הכמיהה לרזון היא משהו שהשתלט על כולנו, בעשורים האחרונים . רזון שלא בצדק , הפך להיות מזוהה עם בריאות , אושר והצלחה בתחומי חיים שונים, כמו זוגיות , עבודה לימודים ועוד .
אנשים מוכנים לעשות הכל ולשלם כמעט כל מחיר בשביל להיות רזים .
השאיפה הזו נכונה עבור כמעט כולם , נשים וגברים, צעירים ובוגרים , עשירים ועניים, משכילים יותר או פחות מכל צבע גזע דת ולאום .
עכשיו ,אחרי מצד אחד, שנתיים של מגיפת קורונה שגרמה להמון אנשים לעלות משמעותית במשקל , ומצד שני, כאשר תרופות חדשות להשמנה ,יעילות יותר ומסוכנות פחות, יצאו לשוק הכמיהה הזו ,הפכה למוחשית ועקשנית עוד יותר .
במקצוע שלי כדיאטנית המטפלת בהשמנה, אני פוגשת אתכם, לא רק אנשים עם השמנה מורבידית אלה גם כאלה שעלו כ 5 ק"ג ממשקל גוף תקין, או כאלה אחרי ניתוח בריאטרי שעלו מספר קילוגרמים מועט ולא רק כאלה שעלו המון חזרה , כולם מבקשים סקסנדה או אוזמפיק (התרופות החדשות להרזיה ) או ניתוח בריאטרי. ראשון או חוזר. כולם כמעט , רוצים להיות רזים בכל מחיר.
אני פוגשת אתכם במרדף בלתי פוסק אחרי הרזון , מוכנים לשלם מחירים של שינויים בטעם, אבדן החשק לאכול, בחילות קשות, כאבי בטן ,שלשולים ,עצירויות, הקאות ,חולשה ירידה באנרגיה ואפילו חרדות ודכאון רק כדי להיות במשקל האידאלי ואפילו פחות ממנו .
אני פוגשת אתכם בדיאטות אין סופיות ,ובשקילה מתמדת, עם שאיפות לא תמיד מציאותיות , למספר שלא הגעתם אליו מעולם, או ששהיתם בו כמה ימים ולא יותר , רק כי מישהו לפני עשרות שנים קבע שהוא המשקל הנורמלי עבורכם, בלי ממש להכיר אתכם, את הגנטיקה שלכם, את בדיקות הדם, ומצב החידקים בגופכם , את הרכב השומן בגופכם ואת אורך החיים שלכם.
כל עליה מאותו מספר אליו אתם שואפים, ממלאת אתכם בחרדות, והאופציה להסכים להיות במשקל אולי מעט גבוה יותר, אבל להצליח לשמור עליו, עם תזונה נורמלית וללא עיסוק בלתי פוסק בדיאטה , לא נראית לכם לגיטימית ואתם מסרבים להיות בה גם כשאני מציעה לכם .
אין ספק שאתם לא האחראים העיקריים לשיגעון הרזון והדיאטה. אל הנורמות החברתיות שהופכות את ההשמנה למצב לא ראוי מבחינה חברתית ומבחינה אסטטית ונראות , מצטרפת הקביעה הרפואית הבינלאומית שההשמנה היא מחלה , והקשור האוטומטי של השמנה לתחלואה ולתמותה .
העובדה שכל אדם עם משקל לא תקין , אפילו אם המשקל העודף שלו הוא כבר אחרי ניתוח בריאטרי או דיאטה, יזכה בשלב כשלהו בחייו ,להערות על משקלו ,כמעט מצד כל רופא שיגיע אליו, והצעות לטיפול תרופתי/ ניתוח בריאטרי ( תלוי ברמת ההשמנה ) לשם ירידה במשקל , תורמת ומחריפה עוד יותר את שגעון הרזון.
בשנתיים האחרונות, מצאתי עד כמה המצב הזה מערער אותי ומקשה עלי אישית
לפני כשנתיים, בעקבות משבר רגשי שחוויתי, וטיפול תרופתי שקבלתי עליתי כעשרה ק"ג בשנה, ממשקל שגם אז לא היה אידאלי אבל למדתי לאהוב ולהשלים איתו, למשקל גבוה עוד יותר שכבר נחשב להשמנה מורבידית והכניס אותי לקטגורית המתאימים אפילו לטיפול תרופתי שלא לומר לניתוח בריאטרי.
לא עבר זמן רב ותגובות סביבתיות לא איחרו להגיע, ולאור היותי גם אשת מקצוע המטפלת בהשמנה הקונפליקט היה עוד יותר גדול ומורכב וההערות עוד יותר מכאיבות .
