בואו נדבר על הכתבה בה מתראיין הראפר לוקאץ
הוא מספר שעשה שרוול לפני 9 שנים במשקל 230 קג , ירד עד 150 קג ועלה חזרה עד 180 קג .
בכתבה הוא מתלונן לא רק על המשקל שעלה , כמו על זה שהבטיחו לו דברים שלא ממש התקימו והתבררו גם חלקם כלא נכונים ועל זה שהלך לניתוח עם מצג שוא וידע לא מספיק לגבי מה שמחכה לו אחרי.
לפני שאתיחס לכל אחת מאמרותיו אני רוצה להבהיר מספר עובדות חשובות :
1. הניתוח נעשה לפני 9 שנים , אז המודעות לחשיבות ליווי בצוות רב מקצועי אחרי הניתוח היתה מאד קטנה , והמודעות להכנה מספקת טרם ניתוח כמעט ולא היתה קימת . בתקופה הזו היתה הרבה פחות בקרה של משרד הבריאות והיו הרבה פחות כללים ברורים לגבי מעקב טרום ואחרי ניתוח ממה שיש היום
2. ניתוח שרוול , היה אז הניתוח הבולט והפופולרי ביותר , ורוב המנתחים נהגו לעשות אותו בלי לבדוק התאמה ספציפית של הניתוח למנותח, קצת כמו שהיום זה קיים לגבי המיני המעקף.
מדובר בתקופה שבה הטבעת נודעה כבר כניתוח לא מוצלח , המיני מעקף עדין לא היה ידוע בארץ, והמעקף המלא , די כמו היום היה ניתוח שפחות מנתחים למדו וידעו לעשות אותו, הוא נחשב למורכב יותר בגלל 2 ההשקות שלו , ובעיקר רוב המנותחים והמנתחים חששו ממנו, קצת שלא בצדק למרות היותו ניתוח ותיק עם המון מידע ופופלרי מאד בארצות הברית .
השרוול היה אז ניתוח הברירה ברוב המקרים גם כשלא בדיוק התאים למטופל.
3. אדם שמגיע למשקל 230 חייב לדעת ולהבין שמדובר ביותר מרק לאכול הרבה ושיש כאן הרבה מאד בעיות רגשיות לפחות בתת מודע שמביאות לאכילה לא תקינה ולמשקל כזה ולכן, גם אם לא נאמר לו , הרי שבמיוחד לאור ההסטוריה המדוברת של השמנה מגיל עשר הוא עצמו היה צריך לדעת שיזקק לעזרה פסיכולוגית מעבר לניתוח .
בכל זאת בגלל שמדובר על 9 שנים לפני, אני נזהרת מלקבל מסקנות ולו מחמת הספק
4. הכתבה הזו , למרות הטון המעט מתבכיין בה שנשמע אולי לאחרים, בעיני חשובה מאד עבור כל מי שעומד לעבור ניתוח בקרוב , או חושב או מתעניין לגבי ניתוח וגם עבור מי שעשה כבר ניתוח. את התובנות בסופה יש לגזור ולשמור ומוטב שכל מי שעומד לעשות או עשה ניתוח בריאטרי ידקלם אותם .
5. למרות העליה במשקל, חשוב לזכור שלוקאץ אמנם עלה 30 קג, אבל הוא עדין 50 קג פחות מהמשקל ממנו התחיל , ולכן יש כאן הרבה על מה לשמור , וגם אם הסכוי שלו לחזור ולרדת במשקל לא מאד גדול ( יתכן וכן אפשרי אך קשה לי להגיד זאת בלי לדעת את כל הנתונים), הרי שצריכה להעשות כאן הרבה עבודה כדי לשמור על המשקל הקיים , וגם זה לא מובן מאליו . חשוב להבין שאם לא תעשה כאן עבודה נפשית והתנהגותית עמוקה לשינוי התנהלות וחשיבה גם עכשיו, הרי שלא רק שהוא לא יצליח לרדת במשקל אלה שהוא גם לא יצליח לשמור על המשקל הקיים שהוא כאמור 50 קג פחות ממשקל ההתחלה , שזה עדין ירידה משמעותית ביותר . כלומר לא מדובר כאן במקרה אבוד אלה במקרה שיש הרבה מה לעשות איתו .
