולהראות לאחרים מה הוא כן : חכם, מצחיק, יצירתי, מצייר מדהים, מוסיקלי ועוד ולא מה הוא לא (רזה).
הסתכלות כזו תגדיל ותחזק את הביטחון העצמי של הילד ואת ההערכה שלו לעצמו, ותאפשר לו גם להציג א עצמו אחרת בפני הסביבה ולזכות גם בהערכה של הילדים בסביבתו בזכות מה שהוא כן. הרעיון הוא להסתכל על הילד כמכלול, ולא רק על השומן שלו ולהשפיע גם על החברה להסתכל עליו אחרת.
ילד שגדל להיות מתבגר ובוגר עם בטחון עצמי, שזכה למספיק אהבה ותמיכה מההורים וממשפחתו בלי להתנות אותה במשקלו, יוכל כאשר הוא יהיה בשל לכך לקבל אחריות ולהתחיל תהליך שינוי וירידה במשקל בעצמו אם יזדקק לכך, והסיכוי להצליח אז עולה מאד.
דאגה לאורח חיים בריא בבית: גם אם שאר בני הבית רזים. לפעמים זה לא פשוט אבל אם רוצים לשנות חייבים שכולם ישנו וכולם יעברו לאורח חיים בריא ותזונה נכונה.
הפחתת כמויות של חטיפים ומתוקים בבית: ראשית חשוב לדעת שצריכה גדולה של ממתקים וחטיפים העשירים בסוכר שומן ומלח, אינה מועילה ואפילו מזיקה לכל בני הבית גם לרזים בעיקר אם מדובר בילדים ובני נוער שנמצאים בשלב הגדילה ושזקוקים לריכוז גבוה לשם הצלחה בלימודים. לכן כדאי מאד להקפיד על מילוי הארון המזווה והמקרר בתבשילים ובמצרכי מזון בריאים ומזינים עבור כל בני המשפחה. צעד זה יעזור לילד הסובל מהשמנה שלא יצטרך לעמוד בפיתויים מיותרים, בבחינת" בפני עיוור לא תשים מכשול" ויפחית את תחושת השונות שלו ובכך יקל על התהליך.
שתו מים: כדי להימנע מלהכניס שתיה מתוקה הביתה בכלל (גם לא בשבתות או חגים) ולעודד שתיית מים.
ירקות ופירות ולא חטיפים: להכניס הרבה ירקות ופירות ולעודד את הילדים לאכול אותם. אצל ילדים פירות טרייםפירות יבשים, וכן שקדים ואגוזים יכולים בהחלט להחליף נשנושים של חטיפים וממתקים.
פחות סוכר ושמן: מומלץ להכיר את ההמלצות של משרד הבריאות לאכול פחות מ 9 כפיות סוכר ליום, לנערים ולמבוגרים. במעדן פשוט או בשתייה ממותקת יש לפעמים כמות של לפחות מחצית מכמות הסוכר היומית, אם לא יותר. מומלץ להפחית בצריכת מזון מעובד ומוכן, ולהעדיף צריכת מזון ביתי שבו ניתן לשלוט על תכולת המלח סוכר ושומן.
סדר יום: חשוב ומומלץ לארגן סדר ארוחות קבוע , ככל שניתן , לאפשר אכילה רק במקום הנועד לכך : מטבח או פינת אוכל ולא בסלון או בחדרי השינה מול טלוויזיה או מחשב . צורת אכילה כזו, תפחית אכילה נשנשנית ובלתי מודעת של חטיפים פיצוחים וממתקים, ותאפשר לאוכלים להיות שבעים יותר ולשלוט בכמות הנאכלת .
ארוחות משותפות: גם בצורת החיים האינטנסיבית שקיימת היום ברוב המשפחות, חשוב לאפשר ולעודד כמה שיותר ארוחות משפחתיות, כאלה שבהן כל בני המשפחה יושבים ליד שולחן אחד ואוכלים במשותף. גם אם זה לא אפשרי במהלך השבוע כדאי לדאוג לארוחות אלה בסופי שבוע. ארוחות כאלה תורמות ללכידות ולקשר המשפחתי ,ויחד עם זאת נמצא שהן מסיעות מאד בתהליך של אורח חיים בריא וירידה במשקל. ארוחות משותפות מאפשרות תשומת לב ומודעות רבה יותר למה שנאכל .
חלוקת האחריות: חשוב מאד שההורים יהיו אחראים על איפה ומתי אוכלים ,וגם על סוג ואיכות המזון המוגש לשולחן ואילו הילד אחראי על מה הוא בוחר לאכול וכמה הוא אוכל.