"איך זה את דיאטנית ושמנה בעצמך", "אני לא יכול לסמוך עליך כשאת נראית ככה", "המראה שלך אינו יצוגי ואינו הולם את תפקידך" וגם שאלות ואמירות כמו "אולי תעשי ניתוח?" "למה את לא רוצה לעשות ניתוח? "כדאי לך לנסות אוזמפיק זה יעזור ממש מקסימום תפסיקי אם לא יעשה טוב" ועד אמירה/ שאלה מאד מביכה מאחת מאנשי הצוות באחת המרפאות שאני עובדת : "את גדלה לנו עכשיו? איזה יופי.." (כוונת המשורר היתה את בהריון? … בגיל 52 וחצי ללא מחזור אין ספק שזה כנראה כבר לא יקרה חח).
המצב הזה לא היה פשוט עבורי.
אני, שמאד מאמינה בלאהוב את עצמך ולקבל את עצמך בכל משקל ובלי קשר למשקל , אני שעד לעליה האחרונה גם למדתי לאהוב ולהיות גאה בגופי ובמשקלי , אני שחיה חיים די בריאים באופן יחסי, לא מעשנת אוכלת אוכל ביתי מעשה ידי , מפחיתה באכילת מזון מעובד וקנוי , אוכלת ארוחות מסודרות רוב היום ( חוץ מהערב ..) , ומשתדלת לבחור מזון בריא, בחלקו צמחוני וטבעוני, אני שמתאמנת 3-4 פעמים בשבוע, מצאתי את עצמי בחוסר נוחות מקסימלי , בפחד נוראי להמשיך לעלות , וברצון די חדש עבורי לרדת במשקל .
כן, אין ספק שחלק מזה היה קשור בכך שהעליה הזו כבר לא הייתה נוחה לי יותר, ולנסות לרדת במשקל בצורה מאוזנת, בריאה ושפויה, תוך כדי הפחתת סוכרים דברי מתיקה ופחמימות, הפחתת נשנשנות בערב ושמירה על אכילה מסודרת גם בסופ"שים יחד עם הגברת שתית מים ופעילות גופנית , בהחלט נראה לי הגיוני ונכון, וכך עשיתי .
יחד עם זאת, כשזה לא עזר (שלוב של תאבון מוגבר בעקבות תרופות וקושי לרדת בעקבות הפסקת מחזור) וכשההערות לא פסקו מכיוון הסביבה אבל לראשונה, גם ממני כלפי עצמי, מצאתי את עצמי לראשונה בחיי נסחפת ומצטרפת לכמיהה להיות רזה בכל מחיר.
החלטתי לנסות את הזריקות החדשות, שכולם מדברים עליהן ולוקחים אותם (סקסנדה ואוזמפיק). אם הן עוזרות לכל כך הרבה מטופלים שלי אז למה לא אני?
לרגעים כבר פינטזתי עצמי חזרה משקל לפני החתונה, לובשת מידה 38 ומקבלת מכל הסביבה הערות מעריצות איזה יופי רזיתי.
עזרתי אומץ, השגתי מרשם, ואפילו קניתי אותם והתכונתי להזריק ..
אבל אז עצרתי והחלטתי לחשוב:
על תופעות הלואי האפשריות והאם אוכל לסבול אותם?
התחלתי לחשוש מה יקרה אם ארגיש חלשה ואתקשה לתפקד?
מה יקרה אם יחזרו החרדות והדיכאונות, שאני כל כך חוששת מהם, ושכבר נפטרתי מהם סוף סוף ,דוקא בגלל הזריקות הללו?
מה יקרה אם במקום להיות רזה ומאושרת כמו שפינטזתי, אהיה רזה ועצובה
או שלמרות שאסבול מתופעות הלואי, דווקא עבורי התרופה לא תעבוד?
ובכלל האם אני באמת רוצה לאכול פחות ושכל ביס מיותר יעשה לי בחילה?
האם אני רוצה לאבד את הכיף וההנאה מהאוכל הטעים והבריא שאני נהנית ואוהבת לאכול?
האם אני רוצה למצוא את עצמי מזריקה את הזריקה סקסנדה או אוזמפיק כל חיי? (כי ככה צריך).
אל מול כל המחשבות והשאלות הללו, סקרתי שוב את חיי :
הבנתי כמה אני היום במצב טוב בחיי,
כמה אני אוהבת את העיסוק שלי ומפיקה ממנו ,
כמה אני גאה וכיף לי בחברת ילדי,
כמה אני נהנית גם בשעות הפנאי שלי ועושה פעילות גופנית שאני ממש נהנת בה (ריקודים) ,
כמה אני אוהבת לבשל אוכל בריא וטעים וגם לאכול ממנו,
כמה אני אוהבת שוקולד ולא מוכנה שהוא יעשה לי רע,
כמה אני סהכ חיה יחסית בריא ואוכלת מסודר, לא מעשנת, עושה כל מה שאפשר להפחית סטרס מחיי, ולחיות ברוגע, שלווה, ושביעות רצון,
כמה בדיקות הדם שלי תקינות, הכושר הגופני שלי יחסית עלה ומאפשר לי להיות פעילה לטייל ולהיות מאושרת.
