הזדמנות נפלאה עבורי לעצור ולאחל לכם מכל הלב חג שמח-

 

 כל יום כמעט אני פוגשת אתכם  מנותחים שירדו ממש יפנה במשקל ביחס  לזמן אחרי הניתוח ואתם  עדין לא מרוצים.

 גם כשאני מחשבת לכם כמה ירדתם באחוזים מעודף המשקל ומראה שביחס לרצוי זה  ממש תקין לפעמים אפילו יותר  אתם עדין מסרבים לקבל זאת   מביעים את הרצון לרדת עוד 5 או 8 או יותר קילוגרם וממש מתמלאים חרדה שמא לא תשיגו זאת .

 השבוע  אחרי מספר מפגשים פרטניים שבהם נוכחתי בתופעה שוב ושוב ולאחר מפגש הקבוצה בו שוב  פגשתי לא מעט מהמשתתפים שאינם מרוצים מקצב הירידה או מכמה שירדו למרות שלפי הנתונים הם לגמרי הצלחה של הניתוח ,  שאלתי את עצמי  למה זה קורה ?  איך  זה שכל כך קשה להיות מרוצים?  איך זה  שברוב  המקרים לא משנה כמה ירדתם אתם רוצים עוד ?

  ואז בעודי מנסה למצוא הסבר נזכרתי בספור הילדים הישן שאהבתי תמיד לקרוא שוב ושוב הדייג ודג הזהב ..  והוא נתן לי את התשובות .

באגדה מסופר על אשת הדיג שביקשה מהדג עוד ועוד בקשות , כל פעם בקשה גדולה מקודמתה . הדג המקסים מילא במלוא הסובלנות והצייתנות אחר בקשותיה של האישה , עד לרגע שבו העזה במלוא חוצפתה לבקש ממנו להפוך למשרתה , אז התרגז מאד הדג והאישה חזרה להיות ענייה בבית דל ורעוע כשם שהייתה בהתחלה..

האגדה הזו מתחברת מאד לחיינו המודרניים שבו אנחנו לא מפסיקים לרצות לבקש ולרוץ אחר עוד ועוד תוצאות מבלי לעצור רגע ולהינות ממה שכבר השגנו וממה שיש . ר אנחנו כל כך  מתמקדים בתוצאה  שהיא אגב לרוב מספר כמו משקל כסף ציון ולא נהנים מהדרך. רצים כל כך , רוצים כל כך עוד ועוד עד שלפעמים מבלי משים לב מאבדים בבת אחת הכל.

אני זוכרת עד היום את הרגשות המעורבים שלי כלפי  אשת הדייג בכל פעם ששמעתי את הספור. מצד אחד כעסתי עליה  איך זה אינה מסתפקת במה שקבלה ואיך היא דורשת עוד ועוד .  זה היה מאד מנוגד למה שכל חיי לימדו אותי להסתפק במועט  ומצד שני נורא ריחמתי עליה  ועל מה שקרה לה והרגשתי שאולי הדג היה קצת קשוח כלפיה  ולא היה צריך לקחת ממנה הכל חזרה אלה לדבר איתה לפני ולהסביר לה .

היום כשהערך להסתפק במועט אינו מה שמלוה אותי וכשאני כאישה עצמאית מאמינה בלחלום  כמה שיותר ובלהעיז  ולא לפחד להגשים את החלומות, אשת הדייג אפילו יכולה להראות בעייני סוג של אישה אמיצה אישה שלא פחדה  לחלום וגם לבקש  ולעשות כדי להשיג לעצמה חיים טובים יותר.

הבעיה לדעתי במקרה של היה המחיר  שמישהו במקרה זה הדג נדרש לשלם  כדי שזה יקרה . .

ונחזור אליכם  המנותחים.  אתם שסבלתם  במשך  חלק גדול מחייכם מהשמנה  חמורה ,  שעשיתם המון המון דיאטות בחייכם,   חלקכם ירדתם יותר וחלקם פחות אך רובכם לא הצלחתם לשמר את הירידה לאורך זמן ולכן הגעתם לניתוח .

ועכשיו אתם אחרי הניתוח, יורדים במשקל , אפילו מצליחים לשמור  ובכל זאת לא מרוצים. רוצים לרדת הרבה יותר , מהר יותר ,  חרדים שהירידה תפסק ומתעסקים רוב הזמן במה שלא קרה  ולא במה שכן קרה כלומר רואים את האין את מה שלא ירד ולא את היש את אותם 20 או יותר קלילוגרמים שכן ירדתם . לפעמים  אני פוגשת אתכם ממש מאוכזבים מהניתוח  ומתוסכלים מהבחירה שלכם לעשות אותו  וזה למרות שירדתם מספר לא מבוטל של קילוגרמים לפעמים  יותר ממה שירדתם אי פעם ..

התגובה הזו שלכם מעוררת בי כל פעם השתאות מחדש . כיצד זה אינכם רואים את כל הטוב שקרה לכם,  בזכות מה שכבר ירדתם ? מדוע אינכם מצליחים להינות מהשינוי שהתרחש ומהתהליך עצמו ?  איך זה שלמרות שאתם במשקל בו לא הייתם זמן רב  אתם  לא מצליחים להיות מרוצים ושבעי רצון?

מה גורם לכם לרצות עוד ועוד? מה גורם לכם לחוש כזו אכזבה עמוקה למרות ירידה עצומה במשקל? את השאלות הללו אני שואלת את עצמי שוב ושוב ?

השבוע נזכרתי באותה אגדה מופלאה, והבנתי שמשהו מאד דומה למה שקרה לאשת הדיג קורה גם לכם המנותחים .

זוכרים  את הבקשה הראשונה של אשת הדייג וכיצד בקשה אותה ? היא לא בקשה הרבה וגם בקשה זאת ממש בזהירות רבה  ובחוסר אמונה שהדג בכלל עשוי  להיענות לבקשתה . אולם  כשהדג הסכים, ובקשתה התמלאה , היא הרגישה בטחון רב יותר לבקש עוד בקשה ואפילו גדולה יותר  וכך הלאה עוד ועוד, עד לבקשה האחרונה שהייתה ממש מוגזמת אך לאחר שכל הבקשות הקודמות נתמלאו לה  לא היה לה ספק שגם זו תתמלא.

כנראה שמשהו דומה קורה גם אצלכם המנותחים . נראה שככל שהמשקל יורד, וככל שהקילוגרמים נושרים, כך עולה הרצון  וגם האמונה במסוגלות לרדת עוד יותר ( מכירים את האמרה קבלתם אצבע ועכשיו אתם רוצים את כל היד או עם האוכל בא התאבון ) . אז מה הבעיה תשאלו ? בעצם למה לא ?

אז כמו שבמקרה של האגדה  עבור  קיום הבקשה האחרונה של אשת הדייג היה אמור הדג לשלם מחיר גבוה מידי עבורו  הרי שבמקרה שלכם אתם  בעצמכם אלה  שתשלמו את המחיר שעשוי להיות כבד מידי  עבור ביצוע הבקשה שלכם לרדת יותר ממה שאפשר

הרצון לרדת עוד ועוד  עלול  לגרור  אתכם להפחתה מוגזמת של אכילה עד כדי חרדות לאכול, ולהימנעות מאכילה מה שכמובן מוגדר בסופו של דבר כהפרעת אכילה הפוכה לזו שממנה ה התחלתם.  אפשרות הנוספת היא שהאכזבה  הגדולה  ותחושת אי ההצלחה או אפילו כשלון תגרום לכם ע לוותר ולהרפות לגמרי מהדרך שבה  התחלתם ומההתנהלות הנכונה , מה שכמובן עלול לגרור עליה חזרה במשקל . .

