בשיעור ריקוד גאגא שאני רוקדת ב סטודיו תמרה רחובות – מחול, תנועה ויוגה, המורה הסביר לנו למה הוא וגם מורים אחרים בגאגא, מבקשים להשמיע קולות בזמן הריקוד ומה זה נותן .

מה שתפס את תשומת ליבי במיוחד לא היה ההסבר אלה המשפט שאמר מיד אחרי ההסבר, וזה אף פעם אל תעשו משהו , רק כי אומרים לכם. תמיד תשאלו למה .

המשפט הזה מבחינתי הוא חלק מתפיסת החיים שלי , גם כאמא וגם כמטפלת .

מעטות הפעמים אם בכלל, שבתור אמא , כשהם שאלו למה , עניתי ככה. ברוב הפעמים השתדלתי , גם להנחיות המורכבות ביותר , והכי פחות נעימות , לצרף הסבר של למה , לתפיסתי זה הקל בביצוע.

גם הגישה הטיפולית שלי , נותנת משמעות , וכבוד ללמה ולהסבר לפני או אחרי ההמלצות שלי .

כשאני מבקשת מאנשים לפני ניתוח בריאטרי, להוריד שתיה מוגזת לגמרי ולהפריד שתיה מאכילה , כשאני ממליצה למנותחים בריאטרים להמנע משתיה מתוקה כולל מים בטעמים , כשאני מבקשת מהם להקפידד על חלבון בכל ארוחה ולהתחיל ממנו , כשאני נותנת לאנשים עם התקפי אכילה לעשות יומן אכילה כולל רגשות , כשאני ממליצה לאנשים לעבור לפחמימות בריאות יותר, וכשאני מבקשת מהריוניות עם סכרת הריונית לדקור עצמן, ארבע פעמים ביום ולרשום כל דבר שהן אוכלות , אני תמיד אסביר למה .

גם אם ההסבר לא פשוט, וגם כשזה תופס חלק ניכר מזמן הטיפול , אני מקפידה על הלמה , כי אני מאמינה בכל ליבי ועל בסיס נסיוני האישי , כילדה וכבוגרת , שתהיה ההמלצה הכי קשה לביצוע, כשאתה מבין למה חשוב לעשות אותה , אתה תגייס יותר את כל כוחותיך כדי לעשות אותה .

גם כשאני מדריכה סטאגרים ודיאטנים חדשים אני מנחילה להם את ההרגל הזה לדבר על הלמה .

בהכנה לפני ניתוח , אחד התרגילים שאני נותנת למטופלים וממליצה להם לעשות בימים הצמודים לניתוח, זה לשבת עם עצמם בשקט ורוגע , לעצום את העיינים ולשאול את עצמם למה או בעבור מה הם עושים את הניתוח והולכים לתהליך הלא פשוט הזה .

אני אפילו מבקשת מהם לדמיין את עצמם כשנה או יותר אחרי ניתוח, כשעשו כבר את השינויים הנדרשים , ירדו במשקל ושומרים על החדש, איך הם מתנהלים ומה הם מצליחים לעשות , שלא עשו עבר, איך הם מרגישים, מה הם רואים ושומעים . וכמובן אני מבקשת מהם לרשום את כל מה שעלה להם בדמיון .

ויש כמה הנחיות לרשום: חשוב לכתוב את הדברים בצורה ספציפית ככל שניתן , מעצימה , וחיובית .

לציין את הלמה החיובי של הניתוח ומה אתם רוצים להצליח לעשות ולא רק את הלמה השלילי, כלומר איפה אתם לא רוצים להיות ומה אתם לא רוצים שיקרה .

למה חיובי , זה למשל, אני רוצה להרגיש קלילה ולנשום בקלות כשאני מטיילת עם המשפחה שלי , במקום אני רוצה לא להיות כבדה ולא להתעייף.

הרשימה הזו שאני מבקשת מהמטופלים לעשות עוד לפני הניתוח, היא רשימת הלמה , ככה אני קוראת לה , ואני מציעה להם לחזור אליה ולצפות בה , כל פעם שקשה להם, כשהם מרגישים שהדברים אחרים ממה שתכננו או דמינו, שעולה בהם חרטה על התהליך .

מניסיון רב השנים שאני מטפלת, וממליצה על התרגיל הזה , אני מוצאת שהוא עוזר ומקל מאד על האנשים, גם בתקופה הראשונה הלא פשוטה אחרי הניתוח , כשפתאום צצים לא מעט אתגרים שלא תכננתם/ הכוננתם או צפיתם לפני , וגם בהמשך , כל פעם שהמוטיבציה יורדת ואתם מוצאים עצמכם, נשאבים להרגלים הישנים, לשגרה השוחקת .

רשימת הלמה החיובית הזו היא, אחת מ2 סוגי המוטיבציה לשינוי בתפיסה האימונית והיא נקראת , מוטיבציית החתירה לעונג / ה towards , וכשמקיפדים לא רק לעשות אותה אלה גם לקרוא אותה , ברגעי משבר ותקיעות , זה בהחלט מסייע להחזיר מוטיבציה לשינוי ולהתגבר על השגרה והשחיקה .

אני מודה , שלי אין בעיה לצעוק ולצרוח בשיעורי הרקוד, זה עוזר לי לנשום ומעלה את האדרנלין ואת תחושת הכף ומגייס את כל גופי לרקוד. יחד עם זאת יש לא מעט משתתפים בשעור, שבהחלט המשימה הזו מאתגרת עבורם, לא פשוטה , ומוציאה אותם מאזור הנוחות

בשעור האחרון כשהמורה הסביר למה , הבחנתי שיותר אנשים מבדרך כלל הצטרפו לבקשה והשמיעו את קקולם, אף בהנאה .

אז בפעם הבאה שאתם עומדים בפני שינוי, משימה מאותגרת , ואתם מוצעים שלא קל לכם לבצע אותה , תשאלו את עצמכם למה , אני משוכנעת שזה בהחלט ייסיע.

וכשאתם בוחרים איש טיפול, תבחרו את זה שלא רק מנחית עליכם הוראות של מה לעשות אלה גם מסביר לכם למה

אשמח לשמוע איך זה אצלכם והאם הדיאטנית/ מטפל שלכם מסבירים למה