שלשולים אחרי ניתוחים בריאטרים עלולים להתרחש בימים הראשונים אחרי כל סוגי הניתוחים , בשל ההרדמה ובשל הכלכלה שרובה חלבית במנותחי שרוול וגם רוב מנותחי המעקף המלא , הם יחלפו עם המעבר לכלכלה מוצקה בניתוחים בהם תת הספיגה גדולה יותר כמו מיני מעקף/ מעקף בהשקה אחת, צעקף תרסריון או sadi , הסיכוי לשלשולים גם בהמשך גדול יותר והוא עולה ככל שהתת ספיגה עולה. תת הספיגה ואיתה גם חומרת השלשולים מושפעת מ 2 גורמים : אורך החלק הנעקף – ככל שהוא גדל כך גם תת הספיגה, ומאורך המעי המקורי , ככל שהוא קצר יותר כך עולה תת הספיג וכאמור גם חומרת השלשולים. חומרת השלשולים נקבעת לפי 2 מאפינים: א. כמות היציאות שיכולה לנוע מ 3-5 ליום במצב הפחות חמור ועד 20 ליום או יותר במצב החמור יותר ב. מוצקות הצואה – נעה בין צואה רכה עם שאריות במצב הפחות חמור, לצואה נוזלית ממימית ללא תוכן במצב החמור . ההשלכות השליליות של שלשולים :
הגברת הסיכון לחסרים בויטמינים מינרלים וחלבונים
הגברת סכון להתייבשות
חולשה וקושי בתפקוד
כאבי בטן צואה מסריחה וגאזים – פגיעה באיכות חיים
הגברת קצב ירידה במשקל מעבר למומלץ מה שיגרור פרוק שריר במקום בנייתו
סיכוי מוגבר לפיסורות וטחורים עד לאי שליטה בסוגרים כשהמצב חמור במיוחד הטיפול : א. תזונתי :
מעבר למוצרי חלב נטולי או מופחתי לקטוז – גבינות קשות חלב ללא לקטוז יוגורט מופחת לקטוז
הפחתת סיבים בתזונה – ללא ירקות ופירות טריים פרט לבננה, רסק תפוחים, תפוח אפוי וגזר ומלפפון מקולפים, מעבר ללחם רגיל או כוסמין ולא לחם מלא, העדפה של אורז פתיתים תפוח אדמה ופסטה במקום קטניותת ודגנים מלאים.
הפחתת תיבול – בעיקר ללא מזון חריף.
הפחתת כמות שומן בתזונה – ללא מזון מטוגן גבינות ובשרים שמנים . ללא מאפי חמאה ומרגרינה . הפחתה גם בכמות של השומן הבריא : טחינה, אבוקדו, שמן זית , שקדים אגוזים וזיתים וחלוקתו במנות קטנות על פני כל התפריט .
הפחתת כמות המתוקים בעיקר אלה שגם עשירים בשומן . ב. תוספי תזונה – יש לשקול עם הדיאטנית המלווה אתכם שמוש בפרוביוטיקה ואנזימי עיכול ולהתאים איתה את סוג ומינון התוסף. ג. טיפול תרופתי – ינתן רק על ידי רופא מטפל או המנתח , רק במצבים החמורים שבהם טיפול תזונתי ובתוספים לא עזר והשלכות השלשולים חמורות. הטיפול ינתן לזמן מוגבל ויש להזהר ממעבר למצב הפוך של עצירות ד. ניתוחי – הקטנת הזרוע הנעקפת או חזרה למצב הקודם- טיפול זה ישקל בשיחה של המטופל מול המנתח רק במצבים שהם הטיפול האחר לא הצליח ושלא מצליחים לשלוט בחומרת וכמות השלשולים . ה. טיפול תומך :
הקפדה על צריכה מספקת של נוזלים לא מתוקים למניעת התיבשות
הקפדה על נטילת כל התוספים הנדרשים במינון מיוחד שיותאם על ידי הדיאטנית המלווה לפי הרמות בבדיקות הדם ולפי חומרת השלשולים
בצוע בדיקות דם בתדירות גבוה יותר כולל בדיקות פחות שכיחות כמו ויטמין A אבץ מגנזיום נחושת בי 1 ובי 6
טיפול בטחורים ובפיסורות כמה שיותר מוקדם ומניעת החמרתם וגרימתם לאי שליטה בסוגרים עברתם ניתוח בריאטרי ואתם סובלים משלשולים ולא מצליחים לטפל בהם? צרו קשר ענבר 0505614081
היא חודשים אחרי ניתוח והיא 8 חודשים אצלי כולל הכנה אמיתית לניתוח ( לא רק חותמת גומי ומתן מכתב ) כולל עזרה בבחירת סוג הניתוח והמנתח שמתאים לה והיא מרגישה מצוין לבקשתי היא הסכימה וכתבה את חשיבות ההכנה שעברה אצלי עבורה מאמינה ובטוחה שיש בזה מסר חשוב לכל מי שלפני הניתוח ורוצה לתקתק את הדברים כמה שיותר מהר
עצרו רגע וקראו מה כתבה . לא נגעתי בזה :