כלומר , בדומה למה שקרה באגדה , גם כאן שאיפות לא מציאותיות או מוגזמות  עלולות   לגרום לכם להישאר בסוף  ללא  כל הישג, חסרי כל..

אז מה  עושים?  להלן כמה המלצות  כדי להגיע לתוצאות טובות יותר מאשת הדייד ולהשאר עם תוצאות ביד ולא חסרי כל :

•  תאום צפיות  משקלי – היפגשו כמה שיותר מוקדם ואם אפשר עוד לפני הניתוח עם דיאטנית בריאטרית ובררו איתה יחד בהתאם לנתוני הפתיחה שלכם ולסוג הניתוח שעשיתם מהו היעד המשקלי הצפוי לכם . המספר הזה אינו תורה מסיני ויש מצב שתוכלו גם להגיע למשקל מעט נמוך ממנו יחד עם זאת חשוב שתדעו מה נחשב מבחינה מקצועית הצלחה שלכם ושל הניתוח .  צעד כזה בהחלט עשוי למנוע תסכול מיותר
•  התמקדות בתהליך / בדרך ולא רק  בתוצאות – בסופו של דבר התנהלות נכונה  תביא גם לתוצאות  נכונות .  המשקל  כמדד יחידי להצלחה עלול מאד לבלבל . בחודשים הראשונים:  הוא בהחלט עשוי לרדת גם כשהתנהלתם לא נכון ( ירח הדבש) מה שעלול להטעות כי בהמשך במצב כזה הוא יעלה ,  ולכן חשוב להסתכל על ההתנהלות  ולדאוג שהיא תהיה נכונה כדי  שהירידה אכן תהיה אמיתית.  לעומת זאת בהמשך,   כשירדתם את  רוב  המשקל המצופה , תהיה האטה בקצב הירידה ותתכן גם עצירה  למספר חודשים ולכן השענות רק על המשקל  בשלב זה עשויה בעיקר לתסכל ולכן גם אז חשוב לחזור ולהתמקד בהתנהלות ולדעת שאם היא תקינה ושעדין  יש מה לרדת  ( לפי היעד שנקבע עם הדיאטנית ולא לפי זה שאתם קבעתם לעצמכם  לפי משקל אידאלי )  הרי שהירידה תגיע .
•   לראות את היש ולא את האין ולהנות ממנו –  הסתכלות על היש  מעודדת משפרת מצב רוח ונותנת מוטיבציה להמשך שינוי. הסתכלות על האין על מה שעדין לא ירדתם  גורמת לרגשות של תסכול, עצב , כעב ואכזבה  שיגררו מן הסתם אכילה מיותרת .  ברגע שתבינו כמה הרווחתם ותהנו ממנו  יש סיבה למה להתאמץ בשביל להרוויח עוד
•  היעד אינו משקל אלה  התנהגות – היזכרו למה עשיתם את הניתוח  , מה רציתם להשיג דרך הירידה במשקל , על מה חלמתם . זה יכול להיות  הקלה בכאבי ברכיים וגב , שינה טובה יותר , לרוץ אחרי הילד בקלות , ללכת בטיולים משפחתיים בקלות , להרגיש קלילים , לנשום טוב יותר ,  לנסוע במטוס כשאתם מסתדרים עם החגורה הרגילה ללא צורך בהארכה , להיכנס בקלות יותר להריון  ועוד ועוד. כל אלה הם ההישגים הכי טובים שלכם הם ההצלחות שלכם. אם הם התרחשו ומתרחשות אחרי ירידה מסוימת במשקל  הרי שגם אם זו לא הירידה שציפיתם לה יש לכם ממה להיות מרוצים .
•  פחות משקל למשקל – רובינו נוטים להתנות כמעט כל דבר במשקל, את ההצלחה הכלכלית העסקית  הזוגיות ועוד .  המחקרים והניסיון בשטח מראים שבניגוד למה שמקובל לחשוב,הירידה במשקל כשלעצמה לא תפתור בהכרח את כל הבעיות האחרות ולפעמים אפילו עשויה להחריף אותם אם לא יקבלו טיפול הולם. לכן חשוב להשקיע בזוגיות במשפחה בהתקדמות האישית  ובהתפתחות המקצועית במקביל וללא תלות  בירידה במשקל .   דווקא שפור המצב שלכם בתחומים הללו דווקא הוא זה שיגרור פחות תסכול  אכזב וכאב ולכן גם פחות אכילה רגשית כפיצוי .

זכרו ככל שהיו מרוצים יותר  ותראו דווקא את הרווחים כך תעלה המוטיבציה לשינוי והסיכוי שעוד כמה קילוגרמים ישתחררו להם גדל .

כלומר בשונה ממה שנוטים לחשוב שרק אם תתעסקו כל הזמן במשקל ותשקלו כל יום רק אז יש סיכוי לרדת ושזה מה ששומר עליכם,  הרי שלפעמים  זה שתשחררו את ההיתקעות שלכם על המספר יאפשר לתקיעות המשקלית להשתחרר  גם היא.

כשכל זה  יקרה תמצאו את עצמכם בשונה מאשת הדיג  שומרים על כל מה שהשגתם וזכיתם בו ומרוצים לאורך כל  החיים ולא רק לרגעים ספורים

 

 

 

"אני נוסעת  עוד כמה ימים לטיול בחול , וממש מתכננת להתפנק וליהנות שם עם האוכל בלי לחשוב על דיאטה ובלי גבולות , אולי נדחה את הפגישה  לאחרי "? היא שואלת אותי …

" אני רוצה להיות בחופש אמיתי , בלי להתחשבן ולחשוב על מה אני אוכלת " , היא מוסיפה.

 את המשפטים הללו אני שומעת לא פעם ממטופלי.

ואני רוצה לשאול : האם  לשמור על אורח חיים בריא ועל אכילה מודעת ומאוזנת, זה אומר בהכרח גזילת החופש ?

האם חופש משמעותו שחרור רסן וכל הגבולות באכילה ואכילה מופרעת  ובלתי מאוזנת ?

ובכלל, איך זה שחופש ושמירה על אכילה בריאה הפכו לשני מילים כל כך מנוגדות ?

כשהמטופלים שלי  מעלים בפני את הדילמה הזו  אני שואלת אותם האם האכילה בלי גבולות , לאכול כל מה שבא להם כמה שבא להם, איך ומתי שבא להם, האם היא באמת מקדמת עבורם את החופש המדובר ?

וכשאני שואלת את זה ,אני מתכוונת לא רק לאותו רגע אלה גם להמשך .

אני מזמינה אתכם לחשוב על התוצאות בינוניות וארוכות טווח של אכילה כזו , ללא גבולות ללא מעצורים ללא חשיבה ותכנון. אכילה  אימפולסיבית ספונטנית  כל מה שבא ליד . מה אתם מרגישים שעה, שעתיים, או יותר אחריה ?

האם אכילה כזו נוחה לכם ? בבטן ?  בנשימה ?  איך זה מרגיש לכם בידיים ? ברגלים ? בראש ?

האם אתם מרגישים קלילים אחריה ? מסוגלים לעשות  כל מה שתרצו?  או נופלים גמורים למיטה, חסרי כוח ויכולת לזוז  עם צרבת שלא מאפשרת לכם לנשום ?

