ניתוח סאדי או ניתוח מעקף תרסריון בהשקה אחת

ניתוח סאדי או ניתוח מעקף תרסריון בהשקה אחת הוא ניתוח מורכב עם תת ספיגה לא קטנה מצד אחד אשר מבטיח הרבה הבטחות לירידה גדולה ומהירה מצד שני עם פחות תופעות לואי מניתוחי שרוול מיני מעקף ומעקף מלא, הוא פחות מורכב וקל יותר לביצוע מניתוח תרסריון המקורי ב-2 השקות ולכן הוא מתחיל לתפוס תאוצה בשנים האחרונות.
לתחושתי לא מעט אנשים בוחרים בו כפתרון הקל לירידה במשקל ופחות מודעים לבעיות שבו ולמה שהוא מחייב ודורש ואנשים עושים אותו מהסיבות הפחות נכונות ועם התנהלות לא נכונה אחריו. מצד שני לא מעט דיאטניות חוששות מתת הספיגה הגדולה שהניתוח הזה יוצר וממה שנלווה לזה ולכן פחות בעדו, דבר זה גורם לתחושה של הרבה מנותחים שכן רוצים לעשות אותו שאין להם למי לפנות פרט למנתח בטענה ש"דיאטניות לא אוהבות סאדי" וכתוצאה מכך הם לא נמצאים בליווי דיאטנית, מה שממש חמור ומגביר את הסיכוי שלהם לחוסרים תזונתיים ולתת תזונה ועוד. אז בואו נקדיש לו כמה מילים:

ניתוח סאדי הינו ניתוח מעקף תריסריון שמבוצע בהשקה אחת. הניתוח הינו גרסה משופרת של מעקף תריסריון שנועדה לפשט את הביצוע הטכני שלו ולהפחית את תופעות הלוואי. לניתוח זה שני מרכיבים: שרוול קיבה רחב יותר ומעקף ניכר של המעי הדק. ניתוח זה יעיל יותר מניתוחי מעקף קיבה אך הוא מורכב יותר מבחינה טכנית, דורש מיומנות גבוהה וכרוך בסיכון מוגבר. ניתוח סאדי מבוצע בהרדמה כללית, בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופית), דרך 5 חורים קטנים בדופן הבטן בדיוק כמו שאר הניתוחים הבריאטרים והוא מגביל את נפח הקיבה וגם עוקף חלק ניכר מהמעי. ניתוח סאדי משלב יצירת שרוול קיבה ומעקף ניכר של המעי הדק, תוך השארת נתיב משותף לאוכל ולמיצי העיכול של 250-300 ס"מ. בניתוח סאדי יש גם הגבלה בנפח התזונה וגם הגבלה בספיגה של המזון. בניתוח יוצרים שרוול קיבה ארוך וקצת רחב מהרגיל, מבצעים חיתוך באזור התריסריון ואותו מחברים ללולאת מעי דק מרוחקת, הנמצאת 250-300 ס"מ לפני סוף המעי הדק ובה יתבצע תהליך העיכול. (ההסבר לקוח מהאתר של אסותא)

היתרונות של הניתוח:

  • ירידה במשקל של כ-90% עד 95% מעודף המשקל
  • סיכויים מופחתים אם בכלל לרפלוקס/צרבות ולתסמונת ההצפה

חסרונות של הניתוח:

  • תת ספיגה גדולה עם כל ההשלכות שלה: סיכוי מוגבר לחוסרים תזונתיים בויטמינים ומינרלים וגם בחלבון שמתבטא באנמיה קשה, ירידה משמעותית בצפיפות עצם עד אוסטאופורוזיס ובצקות למרות נטילת תוספים ואכילה טובה
  • סיכוי מוגבר לשלשולים המגבירים סיכון להתייבשות, לחוסרים תזונתיים ולפיסורות וטחורים
  • ירידה מהירה וגדולה מידי במשקל בלתי נשלטת שתגרום בעצמה לחברים ולפירוק שריר במקום שומן וכתוצאה מכך לחולשה, עייפות, פגיעה בתפקוד כולל בתיפקוד איברים פנימים למשל שריר הלב, ירידה בתיפקוד מערכת החיסון ועוד

לאור זאת הניתוח צריך להיות מבוצע רק עבור האנשים המתאימים לו:

  1. מטופלים שהניתוח הזה הוא ניתוח שני או שלישי אחרי חוסר הצלחה בירידה או בשימור המשקל בניתוחים קודמים.
  2. מטופלים ברמת השמנה חמורה מאד של BMI מעל 50 כדי לשפר סיכוי לירידה מספקת במשקל.
  3. מטופלים עם ריבוי סיבוכי השמנה ותחלואה נלוות כמו סכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, דיסליפדמיה ועוד.
  4. מטופלים שהסיכוי המעורך עבורם לירידה במשקל בניתוחים אחרים הוא קטן משמעותית מכל מיני סיבות.
  5. מטופלים אחרי ניתוח בריאטרי אחר הסובלים מרפלוקס קשה או מהתקפי דאמפינג בלתי נשלטים וקשים לטיפול.
  6. מי שהמנתח חשב שהניתוח הזה הוא הפתרון המוצדק עבורו.

מי לא כדאי שיבצע את הניתוח הזה:

  1. אנשים ב-BMI מתחת ל-40 עקב סיכון מוגבר לירידה גדולה מידי במשקל ולהגעה מהירה לתת משקל.
  2. מי שסובל עוד לפני הניתוח משלשולים או מיציאות רכות מרובות (תסמונת מעי רגיש עם שלשולים, כרון, כולטיס ועוד), אצלהם הסיכון להחמרת השלשולים עד להתייבשות ותת תזונה הוא גדול עוד יותר.
  3. טבעונים או כל מי שצריכת החלבון בתזונה שלו דלה ולא מצליח להגבירה עקב סיכון לירידה ברמות חלבון וכתוצאה מכך לבצקות, פגיעה בשרירים כולל שריר הלב, פגיעה במערכת החיסון, בתפקודים הורמונלים ועוד.
  4. מי שסובל עוד לפני הניתוח מחסורים תזונתיים ניכרים של ברזל, חומצה פולית או בי-12 שלא מגיבים לטיפול בתזונה ובתוספים או מירידה בצפיפות עצם עקב סיכון להחמרה עד כדי אוסטאופורוזיס , נטייה מוגברת לשברים, אנמיה קשה ופגיעה בתפקוד.
  5. מי שאין לו יכולת כלכלית לרכוש את הוויטמינים הנדרשים אחרי הניתוח הזה או שיש לו בעיית היענות לנטילה ארוכת טווח של ויטמינים זאת לאור הצורך בנטילת כמות ומינון גבוה יותר של ויטמינים ולכל החיים אחרי ניתוח זה בהשוואה לניתוחים אחרים ומההשפעה המהירה של אי נטילה מספקת על חסורים חמורים ופגיעה בבריאות ובתיפקוד.
  6. נשים צעירות טרם הריונות עקב הסיכון לחוסרים קשיים בזמן הריון, לחוסר תגובתיות לנטילת ויטמינים דרך הפה וצורך בעירויים ובזריקות ואפילו באשפוזים ממושכים.

חשוב לזכור שהניתוח הזה מחייב עוד יותר:
⭐️ ליווי צמוד וארוך טווח של דיאטנית בריאטרית שמבינה בניתוח ושאתם מסתדרים איתה כדי למנוע חוסרים תזונתיים, להתמודד עם שלשולים (במידה וקיימים) ולמנוע את ההשלכות שלהם על טחורים, פיסורות והתייבשות, למקסם את התזונה מבחינת צריכת חלבון, ברזל, סידן וכל הנדרש לשמירה על מצב תזונתי תקין, לשמור על צריכת נוזלים מתאימה, לכוון לצריכת ויטמינים ומינרלים מספקת בהתאם לבדיקות הדם, לאפשר ירידה תקינה במשקל בקצב המתאים ולא מהירה או גדולה מידי לשם הפחתת פירוק שריר ושמירה על תיפקוד פזיולוגי תקין של כל איברי ומערכות הגוף.
⭐️ נטילת ויטמינים לכל החיים גם אם כל בדיקות הדם תקינות במינונים גדולים יותר מאשר שאר הניתוחים בהתאם להנחיות הדיאטנית, לתוצאות בדיקות הדם, לתזונה, ולקצב הירידה במשקל. לפעמים תידרש גם נטילת ויטמינים ומינרלים שאינם נדרשים בשאר הניתוחים כמו ויטמין A, E, קומפלקס בי, מגנזיום, אבץ, נחושת ו/ או ויטמין K.
⭐️ הקפדה על ביצוע סט מלא של בדיקות דם בשנה הראשונה כל 3 חודשים, בשנה השנייה אחת לחצי שנה ולאחר מכן אחת לשנה לפחות ואולי יותר אם נדרש בהתאם לתוצאות הבדיקות הקודמות. ידרשו גם בדיקות שאינן מבוצעות תמיד בניתוחים אחרים כחלק משגרת הבדיקות הרגילה כמו בי 1, בי 6, ויטמין A, E, K, מגנזיום, אבץ ונחושת. ההנחייה לאלו בדיקות יש לעשות תינתן על ידי המנתח ו/או הדיאטנית המלווה אתכם.
⭐️ הקפדה על קשר ארוך ומתמיד יותר עם המנתח לאור כל הנאמר להלן כדי להבטיח נטילה מספקת של התוספים, לוודא ביצוע בדיקות דם בזמן בהתאם לנחוץ, לטפל בתופעות לוואי או סיבוכים ניתוחיים, לזהות ולמנוע ירידה גדולה מידי במשקל ואת ההשלכות שלה.
⭐️ תזונה עתירת חלבון, ויטמינים ומינרלים, מופחתת בסוכר ושומן רווי, כמה שפחות מעובדת – בהתאם למצבו הספציפי של המטופל, תוצאות בדיקות הדם, קצב הירידה במשקל, מצב העיכול, ותופעות לוואי נוספות באם קיימות ולפי הנחיות הדיאטנית המלווה לשימור מקסימלי של מצב תזונתי, תפקודי ופזיולוגי תקין ולהתאמת קצב ירידה במשקל בהתאם לצרכי המטופל.
⭐️ פעילות גופנית מותאמת – לא רק אירובית אלא דווקא פעילות לחיזוק ומניעת דלדול בכוח שריר ועצם בהנחיית איש מקצוע בתחום שיתאים לכם סוג תדירות, משך ועוצמת פעילות בהתאם לתפקודכם, לקצב הירידה במשקל, להרגשתכם ולתוצאות בדיקות הדם שלכם.

