למה ניתוח קיצור קיבה?

כשאני מספרת לאנשים שאני דיאטנית שמלווה מנותחי קיצורי קיבה  אני פוגשת לרוב שאלות די דומות. האמירה שעולה לרוב היא: “למה צריך ניתוח, שיסגרו את הפה  וזהו” או אמירה אחרת: ”הרי גם אחרי הניתוח הם צריכים לעשות דיאטה אז שיעשו במקום”. גם מנותחים לא מעטים שאני פוגשת, במיוחד בחודשים הראשונים שלאחר הניתוח, מרכינים את ראשם, כאילו מתביישים בכך שנאלצו לעבור את הניתוח,  מרגישים לא בנוח לזקוף לזכותם את הירידה במשקל בטענה שזה בזכות הניתוח ולא בזכותם.  גם לאלה וגם לאלה אני רוצה לענות  על ידי סיפור של חוויה אישית שעברתי.

מדובר בלפני קצת יותר מחמש עשרה שנה, אחרי לידת בני הבכור שנולד בניתוח חרום. אחרי הלידה הריצו אותנו בין רופאים  ובדיקות רבות. 3 חודשים אחרי הלידה, כאשר הסתבר שהתינוק בריא והכל תקין, נסענו לאילת ואני שעד אז תפקדתי בכל המרץ קרסתי. לא להצלחתי לישון ונכנסתי לחרדות קשות. כשהגענו לפסיכיאטרית, היא אבחנה שאני עוברת דכאון אחרי לידה והמליצה לי לקחת טיפול תרופתי. אני שתמיד הייתי חזקה והתמודדתי עם הכל בעצמי התקשיתי לקבל את רוע הגזרה שעלי לקחת תרופה  כדי להרגיש טוב. "אני יכולה לבד אמרתי”. אכן, התאמצתי מאד להרגיש טוב אבל ככל  שהתאמצתי יותר כך הרגשתי פחות טוב.   כשסיפרתי לפסיכולוגית את החשש שלי לקחת טיפול תרופתי  היא אמרה לי משפט שאזכור כל חיי: ”את צריכה עכשיו לטפס על הר גבוה מאד… יש לך אפשרות לטפס לבד, ויש לך אפשרות להיעזר בחבל. מה את מעדיפה?

לעתים אנחנו מגיעים  לתחתית בור עמוק ורוצים לצאת ממנו החוצה. אנחנו מנסים לבד אבל הקירות חלקים אנחנו עולים קצת ונופלים מנסים שוב ושוב נופלים וכל פעם מתעייפים יותר. אם רק יגישו לנו חבל לעזרה… יהיה לנו קל יותר לטפס. אז מדוע שנסרב לחבל הזה?   החבל הזה זוהי אותה תרופה שהציעו לי כנגד הדיכאון וזהו הניתוח בשביל האנשים הסובלים מהשמנה קיצונית.  החבל לבד אינו מספיק, אי אפשר להוציא אותנו מהבור רק ע”י החבל. אנחנו צריכים לעזור למי שנתן לנו את החבל. אנחנו צריכים להחזיק בו חזק ולטפס גם בעצמינו.

ניתוח בריאטרי אינו קסם. כדי לשמור על התוצאות שלו חייבים לשנות הרגלים וחשיבה. יחד עם זאת, זהו כלי עזר, חבל הצלה שנותן גם למי שניסה הכל ולא הצליח את הסיכוי להיות במשקל תקין ובריא.  לכן אל לנו לפסול אותו או לזלזל בו. מי שעבר ניתוח כזה  מגיע לו להרים ראש ולהיות גאה על כך שלא התייאש ועדין נלחם על הזכות להיות בריא.

ובקשר אלי אני השתכנעתי, לקחתי את הטיפול שהוצע לי ודי מהר חזרתי להרגיש טוב ולתפקד בשיא המרץ כמו קודם. היום אני מרגישה מצויין, אני אימא ל 3 ילדים מקסימים ובריאים וחזקה מספיק כדי להגיש לכם את החבל שאתם זקוקים לו.