ומה קורה כמה שעות או יממה אחרי ?  איך אתם מרגישים נפשית עם האכילה הזו ?

האם אתם גאים בה מרוצים ממנה ?  או אולי מאוכזבים כועסים מתוסכלים על חוסר היכולת לעצור בזמן על חוסר היכולת להציב גבולות  ?

האם אתם מרגישים שבחרתם נכון ?ששלטתם?  שניהלתם את האכילה או שזו היא שנהלה אתכם?

 

 אז בואו נחשוב רגע יחד :

התחושות הללו של כבדות  פיזית ונפשית , של צרבות    ובחילות עד כדי גועל עצמי , של בטן כואבת ונפוחה. התחושות של אכזבה תסכול וחוסר שליטה.

 איזה חופש יש בהם בדיוק ?

 

כשחושבים על זה בצורה הזו ,מבינים שדווקא אכילה מתוכננת ,מחושבת, ובעיקר קשובה לתחושות הגוף , אכילה  עם בחירות נכונות  , ליד שולחן  בישיבה במודעות  , דווקא האכילה הזו יש בה כדי לאפשר לכם  תחושות של שליטה , תחושה שאתם מנהלים את האכילה ולא היא אתכם, ובתחושות האלה טמון החופש האמיתי .

דווקא אם תצליחו להכניס את החופש לתוך האכילה הבריאה שלכם ולתוך התהליך של הירידה במשקל , תוכלו לשמר את התהליך הזה לאורך זמן ולא רק לרדת במשקל אלה גם לשמור עליו  לתמיד.

כל עוד התהליך שבו אתם נמצאים  והחופש יהיו מנוגדים זה לזה, לא תוכלו להתמיד בו והוא יהפוך לעוד דיאטה שבה יורדים ועולים כפליים .

 

 אז קבלו ממני כמה עצות שיעזרו לכם לשלב אכילה  וחופש ביחד , לאפשר תהליך של ירידה במשקל או שמירה עליו מבלי להרגיש שאתם כלואים בכלא הדיאטות:

 

1. אל תמנעו -משום מזון שאתם אוהבים, גם אם הוא נחשב עתיר בקלוריות סוכר ושומן ,  כי מים גנובים ימתקו. מזון שתמנעו ממנו  במודע יהפוך  בצורה לא מודעת לנחשק עבורכם יותר  ויגרור אכילה לא תקינה שלו כמו אכילה בהסתרה , אכילה לילית  או אכילה בולמוסית  ללא שליטה .

 

2. התמקדו בלמה ואיך אתם אוכלים. ולא רק במה וכמה אתם אוכלים . לא משנה מה החלטתם לאכול ,אכלו זאת בבחירה ,במודעות ולא כפיצוי למצבים רגשיים, לא משעמום , לא בגלל עייפות ולא בהיסח הדעת . אכלו זאת בצורה מכובדת ובתשומת לב  ליד שולחן בצלחת אישית בכמות מדודה לאט ובלעיסה טובה .

 

3. אכלו ללא ייסורי מצפון – גם אם בדיעבד עשיתם בחירה פחות טובה , נצלו זאת ללמידה ולא להלכאה עצמית. ייסורי מצפון  והלכאה עצמית סופם להיגמר באכילה נוספת בלתי נשלטת.

 

4. זהו את הטריגרים שלכם לאכילה לא נשלטת ולא מודעת , האם מדובר ברגשות , שעמום , זמינות של האוכל , עייפות ? מצאו לאותם  טריגרים פתרונות שאינם קשורים באכילה.

 

5. אכלו בהקשבה לגופכם – לא לפי תפריט ולא לפי הכתבה חיצונית לכמויות . למדו לזהות תחושות רעב .ולהבדיל ביניהם לבין מצבים אחרים. למדו לזהות תחושות שובע .ולהפסיק לאכול בשובע נעים ולא בפיצוץ .

 

6. גוונו – אל תתקעו על מזונות מסוימים. אפשרו לעצמכם לאכול מזונות שונים  במרקמים ובצורות וצבעים שונים גם את אלה שנחשבים  לפחות דלי קלוריות  אכלו  אוכל טעים מספק ומספיק נפשית ופיזית  שעשוי יפה ונראה טוב .

 

מאחלת לכם להצליח ללמוד לאכול  בצורה בריאה אך גם מהנה  ומספקת , מאחלת לכם לאכול בחופש ולהרגיש חופשיים לאכול  .

 בהצלחה לבריאות ובתאבון .

לפני  שבוע  עשיתי תאונה והוחלט שכיוון שערך התיקון כמעט זהה לערך הרכב ,אין טעם לתקין והוא  יורד מהכביש .

התגובה של כולם הייתה: " נו נהדר , הזדמנות לקנות רכב חדש יותר טוב יותר תשמחי". אבל אני לא ממש שמחתי , חייבת לציין שהבשורה לא הייתה עבורי קלה וממש התעצבתי והתקשיתי להיפרד ממכונית הישנה  .

אז נכון היא מודל 2009 ונכון היא כבר היה אצלי 5 שנים, ובזמן האחרון גם עברה כמה פגיעות , והיא כבר לא הכי יפה ומבריקה כמו שהייתה בעבר , ונכון זו הזדמנות להתחדש במכונית חדישה יותר יפה יותר   ועדיין …

אני לא מאלה שממהרים להיפרד ולהחליף את הדברים הישנים.  יש בעיני ערך לוותק , לניסיון,  לידע שיש על המוצר,  ואני גם מוקירה את  מה שעשה עבורי  וכן אני גם רגילה אליו.

גם  ממכשיר הטלפון הישן לקח לי זמן להיפרד ולהחליף לחדיש יותר, וזה היה רק כשהישן כבר ממש התקלקל , גם מקומות עבודה החלפתי  כשלא הייתה ברירה , כך גם בתים ורכבים .

אני חושבת  שגם אם משהו ישן ,זה לא אומר שהוא לא טוב או לא יכול לשמש אותי יותר , וזה שיש משהו חדש זה לא אומר שהוא בהכרח טוב יותר. בעצם מה אנחנו יודעים על החדש ? ואולי בעצם אנחנו יותר לא יודעים מאשר יודעים ? ואל הישן כבר התרגלתי גם אל הבעיות והחסרונות שלו, לפחות אני מכירה אותם ויודעת להתמודד איתם , לפחות הוא לא יפתיע אותי .

חוץ מזה הרי עד לתאונה המכונית הזו הייתה נהדרת, והתאונה לא הייתה באשמתה, אלה בגלל התנהלות לא נכונה שלי  שאם לא אשפר אותה  שום רכב  אחר לא יעזור . ואם לדפוק  אז לא עדיף כבר רכב ישן ?

לא פעם אני שומעת מטופלים שלי בוחרים בסוג ניתוח מסוים רק כי שמעו שזה הניתוח החדש יותר ולכן הוא המומלץ.

ניתוחים בריאטרים:  כל עשור כמעט יוצא ניתוח חדש שהופך להיות התגלית וההבטחה החדשה לעומת זה שהיה לפניו .  המנתחים ממהרים לפרסם לשווק  ולמכור את הניתוח החדש ,ולעודד את המנותחים " לקנות " אותו בטענה שהניתוח חדש  הוא טוב יותר,  ללא תופעות הלואי שהיו לקודם ,ללא הבעיות שלו וכמובן מבטיחים גם ירידה גדולה מהירה יותר,  והכי חשוב שמירה לאורך זמן  בלי העליה חזרה במשקל  שכן קיימת בניתוח ה"ישן" .