לאור כל מה שנכתב להלן הניתוח הזה יכול להיות פתרון מצוין, חשוב ומציל חיים עבור מי שצריך אותו ומאידך סכנה בריאותית למי שעושה אותו למרות שאינו מתאים לניתוח או לא מקפיד על ההתנהלות הנדרשת אחרי הניתוח.
אל תקלו ראש בהחלטה עליו, התייעצו טרם הבחירה בו עם יותר ממנתח אחד וגם עם דיאטנית בריאטרית מנוסה שמכירה את כל סוגי הניתוחים, היו מודעים לכל מה שהניתוח הזה יכול להועיל אבל גם להזיק, אל תראו בו קסם או פתרון קל לירידה במשקל, עזרו לו לעזור לכם עם התנהלות מתאימה והקפידו על מעקב בצוות רב מקצועי, מנתח דיאטנית, ליווי רגשי במידת הצורך, ליווי של איש מקצוע בתחום הפעילות הגופנית, רוקח בריאטרי אם הנכם נוטלים תרופות רבות ועוד.

חושבים או מתלבטים לגבי ניתוח סאדי או עשיתם אותו אבל אתם ללא ליווי כי לא מצאתם את הדיאטנית המתאימה או כי אמרו לכם שדיאטניות לא מבינות/לא יודעות/לא אוהבות ניתוח סאדי? יש לכם בעיות, קשיים או שאלות?
מוזמנים ליצור עימי קשר ואשמח ללוות אתכם ולסייע לכם להחליט אם סאדי הוא אכן מתאים לכם ובמידה וכן לעבור אותו בצורה המיטבית עבורכם.

נ.ב – אני דיאטנית 30 שנה, דיאטנית בריאטרית ומטפלת הוליסטית בגוף ובנפש, בהשמנה ובשיקום מערכת יחסים עם הגוף והאוכל 18 שנה ואני כן מבינה, מכירה ומלווה אנשים שעשו סאדי.

הכל אפשרי אם רק תרצו ותאמינו בכך!

בגיל 5 או 6 אחרי 3 שיעורי בלט המורה אמרה לאמא שלי שאני לא יודעת לדלג ולכן אין טעם שאמשיך בשיעורים. אני חסרת קורדינציה, מסורבלת, תמיד משהו נופל או נשפך לי או שאני נופלת בעצמי, אני לא מבחינה בין ימין ושמאל, תמיד נשארתי לבד ואף אחד לא רצה לשבת לידי באוטובוס, בשולחן, להיות איתי באוהל או בחדר בטיול.

אבל אני גם זו שביום חמישי לפני כשבוע בשיעור אימפרוביזציה עם מורתי הקסומה והנערצת Moran Zilberberg בסטודיו במקסים בו אני חולקת חלק גדול מזמני הפנוי ב-4 שנים האחרונות הלו הוא סטודיו תמרה רחובות – מחול, תנועה ויוגה העזתי לרקוד אילתור סולו מול כל עיני המשתתפים בשיעור וגם לקום ביוזמתי להצעה לרקוד בזוג ולחכות שמישהי/מישהו יקום וירקוד איתי (מה שלהפתעתי קרה ממש בקלות), ולמה אני מספרת לכם את זה? כדי להעביר כמה מסרים חשובים:

א. הכל אפשרי אם רק תרצו ותאמינו בכך!

ב. במקום להגיד אין סיכוי ש, אני לא יכול/מסוגל/רוצה או זה לא אפשרי עבורי ממליצה לכם להפוך את סימן הקריאה לסימן שאלה ולהוסיף לפני המשפט את המילה האם או להפוך את המילה לא לכן ולראות מה קורה.

ג. הרבה ממה שקורה לנו תלוי באיך אנחנו מדמיינים את זה בראש שלנו ובדרך בה אנחנו מסתכלים על הדברים בגישה ובשפה שלנו. שפה/מילים/מחשבות מייצרות מציאות, זו לא קלישאה אלא אמת.

ד. כדי להצליח כדאי להציב מטרות בחיים שלנו, קטנות, מדורגות, כל פעם צעד אחד ולעשות, מבטיחה לכם זה מצליח.

ה. אל תפחדו להעז, מקסימום תצליחו את הלא כבר יש לכם.

אני פוגשת בחיים המקצועיים שלי לא מעט מטופלים שלא מאמינים שהם יכולים/מסוגלים, הם מפחדים לחלום או להעז כי המחשבה מה יקרה אם לא יצליחו שהם מחזיקים בראש מגבילה וכובלת אותם מלעשות שינוי. לדוגמא "אין סיכוי שהראש השמן שלי ישתנה" או "אני תמיד אשאר שמן בראש" או "אני חייב מתוק על הבוקר ו/או ליד הקפה כדי להירגע" וכו' וכו'.

הפוסט הזה הוא גם עבורם
שתפו אותי בחלום קטן אחד שלכם או במשהו אחד שחשבתם שלא יקרה וקרה או שהחלטתם עכשיו שהוא יקרה.

זריקות הפלא העובדות

" 'זריקות הפלא' להרזיה: לצד הפופלריות הגוברת, רשימת תופעות הלוואי מתארכת" זוהי כותרת הכתבה שהכותרת שלה מפחידה הרבה יותר מהעובדות האמיתיות בפועל, ואגב כשתקראו אותה תבינו שההר הוליד עכבר ולא כזעקתה. גם יפה שיר רז בעצמה (שידועה ככתבת שאוהבת את הצהוב מאד נאלצת להסביר שרוב הכותרות שהיא רושמת כתופעות לואי הם לא באמת הוכחו ומדובר במקרים אנדוקטליים בלבד. אז בואו נדבר קצת על העובדות:

את העובדות אני רושמת אחרי 30 שנה כדיאטנית, 18 שנה כמלווה אנשים עם השמנה בכלל ומקוצרי קיבה בפרט ומלווה בשנים האחרונות גם את נוטלי התרופות. כל זה במסגרת היותי דיאטנית בריאטריה והשמנה בכללית מחוז מרכז, מרכזת תחום הבריאטריה במחוז, עובדת בשנה האחרונה במרפאת ההשמנה של המחוז באשדוד כחלק מצוות רב מקצועי הכולל רופאת משפחה, אנדוקרינולוגית, אחות, עוסית ואותי כולם מומחים בטיפול בהשמנה בכלל ועם תרופות בלבד, ובעלת קליניקה פרטית כעשור בה אני מלווה אנשים לפני ואחרי ניתוח בריאטרי ונוטלי התרופות הנ"ל. יחד עם כל הנאמר, אני כותבת זאת אחרי קריאת מחקרים והשתתפות בהרבה מאד הרצאות, כנסים והדרכות בתחום שנעשות על ידי אנשי מקצוע כמובן.