לכן אם הייתי יכולה להגיד משהו אישי ללוקאץ, הייתי בוחרת להגיד לו , לא להתיאש , ואת האנרגיות לכוון במקום להאשמה וכעס על האחרים שחלקה אולי נכונה , לעבודה פנימית לשינוי עצמי . אני מקווה שהוא שומע זאת, ויבחר לעשות זאת, כי יש על מה לשמור, ויתכן שגם לא מאוחר מידי עדין לחזור ולרדת במשקל .
6. חשוב לזכור, שרוב האנשים שעוברים ניתוח בריאטרי , יצליחו להרזות לא כולם יהפכו להיות רזים . זה בסדר ועדין משפר מאד איכות חיים ובריאות , ויש להעריך זאת ולהוקיר זאת ולשמור על כך ולא להגיד אם לא נהייתי רזה אז הניתוח מיותר. אדם שהתחיל מ 230 קג, הסיכוי שלו להפוך לאדם רזה , או אפילו במשקל תקין הוא לא מאד גבוה , וזו גם אינה הצפיה כשעובר ניתוח בריאטרי, בודאי לא כדמדובר בשרוול . משקל של 150 קג אליו הגיע היה כנראה מבחינת הגוף המשקל המינמלי שאפשר היה להגיע , וגם אם לא מדובר ברזון , הרי שזה שיפור מדהים עם השפעה ניכרת על בריאות, והיה צריך להעריך זאת מאד, ולעשות את כל המאמצים האפשרים לשמור עליו , גם אם לא מצליחים לרדת יותר.
אני כותבת זאת לא עבור לוקאץ, כמו עבור אנשים נוספים שמתחילים ממשקל כזה כדי לצור צפיות מציאותיות .
והנה התובנות של לוקאץ בסוף הכתבה וההתיחסות שלי אליהן
1. לקרוא את כל המידע בנושא בעצמכם:
בהחלט חשוב והכרחי אך לא מספיק . כיום כחלק מהתהליך , אתם חיבים להגיע ל 3-6 מפגשים אצל דיאטנית בריאטרית טרם הניתוח. הרבה אנשים מחפשים איך לקצר זאת , לדלג , או לזרז את התהליך וכאן הטעות.
אל תעשו את המפגשים הללו , רק כדי לעשות וי ולקבל את המכתב שאתם זקוקים לו לועדה . נצלו את המפגשים האלה כדי לקבל את כל המידע שניתן לגבי סוג הניתוח המתאים לכם , ולגבי כל מה שצריך לדעת עליו ועל מה שמצפה לכם אחריו. בנוסף, חשוב לנצל את המפגשים הללו גם כדי להתחיל כבר שינוי התנהגותי בעצמכם, כזה שיעזור לכם להתמודד טוב יותר עם השינוים הפזיולוגים והרגשיים אחרי הניתוח.
לכן גם חשוב כבר לפני הניתוח , לבחור דיאטנית בריאטרית מנוסה וטובה, ולאו דוקא את זו שפנויה לקבל אתכם הכי מהר, או עושה את ההכנה הכי קצרה . גם אם דרשו מכם רק 3 מפגשים תשתדלו לעשות לפחות 6 ואם צריך אז גם יותר עד הניתוח .
אל תאמרו : " הגעתי לניתוח כי אני לא יכול לעשות שינוי" מדובר בשינויים קצרי טווח , שלא קשורים בהכרח לירידה במשקל אלה לשינויים שנדרשים בגלל הניתוח.
2. לקחת בעירבון מוגבל את מה שבית החולים מספר לכם.:
לי כדיאטנית שעובדת יחד עם מנתחים ושאר אנשי צוות קשה להגיד משפט כזה חד משמעי. .
אני כן אנצל את ההזדמנות כאן, לציין שהדיאטניות הבריאטריות הם כיום הגורם האוביקטיבי ביותר , ללא שום אינטרס להציג מצג שווא , והן כנראה אלה שתתנה לכם את המידע הכי אמיתי, מציאותי ,וללא יצירת אשליות . לכן גם לגבי בחירת סוג הניתוח , כדאי להתיעץ איתם לפני או אחרי שמקבלים מידע מהמנתח ולפני שמקבלים החלטה.
