כשאתם מבקשים הצעת מחיר (ממני או מכל דיאטנית אחרת) לליווי לפני או אחרי ניתוח בריאטרי,

מה חשוב שתבדקו לפני שאתם מחליטים שזה יקר (או לא):

מה משך המפגשים איתה – אצלי פגישה ראשונה היא שעה וחצי! פגישות חוזרות 30-40 דקות!

מה המרווח בין המפגשים והאם חיבים אחת לשבוע כל הזמן או ניתן לרווח בהמשך – אצלי מקובל להתחיל במרווח של אחת לשבוע עד שבועיים, ובמידת האפשר ניתן גם לרווח לפעם ב 3-4 שבועות או אפילו יותר.

מה הזמינות והנגישות בין המפגשים – אצלי ניתן להיות בקשר בווטאפ/ מייל ללא עלות נוספת , לשאול שאלות, לשתף באתגרים או קשיים אקוטיים ולקבל מענה , לשלוח רישומי אכילה ולקבל משוב מידי, להתייעץ לגבי מזונות מסוימים ותכולתם או לגבי ויטמינים ותוספי מזון נוספים, הנגישות שלי כמעט מידית (פרט לשבתות חגים וחופשים)

איזה ליווי מקבלים, האם תזונתי בלבד או גם רגשי– הליווי אצלי הוא הוליסטי, תזונתי ורגשי יחד כולל התייחסות לאכילה נשנשנית, לא מודעת, רגשית, היחסים שלכם עם האוכל ועם עצמכם, דימוי גוף, הפרעות אכילה במידה וקימות, התמודדות עם השינוי ועם תגובות האנשים

האם חייבים להגיע או יש גם דרך אחרת – אצלי ניתן גם לבצע ליווי בזום (לא טלפוני שזה פחות טוב) / ווטסאפ וידאו (רק אם יש בעיות בזום), מה שמאפשר מצד אחד קשר פנים מול פנים, ומצד שני הופך אותי נגישה אליכם גם אתם גרים בקצה השני של הארץ או אפילו העולם וגם חוסך זמן, וכסף על דלק, חניות ודו"חות חניה.
בסיום המפגש תקבלו סיכום מפורט של הפגישה וההמלצות שניתנו

מי הדיאטנית שאתם מגיעים אליה, מה הוותק והניסיון שלה, כדיאטנית בכלל וכדיאטנית בריאטרית בפרט – אני דיאטנית כ 33 שנה.
בתחום הטיפול בהשמנה בכלל, והבריאטריה בפרט 15 שנה. עברתי במהלך החיים שלי אתגרים לא פשוטים (שאינם קשורים למשקל בהכרח), והצלחתי להתמודד עימם בהצלחה.
בשנים האחרונות מתמודדת בעצמי עם השמנה, עם האתגר לרדת במשקל, ועם הקולות החיצוניים והפנימיים בהקשר לכך, כולל החלק הרגשי של האכילה.

באיזה כלי טיפול היא משתמשת – אני משתמשת בכלי טיפול מתחום האימון, NLP, CBT , מיינדפולנס, קלפים טיפוליים ועוד.

האם ואם כן , אילו תחומי טיפול נוספים יש לדיאטנית – אני מנוסה גם בסיוע לכלכלה צמחונית וטבעונית מייטבית ומאוזנת, ומתן רעיונות למתכונים מתאימים (יש לי 2 ילדים צמחונים ואחד טבעוני), ליווי נשים הריוניות בכלל ועם סכרת הריונית ואו/ רקע בריאטרי בפרט' טיפול בהפרעות אכילה טרום ופוסט בריאטריות הקשורות לאכילה בולמוסית, בולמייה ואכילה לילית.

עד כמה הדיאטנית מכילה, קשובה, רגישה ולא שיפוטית – אני לא אעיד על עצמי, תוכלו לשמוע זאת ממטופלים שלי.