  • השמנה ובמיוחד השמנה מורבידית היא מחלה כרונית מורכבת מאד, רבת גורמים כמו: גנטיקה, הורמונים, הרכב המיקרוביום במערכת העיכול, גורמים חברתיים, רגשיים, מטבוליים, רמת הפעילות ותזונה שפוגעת במערכות גוף שונות וגם בנפש ויש לה השלכות וסכנות בריאותיות רבות.
  • בהשמנה מורבידית של BMI מעל 35 היכולת לרדת במשקל וגם לשמור עליו לאורך שנים בעזרת טיפול שמרני בלבד הכולל שינוי תזונתי, הגברת רמת פעילות גופנית וליווי רגשי היא פחותה מאוד ולמעשה רק 5% מהמטופלים הללו יצליחו לא רק לרדת במשקל אלא גם לשמור עליו לאורך שנים בעזרת הטיפול השמרני הנ"ל. כל השאר יזדקקו לטיפול מורכב יותר כמו תרופות, ניתוחים בריאטרים וטיפולים אנדוסקופיים.
  • עד לשנים האחרונות (בהם אושר השימוש בזריקות הירידה במשקל שהוזכרו בכתבה) רוב המטופלים הללו פנו לניתוחים בריאטרים שלהם יש סכנות והשלכות בריאותיות לא פחותות ואפילו רבות יותר וגם לא מתאימים לכולם ולא מאושרים למי שנמצא ב-BMI בין 30-35 או 35 ללא מחלה נלוות, במקרים אלה התרופות הנ"ל נותנות מענה הולם.
  • התרופות שהוזכרו אינן המצאה שנחתה עלינו ביום בהיר כפי שהובן מקריאת הכתבה או לפחות מהכותרת, המקור של כל הזריקות הללו הן בזריקות ותיקות שניתנות כבר שנים לסוכרת (כמו ויקטוזה), זריקות אלו נמצאו בטוחות לשימוש וראו כי אנשים אשר נוטלים אותם יורדים במשקל.
  • לא מדובר בזריקות קסם ואין לשווק אותן ככאלה, מדובר בתרופה שיחד עם תהליך תזונתי נכון, עם שינוי התנהגותי וחשיבתי, עם הפחתת יושבנות והעלאת רמת פעילות גופנית יאפשרו ירידה הדרגתית במשקל וגם לשמור עליו יותר מטיפול תזונתי והתנהגותי בלבד אך בהחלט לא קסם. ללא שילוב שינוי אורח חיים ההשפעות יהיו לחלוטין זמניות וגם תופעות הלוואי עלולות לגבור.
  • התופעות הראשונות שהוזכרו כמו פנקראטיטיס (דלקת בלבלב) וסרטן בבלוטת התריס ידועות ורשומות בתופעות הלוואי אך השכיחות שלהם נמוכה מהשכיחות של הסיכונים בהשמנה בכלל ובהשמנה מורבידית בפרט.
  • כל שאר התופעות שהוזכרו (פרט לתופעות מערכת העיכול) הן נדירות עוד יותר, עם מחקרים בודדים שחושדים בקשר לא ודאי עדין בין התופעה לתרופה.
  • לגבי היפוגליקמיה – ירידה ברמות הסוכר, התרופה אמנם מעלה את רמות הורמון אינסולין שמוריד רמות סוכר אבל זה רק תגובה לאכילת סוכר. במידה והמטופל אינו משתמש בתרופות סוכרת הידועות כמורידות סוכר כמו גלובן למשל הסיכוי להיפוגליקמיות כלל לא קיים.
  • תופעות מערכת העיכול כמו בחילות, הקאות, צרבות ובעיקר כאבים וחוסר נוחות בטנית ועצירות או שלשול אכן מופיעים אצל חלק מהמטופלים בתרופות הנ"ל אולם חשוב לדעת לגביהם כמה דברים:
    • התופעות הנ"ל הן חלק ממנגנון הפעילות של התרופות שמטרתה להאט את קצב ריקון קיבה וזה דווקאמראה כי התרופה עושה את עבודתה.
    • לרוב הן עוברות אחרי זמן שימוש.
    • במידה והן לא עוברות ניתן להפחית מינון ועל ידי כך להפחית את חומרת התופעה.
    • כדי למנוע את התופעות הללו עושים טיטרציה של התרופה, כלומר מתחילים ממינון מאוד נמוך (שהוא לרוב לא מינון פעיל) רק כדי להפחית את חומרת הופעת התופעות הנ"ל ואז מעלים בהדרגה מינון עד למינון המועיל שאגב לא חייב להיות המקסימלי וכך אפשר למנוע עד להפחית את חומרת התופעות.
    • ליווי הטיפול עם דיאטנית ורופא מומחה יכול לסייע בהתמודדות עם תופעות הלוואי על ידי התאמת התזונה בהתאם, מתן תוספים או נטילת תרופות שמסייעות להפחתת התופעות הללו. למשל בעצירות ניתן לקחת תוספת אבקת סיבים, בשלשול אנזימי עיכול ועוד.
    • במידה והתופעות הללו חמורות ממש ולא מסייעות ניתן להפסיק טיפול והתופעות יופסקו.
  • ניהול נכון של רישום ומתן התרופה רק למי שצריך והתאמה מדויקת עבורו של התרופה ולא לכל אחד שיש לו עודף של 5 ק"ג ורוצה לרדת בשביל החתונה של אמא/אחותו/שלו יחד עם ביצוע כל הבדיקות הנדרשות לפני ותוך כדי ומעקב בצוות רב מקצועי שהוזכר לעיל בהחלט יפחית את תופעות הלוואי שהוזכרו, מנדירות יותר ועד פחות ואת חומרתן. רוב התופעות הללו מתרחשות שכשאנשים לוקחים את הזריקות על דעת עצמם בלי שבאמת נבדק והוחלט שהיא מתאימה להם ובלי מעקב תוך כדי נטילת התרופות. בנוסף הרבה פעמים כשהן נקנות לא בבית מרקחת אלא בשוק האפור, שם הרבה פעמים בכלל נמכרות לא התרופות האמיתיות אלא זיוף שלהם.
  • טיטרציה נכונה – כלומר העלאה נכונה של המינונים בהתאם לקצב הירידה במשקל, לחומרת תופעות הלוואי שהופיעו, למצב הרעב והשובע, ליכולת האכילה, לבדיקות הדם, ביעוץ עם דיאטנית ורופא מלוים יפחית גם הוא את תדירות וחומרת תופעות הלוואי.
  • לגבי הריבאונד שהוזכר בכתבה, כלומר העלייה חזרה במשקל במידה ומפסיקים את נטילתה – זה אכן נכון, כיוון שהשמנה כמו שהזכרתי בתחילת הפוסט היא מחלה/בעיה/מצב כרוני וכך גם הטיפול בה. בדיוק כמו טיפול בכל מחלה כרונית אחרת כמו: יתר לחץ דם, סכרת, מחלות לב וריאה, תת פעילות בלוטת התריס ועוד. באף אחת מהמחלות שהוזכרו גם כאשר הן אוזנו בטיפול תרופתי והבדיקות תקינות אף אחד לא יחשוב או ימליץ על הפסקת נטילת התרופה ואף אחד לא יראה בתרופות לאותן מחלות כתרופות לא טובות כי יש לקחתן לתמיד.

אז אחרי שקראתם את הכתבה המקורית ואת פוסט התגובה שלי מה אתם אומרים? ההר הוליד עכבר? או מעכבר עשו פיל? או שאולי עוד כתבה צהובה ולא מדויקת ומלחיצה כדי להגביר רייטינג ולפרסם את הכתבת הנ"ל ואת המקום בו נכתבה הכתבה?
לסיום יש לי בקשה מכולכם, כשאתם קוראים כתבות/פוסטים מהסוג המפחיד הזה כמו גם מהסוג המהלל והמשבח את התרופות בלי להזכיר את הבעיות שבהן והופך אותן לתרופות קסם כמו גם לגבי ניתוחים בריאטרים עצרו! תנשמו, תחקרו, תבדקו ואל תמהרו להסיק מסקנות, תהיו קוראים וצרכנים נבונים, חכמים ועם בקרה עצמית של המידע שנמסר לכם, ואם עדין יש לכם שאלות תשאלו את אנשי המקצוע בתחום מהם תקבלו תשובות יותר מהימנות.
והזריקות הללו?
הן יעילות ובטוחות לשימוש (כך נמצא על ידי ה-FDA) ועד שיוכח אחרת, למי שאכן זקוק להן, ולפי ההתוויה שלהן יש להם בהחלט מקום בסל הכלים לטיפול בהשמנה ובעיקר בהשמנה מורבידית. יש להם תופעות לוואי נפוצות יותר או פחות, בדיוק כמו לכל תרופה אך לא יותר מאשר להשמנה קיצונית לה הן ניתנות. כדאי לקחת אותן רק אחרי שטיפול שמרני של תזונה, פעילות וליווי רגשי נכשל ולא במקומו אלא בנוסף. והכי חשוב לעשות זאת רק בליווי צוות רב מיקוצעי מנוסה ומומחה בטיפול הנ"ל.
מעוניינים או מתלבטים לגבי נטילת התרופות הללו ורוצים להתייעץ. צרו קשר ואשמח לסייע.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים

איך מכינים גבינה בולגרית טעימה מטופו שעשירה בחלבון ומהירה להכנה:

טופו!!
רוב המטופלים שלי כאשר אני שואלת אותם האם הם אוכלים טופו משיבים לי בשלילה והימנעות מוחלטת. כאשר אני שואלת אותם מדוע הם בדרך כלל עונים לי אחת מהתשובות הבאות או כמה מהן: זה מגעיל אותי, זה מסריח, אין לי מושג איפה קונים, אין לי מושג מה עושים מזה ואיך, אין לזה טעם, זה מסובך וארוך להכנה, מעולם לא אכלתי ועוד.
אז טופו הוא חסר טעם וחסר ריח, מה שמקנה לנו את האפשרות לתת לו כל טעם שאנחנו אוהבים, קונים אותו בכל סופר ויש באינטרנט המון מתכונים קלים וטעימים וטופו מאוד חשוב לכולנו. למה זה חשוב ולמה אני צריך את זה? אלו הן רק חלק מהתשובות:
*טופו הוא מזון עשיר מאוד בחלבון, בסידן ובברזל עם מינימום עיבוד ודל יחסית בקלוריות.
*הוא תחליף נהדר לחלבון מן החי ומאפשר לגוון ולהעשיר את צריכת החלבון שלכם.
*קל מאוד להכנה וניתן לתת לו כל טעם שתרצו.
*הוא מתאים מאוד למנותחים בריאטרים משלב הכלכלה הטחונה ויכול להחליף חלבון מהחי כמו בשר דג וביצים למי שמתקשה לאכול את המזונות הללו לאחר הניתוח.
*הוא קל לעיכול עם מינימום רגישויות ואלרגיות.
*יש המון דרכים ומתכונים מגוונים עבורו כמו מרק, קציצות, פשטידות, ממרחים, תוספת לסלט וכו'.
*הוא נחשב למזון ידידותי יותר לסביבה (הייצור שלו והכנתו פוגעים הרבה פחות בכדור הארץ שלנו לעומת מזונות מן החי).

