נמאס לי

מזה שגם עכשיו או אולי דווקא
עכשיו ההשמנופוביה בשיאה

שונאת השמנופוביה תמיד ובוודאי עכשיו היא ממש מכאיבה לי וקשה עבורי מנשוא.

הווטאפ שלי מלא בבדיחות על שמנים ועל השמנה ועל מה יקרה כשהקורונה תסתיים

מודה שגם אותי בהתחלה הם הצחיקו , אבל ככל שזמן הקורונה נמשך ונשלחות עוד ועוד הודעות אני מרגישה איך החיוך והצחוק נעלמים ומתחלפים בבטן מתכווצת ובתחושות לא נעימות

ואז מתוסף פרק של ארץ נהדרת עם אייטם פוגעני בעייני מאד . בכוונה לא שמה קשור אבל מדובר על האייטם של שעורי הספורט דרך הטלויזיה עם מתאמנת אחת רזה ואחת לא ….
ואל תגידו לי שזה מצחיק …

אני רוצה לשמוע מאדם שסובל מהשמנה קיצונית שראה את זה וצחק , באמת , בלי שמשהו בלב התכווץ לא

והשיא היה כשקראתי קולגה שאומרת שהיא חושבת שהמטופלים שמסרבים לטיפול משתמשים בקורונה כתרוץ להמלט ולהתחמק מהתהליך

אני כותבת וחושבת מה לומר ואין לי הרבה חוץ מלהגיד די

התקןפה הזו היא קשה לכולם זה נכון

אבל היא קשה עוד יותר לאנשים שסובלים מהשמנה ומאכילה רגשית

כולם אוכלים יותר ומנשנשים יותר עכשיו
אב אצל הרזים זה כנראה לא ממש יתבטא בגזרה וגם אם כן שבוע אחרי החזרה לשגרה כמה אימוני ספורט מאסיבים והם יחזרו לגזרה

אמל מי שסובל מהשמנה כעת או שסבל בעבר ורזה זה עשוי להיות לא הפיך או קשה מאד להפיכה

למה ? כי מערכת העיכול שלהם עובדת אחרת, כי הגנטיקה שלהם אחרת , החידקים שלהם אחרים, ההורמונים שלהם עובדים אחרצ וגם הראש והנפש עובדים אחרת

אז אל תגידו אנחנו מבינים אתכם כי אתם לא

אבל לפחות די עם כל הבדיחות וההפחדות על חשבון הסובלים מהשמנה

כי עבורם זה הולך להיות קשה כפליים

ולא הם לא אוכלים רק כי אין להם כוח רצון או כי יש להם התנהגות הרסנית
הם אוכלים כי זו הדרך שהם מכירים להתמודד עם לחצים
יש מי שיצא לרוץ או יקפוץ מאה פעם בחבל ויש מי שיאכל

ולא הם לא מבטלים פגישה כי הם משתמטים

אלה ממליון סיבות אחרות

חרדה כלכלית וקיומית , התחושה שהם לא בעניין שאבדו את זה , המחשבה מימי הדיאטות שאם קשה ולא הולך אז אין ה לבוא לדיאטנית כי היא תצעק עליהם אז הם יחכו כשיגמר הכל מתוך מחשבה שאז יחזרו לנורמה ועוד ועוד

אז מה כן ?

חמלה, הבנה , תמיכה והצעת עזרה זה מה שאני עושה כיום עבור כל מי שזקוק
ולזכור שאנשים הסובלים מהשמנה גם אם קיצונית הם בני אדם עם רגשות ובסוף בסוף מאחורי כל הצחוק יש דמעות שיורדות בלילה ומה שמנחם אותם הוא סיר פשטנ

אוהבת ונמצאת כאן עבור כל מי שצריך

בתקופה הזו : "תקופת הקורונה " אנחנו מרגישים המון חוסר שליטה , כי יש הרבה דברים שאנחנו לא יכולים לשלוט עליהם כמו :

קצב ההתפשטות המגיפה , כמות החולים והמתים, האם אנחנו נחלה חס וחלילה , מתי יחזרו הילדים למסגרות החינוכיות , מתי נחזור אנחנו לעבודה ועוד .

אנחנו גם שומעים המון מה אסור ומה לא לעשות :

אסור לערוך התכנסויות , אסור ללכת בלי מסיכה , אסור לצאת מהבית ליותר ממאה מטר , אסור לבקר את המבוגרים , ועוד ועוד .
בתקופה הזו : "תקופת הקורונה " אנחנו מרגישים המון חוסר שליטה , כי יש הרבה דברים שאנחנו לא יכולים לשלוט עליהם כמו :

יש גם המון חוסר ודעות לגבי מה שיקרה בהמשך ומתי . חוסר ודאות לגבי מצבינו הבריאותי הנפשי הכלכלי המשפחתי ועוד .

