זריקות חדשות להרזייה

תרופות חדשות להרזייה – האם הן בשורה חדשה בעולם ההרזייה?

תרופות ההרזייה במדינת ישראל קיבלו 2 נציגות חדשות לאחרונה שהצטרפו לסקסנדה הניתנת בהזרקה יומית ומאושרת לירידה במשקל בלבד, ולאוזמפיק שבארץ ניתן כרגע בעיקר לסוכרת לא מאוזנת ולהשמנה רק עם טופס 29 ג ורק במצבים מסוימים שבהן הסקסנדה לא הועילה ועם אישור מיוחד.

אז האם יש חדש?

וויגובי – נמצאת בשימוש בארץ כבר מספר חודשים והיא בעצם אותו חומר פעיל של האוזמפיק שמוכרת לנו כבר שנים בתחום טיפול בירידה במשקל אבל זאת גם משמשת כתרופה יעילה וטובה לסוכרת ורשומה לשם מטרה זו. כמו האוזמפיק הוויגובי היא ממשפחת התרופות הנקראת אנאלוגים להרוצונים מסוג GLP 1 ו- GLP ובדומה היא ניתנת בזריקה אחת לשבוע. בשונה מהאוזמפיק הוויגובי נרשמה בארץ ובעולם כתרופה לירידה במשקל ולא לטיפול בסוכרת והיא ניתנת רק למטרה זו ובנוסף אינה דורשת טופס 29 ג כפי שנדרש בשימוש באוזמפיק. בעוד האוזמפיק קיים במינונים של 0.25-1 מ"ג הוויגובי מופיעה גם במינונים גבוהים יותר של 1.7 ו-2.4. בשלב זה הוויגובי אינה רשומה בסל הבריאות ועדיין לא קיבלה סיבסוד מקופות החולים השונים (אך סביר להניח שזה ייקרה בהמשך) לעומת זאת הסקסנדה אשר גם היא אינה רשומה בסל הבריאות כן קיבלה סיבסוד מהקופות בתנאים מסויימים. יש לציין שמאז שהוויגובי אושרה והגיעה לשימוש בארץ הסקסנדה אינה ניתנת יותר למטופלים חדשים אלה רק לאלה אשר כבר נוטלים אותה ומעוניינים להמשיך בה. כרגע עושה רושם שברגע שהוויגובי תסובסד על ידי קופות החולים היא תחליף את הסקסנדה לגמרי. עלויות התרופה כרגע הן בן 600 ש"ח במינונים הנמוכים ועד 1200 ש"ח במינונים הגבוהים, מחיר שכאמור ישתנה כאשר יהיה סבסוד מהביטוחים המשלימים. גודל הירידה במשקל הצפוי מתרופה זו נאמד על בין 12 ל-15 אחוז מהמשקל ההתחלתי. לשתי התרופות אותו חומר פעיל כמו ומנגנון פעילות זהה אשר עוסק בהאטת קצב ריקון הקיבה מצד אחד ובהפחתת רעב והגברת תחושות השובע מצד שני. בנוסף תופעות הלוואי הצפויות זהות וקשורות בעיקר לתופעות לוואי של מערכת העיכול כגון: עצירות, שלשולים, כאבי בטן, גזים, צרבות, בחילות, הקאות, עייפות, חולשה, כאבי ראש וסחרחורות. למרות שכרגע הוויגובי ניתנת לרכישה בשוק הפרטי בלבד היא דורשת כמו הסקסנדה והאוזמפיק מרשם רופא ויש התוויות ברורות לגבי נטילתה שחשוב לזכור והיא אינה ניתנת עבור כל מי שרוצה להוריד מספר קילוגרמים סתם כך. בדיוק כמו הסקסנדה היא רשומה עבור אנשים ב-BMI 30 ומעלה ללא מחלות נלוות או ב-27 עם מחלה נלוות מגיל 12 ומעלה.

התרופה השנייה שנכנסה לשוק הישראלי ממש בשבועות האחרונים היא מאנגרו (טריזפטייד), גם היא כמובן תרופת מרשם בלבד. בשונה משאר הזריקות לירידה במשקל ולסוכרת שהוזכרו כמו סקסנדה אוזמפיק ווויגובי המאנגרו בעצם מחקה את הפעילות של שני הורמונים GLP 1 ו- GLP כלומר היא בעצם אנלוגית של שתיהן. בהתוויה העיקרית התרופה הזו מיועדת לסוכרת והיא ניתנת גם כן בהזרקה אחת לשבוע ומופיעה במינונים של: 2.5 , 5 , 7.5 , 10 , 12.5 ו-15 מ"ג. כרגע היא תוכל להינתן להשמנה רק עם טופס 29 ג בלבד והיא כמו וויגובי עדיין לא בסל הבריאות ולא בסיבסוד ביטוחים משלימים ומחירה יקר עוד יותר. המאנגרו פועלת במנגנונים דומים לשאר זריקות לירידה במשקל שהוזכרו ורשומה מגיל 18 בלבד. היא בשונה מהוויגובי צפוייה לאפשר ירידה גדולה יותר במשקל של כ-20 אחוז מהמשקל (במינון הגבוה של 15 מ"ג). תופעות הלוואי דומות לאלה הקיימות בזריקות האחרות אך נוספת להן גם אפשרות של ירידה גדולה מידי בסוכר (היפוגליקמיה) על כל השלכותיה. כאמור השימוש בה בארץ החל ממש עכשיו בעיקר לסוכרת ובמינונים הנמוכים יותר ויש להניח שבדומה לאוזמפיק היא תינתן בהמשך גם לירידה במשקל. בארצות הברית ישנן זריקות של מאנגרו שאושרו לירידה במשקל כהתוויה עיקרית והן נקראות בשם המסחרי זיפבאונד אבל כאמור הן לא בארץ.

ואחרי המידע האינפורמטיבי הרשמי הנה כמה דברים שחשוב לדעת לגבי הטיפול בכל הזריקות לירידה במשקל כולל בשתיים החדשות שהוזכרו כאן:

  • מדובר בטיפול כרוני – הטיפול משפיע כל עוד לוקחים אותו. ברגע שמפסיקים להשתמש בזריקות לא משנה הסיבה עולים בחזרה במשקל.
  • לא משפיע על כולם – יהיו מטופלים שלמרות נטילת הזריקה ועשיית כל הנדרש בנוסף לא יצליחו לרדת במשקל בכלל או שירדו במעט מאוד קילוגרמים, הרבה פחות מהצפוי לפי אותה תרופה ועבורם ייקבע שהטיפול אינו מתאים והוא גם יופסק.
  • לא מבטיח ירידה של 100% אחוז מעודף המשקל – כלומר לא מובטחת הגעה למשקל אידיאלי (BMI 25 או פחות) כמו גם בניתוחים בריאטרים וטיפולים אחרים. אי הגעה למשקל אידאלי אינו נחשב כישלון של הטיפול. כאמור ירידה של כ-10-20 אחוז מהמשקל תיחשב הצלחה של הזריקות הנ"ל ואת הירידה הזו לרוב ניתן יהיה להשיג במינונים הגבוהים של התרופות.
  • תיתכן עלייה קלה במשקל למרות נטילת התרופה ועשיית כל הנדרש בנוסף – המסלול הצפוי הוא שבדרך כלל יש ירידה במשקל שעולה ככל שמעלים את המינון עד למינון הגבוה ביותר ואז בשלב מסויים יש האטה של הירידה במשקל על לעצירה ולהתייצבות על משקל כלשהו ולעיתים גם תיתכן עליה קלה במשקל עד להתייצבות נוספת. כמובן שאם ההתנהלות התזונתית לא תהיה תקינה העלייה במשקל תתרחש מהר יותר וגם לא תיפסק.
  • תופעות לוואי – בדרך כלל רוב מי שהתרופה תשפיע עליו יחווה תופעות לוואי בצורה כזו או אחרת. התופעות הקלות והנפוצות הן בעיקר במערכת העיכול כגון: עצירות, שלשולים, כאבי בטן, גזים ונפיחויות, צרבות, גרפסים מרובים ולפעמים הקאות אשר קשורות למנגנון הפעולה של התרופה אשר קשור להאטת קצב ריקון הקיבה. יש מי שיחווה גם: עייפות, חולשה, כאבי ראש וסחרחורות שלרוב קשורים לירידה במשקל מצד אחד ולהפחתת תחושת הרעב מצד שני. תופעות הלוואי הללו לרוב יחלפו עם הזמן אך לא תמיד כיוון שהן קשורות גם בדרך כלל למינון ההזרקה ולכן ההנחיות הן להתחיל תמיד במינון הנמוך ולהעלות בהדרגה ובהתאם למצב ניתן גם לחזור אחורה למינונים נמוכים יותר כדי מצד אחד להפחית תופעות לוואי כשהן בלתי נסבלות ומצד שני למנוע עלייה גדולה במשקל אשר תתרחש אם תופסק נטילת התרופה. לעיתים תופעות הלוואי יהיו חזקות יותר בימים הראשונים אחרי הזרקת התרופה ולאחר מכן ייחלשו. במצבים אלה ניתן לחשוב יחד עם הרופא המטפל על הגדלת הרווח בין הזריקות. אפשרות נוספת להתמודד עם תופעות הלוואי היא לחלק את המינון השבועי למינון יומי או כל כמה ימים, כל זה ייעשה תמיד בהנחיית הרופא המטפל.