נמצאת כאן עבורכם

ענבר ויטנברג דיאטנית קלינית בריאטרית

inbarw69@gmail.com

https://www.facebook.com/inbardiet?ref=hl

בואו נפסיק רק לצעוק את החלומות ונתחיל להגשים אותם

בשנים האחרונות תרבות האינסטנט עושה רושם שהשתלטה על חיי רובינו . אנחנו רוצים הכל ומהר. להיות מפורסמים, עשירים, מצליחים, רזים ויפים, ואם אפשר אתמול עוד יותר טוב . על רקע התרבות הזו, תרבות של אשליות, הולכים וצומחים להם כל מיני גורו למיניהם בכל אחד מהתחומים שהוזכרו . לרוב מדובר באנשים שהצליחו בעצמם: להרזות, להתעשר, להצליח. הם אגב, עשו זאת לרוב עם לא מעט עבודה, מאמץ, השקעה, סבלנות וזמן. יחד עם זאת, בצורה כלשהי , הם גורמים לנו להאמין שאם נקשיב להם, נעריץ אותם, נעשה אחת על אחת בדיוק מה שהם אומרים ועושים, נצליח בדיוק כמוהם, ואפילו מהר יותר, עם פחות השקעה וביותר קלות . הם גורמים לנו לצור לעצמינו בלון של אשליות, שלא פעם בסופו של דבר מתפוצץ בפנים. בכתבה שלהלן החלטתי לפוצץ את בלוני האשליות הללו בעצמי לפני שהם יתפוצצו לנו בפרצוף.
184h-copy

בשנים האחרונות תרבות האינסטנט עושה רושם שהשתלטה על חיי רובינו . אנחנו רוצים הכל ומהר. להיות מפורסמים, עשירים, מצליחים, רזים ויפים, ואם אפשר אתמול עוד יותר טוב .
על רקע התרבות הזו, תרבות של אשליות, הולכים וצומחים להם כל מיני גורו למיניהם בכל אחד מהתחומים שהוזכרו .
לרוב מדובר באנשים שהצליחו בעצמם: להרזות, להתעשר, להצליח. הם אגב, עשו זאת לרוב עם לא מעט עבודה, מאמץ, השקעה, סבלנות וזמן. יחד עם זאת, בצורה כלשהי , הם גורמים לנו להאמין שאם נקשיב להם, נעריץ אותם, נעשה אחת על אחת בדיוק מה שהם אומרים ועושים, נצליח בדיוק כמוהם, ואפילו מהר יותר, עם פחות השקעה וביותר קלות .

הם גורמים לנו לצור לעצמינו בלון של אשליות, שלא פעם בסופו של דבר מתפוצץ בפנים.

בכתבה שלהלן החלטתי לפוצץ את בלוני האשליות הללו בעצמי לפני שהם יתפוצצו לנו בפרצוף.

אשלית הרזון – בעולם שבו רזון הפך לשם מגביל להצלחה , כולם רוצים ובעיקר רוצות להיות רזות, וכמה שיותר מהר יותר טוב .
על רקע שעורי ההשמנה ההולכים וגדלים מצד אחד, וכשלון השיטות המסורתיות להרזיה מצד שני , הולכת וצומחת לה תעשיית הניתוחים הבריאטרים, או בשם הפופלארי קיצורי הקיבה שהפכו ללהיט החם בשוק הפתרונות להשמנה.
כדיאטנית שמלווה אנשים לפני ואחרי ניתוח קיצור קיבה, אני פוגשת אותם לפני הניתוח, כשהם רוצים ולחוצים לעשות אותו לרוב כמה שיותר מהר מתוך תחושה או אשליה שהוא המציל הבטוח שלהם מסאגת ההשמנה והדיאטות הנכשלות , ושאחרי הניתוח יוכלו להיות רזים מבלי להתעסק יותר במה אוכלים . לחלקם יש אפילו אשליה שהשינוי יקרה ממש מיד אחרי הניתוח בבת אחת . הרבה מהם מגיעים לניתוח ללא מספק מידע והכנה, כשרוב מה ששמעו על הניתוח מפי מנתחים, רופאים ומנותחים זה את ההצלחות והיתרונות, ויש להם תמונה ורודה לחלוטין לגבי הניתוח , אולי אפילו ורודה מידי.