  • הוא יכול להחליף מזונות חלביים למי שאלרגי/רגיש או סתם לא אוהב מוצרי חלב או למי שעקב אמונתיו נדרש לאכול מזון פרווה אך עשיר בחלבון.

שכנעתי אתכם לנסות? אם כן אני מצרפת מתכון ל"גבינה בולגרית" מטופו שקלה מאוד להכנה, טעימה מאוד, ניתנת לשמירה במקרר וניתן להשתמש כתוספת לסלט/ממרח/תוספת לפסטה או בכל דרך שתרצו ולא רק לטבעונים:

בצנצנת מערבבים את הבאים:
200 גרם טופו קשה חתוך לקוביות
רבע כוס מים
רבע כוס מיץ לימון סחוט טרי
רבע כוס שמן זית
2 כפות חומץ תפוחים
1 כפית אורגנו מיובש
1 כפית מלח
1 שן שום קטנה כתושה
אופציה לשדרוג אבל ממש לא חובה: 2 כפות שמרי בירה
משקשקים טוב טוב את הצנצנת ומניחים במקרר למינימום 4 שעות ואם אפשר ללילה אפילו יותר טוב. אם בא לכם מידי פעם תבואו ותהפכו את הצנצנת שתעמוד גם הפוך (ככה כל הקוביות ייספגו טוב את ה"רוטב")

המתכון של שקמה יעקובי בראון מ-TivonEat שאני עוקבת הדוקה אחרייה ותמצאו שם הרבה מתכונים בריאים, קלים להכנה, טעימים, עתירי חלבון ולא רק לטבעונים מנסיון! מוזמנים לנסות ולספר לי איך היה

שיעור על מתנות ותנועות

ביום חמישי לפני כמה שבועות בשיעור אימפרוביזציה (במחול) בסטודיו תמרה רחובות – מחול, תנועה ויוגה עם Moran Zilberberg (אחת המורות האהובות עלי ביותר) קיבלנו תרגיל: מתחלקים לשלישיות וכל אחד בתורו מספר על תכונה טובה שלו/כישרון/משהו טוב שיש לו או קרה לו (המתנה) ושאר הקבוצה רוקדים לפי הסיפור בדרך שבה הם רוצים יחד ו/או לחוד. בזמן שהשניים רוקדים המספר (נותן המתנה) רושם את מה שעולה לו בראש בזמן הריקוד ואחר כך יושבים יחד לסיכום. הרוקדים מספרים מה חוו כשרקדו והמספר קורא את מה שרשם בזמן הריקוד. אחרי זה כמובן מתחלפים בתפקידים ככה שכל אחד גם סיפר וגם רקד פעמיים.
התרגיל המדהים אפשר לי:
💥 לקבל השראה – לרקוד, לזוז, לנוע ולהניע את הגוף בהנאה מירבית.
💥לחלק מתנות מעצמי לאחרים (הסיפור) – לתת זה מהנה לא פחות מלקבל.
💥לצפות באחרים – צפיתי בהם רוקדים לפי המתנה שנתתי להן, הזמנות מרגשת ביותר.
💥להתוודות למתוק ולטוב שיש לכל אחד להעניק לי ולאחרים – להבין את השונות וגם את הדמיון בין הטוב של כולנו ואיך זה מהדהד.
💥לחוות את המתנות שקיבלתי מהאחרים – ולרקוד אותם בעצמי. מעשיר ומרגש.
💥לכתוב – פעולה שאני אוהבת עוד מילדותי ותמיד איפשרה לי מקור ביטוי עצמי ודרך להזין ולהרגיע את עצמי. אלייה מתווסף בשמחה רבה הריקוד שהתוודעתי אליו לאחרונה.
💥תקשורת בין אנשים.
💥התמקדות בטוב שיש לי – הבנה כמה זה יכול לעשות גם טוב לאחרים.
💥דיבור חיובי על דברים טובים ומתנות – והבנה איך כל אחד חווה זאת אחרת.

כל כך הרבה יתרונות, מעלות, רווחים ומתנות שקיבלתי רק בתרגיל אחד, שלא אומר בשיעור כולו, שלא לומר בשאר השיעורים משלושת השנים האחרונות בהן התוודעתי לסטודיו המקסים שבו אני רוקדת – סטודיו תמרה, למורים השונים והמיוחדים שבו, למגוון השיעורים והאפשרויות לתנועה, מגוון שונה אך גם דומה, לאווירה המיוחדת של הסטודיו, וליכולת שלי לחוות, להרגיש ולהתרגש דרך תנועה, כולן חוויות אשר העשירו אותי, תרמו לי פזית, נפשית ורוחנית והפכו אותי לאדם טוב יותר, שמח יותר ובריא יותר גופנית ורגשית.

בעבודה שלי עם מטופלים עם השמנה, אנשים שמקבלים זריקות לירידה במשקל, אנשים לפני/אחרי ניתוח בריאטרי ואנשים שנמצאים בתהליך כלשהו לירידה במשקל וליצירת אורח חיים בריא אני חווה המון התנגדות מצידם לפעילות גופנית. הרבה סיבות עולות להתנגדות הזו ובעיקרן הקושי לבצע אותן, במיוחד בשל משקל גבוה ובעיות גופניות, חוסר ההנאה שלא לומר סבל מהפעילות והאכזבה מכך שהפעילויות שעשו בעבר לא קיימו את המטרה שלה ציפו (ירידה במשקל).
כשאני פוגשת את המטופלים אני פחות מזכירה את המילים פעילות גופנית ובטח לא את המילה ספורט אלא מעודדת אותם למצוא כל דרך שיתחברו אלייה ושיצליחו להינות ממנה להנעה, תנועה ותזוזה של הגוף. המטרה שלי היא להפוך את ההתנגדות והיחס השלילי לפעילות להבנת החשיבות בתרומה של הפעילות עבורם כדי שיוכלו ויצליחו להפוך אותה לחלק מחייהם. חשוב לי לציין שאני רואה ומתייחסת לפעילות ולתנועה כחלק חשוב מאוד ואינטגראלי בתוך התהליך של אורח חיים בריא, זאת למרות שהתרומה הישירה לשריפת קלורית ולירידה במשקל פחותה מאוד ממה שאנשים נוטים לחשוב. בחיים המודרניים שהפכו למלאי סטרס וליושבניים מאוד תנועה היא הכרחית ל:
🍁שמירה על בריאות גופנית.
🍁חיזוק כוח שריר ועצם, הגברת פירוק שומן ומניעת פירוק שריר.
🍁שיפור בדיקות הדם (כולסטרול, טריגליצרידיים, סוכר, לחץ דם, תיפקודי לב, כבד ועוד).
🍁הורדת רמות קורטיזול (הורמון הסטרס) והעלאת רמות דופאמין וסרטונין (הורמוני המצב הרוח הטוב).
🍁תרומה ל-well being הכללי, הגופני והנפשי.
תנועה היא תחליף בריא, איכותי, נגיש וקל לביצוע לדופאמין זול שמקבלים דרך התמכרות לאכילה, סיגריות ואלכוהול ולכן חשוב מאוד שכל אחד מאיתנו ייאמץ אותה לחייו במיוחד בתקופה קשה כמו השנה וחצי האחרונות מאז פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר. אני מאמינה כי חשוב שכל אדם, בכל מצב גופני, יימצא את צורת התנועה המתאימה לחייו וייאמץ אותה כחלק מסדר היום. לאלה האומרים שהם לא סובלים ספורט או שונאים פעילות גופנית אני אומרת כי בהיסטוריה הגנטית הרחוקה שלנו בתקופת האדם הקדמון נולדנו לזוז ולנוע וזו הייתה הדרך היחידה לשרוד וחשוב לזכור זאת. גם בתקופת הינקות כתינוקות וילדים כולנו זזנו והרבה ולמעשה תנועה ותזוזה היא חלק הכרחי בחיים בריאים. כל מה שנותר הוא לצאת מהקופסא כמוני ולמצוא את דרך התנועה המתאימה והנכונה לכם, בתדירות ובאופן המתאים לכם.
לא חייבים ללכת או לרוץ, לא חייבים פעילות בחדר כושר ולא חייבים במשך זמן או תדירות מסוימת, מה שחשוב זה למצוא את הדרך להפוך תנועה והנעה של הגוף לכזו שתפיקו ממנה הנאה ויתרונות מרביים לגוף ולנפש.

ואם חוזרים רגע אלי:
ההשתתפות שלי בחוגי הריקוד והתנועה השונים בסטודיו הפכה להיות חלק חשוב בפאזל של חיי והיא תורמת לי בהרבה מאוד היבטיים: גופניים, רגשיים, חברתיים ועוד. סטודיו תמרה רחובות – מחול, תנועה ויוגה שבו אני רוקדת את שיעור האימפרוביזציה שהזכרתי ועוד שיעורים רבים התחיל בשבילי ממקום לביצוע פעילות גופנית והפך עבורי להבאים:
🍓מקום מפלט – מפלט מרגעים, שעות וימים קשים, מפחדים, כעסים ומצב רוח לא טוב.
🍓מקום לביטוי – ביטוי של הצרכים, רגשות, תחושות, חששות ופחדים, רצונות וחלומות.
🍓מקום של פגישה, שיח והתחברות עם אנשים אחרים דומים ושונים ממני.
🍓מקום של חיבור – לגוף ולנשמה ולעצמי.
🍓מקום שבו אני חווה – הצלחות והתקדמות ומתחברת טוב יותר לחוזקים ולכישורים שלי.
🍓מקום לתקווה ואופטימיות.

