אין לי מילה רעה אחת לומר על הבחורה המיוחדת והכישרונית הזו. נהפוך הוא, מדובר בבחורה  מוכשרת, מעניינת, רבגונית, צבעונית ומסקרנת, אך בעיקר אמיצה, כריזמטית,  נחושה ודעתנית, שקבלה כנראה  חינוך תמיכה וחיזוקים בלתי פוסקים  מהמשפחה המיוחדת שלה ,מה שבשלוב עם תכונות אופי מולדות , הביא כנראה למי ומה שהיא היום 

מה שמעצבן אותי , מכעיס ובעיקר כואב לי זה כל הטררם  שנוצר סביבה  שעוד לא הצלחתילהבין אם מדובר באשליות, תמימות ,או צביעות .

אני מדברת על כל הפוסטים שעלו בימים האחרונים, בינהם לא אתבייש לומר גם של קולגות שלי שיוצאים מגדרם מרוב התלהבות על הבשורה שהזכייה של נטע  מביאה עמה , על המסרים  החשובים  ועל תרומתה של נטע לשינוי  החברה שלנו, ועל כל אלה שהפכו אותה  למודל להשמנה גאה .

אז בואו אגיד לכם בצורה הכי לא משתמעת ל 2 פנים צר לי אבל אין בכך שום אמת .

נטע לא מביאה שום בשורה וזה אני אומרת בצער רב

שום דבר  עדין לא השתנה ויש לי תחושה שגם לא ישתנה בעקבות הזכיה והפרסום של נטע , אולי רק זה שישגעו אותה עכשיו יותר, אבל יודעים מה אני סומכת עליה שתדע להסתדר עם זה .

בואו נודה ונגיד את האמת , החברה שלנו לא השתנתה . אל תחיו באשליות .  יעברו רק  כמה ימים אחרי הזכייה וילדה שמנה  תקבל גידופים והעלבות מילדי הכיתה , על הילד עם המשקפים ימשיכו לצחוק והילד הצולע ימשיך להחשב  כמוזר .

אני לא צופה שנראה בזמן הקרוב ירידה בכמות המפתחות או מפתחים הפרעות אכילה בשל הרעבה עצמית  וקדוש הרזון .   מספר המעוניינים  בניתוחים בריאטרים נמצא כל הזמן בעליה מתמדת ואני לא צופה ירידה בו  או במספר ההפניות לניתוחים או הניתוחים עצמם. אנשים ימשיכו לבקש ניתוח שני, שלישי ואפילו רביעי באמונה שזה מה שיגשים להם את חלום הרזון , ומנתחים ימשיכו לנתח ולשתף פעולה עם החלומות הללו.

יש להגיד זאת במילים ברורות, אנחנו עדין וכנראה עוד נמשיך להיות  חברה שמקדשת  רזון בכל מחיר ושמתקשה לקבל את השונה .

ההשמנופוביה בעיצומה וצריך לקרות יותר מנטע אחת שמעיזה וזוכה כדי שהיא תמוגר .

  אז מה  באמת צריך  להתרחש כדי שיהיה שינוי?

מנקודת מבט של אשת מקצוע, אשמח מאד  שיופסק השימוש ב BMI , מדד שכבר נמצא ממזמן כמטעה  ולא משקף באמת מצב בריאותי  , ויעשה שמוש במדדים טובים יותר לאבחון השמנה ובעיקר לחיזוי מצב בריאותי ( אולי מדד שמדבר על well being   ) , ושהמרפאות ובתי החולים יצוידו במכשירי בדיקה, במיטות ובמשקלים לאנשים בעלי משקל גבוה.

מצפה מאד  גם  שאנשי המקצוע יפתחו  יותר אמפתיה וסובלנות  כלפי אנשים במידות גדולות,  ויפנימו שמשקל גבוה אינו בהכרח סימן לזלילה , לאכילה לא נשלטת, ולחוסר השתדלות של המטופל (הרי ממזמן הוכחו כבר השפעות גנטיות, מטבוליות ,ולאחרונה גם מקרוביוטיות  על ההשמנה) , שמשפטים כמו   "מה הבעיה תתחיל לסגור את הפה"  יפסיקו להאמר לפחות לא על ידי אנשי מקצוע,  ושהבקשה לרדת במשקל תפסיק להיזרק ככה סתם לחלל האוויר בקלות רבה  כאילו בקשת מהאדם לנעול נעליים.

עוד נדרש , שאנשים שבאים לרופא מקצועי, בשל בעיות שאינן קשורות להשמנה כמו בעיות בעיניים, אוזניים, עור, או בעיות גינקולוגיות יזכו לקבל טיפול הולם ולא יצטרכו לשמוע בפעם המיליון ( כאילו לא שמו לב ) שהם צריכים לרדת במשקל,  ושההפניה לניתוחי קיצור קיבה תעשה בשקול דעת ובהתאם למצבו הבריאותי, נפשי ,כלכלי, משפחתי ובהתאם לרצונו ולצרכיו  של המטופל ולא בצורה אוטמטית ועיוורת ומתוך הבטחה שזה הקסם שיעזור .