*****************************************
אז למה ליווי תזונתי ורגשי כל-כך חשוב לפני ואחרי ניתוח בריאטרי? בגיל 18, לפני 18 שנים, רופאת המשפחה המליצה על ניתוח בריאטרי. היא בחרה עבורי את סוג הניתוח, את המנתח, הושיטה לי את רשימת הבדיקות ואיחלה לי בהצלחה. לפני 18 שנים, כל שהיה צריך בשביל לגשת לניתוח בריאטרי, הוא להיות בעודף משקל ו…זהו! ללא פגישות עם דיאטנית לפני, ללא וועדה בריאטרית, ללא ליווי של דיאטנית אחרי – כלום. מקבלים תפריט אחרי הניתוח ויוצאים לדרך. הניתוח היה ניתוח טבעת. המידע היה דל ולא הוסברו סיכונים, השלכות ותופעות לוואי. ביצעתי את הבדיקות, האמנתי ברופאת המשפחה, הייתי בטוחה שהיא יודעת מה הכי טוב עבורי. תום נעורים שכזה. ניגשתי לניתוח בקור מוחלט, בניתוק גמור ממה שאני מרגישה – לא שמחה, לא עצובה, לא חוששת, לא מודאגת – חוסר וודאות מוחלט. הורדמתי, התעוררתי ויצאתי לדרך חדשה. אז זהו, שלא ממש. הכאבים היו בלתי נסבלים – בכל זאת, גוף זר בתוך הגוף. ההחלמה הייתה קשה מאוד, הדרך לא ידועה ובביקורת שעשיתי את אצל המנתח, כחודש אחרי, הבנתי שבשביל לרזות, אהיה תלויה בטבעת לכל החיים ועליי להצר אותה מעת לעת. באותה תקופה, כאישה צעירה, שנעה ונדה ברחבי הארץ, במסגרת השירות, במסגרת עבודה ובהמשך, במסגרת לימודים, הבנתי שזה לא ריאלי ולא אוכל להיות משועבדת להצרת הטבעת ול-מה שזה דורש ממני. הטבעת נשארה פתוחה, הירידה במשקל כמעט ולא הורגשה וככה חייתי עם טבעת פתוחה במשך 18 שנים, כשאני עולה במשקל, יורדת במשקל, מקיאה מגזר סורר או נתח חזה עוף ובעיקר מרגישה אותה מידי יום בגוף. התחושה הייתה שהניתוח היה לשווא, כשברור לי שאני לא מוכנה להצר את הטבעת גם כשהחיים שלי הפכו למסודרים יותר והתנודות הגיאוגרפיות פסקו. לפני כשנה וחצי, אחרי מחשבות רבות על הוצאת הטבעת וניתוח נוסף, לאחר הגעה למשקל שיא, פניתי לרופא המשפחה וביקשתי להתחיל תהליך. הפניה לרופא המשפחה הייתה אחרי שישבתי ועשיתי שיעורי-בית, קראתי ערמות של מידע, דיברתי עם חברות שנותחו (שרוול, מעקף מלא ומיני מעקף – כל אחת ונקודת מבטה שלה), הצטרפתי לקבוצות פייסבוק וקראתי וקראתי וקראתי. לשמחתי, המידע היום נגיש יותר משהיה לפני 18 שנים שאז, פשוט לא היה קיים והייתי צריכה להסתמך על רופאת המשפחה. כשהגעתי לרופא המשפחה במאי 2020, הוא שלח אותי הביתה להמשיך ולחשוב. הקשבתי וחזרתי הביתה לחשוב, שקלתי את שיקוליי וחזרתי במרץ 2021. לקח לי 3 חודשים לאזור אומץ לקבוע תור נוסף ולבקש להתחיל בתהליך. את התהליך הזה אני עושה כי אני בחרתי. בחרתי דיאטנית, בחרתי מנתחת ובהמשך בחרתי פסיכולוגית. הקפתי את עצמי באנשי מקצוע שאני מאמינה בהם. לקחתי כל שלב ברצינות המלאה. לא "תקתקתי" את התהליך, הבנתי שלכל דבר יש משמעות; ל-6 פגישות עם הדיאטנית (וזה לא מספיק בעיניי!), לוועדה הבריאטרית (שלטעמי, מעבירה בקלות מידי), לבדיקות, להתאמה למנתחת. גם כשנתקלתי בקשיים בדרך, נשמתי עמוק, זה לא היה קל, אך המשכתי – בדיקות שנוספו כי מדובר בניתוח שני, תורים רחוקים, ניתוח שנדחה. זה לא היה פשוט, לעיתים אף מורט עצבים, אבל הרצון לעשות את זה כמו שצריך הפעם, היה חזק. כן, היו רגעי שבירה וחשבתי לוותר על ניתוח. פחדתי והופחדתי, נלחצתי והולחצתי. כשסיימתי את סדרת המפגשים עם הדיאטנית, החלטתי שאני חייבת להמשיך בליווי תזונתי גם לפני וגם אחרי. בסוף אוגוסט, אחרי שאת הוועדה הבריארטית עברתי במאי, קיבלתי תאריך לניתוח. ב-30/9 שכבתי על שולחן המנתחת, מודעת להחלטות, שקולה ואחראית. מוצפת ברגשות, בכיתי בדרך לבית החולים, בכיתי בבית החולים ובדרך לחדר הניתוח. אני שמחה על הבכי הזה, בכי שמחובר לרגשות שלו, לפחדים, לחששות, בכי שמזכיר שזה בסדר להרגיש, להתרגש, לפחד. כאחת שהייתה מנותקת מהרגשות שלה בניתוח ההוא, הקודם, אני מספרת בגאווה על הבכי הפעם, שסימל עבורי מודעות וחיבור לתהליך. התעוררתי מהניתוח להחלמה מהירה וטובה. מוצפת בידע שקיבלתי מהדיאטנית שסייע לי להתמודד עם כל שלב ההחלמה בקלות! חודש אחרי ואני בתזונה רכה, לא סובלת מבחילות, שותה כמות יפה של נוזלים ביום, מצליחה להתמודד עם מגוון חדש של אוכל בכל יום ויודעת שלולא הליווי, ההחלמה הייתה נראית אחרת (הייתי שם). ענבר תומכת, מלווה, מסבירה, מעניקה מידע ונותנת עצות שהופכת את התהליך לאפשרי, נעים ונינוח. ראיתי מנותחות שהיו איתי במחלקה, גם פגשתי אותן בביקורת אצל המנתחת, ההחלמה שלהן קשה. הן לא מצליחות לשתות, ממהרות בשלבים וסובלות מהקאות, לא מצליחות להתרגל לוויטמינים שענבר ממליצה להתחיל לקחת בסמוך לתחילת תזונת החלבונים שלפני הניתוח (עצת