לאחר הניתוח ככל שעובר הזמן , הורוד נהיה פחות ורוד ואז נחשפים גם לקשיים, לבעיות , לתופעות הלוואי . בעיקר נחשפים לעובדה שהניתוח הוא אולי קרש קפיצה או מדרגה לזינוק טוב יותר אבל ממש לא קסם ושגם אחרי הנתוח כדי לשמר את הירידה צריך להשקיע, צריך לשנות חשיבה והתנהלות וצריך להתעסק והרבה באיך מתנהלים ומה ובעיקר למה אוכלים.
החלום שאפשר להיות רזים מבלי להתעסק באוכל ובאכילה נגוז .

גם גורו ההרזיה למינהם , כאלה שרזו עם או בלי ניתוח והפכו למודל לחיקוי עיוור למרות שאינם אנשי מקצוע , וכל השיטות להרזיה מהירה, הינם סוג של אשליה . המחשבה שאם נרוץ בדיוק כמוהם,נאכל בדיוק כמוהם ונתנהג בדיוק כמוהם, נרזה בדיוק כמוהם היא מוטעית מראש . לכל אחד יש את הרקע הגנטי והרפואי שלו, את סגנון החיים והאכילה שלו, את היסטוריית הדיאטות וההשמנה שלו ואת המטבוליזים שלו ולכן מה שנכון לאחד לא ממש בטוח נכון לאחר.
בהחלט נכון ואפשר לשאוף תקווה מאנשים אלה , להקשיב להם ולקחת מהם את מה שנכון לנו, אבל יש להיזהר מללכת אחריהם הליכה עיוורת .

אשליית הראליטי – מבין כל אוסף תכניות הראליטי שמציפים אותנו בשנים האחרונות ,אני בוחרת להתמקד דווקא בתכניות האוכל.
התכניות הללו אוספות אליהם כל מיני אנשים עם סיפורים מוזרים בעברם , כמה שיותר מוזרים ומורידי דמעות יותר טוב , שהאוכל בדרך כלשהי השתלב בחייהם. חלקם נפלו כבר באודישנים , חלקם עברו את האודישנים אך יפלו בשלבים הבאים וגם אלה שיעלו גבוה יותר יעשו זאת כנראה בזכות יכולות אחרות שלהם לאו דווקא יכולות בישול . מעטים מהם יעסקו אחר כך בבישול כפרנסה ועוד פחות מהם יהיו ממש שפים אמיתיים.

בואו נודה על האמת , הרי כדי להיות שף באמת ( שזה אגב תואר כמו תואר אקדמאי , שצריך להשיג בלימודים) לא מספיק לאהוב לבשל לאישה או לחברים, לא מספיק להיות בשלן טוב , צריך תעוזה, יצירתיות וכשרון , צריך גם לימודים והכשרה , ויעזרו גם מרפקים טובים . צריך לעבור דרך .

עובדה חשובה נוספת שכדאי להפנים, בחיי היומיום, רובינו לא נבשל ולא נאכל את המנות הללו שזוכות לתשבחות מהשפים. ביום יום, לא כולנו נשתמש בחומרים הטבעיים גם אם מאד רצינו כי חלקם פחות זמינים או יותר יקרים. ביום יום, חלקינו נעשה קיצורי דרך ונשתמש בשמורים או בירקות קפואים. ביום יום , חלקינו הגדול מכין אוכל למספר ימים ולא טרי כל יום ובכמות גדולה , ורובינו לא ממש מצלחתים את הארוחות שלנו. ועדין יהיה זה אוכל שילדינו הרעבים יאכלו בשמחה.

אשליית העושר – חוץ מלהיות רזים, כולנו או לפחות רובינו גם חולמים להיות עשירים, או לפחות מבוססים היטב, וזה אגב לגיטימי לגמרי . מה שפחות לגיטימי, זו האשליה שהתפתחה לה לאחרונה, ויש מי שדואג להפיץ אותה בקרבינו, להיות עשירים מהר מבלי לעבוד קשה ובלי להשקיע .