בעיקר הבנתי, שאני לא רוצה או מוכנה , לפגוע ולסכן את כל הטוב הזה גם לא תמורת להיות רזה יותר .
הבנתי שאני מעדיפה לשמור על הטוב הקיים ולהתעסק בו במקום להתעסק במה שאין ולנסות לרדוף אחריו
הבנתי שגם לשמור על הקיים זו הצלחה.
החלטתי לא לוותר וכן להמשיך לשנות בתזונתי את הדברים הפחות טובים, להפחית נשנושים בלילה, להקפיד גם על ארוחת ערב מסודרת כמו שאר הארוחות ועל אכילה מסודרת בשישי שבת ( בימים האלה אני די מתברברת ), להמשיך בפעילות הגופנית שאני עושה ושעושה לי טוב, ולמקסם את כל מה שאני יכולה לעשות בשביל לא לעלות במשקל ואם אפשר גם לרדת .
בעיקר, החלטתי לחזור ולאהוב את עצמי ואת גופי בלי קשר למשקל , להכיר ולהנות כל רגע וכל יום מכל הטוב האחר שיש לי .
את הזריקה סקסנדה או אוזמפיק החלטתי כרגע , לא להזריק אבל גם לא לזרוק , אני שומרת אותה במקרר ליום שבו אולי אחליט שאני אכן זקוקה לה .
אחרי ולסיכום כל מה שכתבתי אני רוצה להגיד לכם, לכל מי שקורא:
זה ממש בסדר לרצות לרדת במשקל, כשאתם מרגישים שהוא לא נוח לכם ומפריע לכם ,
זה עוד יותר נכון לעשות עבור זה פעילות גופנית, לאכול בריא, לבחור נכון, ולחיות חיים בריאים ואם צריך גם לעשות ניתוח בריאטרי או להשתמש בתרופות להרזיה, כל עוד אתם מרגישים שזה נכון ,לכם ושזה עוזר לכם ומשפר את איכות החיים שלכם, ולא פוגע בה .
ויחד עם זאת הגעה לרזון, אסור שתהיה בכל מחיר , והיא אינה שווה, פגיעה בבריאות הנפשית והפיזית שלכם.
אני רוצה להזכיר לכולם :
שהחיים שלכם הם הרבה יותר ממשקל ,
ושהמשקל של המשקל , בסך כל מה שמשפיע על הערך העצמי שלכם ,בעיני עצמכם, ובעיני החברה ועל האושר שלכם אמור להיות קטן , ורק חלק ממכלול דברים נוספים,
שאפשר להיות בריאים ומאושרים גם עם השמנה ,
שזה ממש בסדר ,לא לרצות להיות כל החיים במרוץ הדיאטות ,והמרוץ הבלתי נגמר אחרי הרזון,
שגם לשמור על משקל שהוא גבוה יותר מהמומלץ, ולא להמשיך לעלות זה בסדר, וזו הצלחה,
ושיש מקום בעולם הזה לאנשים בכל הגדלים והמשקלים.
אל תתנו לאף אחד, גם לא לחברים בני משפחה ואנשי מקצוע ,לשכנע אתכם אחרת
והתמונה? זו התרופה שרכשתי וכרגע נשארה במקרר.
לקריאת מאמר המשך בנושא סקסנדה ואוזמפיק לחצו כאן
ומצרפת גם סרטון בנושא הזריקות:
סרטון נוסף בנושא:
בנוסף, לאחרונה קיימתי הרצאה מלאה של כשעה וחצי בה פירטתי בהרחבה
על התרופות הקיימות ואלו העתידות להכנס לארץ
על המאפיינים של כל אחת, למי מתאימה, אופן שימוש מיטבי שיחסוך לכם זמן וכסף,
איך מתמודדים על חוסרים של התרופה בקופות החולים,
איך ממנפים את הירידה למקסימום
וגם על השיקולים בין תרופות לניתוח בריאטרי ועוד
הקלטת ההרצאה זמינה לרכישה בסכום סמלי של 49 ש"ח
והיא תהיה זמינה עבורכם ללא הגבלת זמן.
לפרטים וגישה מיידית לחצו כאן:
https://inbardiet.ravpage.co.il/rec.lecture
אוהבת את כולכם וכאן בשבילכם ענבר
קיצור קיבה בדרך הנכונה- ענבר ויטנברג 