למרות כל הנאמר יהיו מצבים שבהן תידרש גם הפסקת הטיפול בהתאם להנחיית הרופא המטפל, בעיקר במצבים של תופעות לוואי חמורות יותר אך גם נדירות יותר כמו בעיות בלבלב, כבד, אלרגיה לזריקה או כאשר תופעות הלוואי הקלות יותר שהוזכרו קודם מחמירות ופוגעות באיכות החיים והמטופל מתקשה להתמודד איתם על ידי טיפול תזונתי או על ידי שינוי במינוני נטילת התרופה כפי שהוזכר לעיל. לא חייבים להגיע למינון מקסימלי ואפשר גם להתעכב עם מינון מסויים יותר מהזמן המצויין בהנחיות לנטילת התרופה (חודש לגבי אוזמפיק, וויגובי ומאנגרו ושבוע לגבי סקסנדה) – במידה והגעתם למינון מסויים שבו אתם מרגישים השפעה מספקת של התרופה על הפחתת רעב, הגברת שובע, הפחתת אכילה וירידה במשקל ניתן בהחלט להישאר על המינון הזה עד שתרגישו שההשפעה פוחתת או נפסקת ואז תוכלו להתקדם במינון. כל זה כמובן יש לעשות בתיאום עם הצוות המטפל. בדרך זו אתם גם מאפשרים הפחתת תופעות לוואי, חוסכים בעלויות וגם מעכבים את תקופת הפלאטו של התרופה (השלב שבו התרופה כבר לא מאפשרת ירידה במשקל והמשקל מתייצב ואפילו קצת עולה).

ליווי והשגחת רופא משפחה או רופא מומחה להשמנה או אנדוקרינולוג הכרחי לאור כל מה שהוזכר כאן כדי להתמודד עם תופעות לוואי קשות יותר או פחות וגם כדי להחליט אצל מי לא ניתן להשתמש בטיפול בשל מצבים רפואיים המניעים זאת (יש כמה כאלה, לא רבים אך קיימים). בנוסף באמצעות הליווי תדעו להחליט על שינוי מינונים או רווחים בין ההזרקות ותתייעצו על הפסקת הטיפול במידת בצורך, פיקוח על המצב הרפואי של המטופל ופיקוח על מחלות נלוות וטיפול מתאים. הטיפול התרופתי לבדו לא יאפשר ירידה מספקת ורצויה במשקל וגם אם כן לא ייאפשר שמירה עלייה לאורך זמן (דבר זה רשום במפורש בהנחיות של כל התרופות הללו ונאמר גם על ידי החברות המשווקות). כדי להצליח למקסם את הירידה במשקל ולשמור עלייה לאורך זמן יחד עם בריאות תקינה של המטופל ומניעת חוסרים תזונתיים ודרדור מצבו הרפואי והתזונתי נדרשים גם: פעילות גופנית סדירה בהנחיית וליווי מאמן מתאים, שינוי התנהלות תזונתית, שינוי הרגלי אכילה ויחסים עם האוכל בליווי דיאטנ/ית ומטפל/ת רגשי המתמחים בטיפול בהשמנה וליווי של נוטלי תרופות לירידה במשקל.

מומלץ מאוד להיות בליווי דיאטנ/ית אשר מבינ/ה בטיפול תרופתי לירידה במשקל – יש מספר סיבות לכך:

  • למקסם את הירידה במשקל ולאפשר שמירה עליה לאורך זמן.
  • למנוע וכן לטפל בתופעות הלוואי ולהפחיתם למינימום האפשרי.
  • לאפשר התנהלות נכונה עם המינונים גם בהקשר לתופעות הלוואי וגם כדי לעכב ולדחות כמה שיותר את מיצוי הטיפול התרופתי.

שילוב של נטילת הטיפול התרופתי יחד עם שינוי הרגלי אכילה והתנהלות תזונתית, שינוי מערכת היחסים עם האוכל, ביצוע פעילות גופנית ומעקב ארוך טווח ועקבי של צוות רב מקצועי מומחה לטיפול בהשמנה ולטיפול עם תרופות לירידה במשקל הכולל: רופא משפחה מומחה לטיפול בהשמנה או אנדוקרינולוג, דיאטנית, מומחה בתחום הפעילות הגופנית אצל אנשים עם השמנה (פזיוטרפיסט או מאמן כושר מתאים) ומלווה רגשי כל אלו יעזרו בטיפול בהשמנה ובהשמנה מורבידית עם או בלי תרופות. כל דרך אחרת תביא לתוצאה חלקית וזמנית בלבד ותסכן יותר את המטופל. חשוב לזכור טיפול תרופתי דורש מרשם דרך בתי מרקחת רשומים גם אם פרטיים ונטילה מסודרת. אל תתפתו לרכישה ולנטילה בשום דרך אחרת שהיא לא מסודרת, הירידה במשקל גדולה ככל שתהיה לא שווה את מחיר הפגיעה בבריאותכם הנפשית והפיזית.

מעוניינים בעוד מידע על הטיפול התרופתי בזריקות לירידה במשקל? התחלתם שימוש או שאתם מתכננים להתחיל שימוש באחת מהתרופות הנ"ל ומעוניינים בליווי שלי לאורך כל הדרך? צרו קשר איתי ענבר דיאטנית מטפלת בהשמנה, באכילה רגשית, נשנשנית, התקפית ו/או רגשית וביחסים עם האוכל, מלווה אנשים לפני ואחרי ניתוחים בריאטרים וכן נוטלי תרופות לירידה במשקל, משלבת ליווי תזונתי ורגשי

ענבר ויטנברג 0505614081

תובנות משיעור אימפרוביזציה

ביום חמישי האחרון השתתפתי בשיעור אימפרוביזציה בסטודיו תמרה רחובות – מחול, תנועה ויוגה עם מורן זילברברג המדהימה והמיוחדת. אני רוצה לשתף על התרגיל מהשיעור של מורן:

באמצע הסטודיו מקימים מעגל באמצעות סרטים ועכשיו הסטודיו מחולק לשני אזורים: בתוך המעגל ומחוצה לו. לפי החוקים מי שמחליט לרקוד מחוץ למעגל רוקד עם עצמו, לבדו, בלי מחויבות לאף אחד אחר, באיזה צורה שהוא רוצה לרקוד ואלה שרוקדים בתוך המעגל הם מוגדרים כקבוצה אך הם לא חייבים לרקוד ממש יחד או לגעת זה בזה, הקבוצה צריכה לרקוד במודעות אחד לשני ובמודעות לכך שהם קבוצה.

בכל רגע נתון כל אחד יכול לבחור אם הוא רוקד מחוץ למעגל או בתוכו.