כבעלת עסק עצמאי, אני מקבלת למיל שלי מידי יום עשרות סרטונים ומודעות מאנשי ונשות עסקים שמבטיחים לי את הדרך להכפיל ואולי להשליש את הכנסתי מהקליניקה , למלא את הקליניקה במטופלים בין רגע ובעיקר להרוויח את המיליונים ללא השקעה וללא בזבוז זמן . כל זה מובטח, אם רק אירשם לקורס האינטרנטי שלהם או לתכנית שפתחו במיוחד עבורי (ועולה איך לא הרבה כסף, אופס הנה כבר נגוזה התקווה למיליונים).

אני פוגשת גם לא מעט קולגות ונשים עצמאיות שנופלות שבי אחר ההבטחות הללו, שקונות בצמא כל מידע כזה, ומשקיעות את מיטב כספם באותם תכניות שמבטיחות לנו את המפתח להיות עשירות בן רגע . לגלות לכם משהו ? רובן לא ממש נהיות מלייונריות ואפילו לא מגדילות את הכנסתן. מי שכן מתעשר דווקא, הם אותם “גורו עסקיים” למיניהם, שמוכרים לנו את ההבטחות הללו שאנו מתפתים לקנות.

בואו אגלה לכם את התובנות שרכשתי לאורך השנים והניסיון . אין דבר כזה שעסק יצליח בלי עבודה , גם אם יש לך מוצרים אינטרנטיים, מה שקוראים היום הכנסה נייחת. כי בשביל לייצר אותם צריך להשקיע הרבה , כסף וזמן. כל אותם סרטוני פרסום עבור ההשקות , כל הוויבנרים , ההקלטות , הצילומים , כתיבת ובניית המוצר , השיווק וההפצה שלו , הטלפונים והמיילים למתעניינים , כל זה דורש זמן ף עבודה וכסף. גם אם שוכרים אנשים שיעשו לנו, הרי שזה דורש כסף שבשבילו מן הסתם צריך לעבוד אלה אם נולדנו עם כפית זהב בפה.

כמו בנושאי התזונה והמשקל , גם בנושא הקדום העסקי, לכל אחד יש את הדרך שלו להצליח ואין נוסחה שמתאימה לכולם. יש אנשים כמוני לדוגמה, שבשבילם הטיפול הפרטני , המפגשים פנים מול פנים עם המטופל בקליניקה או בסקייפ , העבודה הטיפולית גרידא היא זו שמביאה להם את הסיפוק, ההנאה וגם את הרצון להמשיך לעבוד ,והיא זו שעובדת עבורם הכי נכון ולכן גם תהיה עבורם הרבה יותר רווחית מלמכור הרצאות מוקלטות .

הגשמת חלומות – הטרנד האחרון בשוק הוא אותם אנשים שמעבירים הרצאות המונים ומלמדים אותנו שאם נצרח את החלומות שלנו הם יקרו
אני לא מתנגדת לגמרי למשפט הזה , אין ספק שבשביל שחלום יתגשם ויתממש צריך להעז להעלות אותו על דל שפתינו . יחד עם זאת אני יכולה לספר לכם שהאנשים הללו שמתעשרים ממיטב כספיכם, שאתם משלמים עבור הרצאה של שעתיים לשמוע כל מילה שיוצאת מהפה שלהם, האנשים הללו עשו הרבה יותר מאשר לצעוק את החלום שלהם כדי להצליח. האנשים הללו עובדים קשה מאד. הם מכתתים רגליהם מהרצאה להרצאה מעיר לעיר כדי לשאת את דבריהם בפניכם . וגם מאיתנו תידרש עבודה והשקעה מעבר ל לצעוק את החלומות כדי שהם אכן יתגשמו.

אנשים יקרים, אם רק נכתוב על הפיד שלנו את החלומות, זה מקסימום יעצבן כמה אנשים לקרוא את זה , אבל כדי שזה יתגשם באמת צריך לעבוד עבור זה . צריך לתכנן לחשוב להחליט לבצע וגם למעוד ולקום מהמעידות.