ניתן לחשוף את הילד בפני מזונות חדשים שלא נהג לאכול, ולהציע לו לטעום מהם אך לא ללחוץ או להכריח לאכול, זה כאמור יצור התנגדות ויפחית שיתוף פעולה. חשב לדעת שחשיפה ממושכת ועקבית למזונות חדשים מבלי להאיץ בילד לאכול אותם, תורמת בפני עצמה להתנסות הילד באכילתם.
לגבי הכמויות, הימנעו מלהיות שוטר שאוסר על הילד או מונע ממנו לקחת תוספת, זה כאמור עלול להסתיים באכילה בהסתר. כשנמצאים כבר בתוך תהליך שינוי והקשר ילד הורה הוא טוב ויש שתוף פעולה מצד הילד, ניתן כשהילד מבקש או לוקח תוספת לצלחת לשאול": האם אתה מרגיש עדין רעב?" או "מה וכמה אתה חושב שישביע אותך יותר?", אך לאפשר לילד לקחת במידה ורוצה.
דוגמה אישית – חשובה ביותר כדי להגביר את האמון של הילד בתהליך בכלל ובהורה בפרט. לא ניתן לדרוש מהילד ,לאכול ליד שולחן כשההורה מנשנש או אוכל בסלון מול הטלוויזיה, כך גם לבקש ממנו לא לשתות מתוק כשהאמא יושבת לארוחת צהרים עם כוס קולה ביד. דוגמא אישית חשובה גם בכיוון השני. ילד שלא רואה את ההורים שלו אוכלים, ימעיט גם הוא באכילה ואז הסיכוי לנשנוש גדול מידי. ילד שיראה את אמא שלו עושה דיאטות וחיה על פריכיות אורז יש סיכוי גדול מאד שזה מה שיחשוב שנכון גם עבורו.
אישית , אני פוגשת הורים שעברו ניתוח קיצור קיבה, מתקשים ממעטים מאד לאכול מזון מוצק, אוכלים על הדרך וכמעט לא יושבים לאכול ליד שולחן ולפעמים אפילו מקיאים, מה שמובן ישפיע מאד על הילד ויגביר את הסיכון שלו לפתח הפרעת אכילה/ אכילה לא תקינה ויקשה על יצירת אכילה בריאה אצל הילד.
הורים כאלה, חשוב מאד שייגשו לטיפול בעצמם אצל דיאטנית בריאטרית שתלמד אותם להצליח לאכול אוכל מוצק ולאכול בצורה נכונה ומסודר ובלי להקיא לטובת עצמם אך גם לטובת ילדיהם.
לאפשר אכילה של מתוק / חטיף כשמישהו אחר בסביבה אוכל: אם יוצאים יחד למסעדה ומזמינים קינוח, או הולכים עם כל הילדים וקונים גלידה גם הילד הסובל מהשמנה יקבל. כנ"ל באירועי יומולדת או מסיבות בכיתה או בגן ,כמובן במידה והילד מבקש. כל התנהלות אחרת תגדיל את תחושות השונות , ניכור, ודחייה שלרוב קיימות אצל ילדים הסובלים מהשמנה גם ככה.
כל עוד זה תלוי בהורים ,כדאי לצמצם את ההזדמנויות והחשיפה לאכילת מזונות אלה אך לא להימנע לגמרי בבחינת :" מים גנובים ימתקו ", וכאמור לא למנוע אכילה כאשר החשיפה נעשתה והילד מעוניין .
טיפול תזונתי מתאים: במקרה של ילדים מתחת לגיל 12 כדאי שההורים בלבד יקבלו הדרכה לארגון הבית ולהתנהלות מול הילד אצל דיאטנית שמומחית לטיפול בהשמנת ילדים ולהדרכה ועבודה מול הורים.
במקרה של בני נוער ומתבגרים: כדאי לגשת לטיפול רק במידה והילד יזם זאת ומעונין בכך, ובהתאם לבחירת הילד, ובמידה והילד אינו מרוצה או מעונין להמשיך בטיפול יש להתייחס לכך ולאפשר זאת. כדאי לבחור דיאטנית שעוסקת בהרגלי אכילה, התנהלות, וביחסים עם האוכל ופחות בקלוריות תפריטים כמויות ומשקלים, כזו שהיא אמפתית ומכילה כדי לייצר חוויה חיובית.