התרגיל הזה ריגש אותי מאוד והעלה בי שתי תובנות חשובות, מרגשות ועמוקות מאוד, תובנות אלו חלקתי ושיתפתי עם חברי השיעור כאשר ניתנה לנו האפשרות לשוחח בסופו, והנה הן:

1. לכל אדם ניתנת זכות הבחירה: כביכול זכות זו אמורה להיות מאוד ברורה ולגיטימית, אולם לאור מאורעות השנה האחרונה זה כבר ממש לא מובן מאליו, ובימים בהם 115 איש עדיין משוללי זכות בחירה לגמרי – האפשרות הזו לבחור ולהחליט בכל רגע נתון היכן אני במעגל והאם אני אדון לעצמי או חלק מקבוצה היא מיוחדת, מרגשת ומעצימה.

2. ההקשר המשתנה של מושגים הברורים ביחד ולחוד: כילדה וגם כנערה הייתי רוב הזמן לבד וכל עיסוקיי והמאמצים אשר השקעתי היו לשם ניסיון למצוא שייכות לחברה מסוימת , להיות חלק מקבוצה, להיות עם אנשים ביחד. להיות לבד היה עבורי פוגע, מעליב, מעציה, מכעיס, מפחיד ומקשה. היום, 30-40 שנה אחרי, בהיותי בת זוג, אמא, דיאטנית בכללית, חברה של… ועוד ועוד אני רוב הזמן חלק מקבוצה כלשהי, חלק ממשפחה גרעינית או מורחבת, חלק מצוות, חלק ממרפאה, חלק מקבוצת חברות, חלק מקבוצה בשיעור ריקוד וכן הלאה. פתאום דווקא ההזדמנות להיות רגע לבד, עם עצמי, אדון לעצמי, לתנועות, לבחירותיי -נראה לי מעצים, מחזק, מרגיע ומשמח בשונה מאשר בעבר. הקשרים אמרנו?

אז מה איתכם? מתי אתם אוהבים ושמחים להיות חלק מקבוצה? ומתי אתם אוהבים להיות אדון לעצמכם? והאם זכות הבחירה ניתנת לכם?

שנה לפיגוע בו בני בכורי שניר נפגע ותובנות חשובות לכולנו ולמטופלים שלי- פוסט שכתבתי ב 4 ליולי 2024 בארבע אחהצ

היום לפני שנה ו3 שעות , בעודי בעבודה, לבד במרפאה ( אחרי סיום שעות עבודת המרפאה נשארתי לעבודה מנהלתית ) , קבלתי את אחת הבשורות הקשות שקבלתי בחיי אם לא הקשה ביותר שבני בכורי שניר נפגע בפיגוע בצפון תל אביב שהתרחש כמה דקות ולא ידעתי עליו ( כי כאמור הייתי במרפאה עדין ) ושהוא מובל כרגע באמבולנס, לבית חולים איכילוב ושהוא בהכרה ונפצע ברגל . השיחה היתה לא עם שניר אלה עם מישהו ממד" א שהיה באמבולנס .

את כל מה שקרה אחר כך, ת,ארתי כבר בעבר, אז רק אזכיר למי ששכח או אציין למי שלא ידע , שהוא הוגדר בהתחלה כפצוע בינוני, קל , עבר ניתוח לתיקון שברך פתוח ברגל שמאל עם הכנסת פליטנה לרגל, ואז כבר נחשב פצוע קל, היה מאושפז שבוע במחלקה כירוגית/ אורטופדית ( נשבעת שכבר לא זוכרת וזה גם פחות חשוב ) ואחר כך עוד 3 חודשים אשפוז בשיקום והשתחרר בערב ראש השנה , כשבועים לפני שפרצה מלחמת ה 7 באוקטובר , ואז עבר עוד ניתוח להוצאת חלק מהברגים וממשיך בחייו.

אבל לא כל כל זה אני רוצה לדבר אלה דווקא על מה שקרה אחרי ובעיקר על היום יום השנה לפיגוע והתובנות שהגיעו לי איתו .

היום בבוקר ניהלתי ישיבת צוות בריאטרי במחוז , וכשקמתי בבוקר התלבטתי ממש אם לשתף שהיום זה שנה אחרי או לא , כשמדובר בחברי לצוות שכמובן יודעים ומעורים בפרטי היארוע וגם במה שהיה אחר כך מי יותר ומי פחות .

לאחרונה כשאני מתלבטת אני מתייעצת עם חבר טלפוני ( הבורא בשפת תטא הילינג או לצורך העינין האינטואיציה שלי ) , והתשובה שקבלתי היא לשתף אבל לא סתם במשפט לקוני בסגנון : " היום זה שנה לפיגוע של שניר " ואגב גם יומולדת של ארצות הברית , אלה להתחיל במשפט הזה ויחד איתו להוסיף פרשנות שהיא רלוונטית גם לנו ככל בני האדם, גם לנו כדיאטנים ומטפלים וגם למטופלים שלנו , וכשהחלטתי מה להגיד ידעתי שגם אכתוב על זה פוסט כי היו לי מסרים חשובים להעביר לגבי התובנות שלי מהיום הזה שנוגעות כאמור לכולנו ומניחה שיעניינו גם כאן .

אז אחרי שאמרתי את המשפט, והתחלתי דווקא ב : "היום זה ה4 ליולי יום הולדת של ארצות הברית והוספתי וגם שנה לפיגוע של שניר ", אמרתי שאני רוצה להוסיף שני דברים חשובים:

1. נכון שאחרי הפגוע הזה , התרחשו אירועי ה 7 לאוקטובר , שבהם נהרגו המון אנשים , נפצעו קשה , נאנסו, נחטפו , פונו מבתיהם , ואולי בהסתכלות השוואתית מבחוץ זה נראה אירוע הרבה יותר גדול ומשמעותי , ואפילו יש שאמרו לי זאת , ויחד עם זה אין בזה אפילו באלפית האחוז להמעיט או להפחית , או לגמד את מה שקרה לנו כמשפחה ועוד יותר את מה שקרה לשניר כבודד ואת מה שהוא הרגיש ומרגיש מאז .

למה אני אומרת זאת ? כי לעיתים כשבתקופות אישיות או לאומיות קשות , מגיע מטופל שכרגע מה שקשה לו, זו עליה במשקל או האכילה הלא נשלטת שלו , ומה שמעניין אותו זה להשיג אשור ותור לניתוח, אני או אנחנו כמטפלים יכולים לרגע לחשוב לעצמינו , " יש מלחמה בעולם או בארץ/ יש חטופים בעזה/ יש אנשים מהצפון שחצי שנה כבר לא בביתם / יש משפחות שלמות שפורקו או אני כמעט אבדתי את בני, או רק עכשיו יצאתי מדכאון או ממחלה קשה, או אנשים חיים כרגע ללא עבודה וללא כסף לקנות אוכל ומה שמעניין אותו/ אותם זה האכילה/ המשקל / הניתוח ?

יחד עם זאת , גם אם מחשבה כזו העזה או תעז, להיכנס לראשי אפילו לשנייה אחת , היא לעולם סולקה או תסולק מיד וכך אני חושבת שחובה עלינו כולנו כמטפלים/ כחברים/ כחברה בכלל . עלינו להיזהר מאד ולהימנע מלגמד תחושות/ מחשבות / אירועים/ רצונות של האחרים גם אם אובייקטיבית הם עשויים להראות קטנים יותר .

כל אדם בעיני הוא מאה אחוז , ובוודאי מטופלים . וכשאני מגיעה לקליניקה לטיפול , מה שמעניין אותי זה הוא ועולמו האישי ורצונותיו ותחושותיו , ואף פעם אני לא אגמד אותם אל מול עולמי האישי או אל מול העולם האוניברסלי ומה שקורה בו .

2. קמתי הבוקר והתלבטתי לעצמי, איך אני מרגישה היום וגם איך שניר אמור להרגיש . האם זה יום עצוב או שמח , מלחיץ ומפחיד או מרגש ומעורר תקווה .

מצד אחד זה כאמור שנה אחרי יום קשה ומפחיד במיוחד, וזה מעלה המון זיכרונות ואסוציאציות לא פשוטות , מה גם שזה לא נגמר לגמרי, כי שניר עדין ממשיך שיקום ( לא באשפוז ) , ועדין סובל לא מעט מכאבים פיזיים ברגל וגם מכאבים נפשיים לא פשוטים ( פוסט טראומה אמרנו ? ).