שיהיה בהצלחה

אתמול , בפתיחת שעור ניה ב סטודיו תמרה רחובות – מחול, תנועה ויוגה הקריאה לנו המורה Tal Even-Chen שיר קסום של Yael Calo Mor הנקרא בבושקה ומצורף כאן בתמונות , זה גם היה המיקוד לשעור , ( בכל שעור ניר של מקוד שהוא ההשראה וסביבו מתקיים השעור ).

במהלך השיעור היינו כולנו בבושקות , נפתחנו והסרנו נעלינו שכבות מרובות וגם נסגרנו שוב ושוב אל תוך הבבושקה הפנימית שלנו .

מבחינה אישית , הרגשתי איך אני מתכנסת ונפתחת ומסירה מעלי שכבות הגנה שנוצרו במהלך השנים ונכנסת ומתחברת אל עצמי .

השיעור הזה נגע בי אישית מאד , והתחבר להליך רגשי/ נפשי / שיקומי , שאני עוברת ב 4 שנים האחרונות עם עצמי, אחרי משבר נפשי לא פשוט שעברתי. בתהליך הזה , למדתי לא לפחד מלהיות עם הבבושקה הפנימית שלי , לא לפחד מלהיות אני עצמי, למדתי לגעת בשכבות הכי הכי פנימיות ומוגנות , ל חשוף אותן, ולגעת בכאב עצמו מבלי לחשוש.

למדתי להיות עם החרדות שלי , ורק ככה הצלחתי גם לטפל בהן .

בתהליך הזה , הצלחתי לחזור ולנגוע בענבר הילדה הקטנה , שנפגעה במשך כל כך הרבה שנים שהנפש שלה נפגעה ונרמסה ולא קבלה טיפול ולכן כוסתה בהרה בבושקות חיצוניות שלא רק שהסתירו אותה אלה לא באמת הגנו עליה ולמעשה החמירו את מצבה .

השיר שהקריאה אתמול טל מורתי האהובה בשנה וחצי האחרונות והשיעור עצמו היו רק חותמת לתהליך המאתגר והמוצלח שעברתי בשנים הללו . בשיעור גיליתי שהבבושקה הפנימית שלי קרובה אלי יותר מתמיד ושקל לי להיות ולחשוף אותה , ושאני כבר לא מפחדת מזה .

ופתאום הבנתי, כמה זה מתחבר לי גם לעיסוק שלי ולמה שאני עושה ב15 שנים האחרונות כדיאטנית מטפלת בהשמנה .

אנשים עם השמנה קיצונית ,שמגיעים אלי לתהליך ירידה במשקל עם ניתוח בריאטרי , תרופות או כל תהליך אחר , מגיעים כשהם עטופים בהמון המון שכבות של "הגנה" והסתרה .

האכילה והאוכל עבור רובם, הוא הרבה יותר מרק טעים ומשביע , אלה מהווה חלק משכבות ההגנה הללו , שנוצרו במשך שנים רבות, כדי כביכול לפתור בעיות אישיות של עצמם , אך למעשה הן לא פתרו אותם אלה רק הסתירו אותן.

בתהליך הירידה במשקל , השכבות הללו הולכות ומתקלפות ונחשפות אחת אחת , והחשיפה הזו אינה פשוטה , כי במהלכה מתגלה האני הפנימי עם כל הצרכים, הבעיות והדרישות הנפשיות, שעד עתה מולאו על ידי האוכל , ועכשיו יש לספק אותם בדרכים אחרות , כדי לשמור לא רק על בריאות פיזית אלה נפשית , וזה בהחלט מהווה חלק מהטיפול שלי .

רק מי שמצליח לעשות תהליך של שינוי לא רק תזונתי אלה רגשי ומחשבתי , ולהבין שהאוכל, האכילה וההשמנה , לא היו אלה שכבות "הגנה " מלאכותיות, לא אמיתיות , בדמות המון בבושקות חיצוניות שלא רק שכיסו והסתירו ,אלה גם לא באמת הגנו וטיפלו בבושקה הפנימית , באני האמיתי שלו , להסיר אותן מחייו, ולטפל בדרך הנכונה בבושקה הפנימית שלו , כלומר בעצמו , יוכל להיפרד מ "שכבות ההגנה הללו " ו לא רק לרדת במשקל אלה גם לשמור עליו לאורך זמן , מבלי לפגוע בנפש שלו ,כי הוא כבר לא יזדקק להם יותר .