השלוב הזה של חוסר שליטה , חוסר ודאות ואיסורים רבים עלול להביא הרבה מאד אנשים להתנהגויות לא תקינות ואפילו פוגעניות לגוף כמו לדוגמא אכילה מוגזמת ולא תקינה שתגרום לעליה מוגזמת במשקךל

ולכן בפוסט הזה חשוב לי דוקא ליין בפניכם מה כן מתוק ועל מה אתם יכולים לשלט ולצור ודאות :

אתם יכולים לשלוט על השינה שלכם – מתי אתם הולכים לשון מתי מתעוררים וכמה שעות אתם ישנים : לשם משקל תקין חשוב ללכת לשון לפני חצות ולשון לפחות 7 שעות בלילה ( למבוגרים )

אתם יכולים לשלוט כמה תחשפו להודעות מלחיצות במדיה – כלומר כמה מהדורות חדשות תראו ביום , וכמה הודעות ווטאפ ופייסבוק תקראו :
לשם משקל תקין חשוב להפחית חשיפה למדיה בכלל ולחומרים מלחיצים בפרט

אתם יכולים לבחור האם כמה ואיזו פעילות תעשו – כלומר הם תנצלו את היתר היציאה מהבית למרחקים קצרים לשם הליכה או שתבחרו לעשות פעילות בבית מול היו טיוב או שאולי תחליטו לא לעשות כלום .

כמובן שהמשך קיום פעילות גופנית לפחות ברמה מסוימת חשובה לשמירה על על משקל תקין
.
אתם יכולים לבחור האם תקפידו על ארוחות מסודרות גם כשאתם בבית וסדר היום השתנה או שתזרמו עם המצב ותנשנשנו לאורך כל היום .

לשם שמירה על משקל תקין: חשוב להמשיך גם עכשיו להקפיד על ארוחות מסודרות גם אם בשעות אחרות, מאשרלנשנש לאורך כל היום גם אם מדובר בנשנוש של אוכל בריא כמו ירקות פירות שקדים אגזים גבינות ועוד.

אתם יכולים לבחור האם להעדיף אוכל בבשול ביתי , או מזון קנוי ומעובד .

כדי לשמור על משקל תקין : מומלץ להמעיט בהזמנה של אוכל מבחוץ ובאכילת מזון מעובד ולהעדיף מזון מבושל ובייתי

אתם יכולים לבחור מתי לאכול את הארוחות שלכם : מתי להתחיל את הארוחה הראשונה ומתי לסיים לאכול

כדי לשמור על משקל תקין : כדאי להתחיל לאכול בשעות הבוקר היותר מוקדמות ולסיים בשעות הערב המוקדמות ולהמנע מאכילה לילית
בהתחשב במגבלות ובמצב הנוכחי ההמלצה שלי היא לאכול ארוחת בוקר עד 10.00 בבוקר צהרים עד שתיים שלוש וארוחת ערב עד שמונה בערב ולא יאוחר מתשע בערב

אם יכולים לבחור כמה ומה לשתות – האם לשים לב על שתיה מספקת של מים או לשתות בעיקר קפה ושתיה מתוקה
לשם שמירה על משקל תקין מומלץ להגביר בשתית מים ( לפחות ליטר וחצי) ולהפחית בשתיה ממותקת

אתם יכולים לשלוט ולבחור מה תאכלו בארוחות – בעיקר פחמימות או יותר חלבון וירקות

לשם שמירה על משקל תקין: כדי להעדיף חלבון וירק ולשלב מעט פחממות עדיף עם אינדקס גליקמי נמוך שמתפרקות לאט לסוכר
מומלץ להעדיף אוכל מוצק קשה שיש ללעוס אותו יותר ומחזיק אתכם שבעים ליותר זמן בכמות קטנה יותר כמו לחם בשר ירקות ופירות טריים קטניות אורז ועוד , על פני מזון רך, נוזלי קריספי שמשביע לפחות זמן וגורר אכילת ארוחות מרובות כמו: מעדנים ,קרקרים ,חטיפיי אנרגיה, שייקים ,מרקים ועוד .