ומצד שני הוא חי, ולא רק זה אלה שבשנה הזו הוא התחתן עם אהובתו וחברתו ב 4 שנים אחרונות , ספיר המתוקה , הוא שבר את הכוס וגם קיפץ ורקד בחתונה גם על רגל שמאל הפצועה , הוא סיים בהצטיינות את לימודיו בסמינר הקיבוצים לחינוך דמוקרטי להיסטוריה מקרא ותרבות ישראל ( ובטוח שלא דייקתי והוא עוד יתעצבן כי כבר תיקן אותי אלף פעם) במגמת מצוינות וזכינו להיות בטקס קבלת התעודות , שגם בו הוא עלה לבימה עם רגל שמאל והניף בגאווה את התעודה , הוא עבר דירה לדירה מרווחת וגדולה יותר, הוא סיים בהצלחה את שנת הסטאג' כמורה כיתה ג בבית ספר בתל אביב והוא ממשיך את החיים עם אופטימיות ותקווה .

כלומר, בסופו של דבר המסקנה שלי הייתה שזה לא או או , אלה גם וגם, ואז הבחירה שלנו היא על מה להסתכל יותר, על החצי הריק או החצי המלא של הכוס או בציור הצעירה והזקנה , האם לראות את הזקה או את הצעירה ואפשר בעצם גם וגם שזה כנראה הכי מדויק . וגם כאן יש לי מסקנה ותובנות לגבינו כחברה כלל ולגבי המטופלים שלנו בפרט .

אצל הרבה מן המטופלים שלי , אני פוגשת את גישת השחור לבן: או שאני שומר ממש , ואני בדיאטת כאסח, או שאני פורץ גבולות ומשתולל ולא אכפת לי בכלל מה אני אוכל , או שאני יורד במשקל והרבה, או שאני עולה והרבה, או שאני מכור לספורט ועושה כל יום והרבה, או שאני הופך לבטטת כורסא, או שאני לא נוגע בשום ממתק או חטיף בכלל, או שאני אוכל כמויות ענקיות בלי הגבלה , וגם או שאני מרגיש על טופ העולם, הכי מצליח ,או שאני מרגיש כשלון גמור .

אז זהו מסתבר שלא . גישות טיפוליות כמו DBT ו ACT מדברות בדיוק על הנושא הזה של גם וגם , על הדיאלקטיקה שקיימת בחיים שלנו , שלפיה אנחנו יכולים לחוש כמעט באותו זמן שני דברים מנוגדים כביכול וגם להסכים לקבל את זה ואז החיים פשוטים יותר ומלווים בפחות מאבקים ומלחמות.

למשל ,הרבה אנשים אחרי ניתוח שואלים אותי איך זה שיש ימים שאני לא רעב בכלל ובקושי מצליח להכניס משהו לפה, ויש ימים אחרים שאני מרגיש שהקיבה שלי היא סיר בלי מכסה, ואני יכול לאכול מכל וכל,. וזה אפילו ממש מלחיץ אותם, והתשובה שלי תמיד היא שככה זה אצל כולנו לא רק מנותחים , למה ? יש הרבה הסברים רגשיים ופיזיולגיים, זה יכול להיות מושפע ממצב הרוח שלנו, מרמת הסטרס באותו יום וגם מהטמפרטורה , משינויים הורמונליים ( במיוחד אצל נשים) מכמות השיתיה והמלח שאכלנו ועוד ועוד. התשובה האמיתית היא בעצם ,שהחיים הם לא דיכוטומים של שחור או לבן וחשיבה דיכוטומית היא חשיבה מגבילה ומקשה .

בחיים האמיתיים יש גם וגם : אני יכול להיות בבוקר שבע ובערב רעב מאד , אני יכול היום להיות מפוקס ולהצליח בכל מה שרציתי לעשות ומחר מפוזר ומבולבל אני יכול גם לשמור על אורח חיים בריא ואפילו על תהליך ירידה במשקל וגם לאכול מתוק או פחמימה , אני יכול גם ל" הכשל " כביכול , וגם לראות בזה אפשרות ללמידה . ותראו כמה כאשר מבינים ומאפשרים לגם וגם להיות בחיינו, הדברים יותר זורמים וקלים ואין קונפילקט ומבינים שבעצם שני הדברים שקרו גם השחור וגם הלבן משרתים אותנו והם לטובתינו .

זה כל מה שאמרתי היום בפתיחת הישיבה לצוות שלי ( אל תדאגו זה לקח פחות מ5 דקות ) וזה גם מה שבחרתי להגיד לשניר וליובלי שלי כששוחחתי איתם היום ( הם החלטו להיות יחד היום לפחות בחלקו של היום כדי להעביר אותו קל יותר ) וזה גם מה שאני כותבת כאן ( הבטחתי לשניר שיהיה פוסט והוא אמר לי שהוא כבר מהבוקר ידע שאכתוב וחיכה לו חח) .

ואני ? אני בוחרת היום לחבק את עצמי ואת כל מי שמסביבי ולחבק את היום הזה , לא לשכוח ולא לגמד את מה שעברנו בו לפני שנה ועוברים מאז אבל גם להבין כמה דברים טובים קרו מאז ולשמוח עליהם ואיתם

ואם הגעתם עד כאן אז תודה , מעריכה מאד לאור הפוסט שכרגיל יצא לי ארוך למרות שהפעם חשבתי שייצא קצר יותר ואני אשמח לתגובות

ועוד משהו קטן :

כשחשבתי אילו תמונות לצרף יכולתי לעלות תמונות מיום הפיגוע ( כן יש לי אחת נוראית כזו ) ,או מהאשפוז או מהשיקום ,או מהיום בו הצליח לדרוך חזרה על הרגל , אולם בחרתי להעלות תמונה מלפני שבועיים או שלושה בשבת שחגגנו ליובלי יומולדת 23 על יאכטה בשיט בהרצליה ( סיפרתי לכם על זה בנפרד בהקשר אחר ) , כי זו התמונה הכי אחרונה שצילמתי את שניר והיא מעכשיו מההווה שבו אני בוחרת להתמקד ולא מהעבר והיא מייצגת המון אופטימיות ותקווה ובזה אני בוחרת להתמקד

והאמת ? גם כי הוא ממש יצא בה חתיך נכון ?

התמודדות עם מלחמה ושמירה על עצמנו

חודש למלחמה

30 יום עברו ואני משנה תחושות רגשות והתנהלות.

ממצב של הלם, שוק , פחד , כעס , עברתי להמון עשיה עבור האחרים עד כדי התשה כדי לא להרגיש , ואז התעיפתי וחיפשתי רק לברוח להמנע לא להרגיש , שקעתי באנטומיה של גרי , ובשבוע וחצי האחרונים אני בהדרגה מנסה למצוא ולחבר ולהרכיב מחדש סוג של שגרה , לא כמו קודם, שגרת חרום , שגרת מלחמה אבל שגרה , שעוזרת לי ומקלה עלי להתמודד .

זו שגרה מותאמת עם נכונות לגמישות ושינויים עם במון חמלה ועדין היא מהווה עבורי משהו ששומר עלי .

בהדרגה אני חוזרת ומנסה למצוא מחדש את העוגנים של חיי, להקשיב גם לעצמי , למה אני צריכה ולאפל גם בעצמי , לצד המשך עזרה לאחרים .