זהב!). כשהמנתחת הגיעה לבקר אותי, יום אחרי הניתוח, מחזקת אותי על ההתאוששות המהירה שלי מצד אחד ומהצד השני, מספרת על הניתוח הקשה שעברתי, אני יודעת שההכנה עבדה ובגדול. ידעתי ל-מה לצפות בכל שלב מה שהפך את ההחלמה לקלה (יחסית, כן?). בשביל להפוך את הליווי למושלם, מבחינתי, התחלתי טיפול פסיכולוגי כי גם בפן הריגשי צריך לטפל. הוא ממש בתחילת דרכו, אבל אני צופה לי הצלחה גם בפן הזה. בשורה התחתונה, כאחת שעבר ניתוח ללא ליווי, בגיל צעיר הרבה יותר מידי וכאחת שעברה ניתוח עם הכנה ראויה, ההבדל בלתי ניתן לתיאור במילים. אל "תתקתקו" את הבדיקות, הדרך חשובה! המפגשים עם הדיאטנית לא נועדו להקשות עליכם, ההפך, הם נועדו להכין אתכם לחיים שאחרי – תמצאו אחת שמדברת בשפה שלכם (אצלי זו הייתה ענבר) ותראו איך המפגשים הופכים מעול למשהו שאתן מחכות לו. להפריד שתיה ממזון, להפסיק עם מוגז, להקפיד על תזונת חלבונים ונטילת ויטמינים לפני הניתוח, אלו עצות שניתנות מתוך ניסיון ולמידה של מנותחים בריאטרים ולא טרחנות של דיאטנית. אחרי הניתוח מבינים כמה התהליך של לפני הניתוח מסייע להחלמה. אל תשבו ותקראו תשובות כהכנה לוועדה הבריאטרית, תשבו ותלמדו באמת את הניתוח שאתם עומדים לעבור או-אז התשובות יבואו מאליהן. בבקשה, בבקשה אל תזלזלו בתהליך. הוא חשוב לאין-שיעור והלוואי שקופות החולים ישכילו להקפיד על תהליך מוקפד ומלמד יותר. לא בשביל להקשות על מנותחים פוטנציאליים, אלא בשביל להכין באמת לניתוח שיכול להיות משנה חיים.
לפני שבוע בשעור גאגא ( סוג של רקוד ) אמרה המדריכה בפתיחת שעור מספר דברים למצטרפים החדשים, וביניהם היה המשפט : "תרקדו עם מינימום אמביציה ומקסימום הנאה".
מודה ,שלא רק שלא הבנתי בהתחלה בכלל את המשפט הזה , הוא גם נראה לי כמשפט שקורא לעצלות והכי לא מדבר אלי .
אני , ששום דבר בחיים לא הלך לי בקלות , שרוב ההישגים וההצלחות שלי בכל חיי כמעט, כרוכים בהשתדלות ענקית ,בהשקעה ,ואפילו במאמץ ניכר, שלא לומר בקושי ,כאב ואפילו סבל , שבמשך כעשור התאמנתי בטקוואנדו , שעורים שבהם נלחמתי עם בעיקר גברים שנתנו בי את מכותיהם הכואבות, ושמבחינתי ככל שהיה יותר קשה וכואב, ככה יותר הצלחתי ויותר נהנתי , התקשיתי להתחבר למשפט הזה ..
ולמרות זאת החלטתי , לא להתעלם מההנחיה ולבחון את נכונותה עבורי במהלך השעור. החלטתי, בדיוק כבקשת המאמנת, לעשות כל תנועה בגוף שלי, מבלי לכאוב ולסבול ,ועם מקסימום הנאה . הייתי משוכנעת ,שלרקוד בצורה כזו ,לא תביא אותי לשום תחושת הצלחה או הישג, כי מבחינתי כל חיי להצליח בפעילות גופנית כמו גם בדברים אחרים , היה להגיע לשיא הכאב והיכולת .
וראו זה פלא , הופתעתי לגלות בסוף השיעור ,שלמרות שרקדתי ללא כאבים ותוך כדי הנאה, למרות שכל תנועה שלי,נעשתה רק לפי היכולת שלי ,ומבלי לעבור אותה , למרות שכשהמדריכה התכופפה עד לרצפה, התכופפתי עד לאמצע הדרך כי זה מה שהצלחתי ללא כאב וכשהיא נעה במהירות גדולה מידי עבורי , נעתי במהירות שהייתה נוחה לי, למרות כל זה חשתי בסיום השיעור שבהחלט עשיתי עבודה על הגוף ,ואפילו הרגשתי עליה בדופק וזיעה על גופי .
זו בהחלט היתה עבורי תובנה חדשה, מוזרה אך נעימה, העובדה, שאפשר לעשות דברים שיחשבו להצלחה מבלי לסבול .
לאורך כל השבוע ,המשפט הזה ליווה אותי בכל מה שעשיתי, ופתאום הבנתי,כמה הוא ממש לא קורה לעצלות , ולא מעודד חוסר עשייה. נהפוך הוא, הבנתי שהמשפט הזה, מאד מתחבר ונכון עבורי, ועבור גישת החיים שאני משתדלת להתנהל בה בשנים האחרונות, וגם לטפל לפיה, שזה לפעול לא מתוך יעדים ומטרות חיצוניות , אלה מתוך הקשבה לגופי ולאיתותים הפנימיים שלו עבורי ..
אחרי עשור שנים שבהם התאמנתי בטקוואנדו עם גברים בעיקר , החלטתי לעזוב את התחום וחברתי למועדון שמלמד סוגי ריקוד שונים ובעיקר בחרתי לרקוד סוגי ריקוד שנעשים בקבוצות של נשים (כמו ניה), עם הרבה חיבור לגוף, לנפש ולעצמי. הרבה פחות האצות דופק וזיעה, אבל הרבה יותר חיבור, הקשבה ,והנאה. לכן, המשפט הזה שאמרה המדריכה, התחבר לי כל כך, והשלים לי חלקים בפאזל האישי שלי .