3. להיות מוכנים נפשית, זהו תהליך לא פשוט שלעיתים כרוך בדיכאון ובסבל פיזי. :
מסכימה ולכן כל כך חשובה מצד אחד הערכה של המועמד לניתוח בחירת האנשים המתאימים לניתוח פיזית ונפשית ומצד שני ההכנה לניתוח .
חשוב לזכור ולדעת, שניתוח בריאטרי אינו מתאים לכל מי שסובל מהשמנה קיצונית ועומד בתנאי ה BMI . לפעמים בליווי מקצועי נכון ועם הכנה מספקת, ניתן יהיה להפוך אותו למוכן ומתאים לניתוח , ולעיתים לא.
בחירה נכונה של המתאימים, יחד עם תהליך הכנה רציני ועמוק ,בהחלט עשוי להקטין עד מאד את הסבל הפיזי והנפשי עליו מדבר לוקאץ.
4. להבין שניתוח זה לא קסם, הקיבה בסופו של דבר תחזור להתרחב וחלון הזמן שהניתוח מקנה לכם לרדת במשקל הוא מוגבל:
לטענתי , נכון ולא נכון .
אחרי כל סוגי הניתוחים , הקיבה אכן מתרחבת, גם אם אתם מתנהלים נכון לפי כל ההנחיות .
למה ? כי זה שריר.
יחד עם זאת, קימים כאמור גם ניתוחים שבהם נוסף על הגבלת נפח הקיבה, יש אלמנטים גם של שינוי או הפחתה בספיגה ( מעקף מלא, מעקף בהשקה אחת ,ומעקף תרסריון ) שמסיעים לירידה ולשמירה על המשקל החדש מכיוון אחר.
בנוסף לכך למרות התרחבות הקיבה , הרי שאם שומרים על בחירות נכונות, על העדפה של מזון מוצק , על יותר חלבונים וירקות יחד עם מעט פחממות מסוג המומלץ יותר ,אם שומרים על ארוחות מסודרות ומפחיתים נשנושים, הרי שהסכוי לעלות חזרה במשקל , בצורה משמעותית, קטן מאד , למרות כאמור העליה בכמות שניתן לאכול .
הסיבה לכך היא , שלמרות התרחבות הקיבה והעליה בכמות המזון שניתן לאכול פר ארוחה , הרי שעדין מדובר בכמות פחותה באופן משמעותי ממה שניתן היה לאכול טרם הניתוח, ועדין ברוב המקרים קיימת תחושת הגבלה בקיבה באכילת מזון מוצק.
רוב אלה שעולים במשקל אחרי ניתוח , זה בעיקר עקב אכילה נשנשנית ( הרבה ארוחות קטנות שעוקפות את הגבלת הניתוח על כמות גדולה בארוחה אחת ) או צריכה מרובה של מזונות ושתיה עתירת קלוריות וסוכר שעוברות בקלות גם אחרי ניתוח , כמו שוקולד עוגיות גלידה חטיפים ופיצוחים, מיצים ושייקים.
לגבי הגבלת הזמן שניתן בו לרדת – הרי שזה לא מדויק
מה שמוגבלת זו תקופת ירח הדבש , שבה לא משנה מה תאכל תרד במשקל בגלל העדר רעב והפחתה משמעותית בכמויות שניתן לאכול. התקופה הזו היא בדרך כלל כחצי שנה עד שנה אחרי הניתוח.
יחד עם זאת , גם מספר שנים אחרי, וגם אם עליתם במשקל , ניתן לחזור להפעיל את הניתוח מחדש,, לעצור את העליה במשקל וגם לחזור לרדת במשקל, לא תמיד עד למשקל המינמלי אליו הגעתם בשנה הראשונה, אבל כן ניתן לרדת.
5. להקיף את עצמכם בסביבה תומכת ולא שופטת ככל האפשר, התהליך הזה קשה גם ככה:
כל שנותר לי הוא להסכים. הסביבה הזו צריכה להכיל בני משפחה , וחברים , ובנוסף גורמי תמיכה מקצועים מהצד התזונתי וההרגשי. הליכה לקבוצות תמיכה של מנותחים בהנחיה מקצועית , בנוסף ללווי הפרטני , יש בה תועלת רבה לתמיכה עליה מדבר לוקאץ בעיקר כי מדובר בקבוצת השווים שלכם, כאלה שעברו או עוברים תהליך דומה לשלכם , ולכן מבינים אתכם הכי טוב .