ואתם  המנותחים העתידיים, קהל הקונים הפוטנציאלי , נשבים  ומשתכנעים ע"י ההבטחות הכל כך קסומות הללו , כי הרי  מי לא רוצה למצוא את  הפתרון הסופי לבעיית ההשמנה ? מי לא רוצה את הניתוח שמבטיח את התוצאות הטובות ביותר הקלות ביותר והבטוחות ביותר ?

ולא רק מנותחים חדשים , גם  לא מעט כאלה שכברעשו את הניתוח הישן יותר , ועלו חזרה  במשקל ,  ממהרים להאמין לאמירות של  המומחים  שהניתוח הזה כבר לא עובד, שהשרוול התרחבה ובעצם  התקלקל ושכדאי להחליף אותו בניתוח טוב יותר , ורצים  לעשות את הניתוח החדש באמונה שהוא זה שיציל אותם מבלי  לבדוק  אולי  הקלקול הוא לא של הניתוח אלה של ההתנהלות , ואולי עדין ניתן לתקן מבלי לעשות ניתוח אחר . למה ? כי  ההבטחה  שהניתוח החדיש הוא הפתרון עבורם היא מפתה מאד וקשה להתנגדות

לפני 2 עשורים הייתה זו הטבעת המתכווננת  שהחליפה את   הניתוח הישן של ה srvg ואת הטבעת הקבועה . לפני עשור  כאשר הטבעת התבררה כ"מציאה " לא מאד גדולה וכשהובן שהבעיות איתה עולות על  היתרונות והרווחים, היה זה השרוול  שנכנס בסערה  והבטיח הבטחות גדולות ונצורות לגבי איכות אכילה טובה יותר, ומצד שני ירידות קלות וגדולות יותר .

ועכשיו בעשור השלישי, כשעושה רושם  שהשרוול כבר אינו ההבטחה הגדולה  שחשבו שהוא , שהוא אינו הקסם המדובר ,ושכדי לשמר את הירידה אחרי השנה הראשונה ,  דרושה לא מעט עבודה פנימית אישית , וכשמצד שני הולכות ומתבהרות גם תופעות הלוואי  הקיימות גם בניתוח זה והסיכונים שלו כמו רפלוקס ודלף , מגיח כוכב חדש בשמי הניתוחים בדמות המיני מעקף שכמו קודמיו , מבטיח הצלחה  גדולה בירידה במשקל ובשמירה עליו לאורך זמן ,יחד עם איכות חיים טובה ופחות בעיות .

ושוב נשאלת השאלה ששאלתי לגבי המכוניות . האם חדש הוא בהכרח טוב יותר ?

הרי מי בעצם מבטיח שהניתוח החדש  הזה לא יהפוך בעוד עשור או פחות  להיות במצב של קודמיו ? מי באמת מבטיח לנו שהחדש הוא הפתרון לכל בעיותינו ? והאם  עבור החדש אנחנו לא משלמים בעצם מחיר גבוה יותר ? ומה עם העובדה שהישן הוא המוכר יותר ? שיש בכל זאת לגביו יותר ידע?  שאנחנו כבר מכירים ויודעים איך להתמודד איתו ועם הבעיות שלו? ולגבי החדש ?  הרי חוץ מההבטחות אין לנו עוד מספיק מידע מספיק ניסיון מספיק הוכחות..

אין לי כאן תשובה מוחלטת בעניין וחשוב היה לי להעלות את הדילמה וקצת לערער את האמונה  והחשיבה  שחדש הוא בהכרח  יותר טוב . ימים יגידו .

בכל זאת אני רוצה להביא כאן כמה עובדות שחשוב  לזכור לפני בחירה של סוג הניתוח ולפני שמחליטים ללכת עם ההבטחות ולעשות דווקא את הניתוח החדש יותר :

•  ניתוח ישן יותר אינו בהכרח ניתוח פחות טוב.
•  ניתוח חדש יותר אינו בהכרח ניתוח יותר טוב.
•  למעשה אין דבר כזה ניתוח טוב יותר, אלה יש ניתוח מתאים יותר לאדם המסוים בהתאם להיסטוריה הרפואית ,לתרופות שהוא לוקח ,לחומרת ההשמנה ,לסגנון האכילה ועוד .
•  ההתאמה חייבת להיעשות בצורה אישית  ומקצועית, ולא על בסיס ההיכרות עם מישהו אחר שעשה את אותו ניתוח והצליח . ניתוח שהיה טוב לאחד יכול להיות רע לאחר.
•  ככל שהניתוח וותיק יותר ככה יש יותר ידע מחקרי לגביו יותר ניסיון ויותר הבנה לגבי החסרונות הבעיות תופעות הלוואי וכיצד למנוע או להתמודד.
•  אין ניתוח חף מבעיות ומחסרונות , ברגע שיודעים אותם קל יותר להתמודד איתם.
•  עשיתם כבר ניתוח מסוים ועליתם? אל תמהרו להחליפו בניתוח חדש .. זכרו הניתוח  הזה כבר מוכר לכם וגם סביר שהוא עדין עובד לא רע בכלל אם תדעו לנצל אותו נכון .
•  אל תמהרו להאמין למי שמספר לכם שהניתוח שלכם מקולקל , סביר להניח שמה שהתקלקל זה לא הניתוח אלה ההתנהלות , מצאו ליווי מקצועי טוב ולמדו איך לנצל את הניתוח הישן נכון ותופתעו לגלות שרוב הסיכויים (אם אין בו נזק פזיולוגי) תוכלו לחזור ולהפעיל אותו  ולחזור לרדת במשקל
•  אין ניתוח קסם. למרות ההבטחות, כל ניתוח , חדש ומתוחכם שיהיה הוא עדין רק כלי עזר, רק מאפשר נקודת זינוק טובה יותר , את המירוץ עצמו  עדין אתם צריכים לעשות וכדי לעשות אותו טוב דרוש ליווי מקצועי  איכותי ארוך טווח

ואני ? אני נאלצתי בעל כורחי להיפרד מהמכונית הישנה ששרתה אותי  בנאמנות רבה , לא לפני שנתתי לה חיבוק ותמונה  , ואני בהחלט זוכרת ושומרת לה  מקום טוב אצלי בלבד  וכשאגש לבחור  מכונית אחרת   אני יודעת שאקפיד לא רק להתלהב מהשנתון החדש יותר , מהצבע , מהיופי ומההבטחות שמפזרים עליה  אלה  אבדוק  מה ידוע עליה  , מה הניסיון לגביה  וכיצד שרתה את  בעליו עד עתה בתקווה שלא אצטרך בעוד שנה שנתיים להחליפה.

בהצלחה לי ולכם

 

לא מעט  אנשים מגיעים לתהליך הרזיה  ולניתוח  קיצור קיבה  כשהגורם העיקרי אצלם להשמנה הוא אכילה של מתוקים, חטיפים ,פיצוחים ושאר נשנושים למינהם ופחות אכילה של כמויות גדולות  של אוכל.

אנשים כאלה ידרשו ליותר שליטה ומודעות עצמית באכילה ועבודה עצמית על שינוי חשיבה כדי  להצליח בתהליך ולא יוכלו רק להסתמך על הניתוח .