בנוסף, הבנתי גם כמה הוא נכון המשפט הזה , עבורכם המטופלים שלי, והקהל שאני כותבת ופונה אליו, ושזה בעצם מה שאני רוצה ומאחלת לכם .
תחשבו על זה , איזה מחיר קשה אנשים מוכנים לשלם בכדי להיות רזים, וכמה דברים הרסניים הם עושים לגופם, שממש לא מקדמים בריאות והרגשה , טובה אלה המון סבל .
דיאטות דלות מאד בקלוריות ובשאר רכיבי מזון, ספורט סיזיפי שמביא את הגבול לקצה היכולת , שימוש בתרופות בצורה לא חוקית ללא השגחת רופא ותוך כדי תופעות לואי פיזיות ונפשיות קשות, וכל אלה, לא רק שאינם מטיבים עם הגוף , אלה שהם מביאים את הרזון הרצוי כל כך לתקופה זמנית בלבד בדר"כ, ולא ממש מאפשרים לשמור עליו לאורך זמן .
וכל זה למה ? כי הם קשורים בסבל ולא בהנאה , כי הם נעשים שלא בהקשבה לגוף ומאלצים אותו לפעול הרבה מעבר ליכולת שלו, מה שבטווח זמן הרחוק לא אפשרי וגורם לקריסה כללית.
הבנתי שבעצם, מה שאני מנסה ללמד את המטופלים שלי, ולהביא אותם לפעול לפיו, זה בדיוק זה ,מקסימום הנאה ומינימום אמביציה ומאמץ .
לאכול מתוך הקשבה לגוף מה נכון לו ומה לא , להתנהל בצורה שניתן להתנהל בה רוב הזמן גם במצבים מאתגרים יותר , לעשות פעילות בעצימות שניתן להתמיד בה לטווח הארוך, והכל תוך כדי הקשבה לצרכי וליכולות הגוף ,ולא לפי אסור ומותר שמישהו אחר קבע בצורה חיצונית .
להנות גם מהדרך ,ולא רק מההישג. זו בהחלט מטרה מאד חשובה בגישת הטיפול שלי , ומי שמצליח לעשות זאת, משפר תחושות פיזיות ונפשיות
המשפט הזה אינו מונע אנשים מלעשות ומלשנות , נהפוך הוא , הוא מעודד אותם לשנות אבל מתוך הקשבה הנאה וחיבור לגוף, ולא בכל מחיר .
המשפט הזה מבהיר שהמטרה אינה מקדשת את כל האמצעים והמחירים שאנשים מוכנים לשלם בעבורה .
אני בוחרת לאמץ את המשפט הזה וקוראת לאנשים: בחרו להיות לאו דווקא במשקל הכי רזה שאתם יכולים או האידיאלי עבורכם, בחרו והסכימו להיות במשקל שבשביל לשמור עליו , אתם נהנים ולא סובלים , ובעיקר לא משלמים מחירים קשים מידי .
אז מה אתם אומרים? מצטרפים לקריאה שלי מינימום אמביציה ומאמץ ומקסימום הנאה ?
רוצים ללמוד להתנהלת אחרת ? צרו קשר ענבר 0505614081
1. להשתמש במגוון גדול של ירקות. למלפפון והעגבניה המוכרים ושחקני היסוד בסלט מומלץ וניתן להוסיף פלפלים צבעונים גזר כרוב פטריות חסה פטרוזיליה כוסברה וכל מה שאם אוהבים ועולה בדמיונכם
2. לתבל ברוטב עצמי טעים ולא מפוצץ בסוכר. אני נוהגת לתבל בשמן זית לימון מעט מלח ומעט סילאן או מיפל טבעי או מיץ רימונים
3. לא להתעצל – לחתוך את הירקות ממש קטן זה הופך את הסלט לטעים ממש
4. להוסיף מנת שומן כמו 10 זיתים / רבע אבוקדו / גרעיני חמניה או דלעת / חופן אגןזי מלך
5. אפשר גם להוסיף פרי כמו תפוח / אגס/ חופן חמוציות ללא תוספת סוכר/ גרעינים מחצי רימון וכו
6. להוסיף לסלט או לצרף לידו מנת חלבוי : טונה/ ביצה/ חתיכות עוף/ גבינה/ טופו
7 . במקום הפרי ניתן להוסיף כמות מוגבלת של פחמימה בריאה אחרת כמו חופן קרוטונים מלחם שיפון או כוסמין או 3עד 5 כפות של בורגול קינואה חומוס גרגירים או עדשים
בהצלחה והמון בריאות מוזמנים לשתף כאן מתחת את הסלטים
מזל טוב ובהצלחה לכל הסטודנטים התחילו היום את שנת הלימודים
אמנם זה היה לפני יותר מ 30 שנה אבל אני עדין זוכרת את ההתרגשות של להיית סטודנטית
קבלו ממני במתנה המלצות לנהול אכילה בריאה ולהתנהלות מתאימה לסטודנטים בכלל וסטודנטים בריאטרים בפרט
1. ארוחת בוקר- נמצאה במקרים הכרחית חיונית ותורמת לאד לשפור הרכוז והזכרון וכן לשפור הציונים במבחנים וההשגים הלימודיים. הקפידו על ארוחת בוקר מאוזנת המשלבת את כל רכיבי התזונה דוגמא לארוחה כזו יכול להיות כריך מלחם שיפון או כוסמין עם ממרח חלבוני כמו גבינה/ביצה/טונה עם ירק ומנת שומן בריא כמו טחינה/אבוקדו/ זיתים/ שמן זית
2. הקפידו על שתיה מספקת לא מתוקה ולא מוגזת ( למנותחים בריאטרים זה הכרל לאחרים המלצה) – לפחות ליטר וחצי עד 2 ליטר לשפור הרכוז והתפקוד ליציאות תקינות להפחת העיפות וכאבי ראש
3. שינה מספקת – לפחות 7 שעות שינה בשעות המתאימות – חשובה לתפקוד תקין , להפחתת עיפות ביום ושפור ההשגים , להפחתת הנשנושים בלילה ולשפור התפקוד המטבולי של הגוף ולכן למניעת השמנה
4 הקפדה ואי דילוג על 3 ארוחות בוקר צהרים וערב – חשוב שהארוחות יכילו חלבון (בשר ,דגים, ביצה, חלבי, טופו, קטניות ) ירקות ומעט פחמימה ביחס של 3/4 חלבון וירק ועד רהע פחמימה . הרכב ארוחה כזה תורם לתחושת שובע מצד אחד להחתת נשנשת ולשפור התפקוד מצד שני לשעות הלימודים במידה ואין אפשרות לאוכל מבושל כדאי להתארגן מראש עם ארוה מתאימה שעונה על ההרכב : כמו סלט בהרכבה עם ביצה או גבינה או נתחי עוף או טונה או טופו עם כף טחינה או רבע אבוקדו או 10 שקדים או אגוזים ו4 עד 6 כפות בורגול או קינואה או עדשים או חומוס גרגירים או תירס לא מתוק או חצי בטטה או 2 פרוסות לחם כוסמין או שיפון . העדיפו מזון ביתי על פני מזון קנוי במכונות או קפיטריות שהוא עשיר יותר בסוכר , שומן ומלח.