כל מה שאני מציעה זה: בואו נפסיק לקנות את האשליות שמוכרים לנו , בואו נתחיל להפנים שאינסטנט יש רק בחומרי אפיה. נבין שכדי להצליח בירידה במשקל, בעסקים , בפרנסה ובכלל, כדי להגיע אל האושר והעושר הנכספים, צריך לעבור דרך של עשייה דרך שכוללת גם מכשולים ומעידות וקטעים פחות סקסיים ויפים כפי שמבטיחים לנו , דרך יותר מפותלת ואיטית דרך שיש בה גם מחירים. בואו נפסיק רק לצעוק את החלומות שלנו אלה פשוט נתחיל לעשות בשביל להגשים אותם .

מה דעתכם ??

ענבר ויטנברג דיאטנית קלינית בריאטרית MSC
מלווה ומעצימה לשינוי בכלים אימוניים ובגישת NLP אנשים לפני ואחרי ניתוחי קיצור קיבה ,
בעלת קליניקה פרטית, מטפלת בסקייפ ומעבירה סדנאות למנותחים

דיאטנית ממליצה על סופגניות ולביבות מטוגנות

לאכול סופגנייה אפויה? לוותר על הריבה? לא לטגן לביבות? חג חנוכה בלי שמן הוא כמו חצי סקס. אז כדי ליהנות מהדבר האמיתי תטגנו קצת לא יקרה כלום.

דיאטנית ממליצה על שמן.

אמנם כבר אמצע החג , אבל החלטתי בכל זאת לכתוב את הפוסט הזה כיוון שהוא יהיה תקף גם לחנוכה הבא ,ולזה שיגיעו אחריו ,וגם לחגים האחרים שלהם מאכלי חג מיוחדים.

כל שנה אני קוראת את שלל הכתבות שכותבות הקולגות שלי, דיאטניות אחרות, שמסבירות כמה לא בריא לאכול סופגנייה או לביבות מטוגנות, כמה הן עשירות בקלוריות ושאכילה מרובה שלהן עלולה לעלות אותנו במשקל וגם מתבוננת בשקיקה במתכונים מדהימים עם תמונות מדהימות עוד יותר שהן מפרסמות, לתחליפים ראויים מפחתי קלוריות כמו סופגניות אפויות מקמח מלא ולביבות ברוקולי ובטטה אפויות.

כל פעם, אני משתכנעת מחדש שאכילה של תחליפים אלה תספק לנו את הנאת החג מבלי לפגוע במשקל שלנו. כל פעם אני קוראת ,שותקת ואפילו מנסה בהתלהבות את המתכונים וקצת מתאכזבת מהטעם, אבל כמובן שלא מגלה שהדבר האמתי טעים יותר, בבחינת מפחדת להיות הילד שאמר המלך הוא עירום. גם הפעם התעכבתי עם הפוסט הזה, כי חשבתי שאולי הפעם לא יהיו כתבות כאלה ואולי הפעם הדיאטניות יחשבו כמוני ואולי גם רציתי להאמין שהן באמת צודקות והתחליפים מספיק טעימים ופותרים לנו את כל הבעיות . אבל לא עוד .

אז מה ישתנה השנה?

הבקשה של הבת שלי להכין לה פעם אחת לביבות מטוגנות ” אמיתיות” כאלה שסבא מכין ולא את ה”קציצות ” האפויות והבריאות שאני מכינה , בקשה תמימה של ילדה רזה בריאה וספורטאית , גרמה לי לצאת הפעם מהארון ולהגיד בכל רם , אני אוהבת יותר את הלביבות המטוגנות , הם טעימות יותר ופעם אחת בשנה בחנוכה אני רוצה לאכול אותם וגם ממליצה לכל מי שאוהב אותם לאכול אותם.