ההורים עברו ניתוח בריאטרי (קיצור קיבה):
במידה והילד אומר את המשפט " אז מקסימום גם אני אעשה ניתוח כמוכם", מומלץ לשבת עם הילד לשיחה ולשתף אותו בהתאם לגילו בכל הצדדים של החיים אחרי ניתוח, לא רק ביתרונות אלה גם בקשיים ובבעיות. חשוב לשתף אותו בעבודה העצמית שנדרשת מהם כמנותחים כדי לשמור על התוצאות, ובכך שהניתוח אינו קסם. מומלץ שהמסר שיעבור יהיה: "אנחנו הגענו לניתוח בלית ברירה, אחרי שכל הניסיונות האחרים לא עזרו, היינו שמחים שלא להזדקק לניתוח, ולכן אנחנו ממליצים ורוצים לעזור גם לך לעשות ככל שביכולתך שלא להגיע לניתוח. יחד עם זאת אם תזדקק בגיל מבוגר יותר לניתוח חשוב גם אז שתעשה ככל שביכולתך לעזור לניתוח להצליח , אנחנו כמובן נהיה לעזרתך ובעבורך תמיד".
כמה מילים לגבי ניתוח קיצור קיבה בילדים ובני נוער
בהתאם לחוזר משרד הבריאות החדש תנאי המשקל היום לניתוחים בילדים ובבני נוער הם כמו במבוגרים . BMI 40 ללא מחלות נלוות ו BMI 35 עם מחלות נלוות (כמו סכרת שומנים בדם קשיי נשימה יתר לחץ דם ועוד).
בתנאים אלו ניתן לבצע ניתוחים בריאטרים מגיל 16 ואילך, אילו בילדים מגיל 13 עד 16 רק במקרים של השמנה מסכנת חיים ורק לאחר אשור ועדת חריגים .
בכל מקרה ,חייבים ילדים ובני נוער שעוברים ניתוחים לעבור אותם רק במרכז ניתוחי שהוכשר לנתח לטפל ולעקוב אחרי ילדים ובני נוער, כזה שיש בו צוות רב מקצועי הכולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים , עובדים סוציאליים ,דיאטנים רופאים פנימיים ועוד.
לפני הניתוח חייבים הילדים ובני הנוער לעבור תכנית הכנה והערכה של 3 -6 חודשים לפחות באותו מרכז ,ורק לאחר שיקבע שהילד או הנער מוכן ובשל תזונתית , פיזיולוגית ורגשית לניתוח, יתבצע הניתוח . חשוב לדעת שהספרות המחקרית לא מעודדת מבחינת שעורי ההצלחה של ניתוחים בילדים ובבני נוער לטווח הארוך .
השלוב של הגיל הצעיר , חוסר בשלות ומוכנות פיזית ורגשית, יחד עם השנים הרבות שנשאר לאותם מנותחים לחיות הם הגורמים לקושי בשמירה על התוצאות לאורך זמן ולהפחתת שעורי ההצלחה ביחס לבוגרים.
בנוסף, לניתוחים הללו יש סכנה של פגיעה בגדילה ובצמיחה של הילדים, ועוד סכנות בריאותיות נוספות, וכן הגברת הסיכון לדיכאון וחרדות לאחר הניתוח עקב חוסר בשלות ומוכנות.
לכן במידה ולא מדובר בהשמנה מסכנת חיים מידית , כדאי לעשות הכל לפני שבוחרים באופציה הניתוחית עבור הילד או הנער, גם אם זה אומר שהילד עדין יישאר עם השמנה מסוימת, ולחכות לגיל בוגר יותר כאשר תנאי הבסיס והסיכויים להצלחה גבוהים יותר, ורק אז לשקול שוב את נחיצות הניתוח.
בבואנו לדבר על השמנת ילדים ועל הטיפול בה יש לשקול סיכוי מול סיכון ואת המחירים שנגבים תמורת הטיפול לירידה במשקל .
אין ספק שהשמנת ילדים היא אתגר לא פשוט עבור ההורים, על אחת כמה וכמה אם הם סבלו או סובלים בעצמם מהשמנה . לא תמיד אפשרי ונכון להכניס את הילד למסגרת לירידה במשקל, או בכלל לעודד תהליך אקטיבי של הרזיה.בגילאים מסוימים גם עצירת ההשמנה היא תהליך חשוב ובהחלט יעיל ומועיל ולא דווקא ירידה במשקל. חשב בעיקר ליצור אורח חיים בריא בבית ומסגרת תומכת ומעצימה עבור הילד כזו שתצור את הקרקע המתאימה לשינוי כאשר יבשילו התנאים וכשהילד או המתבגר יהיה מוכן לכך.
וקצת בנימה אישית-
בהצלחה!
ענבר
קיצור קיבה בדרך הנכונה- ענבר ויטנברג 