5. שוקולד או מתוק אחר למבחנים , אמת או מיתוס? – מיתוס . אכילת מתוק באמצע המבחן אמנם מעלה סוכר אבל בצורה קיצונית ואז הגוף מפריש בתגובה כמותגדולה במיוחד של אינסולין , שמורידה מהר ובבת אחת את רמות הסוכר ומחזירה אותנו בבת אחת ומהר למצב ההתחלתי במבחן ארוך כדי לשמור על רמות סוכר יציבות מימלץ לאכול פחמימה מלאה ולשלב אותה עם שומן כמו פרוסת לחם עם טחינה וסילאן לדוגמא או 2 עוגות טחינה או שומשום מקמח כוסמין .
אם אתם סטודנטים לפני או אחרי ניתוח בריאטרי או מתמודדים נושא המשקל ורוצים ליווי ? צרו קשר ענבר 0505614081 בהצלחה
לפחות חצי מהמטופלים שלי כשמתחילים לשמור על תזונה בריאה לשם ירידה במשקל מתגאים שלא לצורך אגב בכך שהורידו לחם
הרבה אנשים עוברים מלחם לפריכיות וחושבים שזה שינוי מוצלח ובריא אך לא כך הדבר אז קבלו עובדה : לחם יכול להפוך לחלק מתזונה בריאה ומאוזנת שמאפשרת ירידה במשקל
והנה כמה המלצות כיצד לעשות זאת
1. להעדיף לחם עם אינדקס גליקמי נמוך ייתר כלומר שמתפרק לאט יותר לסוכר כמו לחם שיפון או כוסמין על פני לחם אחיד לחם לבן פיתות באגטים ולחמניות
2. קנו לחם ארוז מחברה ידועה שהתכולה רשומה וברורה ולא בתפזורת . הרבה פממים לחמניות או לחם חום שנמכרים במאפיה בתפזורת ואינם ארוזים יכולים להיות לחם שהוסף לו קרמל כדי שיראה חום ואולי כמה גרעינים שיראה בריא אבל הוא לא באמת כזה
3. לחם כוסמין ושיפון עדיף גם על לחם חיאה מלאה או לחם דגנים מבחינת ההתפרקות לסוכר ותחושת השובע
4 לחם שהוא מאה אחוז כוסמין או שיפון עלול להיות כבד מידי וקשה לעיכול אבל דאגו ללפחו ת 70 עד 80 עחוז תכולה של הדגן
5. מחקרים אחרונים מראים עדיפות לאכילת פחמימות בכלל ולחם בפרט בחלק השני של היום כלומר מחמש אחה ו אילך מבחינת תחושת השובע . בדקו זאת ברמה האישית אם אתם מרגישים שאכילת לחם בבוקר מגבירה רעב וצורך בפחמימות אכלו אותו בערב
6. כמו כל פחמימה חשוב גם עת הלחם לשלב כחלק מארוחה יחד עם חלבון ( בשר ביצה גבינות דגים ) ירק ושומן בריא ( טחינה אבוקדו שמן זית שקדים ו אגוזים וזיתים )
7. אם אתם ממהרים או מוץ לבית כריך מלחם שהוזכר עם ממרח חלבוני כמו סלט טונה , ביצה קשה, חזה עוף, חביתה, גבינה , טופו או ממרח קטניות עם ירק ו 5 עד 7 זיתים או כף טחינה או רבע אבוקדו יכול להוות ארוחה בריאה ומזינה
8. יחד עם זאת כאשר אתם בבית ויכולים לאכו מצלחת כדאי להעדיף ארוחה בתפזורת עם יותר חלבון וירק ופרוסת לחם אחת במקום שתיים על פני כריך , סביר להניח שץהיו שבעים יותר .
9. לחם שיפון או כוסמין בהחלט עדיף ומשביע הרבה יותר ומקפיץ הרבה פחות את הסוכג והאנסולין על פני קרקרים למינהם כולל פתית פריכיות קליליות ועוד , בהיותו מוצק יותר ופחות קראנצי ומתפרק לאט יותר לסוכר. זה נכון לגבי האוכלוסיה הכללית ובפרט לגבי מנותחים בריאטרים . מחודשים ואילך אחרי ניתוח מומלץ לעבור מהקרקרים ללכם זה משתלם יותר בטווח הארוך .