אז איך אתם מתחילים לזוז כבר היום? שתפו אותי

עשרת המכות של ההכנות לפסח ושל פסח עצמו והפתרונות שלי

מה שלומכם?
זמן רב שלא כתבתי לכם, תקופה עמוסה פיזית ורגשית.
פסח כבר דופק בדלת ואני מקווה שאתם לא מקשים על עצמכם עם ניקיונות ובישולים יותר מידי ושתגיעו לערב החג עם כוחות ואנרגיות לשמוח ולהנות מהחג.
זיכרו עבדים היינו לפרעה במצרים אבל לא לבתינו ולא למטבחינו
זיכרו ארוחת ליל הסדר היא כמו כל ארוחת ערב חג ובסופו של דבר לכולנו קיבה מוגבלת ואין צורך להגזים בבישולים יותר ממה שצריך
כדי להקל על עצמכם אני אתן כמה המלצות:

  1. לתכנן מראש ולדאוג שיהיו כ-2 סוגי מנות בשריות, מנת דג אחת, 1-2 סוגי פחמימות, 1-2 סוגי ירק מבושלכ-2 סלטים ומרק אחד, אין צורך ביותר מזה.
  2. להתחלק בהכנת התבשילים עם האורחים הנוספים.
  3. להכין מראש רשימת מאכלים ורשימת מצרכים ובהתאם לכך לבצע קניות מדויקות כמה שיותר אשר ימנעו קניות עודפות.
  4. לחלק את הבישול ליומיים שלושה ולעבוד עם רשימות כתובות של המנות שאתם מכינים ושל התהליכים הדרושים.
  5. במידה ויש מנות שדורשות בישול ארוך להתחיל איתם ואז תוך כדי הבישול להכין את שאר הדברים.
  6. לרכז חיתוכים והכנות – כלומר אם יש 3 תבשילים שדורשים בצל חתוך ומטוגן לבדוק כמה נדרש לכולם ולהכין הכל מראש.
  7. להיעזר בבני הבית כגון ילדים/בני זוג/אחים בהכנת התבשילים.
  8. לשים מוזיקה ולהנות.
  9. גם כשאתם מבשלים ומנקים זיכרו את עצמכם והקדישו לעצמכם זמן לנוח.
  10. זיכר לאכול מסודר בכדי להמעיט בנשנוש ועל מנת לא להגיע לארוחת החג רעבים מידי.

ובטח תשאלו אז מה עם מצות מותר או אסור? למי? מתי? כמה? מה אם לא?
אז בואו נעשה קצת סדר במה אוכלים בפסח:
אני מצרפת קישור לכתבה שלי מה אוכלים בפסח מנותחים בריאטרים שאלות ותשובות

בהקשר נוסף לחג הפסח החג שמסמל את היציאה מעבדות לחירות, אני מצרפת לכם כאן כתבה שלי בנושא חופש מדיאטות

זיכרו שגם אם קצת יצאתם מהמסלול לפני ותוך כדי פסח תוכלו לחזור אליו אחרי בכל הקשור לליוי מקצועי, קבוצת תמיכה, ויטמינים, התנהלות תזונתית ורגשית נכונה, פעילות גופנית ועשיית טוב לעצמכם.
אם אתם מרגישים שקצת יצאתם מהמסלול ומתקשים לחזור אליו צרו קשר ואשמח לעזור.

גוונים שונים של אפור

לפני 3 שנים התוודעתי אל עולם הריקוד שהתחלתי לרקוד בסטודיו תמרה שבעיר מגורי, בהתחלה הריקוד על רוב סוגיו נחשב עבורי כמשהו שאני לא יודעת לעשות ושאינו נמנע ביכולותי וכישורי אבל אחרי חודש-חודשיים מהשתתפותי בשיעור תנועה התחלתי להשתתף גם בשיעורי ריקוד אחרים כמו: אימפרוביזציה, LIFE DANCE, גאגה, מחול האגן ובהמשך גם מחול מודרני.
בהדרגה שיניתי את דעתי באשר ליכולותי בתחום הריקוד, אומנם גם היום אני רחוקה מלהיות רקדנית מקצועית ואפילו אינני איכותית וטובה כמו משתתפים אחרים בסטודיו אשר בעלי כישורי ריקוד טובים משלי ועם עבר וניסיון של ריקוד אך אני בהחלט מודעת ומתוודעת לכישורים וליכולות שרכשתי בשלוש השנים הללו בכל מה שקשור לתנועה ולסוגי הריקוד השונים.

את המטופלים שלי אני פוגשת כשהם מחזיקים בדעות מאד דיכוטמיות של שחור ולבן, שמן ורזה, אסור ומותר, טוב ורע, הצלחה ואי הצלחה, או שאני בדיאטה או שאני זולל ולא שומר, או שאני עושה פעילות כל יום או בכלל לא, או משקל אידאלי או שאין כבר שום משמעות לירידה במשקל וכו'.
כחלק מהטיפול שלי התזונתי והרגשי אני מתמקדת בלסייע להם לשנות את החשיבה והגישה של שחור ולבן/מותר ואסור לחשיבה בה מצליחים לראות גם את האפור, גם את האמצע, גם מטרות ומשימות ביניים. אני מלמדת אותם להצליח ולראות לא רק כישלון וחוסר הצלחה אלה גם הצלחות קטנות שלהם במהלך הדרך, לראות את החיובי והטוב גם כשהכל נראה לא טוב ולא מוצלח, לראות את האור בתוך החושך ואת הלבן בתוך השחור ובכלל להנות מהדרך ולא רק מהשגת המטרות. כשהם מצליחים לעשות זאת הסיכוי שלהם להמשיך בתהליך המורכב והלא פשוט שבו התחילו של הירידה במשקל ושל השינוי באורח חיים גדל והכוחות והמוטיבציה שלהם עולה.

בתהליך הזה אני משתמשת גם בדוגמאות אישיות ואני מספרת להם על הדרך שלי.
ואני? כשאני מסתכלת על הדרך שלי בתחום התנועה והריקוד בסטודיו אני בהחלט מצליחה לראות הרבה מאוד שינויים שהצלחתי לעשות:
❤️ שהתחלתי הייתי מסוחררת כולי לאחר סיבוב אחד והיום אני מצליחה לעשות מספר סיבובים רצופים מבלי להסתחרר.
❤️ שהתחלתי היה לי קושי עצום לעבור משכיבה או ישיבה על הרצפה לעמידה והפוך וכיום המעבר יחסית קל ורציף בין המצבים.
❤️ מחוסר שיווי משקל ואי אפשרות לעמוד על רגל אחת היום אני מצליחה לעמוד ולרקוד אפילו כמה דקות על רגל אחת מבלי ליפול.
❤️ השתפרתי משמעותית בגמישות אשר מאפשרת לי היום להצליח להזיז את חלקי הגוף השונים ביתר קלות.
❤️ השתפרתי משמעותית בכוח וחוזק שרירי הבטן שגם הוא תורם לשיפור יכולות התנועה והריקוד ומסייע מאד במעברים בין מצבים.
❤️ מתנועה יחסית מונוטונית חזרתית ומוגבלת הצלחתי לייצר תנועה הרבה יותר מגוונת ושימוש קל יותר בכל חלקי הגוף בעיקר עקב שיפור בגמישות ובכוח השרירים.
❤️ השתפרתי בקורדינאציה וביכולת לשלב תנועות של חלקי גוף שונים, בקצבים שונים, בכיוונים שונים דבר אשר תרם לאיכות ריקוד טובה יותר.
❤️ שהתחלתי היה לי קושי גדול מאוד ואפילו פחד מביצוע קומבינצית רצף תנועתי עד כדי הימנעות מכל סוג שיעור שחייב זאת וכיום אני בעלת יכולת טובה יותר לעשות זאת בקלות ובפשטות. דבר זה תרם להורדת החשש ואיפשר את השתתפותי בשיעורים הדורשים זאת כדוגמת שיעורי ריקוד מודרני שאיפשר גם שיפור במגוון התנועתי גם בשעורי האימפרוביזציה ואחרים שבהם אין קומבנציות תנועתיות.

אני אזכיר שוב שלמרות זאת אני עדין רחוקה מלהיות רקדנית או להידמות ליכולות הריקוד של משתתפים בסטודיו אשר מגיעים עם רקע, ניסיון ועבר בתחום הריקוד. אם הייתי ממשיכה ומשווה את עצמי להם כנראה שהייתי מתבאסת מאוד ומתקשה להמשיך את השתתפותי בשיעורים. הבחירה שלי להצליח ולראות את כל השינויים הטובים הללו שסיפרתי עליהם גם אם לא תמיד אני מקבלת לכך עדות חיצונית ולא תמיד מציינים זאת בפני מגבירה את ההתלהבות שלי ואת רמת המוטיבציה שלי להמשיך ולהשתפר ולאתגר את עצמי עוד ועוד!
בזכות ובעקבות כל זה אני ממשיכה לעודד ולקרוא לכל המטופלים שלי ולכל מי שלקח על עצמו משימה של לשנות לא רק משקל אלא אורח חיים ולהפוך אותו לבריא יותר את הטיפים הבאים:
👍להימנע מלהשוות את עצמכם לאחרים אלה רק לעצמכם ולמה שעשיתם לפני התחלת התהליך.
👍להצליח לראות את השינויים החיובים שאתם עושים אפילו אם הם קטנים.
👍להתמקד בהצלחות ולא בכישלונות ולהפוך כל כישלון למשוב ללמידה. תזכרו את הלא כבר יש לכם עכשיו בואו תראו את היש.