חלק מזה , היא הקליניקה הפרטית שלי

בהדרגה ובהתאמה אני מחזירה אותה לפעילות , וזה קורה מכמה סיבות

א. כלכלית – לא מתביישת להגיד שאני זקוקה לכסף הזה , הקליניקה היא חלק ניכר מההשתכרות החודשית שלי וכדי שאוכל להמשיך לתפקד וגם לעזור לאחרים אני זקוקה לקליניקה פעילה

אבל לא רק

ב. הקליניקה היא גם חלק מהשגרה שלי. היא מחזיקה אותי נפשית. להיות במצב של עשיה , להיות מועילה לאחרים זה חלק מההשרדות וגם מהצמיחה הנפשית שלי , זה שומר עליה חיה

ג. אני יודעת ומבינה טוב מאד , שהמון אנשים, חלק גדול מכם זקוק לי במיוחד עכשיו. וגם אם בהתחלה ביטלתם או דחיתם פגישה , וגם אם קשה לכם עכשיו כלכלית , וגם אם נחלשו הכוחות והמוטיבציה להתנהלות תזונתית נכונה ולהמשך השינוי, אתם זקוקים לי ולעזרה שלי ויש לי איך לעזור לכם, לשמור עליכם, ולאפשר לכם להמשיך בדרך שהתחלתם לפני המלחמה , וגם להתחיל דרך חדשה עכשיו

אני זוכרת ובעלת נסיון ממה שקרה בקורונה , זוכרת את ההבדל במצבם התזונתי והבריאותי של מי שהשכילו , די מהר, אחרי השוק הראשוני , לחזור למסלול ולליווי , לבין מי שנשרו ממנו

אני לא כועסת ולא מבקרת , את מי שבחר או שלא בחר אבל עזב את הליווי , ויחד עם זאת אני גם יודעת שזה בעייתי ורוצה לעזור לכם שלא לעשות זאת .

אני יודעת ובטוחה שיש בכוחי לעזור לכם

לכן אני קוראת לכם, מטופלי שבטלו פגישות ולא חזרו, מטופלי עבר שלי , שעכשיו זקוקים לעזרה ועדין לא מצאו אותה , ומטופלים חדשים שעדין ללא ליווי

צרו קשר ואשמח לעזור עם התחשבות במצב הנוכחי , בדרך שלי עם המון קבלה חמלה הכלה ויחד עם זאת גם עם הרבה כלים ליצירת שינוי.

ועוד משהו קטן , בהתחלה מה שהכי בא לנו במצבים כאלה זה להכנס מתחת לשמיכה ולא לצאת ממנה עד יעבור זעם, זה נכון ואפשרי כשמדובר ביום יומים שבוע , במצב הנוכחי שכנראה הולך להמשך עוד הרבה זמן , זה לא אפשרי ולכן אין לנו ברירה , להוציא את הראש ולחזור לפעול , לחזור להקשיב לעצמינו ולדאוג לעצמינו .

מי שרוצה לחזור להקשיב , לדאוג , לטפל בהתנהלות התזונתית של עצמו צרו קשר

יצירת שגרת אכילה במלחמה

מאז ה 7 לאוק החיים של כולנו השתנו גם התזונה .

רבים מספרים לי על אכילה פחות מסודרת, בחירות פחות בריאות, חשקים מרובים למתוק וחטיפים, הפיכת האכילה ליותר נשנשנית וגם הפועה של אכילה רגשית שאתם מתקשים לנהל אותה .

לרבים מכם שהתחילו לפני המלחמה תהליך שינוי תזונתי , או שמעונינים לעבור שינוי כזה , התקופה הזו מקשה מאד .

לכן. לפני שבועיים עליתי לזום להרצאה של שעה וחצי ונתתי הרבה כלים תזונתיים, חשיבתיים, התנהגותיים ורגשיים להתמודדות עם המצב , לנרמול האכילה ולנהול האכילה הרגשית .

ההרצאה הוקלטה ונערכה ונמכרת לכל החפץ במחיר סמלי של 50 שח

אז אם אתם מרגישים שגם אצלכם האכילה השתנתה והיא פחות טובה ואתם רוצים לסדר אותה מחדש ולחזור למסלול של התנהלות תזונתית נכונה וירידה או שמירה על המשקל כנסו לקישור ורכשו אותה

ההרצאה מתאימה לכולם. גם אנשים לפני ואחרי ניתוחים בריאטרים וגם לכל מי שחרד לאכילתו ולהתנהלותו התזונתית ורוצה לשפר אותה

קשור להרצאה

כל מה שאני עושה בתפקידי כדיאטנית בריאטרית בליווי מטופלים לפני ואחרי הניתוח

לכבוד שבוע הדיאטנים בישראל

רוצה לספר לכם על כל מה שאני עושה בתפקידי כדיאטנית בריאטרית בליווי מטופלים לפני ואחרי הניתוח : תזונתי וגם רגשי :

לפני הניתוח :

😍עזרה בקבלת החלטה כן או לא ניתוח למתלבטים ואם לא ניתוח מה כן

😍הכוונה וסיוע בבחירת סוג ניתוח למי שמבקש ובבחירת המנתח בהתאם

😍 הכנה פיזית ורגשית לניתוח

😍הכנה לוועדה

😍זיהוי וטיפול בהפרעות אכילה ( אכילה לילית / בולמיה/ אכילה בולמוסית )/ אכילה רגשית, לא מודעת ונשנשנית.

😍זיהוי גורמים מעכבים אחרים כמו חשד להפרעות קשב ושליחה לאבחון וטיפול

😍מכתב סיכום הכנה לוועדה

😍טיפול בחסרים תזונתיים על ידי התאמת התוספים המתאימים

😍 עזרה בגיוס בני משפחה שפחות תומכים וקבלת התמיכה מהם

😍תאום צפיות לקראת הניתוח – מבחינת משקל צפוי, קצב התהליך והתנהלות אחרי, במה הניתוח עוזר ומה אתם צריכים לשנות

😍הדרכה לגבי סבוכים אפשריים וכן תופעות לואי אפשריות פזיולוגיות ורגשיות

😍הדרכה ל10 ימים הראשונים אחרי ניתוח- מה יכול להתרחש ואיך להתנהל בכל מצב

😍קביעת תור לעד 10 ימים אחרי להמשך ליווי

😍מטופלים פרטיים מקבלים את הנייד שלי ויכולים להיות איתי בקשר גם בשלב ההכנה גם אחרי הניתוח עד למפגש איתי וגם אחרי ( בווטאפ ובמייל) ,

😍מטופלים בקופה מקבלים את המייל בקופה

אחרי הניתוח :

🤡פגישות אחת לשבוע עד 10 ימים בחודש וחצי הראשון – הדרכה וליווי מכלכלה נוזלית ועד מוצקה , בכל שלב בנפרד

🤡התאמת ויטמינים ותוספי תזונה בהתאם למצב אחרי ניתוח ובדיקות הדם

🤡הדרכה לשתייה מספקת ולתחליפים כשמתקשים עם מים

🤡הדרכה לפעילות גופנית מתאימה בהתאם לשלב אחרי ניתוח

🤡המשך התאמה תזונתית ,בשלב הכלכלה המוצקה , בהתאם לקצב הירידה במשקל , סגנון וכמות האכילה , קשיים ביכולת לאכול מוצק , בדיקות הדם הרגשה כללית ותופעות לואי .

🤡עזרה בהתמודדות עם קשיים באכילה של מזון מוצק , הקאות , בחילות , צרבות, מזון שנתקע , חוסר חשק לאכילה , שינוי טעמים ועוד

🤡זיהוי מצבים שדורשים אבחון רפואי פזיולוגי או רגשי ושליחה לטיפול מתאים ( לדוגמא בהקאות בלתי פוסקות , חוסר יכולת לאכול מוצק למרות הדרכה תזונתית , דכאונות , ועוד ).

🤡עזרה בשינוי הרגלי אכילה ובהתמודדות עם קשיי הסתגלות לשינוי

🤡ליווי וטיפול ומתן כלים להתמודדות עם שינויי מצב רוח אחרי הניתוח

🤡ליווי ועזרה בהתמודדות עם סיבוכים אחרי ניתוח ו/או מניעה וטיפול בתופעות לואי אחרי ניתוח ( בעיות עיכול/ נשירה/ אבנים בכיס מרה / כאבים מסוגים שונים .

🤡כלים להתמודדות עם אכילה רגשית , נשנשנית ולא מודעת שחוזרת אחרי הניתוח,.

🤡 זיהוי ומתן כלים להתמודדות עם הפרעות אכילה כמו בולמוסים, אכילה לילית , בולמיה ואנורקסיה אחרי ניתוח .

🤡עזרה בבקשת וקבלת תמיכה ממשפחה וחברים

🤡התאמת תזונה מתאימה במצבים מיוחדים כמו רגישויות ואלרגיות למזון ( חלב / ביצים/ סויה / צליאק ) , צמחונות , טבעונות , פלאו ועוד .