הם קרים הם מתוקים הם טעימים הם מכילים הרבה סיבים, ויטמינים, חומרים נוגדי חימצון ואנטי סרטניים ועוד כל מיני מרכיבים בריאותיים והם בהחלט מומלצים כחלק מהתפריט היומי שלנו
יחד עם זאת הם מכילים לא מעט סוכר וצריכה לא תקינה מהם יכולה גם לתרום לצריכת קלוריות עודפת ולעליה בסוכר בטריג וגם במשקל .
אז הנה כמה טיפים לצריכה נכונה של פירות קיץ לבריאות בכלל ואצל מנותחים בפרט:
1. צרכו את הפרי השלם ולא את המיץ- כוס מיץ פרי מכילה לפחות 3 פירות שלמים ללא הסיבים והויטמינים, היא נוזלית , עוברת בקלות בקיבה בכלל ובקיבת מנותחים בפרט ותורמת לצריכה קלוריות עודפת מבלי שנשים לב ולכן לעלית סוכר להגברת הרעב ולהשמנה כנל לגבי שיקים במנותחים צריכת מיצים ושייקים עלולה גם לתסמונת ההצפה ( דמפינג ) עקב כמות סוכר מרוכזת וגדולה מידי במעי .
2. העדיפו צריכת פירות טריים במקום פירות יבשים – גם כן בשל תכולת סוכר גבוהה יותר בפירות היבשים ואיכות תזונתית נמוכה יותר .
3. המנעו מצריכת כמה מנות פירות יחד – כדי מנוע כמות גבוה מידי בבת אחת של סוכר בדם שתגרום לכמות גדולה של אינסולין ולהגברת רעב
4. מתי – או כארות בינים או כקינוח לארוחה אבל על חשבון פחות פחמימה , שוב כדי למנוע עודף סוכר ועודף אינסולין בדם, שיגררו רעב ואכילה מוגברים
5. שלבו עם כמה שקדים או אגוזים – כדי להאט את שחרור הסוכר מהפרי ולהגביר תחושת שובע לאורך זמן
6. זכרו מה נחשבת למנת פרי – תפוח הינני או אגס בינוני אחד , בננה קטנה או חצי גדולה , אפרסק אחד או תפוז או נקטרינה אחת , 2 שזיפים או משמשים או קיווי או שסק , כוס תותים או פטל או דובדבנים , 12 ענבים, רבע מנגו , כוס קוביות אבטיח או מלון
7. העדיפו צריכת פירות קשים יותר שיש להתאמץ יותר באכילתם , ללעוס יותר טוב , ולכן נשארים יותר זמן בקיבה ומשביעים יותר – לדוגמא , כדאי להעדיף אפרסק תפוח אגס נקטרינה על פני בננה אבטיח מלון ענבים
8. העדיפו צריכת פירות שמגיעים בכמות מוגדרת על פני פירות בתפזורת – כמו אבטיח מלון ענבים צימוקים וכו , שמהם קל לאכול כמות גדולה יותר מבלי לשים לב
9. למנותחים- זכרו שבפירות הדר עליכם המנע מאכילה הקליפות הלבנות ולאכול רק את הבקבוקים כדי להמנע מחסימת מעי .
10. זכרו שמרכז הרעב והצמא נמצאים זה ליד זה – אל תאכלו פירות במקום לשתות , זה יתרום לצריכת קלוריות וסוכר מיותרות אז שיהיה לכם אחלה קיץ המן בריאות וכיף ובתאבון
קיץ, אתם החופשה מטיילים, לא נמצאים בבית . איך מסתדרים עם האוכל ?
קבלו ממני 12 טיפים :
1. תכנון וארגון מראש לפי צורת הבילוי איפה ומה תאכלו
2. להבין ולדעת מראש שכשאתם בטיולים ומחוץ לבית זה לא יהיה אותו הדבר כמו ביום רגיל וזה בסדר כל עוד אתם לוקחים זאת בחשבון
3. בבתי מלון – כשיש שפי של אוכל , מומלץ להכנס לחדר האוכל כשאתם זוכרים שיש המון אוכל ולא את הכל תוכלו לאכול וכדאי לכם בארוחה שלכם לבחור את מה שהכי נכון ומתאים לכם , ויגרום לכם להרגיש טוב לא רק מיד אלה גם בטווח הרחוק. במידה ואתם במלון מספר ימים הכירו לעצמכם שאת מה שלא תבחרו לאכול היום תוכלו לאכול מחר . ההמלצה שלי ,לפני שאתם בוחרים מה לשים בצלחת עשו סיבוב לי כל המזנונים, ראו מה יש ואז בחרו מה לשים לפי הרכב של יותר חלבון וירק ופחות פחמימה .
4. צריך לקחת בחשבון שאוכל מוכן בחוץ ,הוא לרוב עשיר יותר קלורית ופחממתית, ויחד עם זאת ניתן לשלב זאת כאמור בהגבלה ובתכנון ולבחור את המזונות החלבונים יותר
5. יש עדיפות לאכול במסעדת בשר או דגים שם ניתן לבחור מנו יותר חלבוניות ופחות פחממתיות ושומניות, לעומת בתי קפה שם גם המנות שכביכול נחשבות בריאות כמו חביתה וסלטים עשירות יותר בסוכר ושומן
6. אם בוחרים לאכול בבית קפה/ מסעדה סלט בהרכה חשוב להמנע מרטבים מוכנים ולהעדיף שמן זית ולימון . להקפיד שבסלט יהיה יותר חלבון כמו ביצה גבינה לא שמנה וטונה ופחות פחמימה . לבחור סוג פחמימה אחד לסלט עדיף כזה שמתפרק לאט יותר לסוכר כמו בורגול, קינואה או קטניות שמכילות גם חלבון וגם פחמימה ( עדשים פול חומוס גרגירים שעועית יבשה ).