מזמינה את כולכם להתבונן בתהליך שלכם ולהצליח לראות את הגוונים השונים של האפור שנמצאים בין השחור ללבן, מוזמנים לספר ולשתף משהו אחד טוב שעשיתם בשבוע האחרון בתהליך השינוי שלכם!

על כל התהליך שעברתי ועדיין עוברת בזכות הריקוד אני רוצה להודות לסטודיו תמרה רחובות – מחול, תנועה ויוגה המקום שבו גיליתי שגם ריקוד יכול להיות עבורי הצלחה. ממליצה בחום לכל תושבי רחובות והסביבה שמחפשים מקום לנוע ולזוז בו עם הכלה, קבלה ותחושת נוחות בלתי נגמרת. למורות שלי:
Tal Even-Chen מורתי לניה
Liron Miyara אחת ממנהלות הסטודיו ומורתי למודרני
Moran Zilberberg מורתי למחול האגן ולאימפרוביזציה ולפעמים גם למודרני
Inbal Oshman מורתי לאימפרוביזציה
Ester Basher מורתי השנייה למחול מודרני אליה הצטרפתי רק לאחרונה
והמורים השונים לגאגא
אתן כולכן עבורי לא רק מורות לריקוד אלה מדריכות לחיים ומקור השראה בשבילי, לימדתן אותי לפרוץ את הגבולות של עצמי ואפשרתן לי לעשות זאת, הלוואי ואהיה כזו עבור מטופלי.
ואם אתם רוצים עזרה בשינוי גישת חשיבה וביצירת חשיבה חיובית יותר ופחות דיכוטומית, רוצים עזרה בלהצליח לראות את גווני האפור השונים בתהליך שלכם צרו איתי קשר ואשמח לעזור

באפס מאמץ זה לא רק שם של שיר

לפני שבוע בשעור גאגא ( סוג של רקוד )  אמרה המדריכה  בפתיחת שעור מספר דברים למצטרפים החדשים, וביניהם היה המשפט : "תרקדו עם מינימום אמביציה ומקסימום הנאה".

 מודה ,שלא רק שלא הבנתי בהתחלה בכלל את המשפט הזה , הוא גם נראה לי כמשפט שקורא לעצלות והכי לא מדבר אלי .

אני , ששום דבר בחיים לא הלך לי בקלות , שרוב ההישגים וההצלחות שלי בכל חיי  כמעט, כרוכים בהשתדלות ענקית ,בהשקעה ,ואפילו במאמץ ניכר, שלא לומר  בקושי ,כאב ואפילו סבל ,  שבמשך כעשור התאמנתי בטקוואנדו , שעורים שבהם נלחמתי עם בעיקר גברים שנתנו בי את מכותיהם הכואבות, ושמבחינתי ככל שהיה יותר קשה וכואב, ככה יותר הצלחתי  ויותר נהנתי ,  התקשיתי להתחבר  למשפט הזה ..

 ולמרות זאת החלטתי , לא להתעלם מההנחיה ולבחון את נכונותה  עבורי במהלך השעור. החלטתי, בדיוק כבקשת המאמנת, לעשות כל תנועה בגוף שלי,  מבלי לכאוב ולסבול ,ועם מקסימום הנאה . הייתי משוכנעת ,שלרקוד בצורה כזו ,לא תביא אותי  לשום תחושת הצלחה או הישג, כי מבחינתי כל חיי להצליח בפעילות גופנית כמו גם בדברים אחרים , היה להגיע לשיא הכאב והיכולת .

 וראו זה פלא , הופתעתי לגלות בסוף השיעור ,שלמרות שרקדתי  ללא כאבים ותוך כדי  הנאה, למרות שכל תנועה שלי,נעשתה רק לפי היכולת שלי ,ומבלי לעבור אותה , למרות שכשהמדריכה התכופפה עד לרצפה, התכופפתי עד לאמצע הדרך כי זה מה שהצלחתי ללא כאב  וכשהיא נעה במהירות גדולה מידי עבורי , נעתי במהירות שהייתה נוחה לי, למרות כל זה חשתי בסיום השיעור שבהחלט עשיתי עבודה על הגוף ,ואפילו הרגשתי עליה בדופק וזיעה על גופי .

זו בהחלט היתה עבורי תובנה חדשה, מוזרה אך נעימה,  העובדה, שאפשר לעשות דברים שיחשבו להצלחה מבלי לסבול .

לאורך כל השבוע ,המשפט הזה ליווה אותי  בכל מה שעשיתי,  ופתאום הבנתי,כמה הוא ממש לא  קורה לעצלות , ולא מעודד חוסר עשייה.  נהפוך הוא, הבנתי שהמשפט הזה, מאד מתחבר ונכון עבורי, ועבור גישת החיים שאני משתדלת להתנהל בה בשנים האחרונות,  וגם לטפל לפיה, שזה לפעול לא מתוך יעדים ומטרות חיצוניות , אלה מתוך הקשבה לגופי ולאיתותים הפנימיים שלו עבורי ..

אחרי עשור שנים שבהם התאמנתי בטקוואנדו עם גברים בעיקר , החלטתי לעזוב את התחום וחברתי למועדון שמלמד  סוגי ריקוד שונים  ובעיקר בחרתי לרקוד סוגי ריקוד שנעשים בקבוצות של נשים (כמו ניה),  עם הרבה חיבור לגוף, לנפש ולעצמי. הרבה פחות האצות דופק וזיעה, אבל הרבה יותר חיבור, הקשבה ,והנאה. לכן, המשפט הזה שאמרה המדריכה, התחבר לי כל כך,  והשלים לי חלקים בפאזל האישי שלי .

בנוסף, הבנתי גם כמה הוא נכון המשפט הזה , עבורכם המטופלים שלי, והקהל שאני כותבת ופונה אליו,  ושזה בעצם מה שאני רוצה ומאחלת לכם .

 תחשבו על זה ,  איזה מחיר קשה אנשים מוכנים לשלם בכדי להיות רזים, וכמה דברים הרסניים הם עושים לגופם, שממש לא מקדמים בריאות והרגשה , טובה אלה המון סבל .

 דיאטות  דלות מאד בקלוריות ובשאר רכיבי מזון, ספורט סיזיפי שמביא את הגבול לקצה היכולת ,  שימוש בתרופות בצורה לא חוקית ללא השגחת רופא ותוך כדי תופעות לואי פיזיות ונפשיות קשות, וכל אלה, לא רק שאינם מטיבים עם הגוף , אלה שהם מביאים את הרזון הרצוי כל כך לתקופה זמנית בלבד  בדר"כ, ולא ממש מאפשרים לשמור עליו לאורך זמן .

 וכל זה למה ? כי  הם קשורים בסבל ולא בהנאה , כי הם נעשים שלא בהקשבה לגוף ומאלצים אותו לפעול הרבה מעבר ליכולת שלו, מה שבטווח זמן הרחוק לא אפשרי וגורם לקריסה כללית.

 הבנתי שבעצם, מה שאני מנסה ללמד את המטופלים שלי, ולהביא אותם לפעול לפיו, זה בדיוק זה  ,מקסימום הנאה ומינימום אמביציה ומאמץ .

 לאכול מתוך הקשבה לגוף מה נכון לו ומה לא , להתנהל בצורה שניתן להתנהל בה רוב הזמן גם במצבים מאתגרים יותר , לעשות פעילות בעצימות שניתן להתמיד בה לטווח הארוך, והכל תוך כדי הקשבה לצרכי וליכולות הגוף ,ולא לפי אסור ומותר שמישהו אחר קבע בצורה חיצונית .

 להנות גם מהדרך ,ולא רק מההישג. זו  בהחלט מטרה מאד חשובה בגישת הטיפול שלי , ומי שמצליח לעשות זאת, משפר תחושות פיזיות ונפשיות

 המשפט הזה אינו מונע אנשים מלעשות ומלשנות , נהפוך הוא , הוא מעודד אותם לשנות אבל  מתוך הקשבה הנאה וחיבור לגוף, ולא בכל מחיר .

המשפט הזה מבהיר שהמטרה אינה מקדשת את כל האמצעים והמחירים שאנשים מוכנים לשלם בעבורה .

אני בוחרת לאמץ את המשפט הזה וקוראת לאנשים: בחרו להיות לאו דווקא במשקל הכי רזה  שאתם יכולים או האידיאלי עבורכם, בחרו והסכימו להיות במשקל שבשביל לשמור עליו , אתם נהנים ולא סובלים ,  ובעיקר לא משלמים מחירים קשים מידי .

 אז מה אתם אומרים? מצטרפים לקריאה שלי מינימום אמביציה ומאמץ ומקסימום הנאה ?

רוצים ללמוד להתנהלת אחרת ? צרו קשר ענבר 0505614081

קורונה אהובתי – מה עושים??

וירוס כזה קטן שהצליח לעשות נזקים כאלה גדולים וכל כך מהר וזה משפיע גם עלי

לרגעים בא לי לצעוק מה זה כל החרא הזה

תעצרו את הכל , אני רוצה לרדת

לרגעים בא לי להכנס מתחת לשמיכה ולחכות עד שיעבור זעם

כבר אין כוח לקרוא שום ווטאפ : גם לא את ההודעות החשובות שמגיעות אלי מכל קבוצה אפשרית לפחות ארבע פעמים כל פעם

לא את השירים והפוסטים והקרקטורות המצחיקות

כלום .