הסיבה לכך היא שכל הניתוחים הבריאטרים מפחיתים תאבון ,אך לרוב אינם  מפחיתים ואינם מטפלים בתשוקות ובחשקים. בנוסף הם מגבילים  בעיקר כמויות של מזון מוצק ,כמו ביצים, דגים, בשר, לחם, אורז ועוד,  והרבה פחות אם בכלל כמויות של  עוגיות שוקולדים גלידות חטיפים ושאר מזונות מהסוג הזה שעוברים די בקלות בכל ניתוח.

חשוב להבין ולזכור, במקרה של אכילת מתוק או חטיפים האחריות לשליטה על על המטופל ופחות על הניתוח.

 הנה כמה עובדות והנחיות שיעזרו לכם אוהבי ואכלני המתוק להצליח בניתוח או בכל תהליך ירידה במשקל מבלי להימנע לחלוטין מאכילת המזונות  האהובים :

•  חשוב לזכור ולדעת שיש לא מעט אנשים רזים  שאוכלים גם מתוק
• לא מומלץ להתייחס למתוק  ולשום מזון אחר , כמזון אסור  כי זה מגביר את התשוקה  והרצון לאכול אותו , בבחינת " מים גנובים ימתקו " .
• אכילת מזון מתוק אינה פשע  או חטא ומומלץ לא להתייחס אליה ככזו כי אז היא מועצמת.
•  אוהבי מתוק " אם לא תלמדו להכניס את המתוק בצורה נכונה דרך הדלת, הוא יכנס  בצורה הרבה פחות טובה דרך החלון ובהפתעה.
•  אז מה הספור ? תמיד אומרים אפשר הכל רק במידה. זה נכון אולם חשוב להבין שכדי  להסתפק בכמות מוגבלת של המתוק ולהצליח  לההנות ממנו , מבלי לרצות עוד, צריך לאכול לא רק בכמות הנכונה אלה מהסיבה הנכונה.
•  חשוב ללמוד לאכול את המתוק מבחירה  והחלטה, ולא כפיצוי  לתחושות , מצבי רוח, כעס תסכול, עייפות שעמום ועוד.  במצבים אלה  לא מתוק ולא שום  מזון אחר אינו הפתרון ולכן כמות קטנה לא תספיק .
•  חשוב ללמוד  בעזרת איש מקצוע לזהות את המצבים הללו ולטפל בהם בדרך אחרת מאשר אכילה.
•  כדי לאכול את המתוק באמת מתוך בחירה, חשוב להימנע מאכילה אוטומטית ,ללמוד לעצור לפני הושטת היד והכנסת המתוק לפה, ולשאול  את  השאלות הבאות :

מה אני מרגיש?

מה אני באמת רוצה עכשיו?

מה יעזור לי?

האם  אכילת השוקולד זה מה שאני באמת רוצה/ צריך עכשיו?

האם זה מה שיעזור לי?

אם לא מה כן?

האם אכילת המתוק הזה יעשה לי טוב  לא רק עכשיו אלה גם בהמשך?

אם  החלטתי שאני באמת רוצה את המתוק הזה, איזו כמות תעשה לי טוב גם עוד כמה שעות?

האם אכילת המתוק מקדמת את מה שחשוב לי בתהליך השינוי?

( התשובה אינה תמיד לא כיוון שגם להרגיש נורמטיבי ולא מסכן שלקחו לא הכל זה חלק חשוב בתהליך ).

•  אם החלטתם  שאתם אכן רוצים לאכול מתוק, בחרו ת המתוק הטעים, זה שאתם באמת אוהבים ורוצים אל תחפשו תחליף דל קלוריות כי זה עלול להסתיים באכילת התחליף וגם המתוק האמיתי.
•  בחרו  מתוק איכותי כזה שאכילתו שווה את ערכו הקלורי
•  אל תאכלו מתוק כתחליף לארוחה עיקרית או כשאתם רעבים. מתוק אינו משביע ונהפוך הוא הוא מעורר ומגביר רעב ( דרך הגברת הפרשת אינסולין), ומעודד אכילה נוספת ואז תתקשו לשלוט על הכמות.
•  אכלו מתוק או כארוחת ביניים או כקינוח בסיום הארוחה . במצב זה כדאי להפחית את כמות הפחמימה בארוחה.
•  אכלו את המתוק שבחרתם  באכילה מודעת:  ליד שולחן ,באריזה בצלחת  אישית, ולא מהחבילה הגדולה . רוצים עוגיות ? קחו 2-3 יחידות שימו בצלחת קטנה שבו ליד השולחן ואכלו. רוצים גלידה ? שימו בכוס כדור או העדיפו ארטיקים קטנים  ארוזים   כל אחד כיחידה נפרדת.
•  אכלו לאט, לעסו טוב, עשו הפסקה בין  ביס לביס ,תתענגו  ותהנו מכל ביס.  כך גם תפחת תחושת הצורך לעוד בהמשך . התאמנו לאכול חתיכת שוקולד במשך כמה דקות במקום להכניס ולבלוע מיד . תנו לה להיות בפה ולהנמס לאיטה  והרגישו כל  לעיסה וכל תנועה של השוקולד בחייך .
•  אכלתם ? גם אם מבחירה וגם אם לא , הימנעו מייסורי מצפון  והלכאה עצמית אלה יסתיימו באכילה  של עוד כ 300 עד 500 קלוריות נוספות לפחות .
• אם זו הייתה אכילה מודעת ומבחירה אזי שבחו את עצמכם על  הבחירה על המודעות ועל האכילה הנכונה ובמידה ולא , זה הזמן להסיק מסקנות מהאירוע להבין מה  קרה לא נכון ולשפר לפעם הבאה.

 

שיהיה בהצלחה והמון בריאות

חג פורים הסתיים זה לא מכבר. חג שבו חלומות מתגשמים. הילדות הקטנות הופכות לנסיכות שתמיד חלמו להיות והבנים לגיבורי על. ומה עם החלום להיות רזים? בשביל להגשים אותו אנחנו זקוקים לפעמים ליותר מחג.

והנה מחכה לנו בפתח חג הפסח ,שמסמל יציאה מעבדות לחירות. בחג הזה יצאו בני ישראל מעבדותם במצרים וקבלו את חירותם בהגיעם לארץ ישראל , אחרי צעידה ארוכה במדבר. גם היום מסמל החג הזה את החופש מהלימודים מהעבודה ומזג האויר האביבי שמצטרף לחג ומאפשר טיולים ברחבי הארץ בהחלט מוסיף לתחושת החופש והחירות גם כיום.

לרוב לקראת חג זה מתמלאים כלי התקשורת בכתבות מצד אנשי מקצוע העוסקות באיך למנוע השמנה בחג הפסח, ומה כדאי או לא כדאי לאכול וברשום הערכים הקלוריים של מזונות החג בבחינת הזהרו פן תגעו ותשמינו .

לא אני. מבחינתי זה הזמן לדבר גם על החירות שלכם. מי שסובל או סבל מהשמנה שנים רבות , מי שעשה כל חייו דיאטות וקשור אליהן בשרשראות כבדות ללא יכולת להשתחרר מהן בפחד פן יעלה חזרה במשקל.

אני מדברת על חירות לא רק מהשמנה אלה בעיקר מהדיאטות ומהחשיבה שמקדשת רזון בכל מחיר ודיאטות אינסופיות .

העלייה הגדולה בשיעורי ההשמנה והעובדה שאידיאל היופי מייצר דמויות רזות יותר ויותר, מעוררים בלבול ומרוץ אחר הדיאטה.