במהלך שנות עבודתי כדיאטנית ומטפלת בהשמנה קיצונית, רכשתי לא מעט כליים טיפולים שמסייעים לי לסייע לכם לעשות את התהליך הזה . אל הכלים הללו, הצטרף ג הנסיון והתהליך האישית שחויתי אני ( אצלי אגב שכבות ההגנה היו לא בהכרח האוכל וההשמנה אלה בצורות אחרות שלא אכנס אליהן כרגע) .

מזמינה את מי שרוצה לעשות זאת איתי יחד .

צרו קשר , נקבע גישה ונתחיל לגלות את הבבושקות של חייכם

ותודה לכם סטודיו תמרה רחובות – מחול, תנועה ויוגה ו Tal Even-Chen על השעורים הללו שהכנסתם לחיי שהם הרבה יותר מרק שעורי רקוד אלה שעורי נפש לחיים .

"לוליטה את ילדה יפה

ויש לך פוטנציאל

זה לא קשור בשכל –

זה טמון רק בישבן"…

לצלילי השיר הזה שמילותיו הועתקו כאן למעלה , לולטה של אתי אנקרי , רקדתי ביום שישי בבוקר בשיעור ריקוד ב ססטודיו תמרה רחובות – מחול, תנועה ויוגה שם אני רוקדת מספר פעמים בשבוע .

השיר הזה מוכר לי , אולם לעולם לא שמתי לב למילותיו כפי שפתאום נשמעו לאוזני בשיעור הריקוד .

יותר מכל בלט לי המשפט , " ואל תאכלי עוגות גבינה, זה לא טוב למשקל .

לא ברור לי אם זה היה כל כך חזק לי , בגלל היותי דיאטנית שמתנגדת לדיאטות של אסור ומותר ושבעד אכילה קשובה ומגוונת ומבחירה , או בגלל אהבתי הרבה לעוגות גבינה , כנראה ששתי הסיבות יחד .

בכל מקרה , השורה הזו, גרמה לי בסוף השיעור , לעשות גוגל ולקרוא את מילות השיר .

אז נוכחתי לראות שכל השיר יש בו משפטים שמבטאים התיחסות מאד שטחית, רדודה , מינית , שובניסטית , מבוססת מראה חיצוני בלבד כלפי אותה אישה ששמה לולטה.

זה סקרן אותי , ועשיתי שוב גוגל , הפעם כדי לקרוא קצת על אתי אנקרי והבנתי שהשיר נכתב ( על ידה כמובן כמו רוב שיריה ) , בצורה הומוריסטית , בקורתית ואולי אפילו צינית ,על התפיסה הכל כך רדודה שגויה ומעוותת של העולם החיצוני את הנשיות .

אני חייבת להודות , שלמרות שהבנתי שהשיר הוא סוג של פראפרזה/ בקורת על המציאות ולא באמת מה שאתי אנקרי חושבת, עדין נותרו מילות השיר קשות מאד לעיכול מבחינתי ואפילו גרמו לי לתחושת עצבות .

כשניסיתי להבין עם עצמי , מה כל כך קשה לי בשיר , הבנתי שזה שלמרות שהשיר נכתב לפני יותר מ 30 שנה , המציאות שהוא מתאר לא מאד רחוקה מהמציאות היום , מהציאות שאני מכירה ונפגשת איתה בקליניקה יום ביומו.

גם היום , אני אישית , פוגשת בקליניקה הרבה לוליטות , או כאלה שרוצות להיות לוליטות , נערות ונשים ששומעות כל שעה וכל יום , ואומרות לעצמן כמה אסור לאכול עוגות , שוקולד ועוגיות כי זה לא טוב למשקל, ששומעות יום ביומו כמה הן יפות וכמה הן יהיו עוד יותר יפות אם רק יורידו במשקל , שבטוחות שברגע שיהיו רזות כל העולם יפתח בפניהן , שמשוכנעות שהרזון הוא שיביא להן פרנסה , זוגיות משפחה ואושר בחיים .