🤡מהווה גורם מתווך מול המנתחים , רופאי משפחה , רופא גסטרו בריאטרי וכל מי שצריך

🤡תיווך , הפניה , עזרה במציאת מטפלים בתחומים משלימים בהתאם לצרכים : עובדת סוציאלית או פסיכולוגית בריאטרים , מאמן כושר מתאים , טיפולים ברפואה משלימה, רוקחת בריאטרית ועוד .

🤡 עזרה וליווי בחזרה למסלול למנותחים ותיקים שסטו ממנו , בעצירת עליה במשקל , ובחזרה לירידה במשקל בהתאם לצורך

🤡 הכנה וליווי לקראת ניתוחים חוזרים

🤡 ליווי טיפול תרופתי אחרי ניתוחים בריאטרים ( וגם בלי )

🤡ליווי הריוניות אחרי ניתוח בריאטרי כולל טיפול בסכרת הריונית

🤡מישהו לדבר איתו ולהתייעץ איתו בכל מה שקשור ולפעמים גם לא קשור – שיקשיב ויבין ללא שיפוטיות , עם המון הכלה ואהבה ואכפתיות מעבר לתפקיד ולשעות העבודה

ליצירת קשר וקבלת מידע

בנייד – 0505614081

באתר https://inbardiet.com

בדף המקצועי שלי

https://www.facebook.com/inbardiet

בקהילה : https://www.facebook.com/groups/582143278803191

אינסטגרם :

https://www.instagram.com/inbar.vytnbrg/…

יוטיוב https://www.youtube.com/@inbarw69

דיאטנית היא אקדמאית. נקודה

האם הייתם רוצים שמישהי שעברה קורס תזונה של 3 חודשים בלבד תטפל ב :

אביכם עם סכרת

אמא שלכם אחרי התקף לב וניתוח מעקפים

.

ילדכם עם בררנות אכילה וחוסר עליה מספקת במשקל

אחותכם עם סכרת הריונית

או בכם למודי דיאטות רבות שמבקשים לרדת במשקל במורה אחראית שגם תחזיק לאורך זמן

לפני שתענו אספר לכם שהמסלול שלנו כדיאטנים כולל:

עמידה בתנאי סף גבוהים מאד ןקבלה למוסד אקדמי שהוכשר ללמד את המקצוע

סיום בהצלחה של 3 שנות לימוד באותו מוסד וקבלת תואר אקדמי

סטאג של חצי שנה בבתי חולים בקהילה במרפאות או במשרד הבריאות

עמידה בהצלחה במבחן רשוי ממשלתי מטעם משרד הבריאות וקבלת רשיון משרד הבריאות לעסוק במקצוע

ואחרי כל זה רובינו עוד מוסיפים תארים שני ושלישי ועשרות קורסים בתחומים שונים בהם אנחנו מתעסקים

אז עכשיו מה אתם בוחרים ?

בדיוק כמו שלא הייתם רוצים להיות מטופלים על ידי מישהו מתחזה לרופא כך בתחום התזונה

כדיאטנית מטפלת בהשמנה , אני פוגשת לא מעט נפגעי.ות תכניות דיאטות למינהן שניתנו על ידי אהשים שאינם אנשי מקצוע, לרו, כאלה שירדו בעצמם.

הרבה פעמים האנשים המשתתפים בתכניות אלה יורדים בנשקל אבל משלמים מחירים בריאותים כמו עליה בתפקןדי כבד או כולסטרול או גורמי דלת ו או גגשיים כמו דכאון וחרדה קושי לשון ועטד.

אל תותרו דרשו לראות רשיון

י ומנקודת מבט של דיאטנית בריאטרית:, אציין שרק אנחנו דיאטנים שהוכשרו ללות מקוצרי קיבה, נדע לזהות אם הקאות מרובות וחוסר הצלחה לאכול מוצק אחרי ניתוח למשל, קשור לבעיה בניתוח או התנהגות אכילה לא נכונה או בכלל בעיה רגשית והתחלתה של הפרעת אכילה .

אז זכרו דיאטן אי תזונאי רק אקדמאי

תמונות לפני ואחרי ניתוח בריאטרי- בואו נדבר על זה

כשאנשים מפרסמים תמונות של לפני ואחרי ניתוח בריאטרי :

מה זה גורם לנו להרגיש

מצד אחד זה מאד מרשים במיוחד כשההבדל גדול והתגובה האוטומטית היא פרגון בסגנון : " וואו כל הכבוד איזה יופי "

ומצד שני , זה יכול גם לעורר לא מעט קנאה ואפילו תסכול ואכזבה אצל מי שכביכול התוצאות שלו פחות טובות ומרשימות

לפני שאנחנו מפרגנים מצד אחד או נכנסים לתסכול ואכזבה מצד שני כדאי וחשוב לזכור :

תמונה היא רק תמונה והיא לא באמת מספרת את כל הספור שעומד מאחוריה :

יש מצב שמאחורי הירידה המרשימה הזו שניבטת אלינו מהתמונות, עומדים פחד וחרדה מאכילה,צמצום קיצוני באכילה.הקאות ו או שלשולים מרובים , דאטה קצונית והרעבה , ירידה במצב רוח ואולי אפילו הפרעת אכילה . חשבתם על זה ? ומה תגידו אז ( אם זה נכון? ) עדין תריעו ותאמרו כל הכבוד?

אני יכולה לומר לכם נסיוני, שמאחורי לא מעט תמונות כאלה,במיוחד אלו שמציגות הבדלים קיצוניים , הכרתי את הספורים והם היו לא פשוטים בכלל ופחות מרשימים מהתמונות

זכרו לא כל ירידה במשדל גדולה ככל שתהיה טובה. לירידות גדולות ומהירות מידי במשקל,וכן יש כאלו, עלול להיות מחיר תזונתי, גופני ורגשי לא פשוט בכלל ושמח פחות מהתמונות .

קצב וגודל הירידה במשקל אחרי ניתוח ובכלל, שונה בין אנשים שונים ומושפע לא רק מסוג הניתוח ומרמת השמירה התזונתית של המטופל, אלה גם מגורמים שלמנותח יש פחות השפעה עליהם, כמו: גיל, מיל, גנטיקה, הסטורית הדיאטית ,משרל התחלתי , מחלות נלוות ותרוות נלקחות, הרכב חיידקי מערכת העיכול. קצב מטבולי בסיסי במנוחה ועוד .

לכן לא נכון וזה אפילו מגביר תסכול להשוות בינן הקצב שלכם לקצב של אחרים ולקנא בהם בלי שאתם מודעים לכל התמונה ולא רק למספר .

אז לפני שאתם מקנאים מתאכזבים ונכנסים לתסכול ודכאון מצד אחד ולפני שאתם מריעים ומגבים אוטומטית ירידה שאתם לא בטוחים שהיא נכונה , כדאי לשמוע ולראות קודם את הספור כולו שעומד מאחורי התמונות הללו

זכרו תמונות הן רק תמונות דוממות , הן לא מדברות מה שחשוב זה הספור והמחירים התזונתיים רגשיים וגופניים שעומדים מאחוריהם.

ירידה במשקל כן , ירידה במחיר של פגיעה גופנית ונפשית לא

אתם לפני או אחרי ניתוח בריאטרי ורוצים לייצר ירידה נכונה ובריאה לגוף

צרו קשר

אל תבואו לטיפול אצלי

כשאתם באים לדיאטנית , כנראה גם לבריאטרית מה אתם חושבים שתקבלו ?

רובכם , כשאני משוחחת אתכם לפני הפגישות מדברים על תפריט, מעקב שקילה , הנחיות מה מותר ומה אסור לאכול

אז קבלו 3 תרחישים מהיום בקליניקה

1. מטופלת שבוע אחרי הניתוח, לא הספקנו לעשות את הפגישה שאני עושה בדרך כלל ממש כמה ימים לפני , של הכנה לשבוע הראשון אחרי, כמה הוא מורכב , על האתגרים שהוא מציב בפניכם , למה לצפות ואיך להתמודד, כל זה כי פשוט הקדימו לה את הניתוח, וברור שהיא הסכימה .