אתם יכולים לבחור באיזו דרך להרגע – האם דרך האכילה או דרך מוסיקה , פעילות , מדיטציות , שיחה עם חברים וכל דרך אחרת שאינ קשורה באוכל

כדי לשמור על משקל תקין : מומלץ למצוא דרכי הרגעה חליפיות לאוכל

חשוב לזכור : ככל שתצילחו לעשות יותר סדר באי סדר , ולשלוט על יותר דברים, ככל שתצליחו להפוך את האי ודאות לודאות כך הסיכוי שלכם לאכול תקין ולמנוע עליה במשקל גדל

כדי לעשות זאת מומלץ וכדאי גם עכשיו להעזר בתמיכה ליווי וטיפול מקצועי מומלץ כזה שמתיחס לא רק למה וכמה אתם אוכלים אלה גם לאיך וללמה ולכל מה שנמצא עמוק ומאחורי האכילה .

אהבתם את הכתוב ? מרגישים שאתם זקוקים לעזרה ?
צרו קשר בהקדם ואשמח ללות אתכם, ועכשיו במרחוק ( סקייפ זום ווידאו ווטאפ ועוד ) במחירי קורונה מיוחדים .

מחכה לכם. אתכם לאורך כל הדרך. ענבר 0505614081

ככה לפחות חושבים בשרותי בריאות כללית

מיום ראשון לקורונה ועד היום אני ממשיכה להגיע כל יום למרפאות , ממוגנת לפי הכללים

מטפלת בעיקר טלפוני

שזה לא פשוט בכלל גם אם נשמע ככה

להחזיק ביד אחת את השפורפרת וביד שניה במקלדת , מטופל אחרי מטופ כמעט בלי הפסקה ( כי כולם מארים ורוצים את הטיפול, יש כמעט מאה אחוז הגעה )

ככה במשך 5-6 שעות

לא כולם עונים בזמן, ולפעמים הפגישה נמשכת קצת יותר ואז נוצרים איחורים
ככה שלהספיק לשרותים , לשתות ושלא לומר לאכול זה ממש בקושי
וזה לא כמו בקליניקה וזה לא כמו בימים כתיקונם , ימים נורמליים.

אין כאן שום דבר נורמלי

רוב במטופלים בעיקר המטופלות עונות לי תוך כדי טיפול בילדים ויש המון רעשי רקע שמקשים על הריכוז שלי ושלהן

חלק מהאנשים נאלצו להיות בעבודה ( חיוניים) ואנחנו מדברים תוך כדי כי זה בכל זאת חשוב להם והם לא מוותרים.

וחלק לא קבלו את ההודעה והם מגיעים למרפאה למות הכל ואני מטפלת גם בהם, עם מסכה וכפפות ומרחוק אבל מטפלת .

לוקח זמן להתרגל לטיפול הזה , בלי לראות את פני המטופל, בלי קשר עין בלי לדעת אם הוא מקשיב , מתיחס ומה הדברים שאמרתי עושים לא .. האם הוא כתב את מה שאמרתי או לא .
בלי להבין עד כה הוא נרתם לטיפול ומפנים.

זה לא פשוט, מאד מאתגר ובכל זאת …

כל יום שזה נמשך, אני מבינה כמה זה חשוב וחיני וכמה אסור לוותר על הקשר הזה גם אם זה רק מעט ממה שצריך

אני מדברת עם מטופל מבוגר שחוץ מהניתוח הבריאטרי ונושא המשקל גם חלה לאחרונה בסרטן והוא לבד בבית לא עובד ללא המשפחה המורחבת
אנחנו מדברים רק על איך הוא מרגיש , איך מעביר את הזמן ומה יעזור לו

אני מדברת עם בחורה צעירה שגרה עם בעלה אצל הוריו ושום דבר שקורה בבית ועם האוכל הוא לא ממש בשליטתה והיא חשפה ונאלת להתמודד עם הרגלי אכילה לא תקינים שהן לא שלה אלה של המשפחה אצלה גרה , כמו אכילה בלילה מול הטלויזיה

אני מדברת עם אמא צעירה שכל כך עבוקה בלדאוג לצרכי התינוק שלה שקצת שכחה את עצמה

אני מדברת אבל גם בעיקר והרבה מקשיבה

לתחושות לרגשות לצרכים לתקוות

אני שם בשבילם לפעמים בלי ממש עיצות יעילות , לפעמים רק בשביל להקשיב ולהיות שם עבורם, שידעו שהם לא לבד

לפעמים בשביל לשדר אופטימיות ושזה אפשרי גם עכשיו לעשות שינוי

אני שם בשביל כל מי שהתחיל לעשות שינוי או רוצה לשנות ולא מוותרת להם, אני שם כדי שהם לא יוותרו לעצמם

לא נותנת להרים ידיים

מאפשרת להם לעשות קצת סדר בחוסר סדר, למצוא קצת וודאות באי ודעות ולייצר שליטה איפה שנראה שהיא אבדה לגמרי

ואני מעוודת ומזכירה ותמוכת ומקשיבה

אני עצובה איתם אך גם מנסה לשמח, דוגת איתם אך מביאה תקוה

ומתגעגת ומיחלת לימים הרגילים שבהם נפגש בקליניקה ואוכל לשים יד לחבק או לפחות לראות את הפנים שלא מבעד למסיכה

ובסוף יום העבודה מנסה להספיק להתעסק במה שמעבר לטיפול. לשלוח את ההנחיות במיילים, לכתוב ולשלוח לאן שצריך מכתבי הערכה לניתוח, להתקשר למטופלים שמחפשים אותי ולקבוע תורים, לקבוע טיפולים למטופלים של דיאטניות שכרגע לא עובדות להתקשר למטופלים של מחר לתזכר אותם שהטיפול טלפוני ועוד ועוד.