7. בטיולים קצרים, כשאין מקום וזמן להכין ורוצים להביא אוכל מהבית : כריכים הם אפשרות מצוינת , מומלץ לדאוג שהכריכים יהיו מלחם שיפון או כוסמין או פיתת כוסמין, עם ממרח חלבוני בכמות ניכרת כמו גבינה / ביצה/ טונה מעט שומן בריא כמו כף טחינה/ 7 זיתים/ רבע אבוקדו והרבה ירקות
8. פשטידת ומאפינס על בסיס גבינות רזות וירקות ( בצל, פטריות , ברוקולי, קשואים, תרד, כרובית וכו ) עם קמח כוסמין , יכולות להיות מנות שניתן לקחת מוכנות לטיול של יום ואיתם כדאי לשלב ירקות נוספים וגבינות
9. במידה ונוסעים לכמה ימים, ואין אוכל שמוכן מראש מומלץ להיות במקום שבו יש מטבח מאובזר עם מקרר שניתן לשמור מוצרי מזון איכותים ובריאים ועם גאז עליו ניתן להכין מנות קלות פשוטות טעימות ובריאות שניתן לאכול רוב הזמן
10. זה אפשרי גם לשלב אכילה במסעדות , רק חשוב לדעת ולתכנן זאת מראש , לבחור את המקום שם תרצו לאכול בהתאם למה שאתם אוהבים אבל גם בהתאם למה שיש שם לאכול ולעשות בחירות הכי טובות שאפשר.
11. חשוב כשאתם בחוץ, במיוחד אם אתם מטיילים להגביר שתיה כדי לא להתייבש, ולהקפיד לשתות רק מים ולא לבזבז את הקלוריות על שתיה מתוקה
12 . נצלו את השהיה בחוץ, והגבירו פעילות כמה שניתן: שחיה , הליכה , טיפוס , רכיבה על אופניים . תעשו חיים , תהנו ותשמרו על עצמכם ועל בריאותכם
המשחקים האולימפיים טוקיו 2020 שעומדים עוד רגע להסתיים ,כללו לא מעט סנסציות.
אחת הגדולות שבהן, היתה הרגע שבו סימון ווילס , המתעמלת הענקית ( בגופה קטנה אך בהישגיה ענקית ) שהוכתרה כאגדה אולימפית, והגיעה למשחקים הללו עם הר של צפיות שלה עצמה ושל כל העולם ממנה , עמדה אל מול העולם והיקום כולו , אל מול הנבחרת שלה , המאמנים שלה , כל ענף ההתעמלות בארצה ובעולם כולו, ספורטאים, מעריצים, אוהדים, אנשי תקשורת וכתבי ספורט ובכלל והעזה להגיד אניני יכולה עוד ולהפסיק .
באותם רגעים , סימון ביילס , הגדולה מכולם , העזה להבין בעצמה, ולהגיד לעולם, את מה שאחרים אולי הרגישו אבל לא העזו להגיד, שמדליות ותארים אולימפיים הם אכן המטרות והחלומות שלה , אבל לא בכל מחיר , ושהגוף והנפש של חשובים לה יותר מכל.
לא פשוט היה לעולם כולו וגם לעצמה להבין ולקבל זאת , אבל אחרי שהעזה לעמוד ולהצהיר זאת בצורה גלויה ובהירה, כבל עם ועדה, היא הפכה להרבה יותר גדולה .
מה היה שם באמירה הלא פשוטה הזו שרגש את כולנו והפך אותה לגדולה של החיים ?
היכולת להעז להקשיב לעצמה , ולמה שהגוף והנפש שלה אותתו לה, ולוותר על החלומות האולימפיים גדולים ככל שיהיו, ועל כל המדליות והכתרים שחיכו לה, גם אם זה במחיר של לאכזב עולם שלם ואולי גם את עצמה , כי המחיר שנדרשה לשלם בגופה ונפשה, הובן לה פתאום ככבד יותר ובלתי אפשרי עבורה .
הרבה מאיתנו , חולמים חלומות ומעמידים לעצמינו מטרות , קשות יותר או פחות להגשמה. :
אנחנו חולמים להיות רזים יותר , יפים יותר , חכמים יותר , מצליחים יותר , עשירים יותר , מאושרים יותר , בני זוג טובים יותר והורים טובים יותר .
זה בהחלט רצוי ומבורך לחלום ולרצות להצליח .
וולט דיסני בעצמו אמר, אם אתה יכול חלום את זה , תוכל להצליח לעשות את זה .
השאלה , מה המחיר שאנחנו נאלצים לשלם עבור הגשמת החלומות והמטרות הללו ועד כמה הוא אפשרי עבורינו .
בשפת הNLP , השאלה היא בעצם עד כמה השינוי הוא אקולוגי עבורינו . כלומר אם כדי לעשות את השינוי, כדי להגשים את המרות והחלומות שלנו, אנחנו נאצלים לפגוע במשהו או במישהו שהוא חשוב ויקר עבורינו , יהיה קושי להמשיך ולהגשים ולשמור על החלום הזה .
בעיסוק שלי כדיאטנית ומטפלת בהשמנה , מלווה מנותחים בריאטרים, אני פוגשת אנשים שכדי להיות רזים , משלמים מחירים בריאותיים ונפשיים קשים מאד, אנשים שמוכנים להקיא, לא להצליח לאכול כמעט שום דבר מוצק, להרעיב את עצמם ו, להיות מדוכדכים , עצובים ואפילו בדכאון, לפעמים כמעט אפילו לא תפקד, העיקר כדי להיות רזים.
גם בתחומים אחרים , אנחנו פוגשים את המחירים הלא פשוטים ולפעמים הלא נכונים שאנשים משלמים כדי להרוויח יותר כסף, להצליח יותר בחיים ו ולהשיג עוד ועוד חלומות ורצונות .