ואני ? אני רוצה רק להראות להן , לכל הלוליטות הללו, כמה הן יפות ושוות ומצליחות כבר עכשיו, וכמה הן יכולות להיות מאושרות גם כמו שהן , וכמה האושר וההצלחה לא תלוי בכך שיוכלו ללבוש מיני,או בירידה במשקל, וכמה מותר להן לאכול עוגת גבינה גם כשהן לא רזות, וכמה ירידה במשקל צריכה להיות משהו שהן בוחרות ולא שהסביבה החיצונית מחליטה עבורן , משהו שהן רוצות כדי להרגיש טוב יותר אבל לא כדי שהעולם החיצון יאהב אותן יותר

והלוואי ולפעמים אני גם מצליחה .

ואולי בעצם היה לי עצוב כששמעתי וקראתי את השיר הזה , כי גם אני מנסה לא להיות הלוליטה שבשיר, ולא להכנע לתכתיבי החברה שדורשת אותי רזה יותר , כי "אחרת איך אני בכלל דיאטנית " ולהצליח לאהוב את עצמי גם עכשיו בזכות מה שאני כן יחד עם העוד 10 קג שנוספו לי בשנים האחרונות , ולא כתלות במה שאני לא , ולהמשיך לאכול בריא ולרקוד לא כדי להיות רזה אלה כדי להיות בריאה ולהרגיש טוב עם עצמי .

והלוואי ואצליח .

אגב , באותה כתבה שקראתי בגוגל , בראיון איתה שנערך ב 2020 , אז מלאו 30 שנה לאלבום שלה שמכיל בין היתר גם את לוליטה , מסבירה אתי אנקרי , שהפכה בנתיים לדתיה ושרה בפני נשים בלבד , שהרבה שנים היא לא שרה את השיר ולאחרונה התבוננה בו שוב , החליטה לשנות את כל המילים ושוקלת להקליטו מחדש .

לשאלה את מה שינית?, היא עונה: " את כל הענין . אז כתבתי בצורה הומוריסטית , ביקורת על התפיסה השגויה של העולם החיצוני את הנשיות . בשיר קוראים לה לוליטה , והיא תמיד נשארת מנוצלת . היא אמנם מסתכלת על זה כביכול מנקודת המבט שלה , על איך תופסים אותה בצורה כזו מעוותת , אבל היא נשארת מעוותת . והחלטתי לגאול אותב ( צוחקת אתי אנקרי) , קראתי לה גאולה ".

בכל בית בשיר , מסתבר , אנקרי שינתה את המילים , כך שיתאימו לתפיסתה העכשווית , תוך שהיא שומרצ על רוח השיר .

בכתבה נכתב שהיא מתכננת בחגיגות ה 30 לשיר את הגרסה המחודשת, אך עדין לא ברור אם באמת תעשה זו , כי לרגע קבלה רגליים קרות .

אין לי מושג מה בסופו של דבר קרה והאם הגירסה המחודשת יצאה לאור .

אני כן מקווה שאנחנו נוכל להצליח לצור גרסאות חדשות ללוליטה , לוליטות אחרות, כאלה שאוהבות את עצמן בזכות מי ומה שהן עכשיו , בכל משקל , בכל מראה , בכל בגד ומצליחות לשדר זאת לעולם כולו , שאוהב אותן ומקבל אותן בזכות מה שהן כן ולא בתנאי שיהיו מה שהן לא .

ואם את , ( או אתה ) קוראים את הפוסט הזה , ורוצים להיות הלוליטה החדשה שאני מדברת עליה , ולהצליח ללמוד לאכול בריא, להתנהל נכון מול האוכל ולעשות פעילות מתוך אהבה לעצמם ולבריאותם ובלי קשר למשקל ( וגם לאכול עוגת גבינה מידי פעם) צרו קשר ונעשה זאת יחד .