היא מגיעה היום ,נכנסת לחדר שבורה לגמרי . רגע לפני שהיא פורצת בבכי , כי אפשרתי לה , היא מספרת כמה היא מתחרטת , כמה היא לא ידעה שזה יהיה כל כך קשה ( את זה לדוגמא אני אומרת בפגישה הזו שפספסנו, ומספרת שבהתחלה כולם מרגישים ככה ומתחרטים על הרגע) , וכמה אם רק היתה יודעת לא היתה מעיזה לעשות .

ולפני שאנחנו מדברים על הקשיים ( הקושי לשתות מצד אחד והצמא הגדול מצד שני, החולשה ועוד ) , ולפני שאני נותנת לה גם סיוע ומענה לאותם קשיים אני עושה כמה דברים :

קמה ומחבקת אותה חיבוק גדול וחם ומלא כוונה ( אחרי שבקשתי את רשותה כמובן )

מבטיחה לה שכולם מרגישים ככה בהתחלה , ושעוד שבועים שלושה היא תרגיש לגמרי אחרת ואני אזכיר לה ..

מלמדת אותה טכניקות לנשימה והרפיה

מבררת איתה מה יכול להרגיע אותה כשעצוב וקשה לה שהוא לא התעסקות בניתוח ובאוכל ( במקום להיות כל הזמן בקבוצות שעושות לה ממש רע ) אנחנו בונות יחד רשימה של דברים , ואני מזמינה אותה להמשיך את הרשימה בבית

מזמינה אותה לעצום עינים ולדמיין מה קורה עוד שנה כשהיא עשתה את השינוי והצליחה , מבקשת ממנה לרשום את אותם דברים בצורה חיובית בזמן הווה כאילו זה עכשיו ובצורה כמה שיותר ספציפית מעצימה וחיובית

נותנת לה את המייל שלי במרפאה ( כן זה אפשרי ) כדי שתכתוב לי כל פעם שקשה או שיש שאלה ותוכל לקבל עזרה מקצועית ממני ולא תשובות לא מקצועיות שרק מלחיצות אותה יותר

כל זה עוד לפני שנתתי לה הנחיה תזונתית אחת

לפני שהיא יוצאת מהמפגש אני שואלת אותה איך היא מרגישה היא מחייכת ומציינת שהרבה יותר טוב מאיך שנכנסה עם יותר תקוה

מקרה נוסף מתרחש בטלפון :

אני מתקשרת למטופלת עבר שבקשה שאחזור אליה, כדי לקבוע תור חוזר

ואז היא שואלת אם אפשר להתחיל הכל מחדש

אני מעיינת בתיק ומסתבר שהיא התחילה איתי לפני כמה חודשים תהליך הכנה לניתוח, עשתה מספר פגישות ואז הפסיקה , כלומר למרות שזימנתי אותה לפגישה נוספת בחרה שלא להגיע

אני מבררת מה קרה והיא מציינת שלא הצליחה לרדת במשקל אז התיי אשה , כשאני מנסה להבין למה , היא מציינת שאמרו לה שאם לא יורדת במשקל , לא תצליח לעבור ועדה ולא תקבל אישור לניתוח .

אני מנסה להבין מי שמעה זאת, כי זה לא נשמע ממני והיא מסבירה לי שככה ספרה לה חברה שעברה את הניתוח.

אני מעיינת שוב בתיק ורואה שהיא אמנם לא ירדה אבל גם לא עלתה במשקל וכן התחילה בשינויים שנתבקשה .

אני משוחחת איתה עוד כמה דקות , מחזקת אותה על הדרך ומעודדת אותה להמשיך בשינויים ולבוא גם עם רישום אכילה שיסייע לי לסייע לה להתקדם טוב יותר בהכנה וגם להצליח אולי כן קצת לרדת במשקל , לא לפני שאני מציינת שכל עוד תעשה את השינויים שהתבקשה , ולא תעלה במשקל , זה בהחלט יאפשר לי לתת לה מכתב חיובי לוועדה שיגדיל את סיכוייה לקבל אשור לניתוח.

סיימנו את השיחה , אחרי שקבעתי לה תור חדש ועודדתי אותה עם חיבוק מרחוק הפעם, להמשיך בתהליך שהתחילה ולא לוותר כשהבטחתי לה שאני איתה ואסייע לה לעשות זאת , ולכן לא צריכה לחשוש מלבוא לפגישות גם כשקשה ולא מצליח כי אני איתה ולא נגדה וביחד נצליח

רוצים עוד סיפור שהיה היום בשעתיים הראשונות של הקליניקה ? אז קבלו

מטופלת ותיקה שלי , מנותחת כבר די הרבה זמן שירדה יפה ואז קצת עלתה והתחילה גם טיפול תרופתי שמסייע לה בתהליך .

סהכ , מתנהלת טוב ועושה ככל יכולתה לתהליך , למרות נתוני חיים לא פשוטים שלא ממש מקלים עליה .

החודש האחרון היה עוד יותר מאתגר עבורה עקב קשיים אוביקטיבים שמיקדו אותה פחות בעצמה ויותר באחרם, ולכן התקשתה לרדת במשקל, ויחד עם זאת למרות הקושי לא עלתה ושמרה על המשקלה .

היא מגיעה אלי חפוית ראש, כועסת ומלכה את עצמה ובעיקר מאוכזבת שלא מצליחה להגיע להיות רזה , כמו אחרים שפוגשת בקבוצות .

ההלכאה העצמית כל כך חמורה אצלה , שהיא מתקשה לראות את עצמה מעבר למשקל שהיא , היא מתקשה להחמיא לעצמה על עשרות הקילוגרמים שכן ירדה ושומרת עליהם, ולחמול לעצמה על החודש הלא פשוט שעברה שבו עשתה הכי טוב שיכלה . ההשוואות לאחרים מחסלות לה כל שביב של תקוה ואופטימיות .

ואני ?

שוב מחבקת , מזכירה לה שהיא הרבה יותר משלי ( שם בדוי שהמצאתי כרגע ) עם השמנה , היא גם שלי אמא ושלי בת זוג ושלי הבת ושלי שעובדת ב ומצליחה ל … ומבקשת ממנה להרחיב את המבט על מעבר למשקל ולראות את כל הטוב שיש בה .

אנחנו קובעות שהיא תשקיט קצת את הקבוצות ווטאפ שכל כך מלחיצות אותה וגוררות אותה להשווות אינסופיות ולחוסר תקוה ונותנת לה תרגיל :

לרכוש מחברת חדשה ומפנקת ולרשום בה בכל יום 3 דברים טובים שעשתה , או קרו לה , כל זה כדי לשנות את הפוקוס שלה , ולהביא אותו להצלחות ולדברים הטובים במקום לחוסר ההצלחות , וזה כי אני מאמינה מאד במשפט שאומר שהאנרגיות זורמות להיכן שתשומת הלב מתמקדת

וכשאני שואלת אותה איך היא יוצאת מהמפגש , היא מחייכת עם אופטימיות זעירה ועם קצת יותר חמלה עצמית מזו שהיא הגיעה איתה

3 סיפורים, שלושתם קרו היום במרפאה , אצלי בחדר חדר הדיאטנית

והם מזכירים ש :

דיאטנית יכולה להיות הרבה יותר מרק לתת תפריט הנחיות תזונתיות ולשקול אתכם , גם במסגרת מרפאות של הקופה וגם כשזמני הביקור הם קצרים מהרצוי

אני כדיאטנית , שמתי לי למטרה להיות הרבה יותר מרק שוקלת ונותנת תפריט , ואני שמיחה וגאה לעשות זאת , ככל שרק מתאפשר לי בקליניקה הפרטית ובמרפאות הקופה .

הניתוח, גורר אחרי תהליך לא פשוט בכלל פיזית ורגשית והוא מחייב הכנה מספקת וטובה בשני התחומים, אל תוותרו עליה ואל תמהרו ללכת לניתוח לפני שעשיתם הכנה מיטבית .

למרות הכנה טובה ככל שתהיה , המציאות אחרי הניתוח יכולה להיות לא פשוטה ומאתגרת ולכן חשוב להגיע לדיאטנית בריאטרית בהקדם ככל שניתן אחרי הניתוח ולא לחכות חודש או יותר .