6. לנסות ולהקנות לעצמכם הרגלים בריאים ככל הניתן:
מבחינתי לא מדובר בלנסות אלה בעלשות. שינוי הרגלים וחשיבה הוא הכרחי לא כדי לרדת במשקל, כי זה יקרה אצל רוב המנותחים בעיקר בזכות הניתוח , אלה כדי לשמור עליו מעבר לשנתיים הראשונות אחרי הניתוח.
כמו שאמרתי, ניתן לעשות שינויים ולרדת במשקל גם בהמשך וגם אחרי שעליתם במשקל, יחד עם זאת מומלץ מאד לנצל את השנה הראשונה, שנת ירח הדבש שמאופינת בכמויות קטנות של אוכל והעדר רעב , אז קל יותר לעשות זאת . אם לא עושים זאת בשנה הזו, יש סכנה גדולה שהיא תהפוך מירח דבש למלכודת דבש.
7. להתחיל להתאמן, זה מאוד עוזר לגוף להירפא. האימונים מכניסים מוטיבציה שתעזור לכם להתמיד בתהליך, ובכלל – זה בריא מאוד:
נכון לגמרי. האימונים יותר משהם עוזרים בירידה במשקל, הם עוזרים בשמירה עליו, ועל בריאות פיזית ונפשית.
אחרי ניתוח בריאטרי , מומלץ לשלב גם פעילות גופנית אירובית, וגם פעילות לחיזוק כוח שריר ועצם שהיא חשובה לא פחות ואולי אפילו יותר אצל מנותחים בריאטרים.
8. לא להתבייש להיעזר באנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, בין אם זה פסיכולוגים, פסיכיאטרים או אפילו קואוצ'רים. התהליך הזה לא פחות בראש מאשר בגוף והשנה היא 2020, אין סיבה להתבייש ולבקש עזרה.
בהחלט נכון, וזה חייב להעשות כתוספת לליוי מקצועי של דיאטנים בריאטרים , שאותם לצערי לוקאץ לא הזכיר בכתבה , לא בהמלצה לאחרים ולא לגבי עצמו . זו אחת הסיבות העיקריות כנראה להצלחה החלקית בלבד שלו ולעליה במשקל .
ליווי אצל אנשי מקצוע בצד התזונתי והרגשי , נמצאו גורם מספר אחד
במניעת עליה במשקל אחרי ניתוחים בריאטרים .
ולסיום , הקלות הבלתי נסבלת שבה מציעים המנתחים למנותחים שעלו במשקל ניתוח חוזר , בעיקר מיני מעקף באה לידי ביטוי גם במקרה הזה של לוקאץ שבחר מסיבותיו הוא לסרב
לפני שמציעים ניתוח חוזר, למטופל שעלה במשקל, חייבים לבדוק בצורה רצינית ועמוקה מה הם הסיבות לעליה במשקל ולחייב את המטופל לקבל טיפול תזונתי ורגשי ארוך של הרבה יותר מ 6 מפגשים. יתכן שהטיפול הזה יאפשר למטופל לחזור ולרדת במשקל ללא ניתוח ובמידה ולא , יקבע האם נכון להפנות את המטופל לניתוח חוזר או האם דרושים טיפולים אחרים כמו טיפול בהפרעת אכילה , טיפול בבעיות אחרות של המטופל ועוד .
חושבים על ניתוח בריאטרי ורוצים להתלבט ביחד ולקבל מידע אוביקטיבי לגבי ניתוח כן או לא או לגבי סוג הניתוח ועוד ?
החלטתם להתנתח ואתם רוצים לעבור הכנה אמיתית שהיא מעבר לרק לקבל מכתב ?
אתם אחרי ניתוח וחשוב לכם ללמוד לעזור לו לעזור לכם כדי לשמור על בריאות פיזית ונפשית מצד אחד וכדי למנוע עליה במשקל מצד שני ?
רוצים שהספור שלכם יהיה שונה משל לוקאץ ??
מוזמנים לצור קשר ואשמח ללות אתכם ולאפשר לכם לעשות את התהליך נכון בריאותית ונפשית
הקשור לכתבה עם לוקאץ
קיצור קיבה בדרך הנכונה- ענבר ויטנברג 