הפחד מהשמנה והרצון להדמות לדוגמניות רזות,בשילוב עם העלייה בהיצע המזון ובזמינותו הפכו אותנו לצרכנים אובססיביים כמעט של דיאטות לסוגיהן, שבסופו של דבר מביאות לעליה בשעורי ההשמנה מחד, ובשיעור הפרעות האכילה מאידך.

בעבודתי בליווי אנשים הסובלים מהשמנה בכלל, ואנשים לפני ואחרי ניתוחים לקיצור קיבה בפרט ( ניתוחים בריאטרים) אני נתקלת בייאוש הרב מההשמנה ומנזקיה, בתסכול מחוסר ההצלחה לרדת בדיאטות למרות הרצון רב, ובפחד לעלות חזרה במשקל אחרי שכבר הצליחו לרדת, פחד שמלווה אותם כמעט לתמיד ולעיתים נראה שאפילו מנהל את חייהם .

אני פוגשת גם בנשים בעודף משקל קל, ואפילו במשקל תקין לחלוטין, שנחושות להוריד ממשקלן, ולו בכדי להיכנס למידות המכנסים שמחכות להן בארון מימי נערותן, ועבור זה הן מוכנות למסור עצמן ונפשן לדיאטות בלתי פוסקות, להימנעות כמעט מוחלטת מקבוצות מזון שלמות ולתחושת חסך תמידית .

עושה רושם שקצת אבדנו פרופורציה שלא באשמתנו. הנה כמה עובדות שיעשו לנו סדר בבלאגן ויעזרו לכולנו לצאת לחופש מהדיאטות .

המורכבות שבהשמנה: הגורמים להשמנה הם רבים וכוללים הרבה יותר מאשר אכילה מופרזת והעדר פעילות כפי שנהגנו לחשוב בעבר. המחקרים האחרונים מראים מעורבות גנטית ניכרת, וגם השפעה של הרכב חיידקי מערכת העיכול על ההשמנה, השפעה מטבולית ורגשית .

ההגדרה הנכונה להשמנה: ההגדרה של השמנה היום מסתמכת על מדד BMI שלוקח בחשבון משקל גובה וגיל בלבד. יותר ויותר מחקרים מראים שהמדד הזה אינו המדד המתאים ושהשמנה קשורה גם ביחס בין רקמת שריר לשומן בהרכב גודל וצורת תאי השומן . סביר להניח שבעשורים הבאים ההגדרה של השמנה תעשה על ידי בדיקות שיוכלו להעריך את גודל ומבנה רקמת השומן,שהן מדויקות הרבה יותר מערך BMI .

לא כולם נועדו להיות במשקל שהוגדר כתקין לפי BMI: גם אם יתאמצו מאד עבור כך , וגם אם יגיעו למשקל הזה זה יהיה במחיר של אכילה מצומצמת מידי ביחס לצרכים שלהם, וגם סביר להניח שלא יצליחו לשמור על המשקל הזה לאורך זמן. לכל אדם יש משקל שבו הגוף שואף להיות בו, בהתאם לנתונים גנטיים לכמות דיאטות שעשה בעבר לנתונים רפואיים ועוד.

ההתעקשות חסרת הפשרות להיות ב BMI הנחשב ל"תקין " בלי התחשבות בגורמים שהוזכרו כאן כובלת אנשים רבים בשרשראות עד לכבלי הדיאטה ולעיתים אף מביאה אותם לידי הפרעות אכילה בלתי הפיכות .

אנשים שסבלו שנים רבות מהשמנה וגם כאלה שעשו ניתוח קיצור קיבה בודאי שאינם צפויים להגיע לאותו BMI תקין , כלומר להוריד מאה אחוז מעודף המשקל, ואי הגיעה למשקל זה אינה נחשבת בהכרח כשלון ניתוחי כל עוד ירדו לפחות 50 אחוז מעודף המשקל .

הקשר בין השמנה לתחלואה אינו כפי שנוטים לגרום לנו להאמין : בשונה מהמקובל לחשוב שמשקל יתר קשור קשר ישיר בהגברת הסיכון לתחלואה במחלות כמו סכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ועוד, הרי שמחקרים אחרונים מטילים ספק בקיום הקשר הנ"ל בודאיות, אלה מראים קשר ודאי יותר לנתונים תורשתיים, ערכי בדיקות הדם, והרכב רקמת השומן כולל כמות, גודל וצפיפות התאים.

לא בלתי נמנע להשוות בין שני אנשים ולגלות שדווקא זה במשקל הגבוה יותר נמצא בסכון מופחת לתחלואה ובדיקות הדם שלו טובות יותר משל חברו במשקל התקין

כושר גופני ורמת פעילות גופנית– היום ידוע שעדיף להיות Fit and Fat  מאשר Thin and sick . כלומר אדם הסובל מעודף משקל או אפילו השמנה שעושה פעילות גופנית סדירה ונמצא בכושר גופני טוב, הוא בעל סיכויים מופחתים לתחלואה נלווית מאשר אדם רזה בעל כושר גופני נמוך.

מה לעשות ואיך להתנהל כדי להיות בריאים ולהרגיש טוב אך להשחרר מהעבדות לדיאטות?

1. התיחסות למראה ולמשקל בפרופרציה ראויה – רשמו את כל הדברים החשובים לכם בחיים, כמו משפחה, פרנסה, הגשמה עצמית, בריאות, מראה ועוד. צירו עיגול וחלקו אותו לחלקים כאשר כל חלק מייצג תחום אחר שחשוב לכם בחייכם. כל חלק יקבל גודל שמיצג את חשיבותו עבורכם. צבעו את החלקים כל אחד בצבע אחר. התבוננו והתרשמו, עד כמה נושא המשקל והמראה תופס חשיבות בחייכם . בדקו וחשבו האם הוא מקבל את החלק המתאים ביחס לחלקים אחרים, ואולי הוא מקבל חלק קטן או גדול מידי ביחס למה שבאמת הייתם רוצים שיקבל. אם כן חשבו כיצד ניתן לשנות זאת ואיזה תחומים אחרים הייתם רוצים להגדיל או להקטין בהתאם. זכרו שהמשקל אינו אמור להיות בעל החשיבות העיקרית בחייכם ויש לתת חשיבות ומשקל משעותי לא פחות לתחומים האחרים.

2. צפיות משקל מציאותיות – בדקו עם עצמכם האם המשקל שאתם רוצים להיות בו הוא אכן נכון עבורכם. עזבו רגע את חישובי ה BMI . התייחסו למשקל בו הייתם רוב חייכם הבוגרים. במידה ואתם בעודף משקל או השמנה, חשבו על הדיאטות שעשיתם ובדקו מה הוא המשקל הנמוך עליו הצלחתם לשמור לאורך זמן של יותר משנה. קחו בחשבון גם את היסטוריית ההשמנה והדיאטות, ואת הנתונים הגנטיים והרפואיים שלכם. ככל שהשמנה ותיקה יותר וחמורה יותר, כך משקל היעד אמור להיות גבוה יותר. המשקל אליו אתם צריכים לשאוף הוא משקל כזה שבו תוכלו להיות יציבים לאורך זמן, עם תזונה מאוזנת וספקת הכוללת גם את המזונות הנחשבים ל"משמינים" במידה מוגבלת ללא הימנעות מלאה מאף קבוצת מזון. במידה ועשיתם ניתוח קיצור קיבה– גם אז היעד המשקלי אינו משקל תקין לפי BMI, אלה בהתאם לאחוזי הירידה הצפויים לפי סוג הניתוח (50 עד 90 אחוז מעודף המשקל).