כאדם וכאישה בפרט, אשמח שמידות כמו 44-48 ימצאו בכל החנויות לבגדי נשים ולא רק בחנויות של מידות גדולות .

כאמא,  אשמח שבבתי הספר יפסיקו את השקילות המביכות, וימצאו דרך אחרת יעילה יותר לאיתור ההשמנה בילדים, ושדיבורים עם הילדים בגנים ובכיתות , על מזון ואכילה בריאה יעשו בצורה נכונה ,על ידי איש מקצוע  תוך  בדיקה  של המסרים המועברים, כדי לא ליצר או להחמיר הפרעות אכילה קימות.

אבל לפני שכל זה קורה , וכדי שהחברה בכלל ואנשי המקצוע בפרט, יקבלו את ההשמנה בחמלה ובהתחשבות , צריך שאנחנו  כפרטים נלמד לאהוב את עצמינו ולקבל את עצמינו בכל משקל ומידה ,   מבלי הצורך להישקל כל יום פעמיים ביום ,  שנתמקד בבריאות ובהתנהלות נכונה ולא במספר על המאזניים , שנפסיק לבלוע כל דיאטה חדשה שיוצאת לשוק  , שהדיבור על דיאטות יפסיק להיות  שיחת היום בין כל קבוצת נשים שנפגשות  ובטח לא ליד המתבגרות שלהן ( חוויתי זאת בחגיגת לג בעומר בכיתה של ביתי  וזה היה נורא בעיני), ושנבין שהחיים הם הרבה יותר מרק מספר .

ובנינו ,  אנחנו לא שם עדין  ודרושה  הרבה עבודת שינוי בחינוך ובתודעה כדי שמשהו כזה יקרה אם בכלל

אז בינתיים לחבק את נטע ולהגיד שאנחנו גאים בה, ולהפוך אותה לסמל ומודל  להשמנה גאה ובכבוד ,זו  די צביעות בעיני, כי  בואו נגיד את האמת  אף אחד מאתנו לא  רוצה או מאחל לילד שלו לסבול (ואני בכוונה אומרת לסבול כי נטע סבלה ) מהשמנה או אפילו מקצת עודף משקל,   ויותר מזה רובינו מתקשים לקבל את עצמינו אפילו בעודף משקל קל ,  ואני די משוכנעת שרוב כותבי הפוסטים  שדברו על השמנה בגאווה , יכנסו לדיאטת צום דקה אחרי שיראו שעלו קג במשקל

לא אני לא פסימית ואין אדם יותר ממני שמאמין בקבלת השונה  בכלל וההשמנה בפרט, ורוצה שנהפוך להיות  חברה אחרת.  אבל אני אדם מציאותי ולכן אני מבקשת מכולנו בואו לא נמהר  להסיק מסקנות  ולהעמיס על נטע תיקים של מודל להשמנה בכבוד ולקבלת השונה , גם עליה למרות  גופה הגדול זה כבד מידי .

בקיצור  כל מה שאני מבקשת זה בואו נניח לה בשקט  וניתן לה להמשיך לצור ולהתפתח  ולהצליח , וגם בואו לא נכעס אם היא תקבל כוחות ותחליט ותצליח להרזות , כי וואלה  אם היא תרצה בכך זה בהחלט מגיע לה, תאמינו לי היא סבלה מספיק  .

 ומה כן אפשר ללמוד מהספור של נטע ?

זה אמנם מאתגר אבל אפשרי להצליח בלי קשר למידות גופך, צבע עורך , או  מראה פניך .

דרוש בשביל זה הרבה אומץ נחישות ודבקות במטרה

נטע הצליחה כי העזה לחלום ומי שחולם יש לו סיכוי להצליח

אז בואו נמשיך לחלום כולנו ולהאמין שאפשר.

לא מספיק לחלום ,צריך גם להציב מטרות ויעדים ולפסוע בהדרגה צעד צעד להשגתם

נטע זכתה בסופו של דבר להוקרה ואולי קבלה חלקית ,כי היא קודם כל העזה לאהוב ולקבל את עצמה , קוראת לכולנו ללמוד לעשות זאת.

ולמרות ההצלחה של עכשיו נטע שלמה מחיר לא פשוט בילדותה  והלוואי ולא הייתה צריכה לשלם אותו  ככה שאם אנחנו יכולים  למנוע מילדינו את הסבל הזה , עדיף .

אין ספק שלמשפחה ולחינוך שנטע קבלה הייתה תרומה מדהימה , קוראת  לכל ההורים ללמוד ולו מעט מההורים של נטע ולהאמין בילד בכל מצב , להגיד לו  כל הזמן במה וכמה הוא טוב ולחזק את החוזקות  שלו ולא  את החולשות .

 ואם כל זה יקרה אז אולי בכל זאת צפוי לנו עתיד טוב יותר

בינתיים, אם אתם רוצים ללמוד לאכול בריא באהבה ובהקשבה ולא מתוך דיאטות, וגם לקבל ולאהוב את עצמכם בלי קשר למשקל מוזמנים ליצור עימי קשר . אני כאן עבורכם