המחירים הללו עלולים להיות פגיעות פזיות ונפשיות בגופם, פגיעות ביחסים עם בני זוג , פגיעות במשפחה ובחברים הקרובים ועוד .
לפני 3 שנים , אני כמו סימון ביילס ,עצרתי ואמרתי אניני יכולה עוד.
לא, אצלי זה לא היה קשור לספורט , או למדליה אולימפית.
אבל גם אני כמו סימון ביילס, הרגשתי שהמחיר הגופני והנפשי, שנאלצתי לשלם כדי להיות טובה יותר : דיאטנית טובה יותר , מטפלת טובה יותר , בעלת עסק טובה יותר ועשירה יותר , מצליחנית יותר , בת זוג טובה יותר ואמא מושלמת יותר, הוא גדול מידי עבורי וכמעט בלתי אפשרי, ועצרתי.
עצרתי את הנהירה אחרי הכסף, ההצלחה , המטופלים , ההישגים. עצרתי את העובדה ואת העשיה עבור אחרים , אפילו עבור משפחתי , והלכתי לטפל בעצמי , בגוף ובנפש שלי , לעשות רק מה שנכון עבור עצמי, ובעיקר עבור בריאות הנפש שלי גם אם זה, פגע בכל העשייה האחרת שבה הייתי עסוקה אז.
זה ממש לא היה קל להבין זאת, להודות שאני צריכה בזה , ובוודאי לא קל לעשות זאת.
זה לא היה קל להכיר בעובדה שאינני יכולה להמשיך באותו קצב , ובוודאי לא היה קל להפסיק את כל העשייה שהייתה בשיאה .
יחד עם זאת, לי כנראה כמו לסימון ביילס , לא הייתה ברירה אחרת, העצירה הייתה רגעים ספורים לפני שאני מאבדת את עצמי לגמרי , ובעיקר את בריאותי הנפשית.
זה בהחלט לא פשוט להגיע לתובנות הללו , להפסיק את העשייה ולשנות מסלול , הכל כדי לשמור על הנפש שלנו, לפעמים אנחנו ,כמוני או כמו סימון ביילס, עושים זאת, ממש בשניות האחרונות לפני שאנחנו קורסים, ולפעמים אנחנו לא מצליחים לעשות זאת בזמן, ומגיעים לקריסה .
יחד עם זאת , מנסיון אישי , היום אחרי 3 שנים ,אני יכולה להגיד, שזה אפשרי ושבסופו של דבר זה גם מתברר בדיעבד ,ככדאי וכדבר הכי נכון לעשותו .
קבלו ממני כמה טיפים איך להצליח להבין זאת ולהפסיק את הריצה העיוורת אחרי הישגים ומטרות בזמן , לפני שהפגיעה בגוף ובנפש היא כבדה מידי .
להבין שאנחנו לא סופר מן או וונדר וומן – כמו שאולי היינו רוצים, או העולם היה רוצה שנהיה, אלה בני אנוש , וככאלה מותר שיהיה לנו קשה .
לבדוק את המחיר – שאנחנו או הקרובים לנו עלולים לשלם עבור הגשמת היעדים שסימנו, והאם הוא אפשרי כלומר מתאים/ כדאי / אקולוגי לנו .
לעשות עצירות מידי פעם, במהלך תהליך השגת היעדים– ולהסכים להסתכל רק על עצמינו ,ולהיכנס עמוק פנימה לתוך נפשינו ולבחון איך אנחנו מרגישים ,ולא רק איך כל האחרים מרגישים .
להסכים לעצור ולהפסיק – כשאנחנו מרגישים שה כבד מידי עבורנו, מבלי להרגיש שנכשלנו , אלה מתוך הבנה שאנחנו הכי חשובים, כי אם לנו לא יהיה טוב, גם לאחרים בסביבתינו לא יהיה .
להסכים לטפל בנפש ולקבל עזרה – ממי שבקיא בכך ,מבלי להרגיש שאנחנו לא בסדר, ומבלי לחשוש מה יגידו ,או יחשבו עלינו לזכור ששום דבר לא באמת נגמר – ושאחרי שנתפנה לטפל בעצמינו, זה עדין אפשרי לחזור ולסמן מטרות , ישנות וחדשות, ולהגשים אותם .
סימן ביילס , עצרה , חשבה , פנתה לקבל עזרה, ובתוך כל זה החליטה, לחזור ולעשות תרגיל אחד ואפילו לקבל בו מדליה כדי להזכיר לעולם ולעצמה שהיא יכולה , ומכאן להמשיך ולטפל בעצמה .
אין לנו מושג אם תחזור להתחרות ,אבל זה באמת כבר לא חשוב ,כי הרי היא כבר הוכיחה לנו שהיא באמת גדולה מהחיים ומכולם, גם בלי שלל מדליות על צווארה .
ואני ? אני כאמור עשיתי הפסקה מהמרוץ של החיים, כדי לטפל בעצמי ,ובהמשך חזרתי בהדרגה לעשיה , ולמדתי להרכיב מחדש את הפאזל של חיי.
היום , אני ממשיכה לעבוד ולהתפתח כדיאטנית וכמטפלת , וגם כאדם, כאמא , וכבת זוג , לפתח את הקליניקה , ולעשות עבור מטופלי ומשפחתי , לקבוע יעדים חדשים להשגה ולחלום על השגתם.
יחד עם זאת, אני מקפידה מאד, לשים לצד כל המטרות והיעדים שאני מציבה לעצמי, את עצמי ואת הבריאות שלי, זה מול זה כל הזמן כדי שלא לשלם מחיר כבד מידי . ומאחלת לי להצליח בכך.
מאחלת לכולנו , שנמשיך לחלום, להגשים ולהצליח, לא במחיר של פגיעה בבריאותנו הפיזית והפשית