3. שאפו ליציבות משקלית – זכרו המטרה אינה רק לרדת במשקל אלה לשמור עליו לאורך זמן. ירידות ועליות חוזרות ונשנות במשקל משבשות את האיזון המטבולי ויקשו בהמשך על ירידה נוספת. עדיף ונכון יותר להיות במשקל גבוה יותר אך יציב מאשר תסמונת היו יו . יש לשאוף להיות לא במשקל הכי נמוך אליו ניתן להגיע (בודאי לא בכל מחיר), אלה למשקל שבו אפשר להיות לאורך זמן גם כאשר אוכלים קצת יותר, כשיש חגים ואירועים ועוד.

4. זכרו שאפשר להיות בריאים גם בעודף משקל – כאמור בריאות אינה תוצאה ישירה של משקל בלבד, ויש פרמטרים נוספים וחשובים לא פחות שמשפיעים עליה. הקפידו על תזונה בריאה מגוונת ומאוזנת , הימנעו מעישון, שמרו על אורח חיים פעיל (לכו הרבה וסעו פחות , עלו במדרגות ולא במעלית) ופחות יושבני, הקטינו שעות מסך והפחיתו לחצים (על ידי יוגה חשיבה חיובית ועוד) .

5. בצעו והתמידו בפעילות גופנית – לא חייבים ללכת לחדר כושר או לרוץ או לעשות הליכות. מצאו פעילות שאתם מצליחים להתחבר אליה ולהינות ממנה, כזו שמתאימה לאופי שלכם ולצרכים שלכם ושאתם מסוגלים להפיק ממנה תועלת ולהתמיד בה. זה יכול להיות משחק כדור, רקוד , אומנות לחימה או כל דבר אחרי שיגרום לכם לזוז. עשו פעילות לא כדי לרזות אלה כדי להיות בריאים יותר בגוף ובנפש .

6. אהבו וקבלו עצמכם ללא תלות ובלי קשר למשקל – זכרו, לא הכל מושפע וקשור ישירות למשקל, גם אם זה נראה ככה . ירידה במשקל והגעה למשקל תקין אינה בהכרח המפתח לאושר המובטח. ישנם חלקים בחייכם כמו הגשמה עצמית זוגיות משפחה ועוד שישתפרו אם תשקיעו בהם בדרך הנכונה ולא רק על ידי ירידה במשקל. שפור תחומי חיים אלה בסופו של דבר הם שעשויים לאפשר ירידה במשקל ולא הפוך.
   לאהוב את עצמכם זה אומר לדבר עצמכם במילים חיוביות ובשפה מעצימה ומכבדת , לומר על עצמכם דברים טובים, לעשות עבור עצמכם דברים שעושים לכם טוב כמו מוסיקה פעילות כתיבה אומנות ועוד ולהימנע מהלכאה עצמית .

7. התמקדו בהתנהלות ולא במספר על המאזנים – אל תגזימו בשקילה , אם אתם זקוקים למעקב משקלי, עשו זאת בתדירות של לא יותר מפעם בשבוע וקחו את המספרים בפרופרציה. במידה ואתם צריכים לרדת התייחסו למגמה הכללית ולא לשינוי ברמת היום. זכרו, יש גם עצירות והפסקות נורמליות וצפויות בתהליך. בדקו את ההצלחה לפי שינויים בהתנהגות שהצלחתם לעשות כמו הגברת שתיה, הגברת פעילות, הכנסת ירקות לארוחות, אכילה בארוחות מסודרות, אכילה קשובה ומודעת ועוד .

8. הנחיות לתזונה בריאה ולאכילה נכונה : אכלו אכילה מסודרת, הגיינית, ליד שולחן מצלחת אישית בישיבה לא על הדרך , הקפידו על בחירת מזונות בריאים מזינים משביעים אך גם טעימים מגוונים ונראים טוב ( לא מזונות דיאטה.) הקפידו על 3 ארוחות קבועות כאשר כל ארוחה מכילה יותר חלבון וירק וכמות קטנה של פחמימה עדיף מדגנים מלאים או קטניות. העדיפו מזון טרי טבעי ביתי ולא מעובד. הפחיתו באכילת מזונות פחות בריאים אך אל תמנעו מהם לגמרי במידה ואתם אוהבים אותם. שלבו אותם בצורה מודעת ומוגבלת

9. אכילה מהקשבה ולא לפי קלוריות ותפריט : אכלו עם הקשבה לתחושות רעב ושובע למדו להבדיל בין רעב אמיתי ובחירה לבין צרכים אחרים כמו עיפות שעמום וכו שבהם הפתרונות אינם אוכל. שלבו בתוך האכילה גם מזונות פחות בריאים אך במידה ובבחירה ומודעות .

10. קבלת עזרה וליווי – אם אתם סובלים מעודף משקל או השמנה , או אם החלטתם או עשיתם ניתוח קיצור קיבה ,אל תהיו שם לבד , דאגו לקבל עזרה מקצועית תזונתית ורגשית מאנשים שהתמחו בתחום ואתם מרגישים בחברתם מחוזקים ומועצמים. אל תסתפקו בהליכה לדיאטנית שנותנת תפריט אומרת אסור ומותר ושוקלת, חפשו ליווי שמתייחס גם למה שמעבר לאוכל ולחלקים הרגשיים באכילה ושמעצים ומעודד אתכם לשינוי.

 

משקל הינו רק חלק מחיים בריאים ומאושרים תנו לו את הפרופציה המתאימה לו, אל תתמכרו לשקילה למספרים על המאזנים ולדיאטות , התמכרות כזו רחוקה מלהביא לאושר ולבריאות. דיאטות קיצוניות עוזרות אולי לירידה במשקל, אך לא לשמירה עליו והנזקים שלהן גדולים מהתועלת. התמקדו באכילה בריאה ושפויה .

לכבוד חג הפסח הקרב ובא מאחלת לכ חג שמח, חיים בריאים ושפויים ויציאה מעבדות לחרות ולחופש מדיאטות.

שלכם, ענבר

 

לא אני לא עושה דיאטה,

ולא אני לא רוצה לרדת במשקל ,

ולא גם לא ירדתי במשקל לאחרונה (תודה על הנסיון לרמוז).

וכן למרות  שאני בעודף משקל אני ממש אוהבת את עצמי ואת  גופי

אוהבת את איך שאני נראית , באמת לא בקלישאה

טוב לי ככה כמו שאני .

לא רוצה לשנות או להשתנות.

קשה להאמין הא ?

קשה להאמין שיש אישה שאוהבת את עצמה ואיך שהיא נראית למרות שהיא לא שדופה?

שיש אישה שלא מבקשת לרדת במשקל   גם אם הוא עודף?

ותאמינו לי למרות שהמשקל נמצא לידי כמעט כל  רגע בחייו,

אני בוחרת  לעלות עליו מעט מאד.

ולא אני לא מתעלמת ולא מכחישה שום דבר,

אני מודעת לכל קפל שומן בגופי ואני אוהבת אותם.

מודעת לבטן  הקיסרית שלי ( 3 ניתוחים קיסריים נתנו את אותותיהם)  ואני אוהבת להתבונן בה ולהבין את הפלא שיצא ממנה.

הא ואני אגלה לכם שאני  סהכ משתדלת לאכול בריא  ומאוזן,

אבל  גם את המזונות הטעימים שאני אוהבת הפחות בריאים: לחם עם חמאה, בוראקס ועד.

כן אני אוהבת בוראקס ולא מתביישת בזה.