מרגישה שמאבדת את הסבלנות

יושבת וחושבת עם עצמי רגע מה קורה לי

מבינה שמה שקורה לי קורה לרבים אחרים מכם

מזהה את הקשיים והתחושות שלי שרובם כנראה הם גם שלכם

תחושת חוסר שליטה – קשה לי עם המהירות והקצב שבה הדברים מתרחשים בלי שום הודעה מראש , כל יום עליה מטורפת במספר החולים והמתים בעולם ובארץ

כל יום הנחיות חדשות

כל יום החמרה בדרישות הבדוד

חוסר ודאות – לגבי מה יוליד יום, האם אעבוד מחר או לא , האם בן זוגי יעבוד או לא , האם יהיו מטופלים או בטולים, מה יהיה מצבינו הכלכלי כשכל זה יגמר

תחושת חוסר עשייה וחוסר מועילות – אני שרגילה ליום עמוס במשימות בארועים ובעיה , מוצאת את עצמי מול יומן שרובו ביטולים. הכנסים והארועים שבהם הייתי אמורה השתתף בוטלו, כך גם ישיבות וסדנאות שאני מעבירה

את עבודתי כדיאטנית בקופה אי עדין ממשיכה , אולם הרבה פחות אנשים מגיעים. בפרטי יש לא מעט ביטולים

הפעילות הגופנית שאני עושה במסגרת קבוצתית ( שעורי טקוואנדו ) בוטלה

גם חוגים ןפעילויות של שאר בני המשפחה בוטלו כך שגם תפקיד ההסעות נלקח ממני

המצב הזה מוביל לא רק לשעמום אלה לתסכול ולירידה בבטחון העצמי ובחיוניות

חלק גדול מהזמן אני מרגישה פול גאז בניורל , מגיעה לעבודה אך אין אנשים, עושה שדוריים חיים כותבת פוסטים אך ללא מטופלים

חרדות קימיות – גם מלחלות ומכך שבני משפחתי יחלו אך יותר מזה בגלל המצב שיהיה כשהקורונה תסתיים

אחרי שזיהיתי את כל התחושות הללו החלטתי לעצור ולעשות תכנון מחדש

מספרת לכם מה אני עשיתי ובהתאם לכך מה יכול לסייע לכם גם :

הקפדה על שגרה ככל שניתן ויצירת שגרה חדשה לפי הצורך – ממשיכה ללכת לשכון בשעות סירות כדי שאוכל לקום בבוקר לעבודה

שומרת על שגרת הארוחות ככל שניתן

במקום הפעילות שבוטלה עושה הליכות בחוץ ורקוד בבית

עשיה אחרת – כשזהיתי שהעשייה ותחושת הנחיצות חשובה לי לשמירה על שפיות מצאתי דברים אחרים לעשות. אני מתנדבת בחלוקת אוכל לנזקקים, אני עוזרת גם ללא עלות למי שנזקק , החלפתי את הטיפולים בקליניקה לטיפולים דיגיטליים למי שחפץ בכך , מנצלת את הזמן שנוצר לפעול לביתי , נקיונות בשולים בריאים ועוד , שומעת הדרכות חינמיות שיכולות לסייע לעבודתי עכשיו ובהמשך , קוראת מאמרים שלא הספקתי בעבר , שומעת פודקאסטים ועוד

מציאת אפיקי הרגעה להץתמודדות קלה יותר עם המצב – שומעת מוסיקה שמרגיעה אותי , רואה את ההופעות החיות של זמרים בטלויזיה ,רואה תכניות טלויזיה שעושות לי שמח לא משנה האיכות שלהן ( חתונה ממבט ראשון) , קוראת ספרים שחיכו לי על המדף ולא הגעתי להם, כותבת , עושה שדוריים חיים יוצאת להליכות , נמצאת הרבה עם הבנות .

התרחקות ממה שמלחיץ – משתדלת להיות פחות בווטאפ ולקרוא פחות הודעות מה גם שרובן הן פייק וסתם מלחיצות , שומעת פחות חדשות , מנתקת מגע עם אנשים שמלחיצים אותי

חסכון כלכלי – כדי להפחית את החרדה הכלכלית ולאור זאת שלמרות ששנינו עובדים יש קיצוץ בהכנסות , מקצצת בהוצאות, עושה סדרי עדיפויות ומשתדלת להוציא רק על מה שבאמת נדרש כרגע וכך גם כל בני בייתי .

עזרה במידע חינמי ללמידה ולתמיכה -בכל כל מה שקשור לעסק שלי וגם למצבי הרגשי. שומעת מדיטציות חינמיות , עושה פעילות אל מול הדרכות חינמיות ונעזרת בהדרכות לשמוש בתוכנות לביצוע טיפולים מרחוק לביצוע שדורי לייב ועוד

שחרור – אחרי מסרים שקבלתי מכל מיני גורמים וגם אמירות ממשיות , הבנתי שיותר מלעשות את הכי טוב שאני יכולה לא ניתן לעשות.

החלטתי לעשות מה שאני יכולה ויודעת ושנמצא בשליטתי. אני כותבת ונותנת הרבה מידע חינמי, מציעה טיפולים בתקשורת מרחוק נותנת מחירים מיוחדים ועוד .

ומצד שני אני משחררת כל מה שלא בשליטתי כמו מי ירצה להמשיך טיפול בצורה החדשה ומי לא.

השחרור מאפשר לי לעבור מהצד של ניתנה בלתי פוסקת לקבלה של כל מה שאחרים רוצים להעניק לי

אני משוכנעת שמי שיקרא את הכתבה הזו , יזדהה עם לא מעט דברים שכתבתי

אני חושבת שהדרך לשרוד הכי טוב את התקופה הזו היא לזהות מה מציק לנו מה קשה לנו מה אנחנו מרגישים ולבדוק אופציות חדשות להתמודדות עם הקשיים הללו

זה מה שאני קוראת לכם כל מי שקורא את הכתבה הזו , להקשיב לעצמכם בלי כעס , בלי שפוטיות ובלי בקורת להקשיב ולקבל ובהתאם לכך לפעות

מאחלת לכולנו ימים טובים יותר כמה שיותר מהר

וגם שנצא מהמשבר הזה כשלמדנו את העורים שהוא בא לתת לנו והצלחנו ליישם אותם ללא צורך במשבר

אתכם כאן לתמיד

ענבר

רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה

"  חיבת להחמיא לך על דף המידע שחילקת לנו במפגש, ההוראות  הטובות והמנוסחות הכי טוב  שקיבלתי מאז הניתוח". כך רשמה לי  בקבוצת הווטאפ אחת המשתתפות  בסדנה שלי למנותחים .

" את מדהימה ואני נהנית לשמוע את השדורים החיים שלך ולקרוא את הפוסטים גם האישיים זה מעודד ותומך" אמרה לי  מטופלת באחד המפגשים תוך כדי שהיא מחבקת אותי .

" את מקצוענית אמיתית , בלי דבורי סרק וססמאות  ואין מבינה טובה יותר ממך בבעיות הרגשיות של המנותחים " כך כתבה לי מנותחת שעוקבת אחרי מה שאני כותבת באחת מקבוצות הפייס של מנותחים  שבהן אני  פעילה .

 ואני ?? אני הסתכלתי אחורה לצדדים  לבדוק למי נאמרו הדברים הללו .

 כן  למרות שאני דיאטנית  עשרים שנה עם 2 תארים אקדמאים המון קורסים ועשר שנות נסיון בליווי מנותחים בריאטרים, כשאני שומעת את המחמאות הללו, אני עדיין מתקשה להאמין שהם ניתנו לי .

ולמה ?

 כי  למרות  שאת המחמאות הללו אני כבר מקבלת מספר שנים, הן עדין חדשות לי  ואני מתקשה לשייך אותן אלי . כי לא ככה זה היה תמיד .

בכל שנות ילדותי ,נערותי וגם בחלק גדול משנות בגרותי ( עד העשור האחרון  בחיי) , כמעט ולא קבלתי מחמאות. מאף אחד. לא מההורים ,לא מהמורים לא מהילדים בסביבתי . וגם אם קבלתי  תמיד התלוותה לזה ה מילה אבל .. מילה שאני משתדלת היום להוציא מהלקסיקון המילולי שלי .

"את ילדה חכמה ויכולה להצליח ,אבל חבל שאת לא מספיק ממושמעת" אמרו לי ההורים סבתא  ושאר בני המשפחה.

"את חכמה ומוכשרת ויש לך המון פוטנציאל ( אוף כמה שנאתי את המילה הזו , עוד אחת שזרקתי מהלקסיקון ),אבל  יש לך קוצים בטוסיק,  וזה ממש מפריע וחבל , אמרו לי המורים.

"את מאד חכמה ומאד איכפתית וטובה, אבל" …  האמת שהם אף פעם לא הסבירו לי  מה הוא אבל,הם בעצם לא השלימו אף פעם את החלק השני של  משפט  , הילדים בכיתה , בשכבה , בקבוצה בצופים, בגרעין . אבל התוצאה הייתה שהם אף פעם לא רצו להיות איתי, לידי , בסביבתי . תמיד הייתי לבד . לבד בשולחן בכיתה ,לבד באוהל בטיול, לבד בכיסא באוטובוס , לבד בחדר בקיבוץ בשלט בנחל , לבד . ולי רק נותר לנחש וזה בעצם היה החלק הכי  משפיל ולא נעים בחיי.

"הנתונים שלך מצוינים אבל זה לא מתאים צרכים שלנו כרגע", היו אומרים לי במקומות שניסתי להתקבל לעבודה ,כשהתעקשתי לשאול למה לא התקבלתי ,אחרי  שהייתי משוכנעת שאני מתאימה  לתפקיד .

אף פעם לא הייתי מספיק טובה עבורם. עבור כולם.