העבודה לא מסתיימת אף פעם ואני מוצאת את עצמי לעיתים נשארת עוד שעה או יותר מעבר לזמן

ואז אני מגיעה הביתה , מורידה את הבגדים מהקליניקה , ונכנסת למשרה אחרת , משרת הבית
אל מלא מלא כביסות , אל כלים לשים ולהוציא מהמדיח , אל בישולים שלא נגמרים כי כולם כאן ואוכלים אל נקיונות

ובין לבין מתעסקת במשרה מס 3 – הקליניקה הפרטית שנחתכה מאז תחילת הבלאגן לא מעט
מתפנה לשמירה על הקיים, לתחזוק ,להמשך הקשר עם המטופלים גם אלה שממשיכים בטיפול וגם אלה שבחרו כרגע להפסיק מהסיבות שלהם, מבחינתי כולם עדין מטופלים שלי , לכתיבה ולשדורים חיים, שיווק ועשיה

ובין לבין מנסה לשמור על שפיות ועל עצמי

קצת פעילות מול המחשב , יציאות לסבובים קצרים של הליכה עם או בלי אחד מבני המשפחה , זמן עם הבנות והבן זוג , זמן בזום לתמיכה או ללמידה , לפעמים קצת מוסיקה קצת קריאה קצת טלויזיה

ובלילה אחרי האמבטיה שאני כל כך אוהבת נכנסת לפיגמה ולמיטה

וגם אם המשכורת ממש לא גדולה ( פחות משל רוב המורים) וגם אם לא שרים לכבודי במרפסות ולא עושים עלי כתבה כי איימתי לשרוף את עצמי וגם אם אמשיך לעבוד כנראה רוב החופש והימים שאקח יהיו על חשבוני

אני משתדלת לחייך ולהשאר אופטימית ולחכות בשמחה ליום המחר ובעיקר להודות

על שיש לי עדין עבודה

על שיש לי משפחה מדהימה

על שאני מצליחה ליצר עשייה לעזור ולתרום

על העיסוק במקצוע שאני כל כך אוהבת

על שיש לי אותי ואתכם

שגרת קורונה מחכה שתסתיימי

בואו נתיחס לחלק העליון של התמונה .. מניחה שהרבה מסתכלים עליה עכשיו ומזדהים
נשים וגברים

ריבוי המשימות הזה שהפך להיות חלק מחײַנו לאחרונה הוא לא פשוט ומאתגר את רובינו

הרבה מטופלים שלי מספרים שהמצב הזה לא מאפשר להם לזכור את עצמם בכלל

הם מגיעים לסוף יום כאין להם מושג מה מתי כמה והאם אכלו

מה שכמובן גורר בחלק מהמקרים אכילה נשנשנית ועליה במשקל

ואצל חלק אחר יש דווקא ירידה אבל כזו שנובעת לא מאכילה בריאה אלה משכחה לאכול

שני המצבים אינם תקינים וראויים לשפור

היום בשיחה עם אחת המטופלות על איך מתמודדים עם המצב הזה היא בחרה באסטרטגיה הבאה: היא חלקה את המשימות לפי ימי השבוע והחליטה שבכל יום תקבע מראש משימה אחתשבה היא מתמקדת : למשל יום אחד דגש על המשימות הלימודיות של הילדים יום אחר על ארגון הארוחות ועוד

זה לא מושלם אבל זו התחלה שממנה ניתן לצור שינוי ולא להיות במצב של תפסת מרובה לא תפסת כלומר לסיים יום שבו ניסית לעשות הכל ובעצם לא הצלחת לעשות כלום …

איזו אסטרטגיה אתם בוחרים

אל תתנו למצב הנוכחי לנהל אתכם .. עשו כל שביכולתכם לנהל אותו

רוצים עזרה בלנהל את האכילה שלכם בכל הבלאגן הזה?

צרו קשר

ולגבי החלק התחתון של התמונה כל שיש לי לומר הוא שלפעמים גם לא לומר זה בסדר

מחכה לכם