אז איך זה ? אתם בטח שואלים… דיאטנית ממליצה על מזונות עתירי שומן וקלוריות ? אז זהו שאני לא ממש ממליצה המלצה גורפת לכולם. מי שלא אוהב סופגניות לביבות או מאכלי חג אופייניים אחרים , לא חייב לאכול אותם. אבל מי שכן אוהב , עדיף שיאכל אותם , את הדבר האמיתי מאשר את התחליף. למה ? כי התחליף משול בעיני לחצי סקס או לסקס בכאילו , ותסלחו לי על הדוגמא הבוטה . אבל מי שאוהב סקס באמת לא יסתפק במשהו תחליפי וכך גם מי שאוהב סופגניות , לביבות אוזני המן או כל מאכל חג אחר. כל ניסיון עבור האנשים האלה , להסתפק בתחליף יגרום לדעתי לתאווה ותשוקה מוגברת שיסתיימו לבסוף באכילה בלתי נשלטת של כמות גדולה מהמתוכנן של אותם מאכלים ” אסורים” וזה בנוסף לתחליפים שגם הם לא ממש דלי קלוריות . כל זה בבחינת מים גנובים ימתקו .

אז מה כן אני ממליצה ?

כמה לאכול ? אין לי תשובה במספרים, וגם לא אגיד לכם אחד בלבד ולא אספר לכם כמה קלוריות יש בכל סופגנייה גדולה או קטנה וכמה קילוגרמים תעלו אם תאכלו אחת בכל יום.

את זה אני משוכנעת שאתם יודעים לפחות טוב כמוני , כי יש דיאטניות שכבר דאגו לספר לכם זאת.

התשובה שלי תהיה כמה שאתם רוצים.

מה באמת ? תשאלו .. השתגעת ? הרי אם נאכל כמה שאנחנו רוצים, זה יהיה המון . אז זהו שלא. אם תקשיבו לגוף שלכם באמת, ותספקו לו את מה שהוא מבקש אני מניחה שזה יסתכם במספר קטן בהרבה ,מאשר אם תנסו להימנע ולאכול את התחליפים או לא לאכול בכלל. אני סומכת על הגוף שלכם אולי קצת יותר ממה שאתם סומכים עליו ברגע זה ואני מציעה לכם לבדוק זאת ולספר לי

את מה לאכול? רק את הטעימות והשוות ביותר. אל תסתפקו בכל סופגנייה שמחלקים במסיבה של הילד בגן או בבית החולים שם באתם לבקר חברה שילדה , או במכולת השכונתית בה הלכתם לקנות לחם וחלב . בחרו את האיכותיות ביותר אלה שיהיו טעימות לחיקכם ויספקו אתכם ספוק מלא. אלה שיהיו שוות את המחיר הקלורי שהחלטתם במודע לשלם.

מתי לאכול? רק כשהחלטתם שאתם באמת רוצים ולא סתם בכל הזדמנות שבה נתקלתם במאכל. כיוון שגם הסופגניות וגם הלביבות אינם ממש משביעות , ממליצה לאכול אותם לא במקום ארוחה אלה בסופה של ארוחה בריאותית ואיכותית עשירה בחלבון וירקות לפי כל הכללים. במצב כזה יש סיכוי שגם חצי סופגנייה תספק לכם את הכיף וההנאה הדרושים.

כיוון שזהו מאכל חג אופייני , מן הראוי לכבד אותו ככזה ולאכול אותי בימי החג ולא לפניו או אחריו.

לאכול בלי ייסורי מצפון: ייסורי המצפון הם הרבה יותר עתירי קלוריות מכל סופגנייה או לביבה שתאכלו כי יש סיכוי רב שהם יגרמו לאכילה בלתי נשלטת של כמה וכמה לביבות וסופגניות נוספות , בבחינת אם כבר הרסנו הכל ונכשלנו אז יאללה חגיגה . החלטתם? בחרתם? אכלתם? היה טעים? לבריאות תיהנו מכל ביס .

מאחלת לכולכם חג חנוכה שמח טעים ובריא שבו אולי בפעם הראשונה תרשו לעצמכם לאכול וליהנות בפה מלא מהדבר האמיתי ללא תחושות שחטאתם .

ענבר ויטנברג דיאטנית קלינית בריאטרית Msc

טיפול וליווי אנשים הסובלים מעודף משקל , אנשים לפני ואחרי ניתוח לקיצור קיבה

אימון לשינוי בגישת NLP

https://www.facebook.com/inbardiet?ref=hl

0505614081