תמרים עם אגוזיםלא סוגרים לי שום פינה , נהפוך הוא  הם בעיקר הופכים אותי לרעבה.

תנו לי כריך טוב ואני מבסוטית.

אני אוהבת לחם אמיתי טרי טעים , ולא פריכיות ולחם קל עם חורים .

אני  עושה ספורט לא בשביל לרדת במשקל אלה כי זה עושה לי טוב .

ערכי הסוכר והכולסטרול שלי מצוינים.

אז כן אפשר להיות בעודף משקל ובריאה,

ומי שמספר לכם אחרת מטעה אתכם.

ולא ! לא רוצה דיאטות.

אני רואה את הקמטים בפנים, את השורשים המלבינים   ואני מבינה שאני כבר לא ילדה ולא בת 20,

אוטו טו בסוף החודש בת 48 שנים.

ואני אוהבת את עצמי כמו שאני ככה,

עם כל  הדברים היפים וגם עם הפגמים.

לא מתגעגעת לפעם.

כן הייתי רזה יותר,

אפילו 20 קג פחות.

ואני לא רוצה להיות שם.

לא אהבתי אותה.

את האישה חסרת הביטחון הכועסת  והממורמרת  שלא ידעה לאהוב ולא היתה אהובה.

לא רוצה לחזור לשם  גם לאט תמורת 20 קג פחות.

כל הילדות שלי וחלק גדול מהבגרות רק רציתי להשתנות , להיות אחרת .

והיום אני ממש לא רוצה .

אני מסתכלת היום במראה ואני רואה אישה עם כוח  עם עוצמות

אישה חיובית אוהבת ונאהבת,

אישה שמחה שמחייכת כל בוקר אל החיים והם מחייכים אליה,

אישה שטוב לה.

ואני אוהבת את עצמי בדיוק כה עם כל קפל וקמט   ועם הקילוגרמים העודפים.

אז תעזבו אותי בבקשה,

ותפסיקו לשאול אותי אם אני  לא רוצה לרדת קצת.

צאו לי מהצלחת  ומקפלי השומן שלי

תנו לי לאהוב את עצמי  כמו שאני

ותנו לעצמכם גם.

 

 

 

קרדיט לתמונה Matt Ryall באתר flickr

חגי ישראל מרובים אמנם בשמחות ובטקסים אך גם במאכלים רבים, ברובם עתירי סוכר שומן וקלוריות ולכן מהווים אתגר לא פשוט למי שמתמודד עם ירידה או שמירה על משקל.

בשנים האחרונות אנחנו נחשפים למאכלי החג לא רק בחג עצמו אלה חודש לפחות לפני ועוד חודש אחרי, כך יוצא שלא גמרנו לעכל את הגפילטע של ראש השנה והנה אנחנו בסופגניות של חנוכה, לאחר מכן חווים התקפת פירות יבשים ויחד איתם כבר מככבים על המדפים אזני המן, וברגע שנסיים לאכול אותם כבר יגיחו המצות והחרוסת אל בתינו .

חג פורים בפתח ופרט לאוזני המן שכאמור כבר מחזרים אחרינו חודש שלם, וזה עוד לפני שהחג בתינו עומד להתמלא גם  בלא מעט משלוחי מנות שבמקור נועדו לשמח את האביונים והיום הם בעיקר ממלאים את פינו וקיבתנו בשלל ממתקים וחטיפים מלאי סוכר מלח וצבעי מאכל.

ולא רק זה, אלה שבשנים האחרונות הלך ותפס פופולאריות משחק הגמד והענק שפרט ללרוקן את ארנקינו, הוא גם מעשיר ומגוון את מלאי המתוקים וה"שטויות" למינהם במזווה שלנו.

כאמור, עבור מי שמתמודד עם ירידה או שמירה על משקל, ועבור כל מי שמעונין לשמור על אורח חיים בריא, מתקפת הממתקים הזו מהווה אתגר לא פשוט ומאיימת לחרב כל ניסיון שלנו להתנהל נכון.

אז מה עושים:

קבלו ממני מספר עצות שאני שמחה להעניק לכם אותן לא רק כדיאטנית ואשת מקצוע בתחום הבריאות, אלה כאחת שמתמודדת יום ביומו עם שמירה על משקל ועם אכילה מאוזנת ושפויה

1. לאכול רק בחג עצמו– למרות שכאמור המרכולים מלאים כבר באזני המן עוד לפני תחילת החג , התמקדובאכילתם בחג עצמו בלבד. לא יום לפניו ולא יום אחרי.
2. רק את השווים ביותר– המרכולים והמעדניות מלאים בשלל אזני המן מסוגים שונים. אל תתפתו ואל תבזבזו את הקלוריות על כולם. בחרו לאכול רק את הטעימים ביותר. אם כבר אז שלפחות יהיה כדאי.
3. הגבילו בכמות ובתדירות– אל תכניסו הביתה. העדיפו לקנות בחוץ אחד או שניים,ולא כל יום. בדרך זו תהיו פחות חשופים לפיתוי בבית. אם כבר הכנסתם הביתה, דאגו כאמור לקנות את השווים ביותר ובכמות מוגבלת. זכרו, אין צורך לאכול כל יום אוזן המן. את מצוות החג ניתן לקיים גם באכילה חד פעמית.
4. לאכול לא כשרעבים כארוחת ביניים– התייחסו לאוזן המן כארוחה קטנה, אכלו אותה לא על הדרך אלה מצלחת אישית בישיבה לעד שולחן .
5. משלוחי מנות בריאים יותר– אם ניתן ויש לכם השפעה, השתדלו ליזום ולעודד החלפת משלוחי מנות בריאים יותר. במשלוח מנות כזה ניתן לשלב פירות, פרי יבש, עוגה או עוגיות באפיה ביתית, שוקולד איכותי עם אחוז גבוה של מוצקי קקאו, חטיף גרנולה ביתי, אזני המן איכותיים ואולי אפילו מוצרים שאינם מזון. כדאי לוותר על הכנסה של סוכריות מסטיקים ושאר ממתיקים עתירי סוכר וצבע מאכל. בנוסף אין צורך בכמויות גדולות של מוצרים. ניתן לצמצם ולהתמקד באיכות ולא בכמות. כך גם במתנות שנותנים ומקבלים במשחק הענק והגמד, אז אפשר גם לתת ולקבל מתנות שאינם מזון.
6. מיון וזריקה– במידה וכבר הגיעו לביתכם משלוחי מנות עתירי צבע וסוכר, מיינו אותם, השאירו את ה"רע במיעוטו", צמצמו כמויות ומגוון . במקרה הזה אני בעד לזרוק את המיותר. את מה שנשאר חלקו למנות, השאירו זמין כל יום רק חלק קטן, ואת השאר אחסנו במקום רחוק ופחות זמין לכם ולילדים, ככה שלפחות לא תאכלו הכל יחד .
7. חגגו בדרכים אחרות– זכרו מטרת החג היא לשמח אחרים ולשמוח בעצמכם. במידה ויש חופשה, נצלו אותה לטיולים בחיק הטבע ובשלל הפריחה המדהימה שממלאת את ארצנו בימים אלה. התחפשו יחד עם ילדיכם, צאו ל"עד לא ידעות" השונות, לכו לבית הכנסת לשמוע את מגילת אסתר. בקיצור יש עוד הרבה דרכים לחגוג ולשמוח בחג הזה פרט ללאכול  ממתקים.

 

חג פורים שמח טעים ובריא

ענבר ויטנברג דיאטנית בריאטרית