ככה רוב החיים.  זה מה ששמעתי  וזה גרם לי  להשתכנע ולהאמין ולהיות בטוחה שאני לא מספיק טובה . בהכל .

באמת האמנתי  כל כולי שאני לא בת מספיק טובה להורי, לא תלמידה מספיק טובה , לא מספיק טובה שיהיו לי חברים, לא מספיק טובה לעבוד במשרות שאני רוצה, ואפילו לא בת זוג מספיק טובה , לא ראויה לוגיות טובה  וגם לא אמא מספיק טובה.

מכירים את זה ?? כמה פעמים שמעתם בילדותכם וגם בבגרותכם את המשפטים : "את כל כך יפה  אבל חבל שאת לא קצת פחות שמנה " , או "אתה כל כך מוכשר ויכול להצליח אם רק תוריד  איזה 10 ק"ג במשקל", או "את ממש נחמדה והיינו יכולים להיות ביחד, אבל אני מחפש רזות יותר".  וכמה פעמים  זה אפילו לא נאמר  בפנים אבל היה  ברור מהתוצאות, למרות המילים שלא נאמרו  . כמה פעמים מצאתם את עצמכם לא מתקבלים למשרה או תפקיד שרציתם בלי שום סיבה מוסברת .

ואיך זה השפיע עליכם?

אני מניחה, שכמוני , הלכתם ושקעתם  בתוך עצמכם  וניכסתם לעצמכם את האמונה הכל כך מגבילה הזו  של אני לא טוב מספיק , אני לא מוכשר מספיק אני לא מוצלח מספיק  עד שממש האמנתם בכך .

וגם כשאני פוגשת אתכם אחרי הניתוח ,כשכבר ירדתם  במשקל ואתם נראים מדהים, עדין חלקכם הגדול מתקשה לראות את זה במראה,  ועוד יותר מלראות את עצמכם רזים אתם מתקשים לראות את עצמכם מוצלחים.

כשאני מבקשת מכם לומר הצלחות שלכם , תכונות טובות שלכם ,  דברים טובים שעשיתם או דברים טובים על עצמכם , אני רואה אתכם נעים בחוסר נוחות בכיסא, מחפשים  בצדדים  גלגל הצלה, ואז בקושי רב מוצאים משהו אחד טוב להגיד  וגם זה לא תמיד. לפעמים למרות שלא בקשתי, מה שתאמרו יהיה שוב הקושי חוסר ההצלחה וגם אם תצליחו להגיד הצלחה  תתגנב אליה  נחשו איזו מילה ? " אבל "  .

כן שנים שבהם אנחנו שומעים מכל הכיוונים רק את החסרונות והבעיות שלנו ,גורמות לנו לשים את כל הזרקור עליהם , ולא להאמין שאפשר אחרת . לא להאמין שמגיע לנו להצליח ,שמותר לנו לומר על עצמינו דברים טובים, או לשמוע מאחרים דברים טובים,  לא להאמין שיש לנו בכלל צדדים טובים ,הצלחות ,כישורים , לא להצליח לראות אותם למרות שהם קיימים . האבל תמיד ילווה אותנו  .

אבל !!! זה לא חייב להיות ככה.

לפני עשר שנים , בשיא תחושת השפל, כשהרגשתי שאני הכי הכי לא מוצלחת שקיימת עלי אדמות בכל התחומים , הבנתי  שככה אני לא יכולה להמשיך. הבנתי שמגיע לי אחרת. שמגיע לי להצליח,  והתחלתי טיפול  עם מטפלת וגם המון עבודה עצמית.

זה היה תהליך ממושך, אבל הוא התחיל ברגע אחד במקלחת, תחת המים הזורמים, שבו אני ענבר אישה בת 38  נשואה , אמא ל 3 ילדים ובעלת 2 תארים אקדמאים,  אך כאמור חסרת כל אמונה בסיסית ביכולותי, החלטתי להיפרד לשלום ולשחרר מעצמי את הילדה הלא מוצלחת ,הלא אהובה, הכועסת והכעוסה , זאת שלא אהובה אבל גם לא אוהבת  ולא מאמינה בעצמה ובחרתי . בחרתי בעצמי ,בחרתי לאהוב את עצמי בלי קשר למה שחושבים אחרים, בחרתי להאמין שאני יכולה ומסוגלת וראויה  .

וראו פלא , כשזה קרה, גם היקום החזיר לי והתחיל לראות בי ראויה. כשאני הפסקתי לכעוס על העולם ועל עצמי ,הפסיקו לכעוס עלי , כשאני התחלתי לאהוב את עצמי ואת האחרים ,התחילו לאהוב אותי כשאני החלטתי  להעריך את עצמי ולהאמין שאני מספיק טובה גם אחרים ראו בי מספיק טובה  והעריכו אותי.

מאותו רגע התחילו הדברים לקרות  כמו שתמיד רק יכולתי לחלום עליהם.

אני שעד אותו רגע פחדה מהצל של עצמה, ולא חשבה שיש לה  זכות  קיום בעולם הזה, בוודאי שלא להנחות ולטפל באנשים , להדריך, לשכנע, להרצות ולדבר מול קהל ,מצאתי סוף סוף  את העבודה שרציתי במקצוע שלמדתי ( עד אז עבדתי בעיסוקים קרובים אך לא ממש כדיאטנית שמטפלת באנשים )  ,  מצאתי את ההתמחות בבריאטריה שהתאימה לי כמו כפפה ליד  , מצאתי את היעוד שלי והגשמתי את החלום שלי להיות מטפלת.

התחלתי להנחות קבוצות , להרצות מול  אנשי מקצוע וכלל הציבור,  התחלתי לעבוד פרטי בחדר העבודה  בבית ( כי גם אז עוד לא האמנתי שאני יכולה וראויה לקליניקה של ממש )  ובהמשך פתחתי קליניקה שאותה עיצבתי בעצמי לפי החלומות שלי .

והשיפור היה לא רק בתחום המקצועי אלה גם האישי והמשפחתי . התחלתי לעשות למען עצמי,  לטפח את עצמי ,לקנות בגדים ולהתלבש יפה , ללכת לחוגים, להרצאות,לעשות פעילות גופנית,  לאכול בריא  ולהיות סבלנית יותר  ומכילה יותר כלפי בן זוגי וילדי . גם מצבי החברתי השתפר פלאים  ופתאום התחלתי ליצור לעצמי חברויות שלא היו לי אף פעם.

היום  אני מרגישה אהובה  מוערכת ורצויה מצד המשפחה ,  חברים, קולגות ומטופלים  וזה מאפשר לי להיות אישה טובה ,בת זוג טובה, אמא טובה ,אשת מקצוע טובה, חברה טובה  ואדם טוב .

ואתם ??

אני קוראת לכם, לשנות את מאזן הכוחות  והפרופרציות  בין המשקל שאתם נותנים למשקל  בחייכם,  לבין היחס שלכם לעצמכם.  ללמוד לאהוב, לחמול ,לקבל, לסלוח  ולחבק את עצמכם ,בלי קשר לשום דבר אחר ובוודאי בלי קשר למספר שעל המאזניים  .

ללמוד לראות את הדברים הטובים שיש בכם ,את החזקות, את הכישורים, את "נקודות האור", כמו שביתי בת ה 12 נוהגת לומר, ואני יכולה להבטיח לכם בלי שאני מכירה אתכם כלל  שיש לכם המון .

תפסיקו לשאול למה , למה אתם שמנים ולמה זה קורה דווקא לכם ,  ועוד הרבה הרבה למה , ותחילו לשאול איך, איך אתם משנים את המצב , איך אתם מתנהלים ובוחרים אחרת ,איך אתם מצליחים למרות או בזכות מי שאם .

תזיזו  את המספר על המאזניים הצידה  ותכניסו למרכז את עצמכם  ואת כל הטוב שבכם .

תתחילו לראות את הטוב ולעשות טוב,  וכשזה יקרה תופתעו לגלות כמה עוד דברים טובים מתרחשים.

תופתעו לגלות, איך  מי שיצאתם איתו לדייט  אוהב אתכם כמו שאתם , בזכות מה שאתם, איך בעבודה מעריכים ומקדמים אתכם בזכות  הכישורים שלכם , ואיך המשפחה שלכם רואה רק את היופי  שלכם , תופתעו לשמוע כמה אתם טובים מקסימים מוכשרים ויפים בלי אבל , בלי קשר למשקל ואפילו למרות המשקל.

וכשזה יקרה , הפלא ופלא גם  הקילוגרמים שצריכים לרדת ירדו .

אל תחכו להיות רזים ,בשביל להתחיל לאהוב את עצמכם ובשביל שיאהבו ויקבלו אתכם,  תתחילו לאהוב את עצמכם כמו שאתם והשאר כבר יתרחש.

ואני ?? אני כבר  לומדת לאט לאט לשמוע את המחמאות ולהאמין שאני מספיק ראויה להם מבלי לחכות לאבל .

ויחד עם זאת, לפעמים אני עדין מחפשת לראות  ולהיות בטוחה אם זה נאמר לי.

נמצאת כאן עבורכם, עבור כל אחד ואחד מכם שרוצה  לראות את עצמו  במרכז, במקום המספר שעל המאזנים, ושרוצה שיסתכלו עליו ולא המשקל שלו ,שרוצה ללמוד לאהוב את עצמו ולהאמין שהוא ראוי .  זה אפשרי  מבטיחה .

מבטיחה לתת לכם לפחות 2 מילים טובות בלי אבל ולעשות שיהיה לכם טוב.