הקבוצות ווטאפאפ ופייסבוק , שם יש בעיקר מנותחים או אנשים לפני ניתו כמוכם, ולרוב ללא ליווי מקצועי , טובות עבור חלקיכם והרבה פחות מטיבות עם אחרים.

הן גם יכולות להיות טובות ומסיעות בזמנים מסוימים ופחות נכונות לכם בזמנים אחרים

חשוב מאד לזהות זאת ולהשקיט / לכבות / להתתרחק מהן וגם להתחבר להן במידת הצורך .

בכל מקרה , הקבוצות הללו אינן מחליפות ליווי מקצועי ולכן , ממש הכרחי שיהיה לכם אותו , עוד לפני הניתוח, מיד אחרי וגם המשך , ושהוא יהיה לא רק רשום כאופציה על הנייר , אלה גם זמין ונגיש לצרכים שלכם .

הרבה פעמים פונים אלי בטלפון הפרטי, מנותחים או אנשים לפני ניתוח שאינם מטופלים שלי, בבקשות ושאלות, כשאני שואלת אותם אם יש להם דיאטנית הם מציינים שכן, יחד עם זאת כשאני מבררת בפועל האם או כמה הם מבקרים אצלה ומתי נפגשו איתה פעם אחרונה , התשובה כבר פחות אופטימית .

ליווי דיאטנית, בשנה הראשונה לניתוח של פחות מאחת לחודש ( בהתחלה מנסיוני רצוי יותר צפוף ) , וכאין יכולת לצור קשר כשיש שאלות/ התלבטויות / תהיות/ קשיים , אינו ליווי מוצלח .

אז מה אם אומרים ? אולי אני יכולה להיות הדיאטנית שתלווה אתכם בתהליך המורכב הזה שבחרתם לעבור ?

מוזמנים לצור קשר מחכה לכם

אבל למה??

בשיעור ריקוד גאגא שאני רוקדת ב סטודיו תמרה רחובות – מחול, תנועה ויוגה, המורה הסביר לנו למה הוא וגם מורים אחרים בגאגא, מבקשים להשמיע קולות בזמן הריקוד ומה זה נותן .

מה שתפס את תשומת ליבי במיוחד לא היה ההסבר אלה המשפט שאמר מיד אחרי ההסבר, וזה אף פעם אל תעשו משהו , רק כי אומרים לכם. תמיד תשאלו למה .

המשפט הזה מבחינתי הוא חלק מתפיסת החיים שלי , גם כאמא וגם כמטפלת .

מעטות הפעמים אם בכלל, שבתור אמא , כשהם שאלו למה , עניתי ככה. ברוב הפעמים השתדלתי , גם להנחיות המורכבות ביותר , והכי פחות נעימות , לצרף הסבר של למה , לתפיסתי זה הקל בביצוע.

גם הגישה הטיפולית שלי , נותנת משמעות , וכבוד ללמה ולהסבר לפני או אחרי ההמלצות שלי .

כשאני מבקשת מאנשים לפני ניתוח בריאטרי, להוריד שתיה מוגזת לגמרי ולהפריד שתיה מאכילה , כשאני ממליצה למנותחים בריאטרים להמנע משתיה מתוקה כולל מים בטעמים , כשאני מבקשת מהם להקפידד על חלבון בכל ארוחה ולהתחיל ממנו , כשאני נותנת לאנשים עם התקפי אכילה לעשות יומן אכילה כולל רגשות , כשאני ממליצה לאנשים לעבור לפחמימות בריאות יותר, וכשאני מבקשת מהריוניות עם סכרת הריונית לדקור עצמן, ארבע פעמים ביום ולרשום כל דבר שהן אוכלות , אני תמיד אסביר למה .

גם אם ההסבר לא פשוט, וגם כשזה תופס חלק ניכר מזמן הטיפול , אני מקפידה על הלמה , כי אני מאמינה בכל ליבי ועל בסיס נסיוני האישי , כילדה וכבוגרת , שתהיה ההמלצה הכי קשה לביצוע, כשאתה מבין למה חשוב לעשות אותה , אתה תגייס יותר את כל כוחותיך כדי לעשות אותה .

גם כשאני מדריכה סטאגרים ודיאטנים חדשים אני מנחילה להם את ההרגל הזה לדבר על הלמה .

בהכנה לפני ניתוח , אחד התרגילים שאני נותנת למטופלים וממליצה להם לעשות בימים הצמודים לניתוח, זה לשבת עם עצמם בשקט ורוגע , לעצום את העיינים ולשאול את עצמם למה או בעבור מה הם עושים את הניתוח והולכים לתהליך הלא פשוט הזה .

אני אפילו מבקשת מהם לדמיין את עצמם כשנה או יותר אחרי ניתוח, כשעשו כבר את השינויים הנדרשים , ירדו במשקל ושומרים על החדש, איך הם מתנהלים ומה הם מצליחים לעשות , שלא עשו עבר, איך הם מרגישים, מה הם רואים ושומעים . וכמובן אני מבקשת מהם לרשום את כל מה שעלה להם בדמיון .

ויש כמה הנחיות לרשום: חשוב לכתוב את הדברים בצורה ספציפית ככל שניתן , מעצימה , וחיובית .

לציין את הלמה החיובי של הניתוח ומה אתם רוצים להצליח לעשות ולא רק את הלמה השלילי, כלומר איפה אתם לא רוצים להיות ומה אתם לא רוצים שיקרה .

למה חיובי , זה למשל, אני רוצה להרגיש קלילה ולנשום בקלות כשאני מטיילת עם המשפחה שלי , במקום אני רוצה לא להיות כבדה ולא להתעייף.

הרשימה הזו שאני מבקשת מהמטופלים לעשות עוד לפני הניתוח, היא רשימת הלמה , ככה אני קוראת לה , ואני מציעה להם לחזור אליה ולצפות בה , כל פעם שקשה להם, כשהם מרגישים שהדברים אחרים ממה שתכננו או דמינו, שעולה בהם חרטה על התהליך .

מניסיון רב השנים שאני מטפלת, וממליצה על התרגיל הזה , אני מוצאת שהוא עוזר ומקל מאד על האנשים, גם בתקופה הראשונה הלא פשוטה אחרי הניתוח , כשפתאום צצים לא מעט אתגרים שלא תכננתם/ הכוננתם או צפיתם לפני , וגם בהמשך , כל פעם שהמוטיבציה יורדת ואתם מוצאים עצמכם, נשאבים להרגלים הישנים, לשגרה השוחקת .

רשימת הלמה החיובית הזו היא, אחת מ2 סוגי המוטיבציה לשינוי בתפיסה האימונית והיא נקראת , מוטיבציית החתירה לעונג / ה towards , וכשמקיפדים לא רק לעשות אותה אלה גם לקרוא אותה , ברגעי משבר ותקיעות , זה בהחלט מסייע להחזיר מוטיבציה לשינוי ולהתגבר על השגרה והשחיקה .

אני מודה , שלי אין בעיה לצעוק ולצרוח בשיעורי הרקוד, זה עוזר לי לנשום ומעלה את האדרנלין ואת תחושת הכף ומגייס את כל גופי לרקוד. יחד עם זאת יש לא מעט משתתפים בשעור, שבהחלט המשימה הזו מאתגרת עבורם, לא פשוטה , ומוציאה אותם מאזור הנוחות

בשעור האחרון כשהמורה הסביר למה , הבחנתי שיותר אנשים מבדרך כלל הצטרפו לבקשה והשמיעו את קקולם, אף בהנאה .

אז בפעם הבאה שאתם עומדים בפני שינוי, משימה מאותגרת , ואתם מוצעים שלא קל לכם לבצע אותה , תשאלו את עצמכם למה , אני משוכנעת שזה בהחלט ייסיע.

וכשאתם בוחרים איש טיפול, תבחרו את זה שלא רק מנחית עליכם הוראות של מה לעשות אלה גם מסביר לכם למה

אשמח לשמוע איך זה אצלכם והאם הדיאטנית/ מטפל שלכם מסבירים למה